זה היה משחק מלוכלך וקרב מוחות אכזרי - מצד אחד מחבלים נמלטים ששפכו דם והוגדרו כפצצות מתקתקות ומהצד השני מאות אנשי שב"כ שעבדו מסביב לשעון כדי ללכוד אותם ובו זמנית המשיכו וממשיכים לסכל פיגועים בכמויות מטורפת שארגוני הטרור ממשיכים לייצר.
הנתונים הם לא פחות ממדהימים, אפילו מטורפים ואפשר להגיד שאין להם אח ורע בעולם. רק שאנחנו האזרחים, נחשפים רק למה שמתפרסם בכלי התקשורת ולא מבינים שבנינו מסתובבים מאות, אם לא אלפי אנשים, שחייהם ניצלו. שיחה עם עדי כרמי, בכיר שב"כ לשעבר וכיום מנכ"ל בקבוצת נ. ג'אן, היא לא פחות משיעור על כל מה שאנחנו לא יודעים, עד כמה שניתן לחשוף כמובן.
שורות אלה נכתבו כשברקע כוחות הביטחון עוד חיפשו את המחבל אשרף נעאלווה, פלסטיני בן 23 שרצח באכזריות קים לבנגרונד-יחזקאל וזיו חג'בי ז"ל, ובמשך חודשיים שלמים המשיך להסתובב חופשי. בינתיים, פיגועי ירי נוספים הביאו לפציעתם ורציחתם של אזרחים ישראלים נוספים, ביניהם תינוק עוד בטרם נולד.
את המצוד אחרי נעאלווה הובילו אנשי שב"כ, שבמקביל היו ערים גם למה שקורה ברשתות החברתיות ובתקשורת. צריך להגיד שכל זה התנהל על רקע כמות סיכולים גדולה והלחץ שגבר מהשאלה שהטרידה רבים - איך יכול להיות שעדיין לא תפסו אותו? הבעיה היא שהתמונה שאנחנו האזרחים רואים היא חלקית ואולי גם מעוותת. באופן טבעי, רוב הפעילות של שב"כ נעשית במחשכים, כשסודיות וסיווג זה שם המשחק. הצוהר לנתונים שכרמי מספק, מלמד על מה שקורה במלחמה יום יומית, אכזרית וחסרת פשרות. כך זה נראה באמת.
"480 אנשים היו יכולים למות השנה"
בשבוע שעבר העניק ראש הממשלה בנימין נתניהו פרס ל-6 מבצעים "פורצי דרך" של שב"כ. בין השאר, גם למבצעים לסיכול טרור. זה קרה אחרי שבמהלך ישיבה בכנסת, חשף ראש השב"כ נדב ארגמן כי בשנת 2017 שב"כ סיכל 148 חוליות של חמאס. בשנת 2018, שעדיין לא הסתיימה, שב"כ סיכל 250 חוליות. חשוב לציין כי נתונים אלה מתייחסים רק לחמאס והמספרים המטורפים האלה אפילו לא מגרדים את המציאות של המלחמה החשאית.
"הנתון הוא הרבה יותר גבוה", מסביר כרמי, מי שבאופן אישי ניהל מאות סיכולים. "בשנת 2018 שב"כ סיכל 480 פיגועים, מתוכם 280 פיגועי ירי, ובזה גם פיגועי מטען, פיגועי הקרבה, פיגועי חטיפה והתאבדות", הוא מפרט. "כל ה-480 האלה סוכלו מבעוד מועד וזה כולל סיכול חוליה שכבר יושבת על מעבדת החבלה ומכינה את המטענים, איתור חוליות שכבר אספו אמל"ח והיו כבר בשלב התכנון של איפה לעשות את הפיגוע", הוא מוסיף. המשמעות היא שאת הפיגוע בברקן, היינו יכולים להכפיל ב-280 פיגועי ירי. חוליות הטרור הצליחו להוציא "רק" 6 פיגועי ירי עם נפגעים, ואם נלך לאחוזים, מדובר ב-1.04 אחוז של הצלחה מבחינתן וכמעט 99 אחוזי הצלחה של שב"כ. "אתה מכיר מישהו שעובד בכל תחום בעולם שמגיע לנתון כזה?", שאל כרמי ומיד הוסיף, "ועדיין השרות מתחקר ולומד, כי בתרבות הארגונית שלנו תמיד שואלים איפה אפשר להשתפר".
כדי להבין את המצב בשטח, צריך להגיד שכמות ניסיונות הפיגועים עולה בכל שנה, אולם מספר ההצלחות של ארגוני הטרור יורד באופן משמעותי, בזכות רכזי שב"כ, הדסקאים ושאר בעלי התפקידים. "בשנת 2018 הצליחו להוציא לפועל כ-50 פיגועים – שזה כולל חוליות שהגיעו לכביש וביצעו ירי וברובם לא פגעו, או ששמו מטען שלא התפוצץ ועוד", הוא מפרט. בשנת 2015 הם הצליחו להוציא 192 פיגועים, כשב-2016 זה כבר ירד ל-112, ב-2017 זה המשיך לרדת וב-2018 הם הגיעו ל-50, כולל האחד שארע בשבוע האחרון סמוך לגבעת אסף.
בעוד השטח מבעבע, המוטיבציה בקרב הצעירים להתגייס לחמאס ולצאת לפיגועים גוברת. זה קורה בגלל ניסיונות חמאס בעזה לגייס דרך רשתות חברתיות, על ידי ניצול הנגישות למידע שיש לכל מי שמחזיק סמארטפון. בהתאם לכך, גם כמות הסיכולים עולה בכל שנה. "למרות שיש יותר ניסיונות לפגע, הגרף של כמות הפיגועים והנפגעים רק יורד", מדגיש כרמי ושופך אור על התמונה האמתית של מה שקורה בשטח.
"כשפיגוע יוצא לפועל, התחושה היא שזה כישלון אישי שלי ושמישהו פגע לי בבית"
בזמן שהם מסכלים את הפיגוע הבא, אנשי שב"כ בשת"פ עם צה"ל, מנהלים מצוד אחרי המעטים שהצליחו לפגע ולהרוג. לרב מצוד כזה מסתיים תוך ימים ואפילו שעות ספורות, דבר שאנחנו הישראלים התרגלנו אליו, ואולי בגלל זה עלו הטענות בדבר המחבל מברקן שנתפס רק לאחר חודשיים.
בעברו של כרמי כרכז שב"כ צעיר, אי שם בשנות ה-90, היה מבוקש ג'יאהד אסלאמי שהצליח להימלט במשך שלוש שנים. "קיבלתי אותו בירושה מהרכז שהחלפתי", סיפר והוסיף "הוצאתי אותו מתחת לדיר עיזים". המבוקש שכרמי לכד בסופו של דבר, ניתק עצמו מהסביבה, בנה שתי קומות מתחת לאדמה של אותו דיר עיזים, נכנס לשם עם שקים של אוכל ופשוט לא יצא. "זה האתגר, צריך להבין שבמקרים כאלה אנחנו מסכלים ניסיונות של אחרים לבצע פיגועים וממשיכים לעבוד כדי ללכוד כל מחבל שנמלט", מסביר כרמי.
לא פחות מהשיח הביקורתי שהתנהל בשבועות האחרונים, במערכת הביטחון לוקחים באופן אישי גם כל פיגוע שיוצא לפועל, בטח כזה שיש בו נפגעים. "צריך להבין שכל מגויס לשירות הוא ראש שב"כ בפוטנציאל, כך שמדובר באנשים איכותיים שאחד הדברים שמחדירים להם חזק זה תחושת אחריות ולכן ברגע שקורה אירוע בתחום שעליו אתה אחראי, אז יש לך מחויבות אדירה ואתה לוקח את זה ללב, לשכל, ישן עם זה ואוכל עם זה", אומר כרמי. מדובר בתשובה מעניינת, כי כשאני שואל אנשי צבא שאלה דומה, כלומר על תחושות אישיות, התשובה שאני מקבל בדרך כלל היא "אתה לא מרגיש כי אתה ממוקד במשימה", אבל אצל אנשי שב"כ זה שונה בעקבות העובדה שהעבודה שלהם מאוד אישית.
ההבדל הוא ששב"כ מתחכך באוכלוסייה הפלסטינית ברמה שהרכז יודע מי השייח של הכפר, מה שמות בני הכפר, מי המבוקש ומי הם בני משפחתו, כולל דברים אישיים ומאוד אינטימיים לגביהם. "בסוף אנחנו בני אדם ואתה מתחבר אליהם, כי אתה שואב מידע מאוד אישי, יותר מאיזה גורם אג"מי שרק מגיע לעשות מעצר", מסביר כרמי. על הרקע הזה, הוא טוען, שכאשר פיגוע מצליח לצאת לפועל, "התחושה היא שזה כישלון אישי שלי ושמישהו פגע לי בבית, במקום שלי".
"אני זוכר שהצלחתי לסכל פיגוע עם סוכן שגייסתי וזה היה הדבר הכי טוב שקרה לי, כי כשאתה מצליח אתה בעננים, אבל כשאתה סופג פיגוע, וזה קרה לי אפילו כשהייתי בנופש, עשיתי פרסה מיד - אתה לוקח את זה אישי, כי אין מה לעשות - זאת אכזבה, אבל כזו שמאוד מהר הופכת למוד מבצעי", הוא מציין.
"לחפש מבוקש זה לא כמו אירוע פלילי בתל אביב"
כדי לעמוד באתגרים האלה, אנשי שב"כ נבחרים בפינצטה ובדרך כלל מדובר באנשים שגם עשו דבר או שניים בצבא. כרמי עצמו בוגר סיירת גולני (בין השאר השתתף במבצע כחול וחום בלבנון), ושימש כקצין ומפקד פלוגה בחטיבה. "לוקחים אנשים עם חוסן מנטלי ויכולת להתמודד בלחץ ראש בראש עם מול מי שמולם, כי גם האנשים שמולנו הם אינטליגנטים", הוא מסביר. "הרכז, הדסק, היחידות המבצעיות וכל מי שמחובר לחפ"ק הזה, חסר שקט כל עוד מתנהל מצוד, ולא יהיה להם שקט עד שישלימו את המשימה", הוא טוען. "אני זוכר פיגוע ב-2002, שעד שלא באו בחשבון עם המחבלים האלה (דרך הימ"מ) האנשים פשוט לא ישנו, ואנחנו מדברים על לילות על גבי לילות במשך שבועות", הוא נזכר.
מה שהציבור לא רואה וקשה להעביר את זה, זה את איסופי המל"מ, סיורי השטח, המעצרים, התצפיות והבדיקות של כל פיסת מידע. "לא רואים את כל האופרציה הענקית הזו עובדת כדי להגיע למחט בערמה, וצריך גם להבין שמדובר בעבודה בסביבה של אוכלוסייה עוינת", כרמי מסביר. לדבריו, ג'אסוס (משת"פ) זו אחת מהקללות הכי קשות בקרב הפלסטינים.
"לחפש מבוקש זה לא כמו אירוע פלילי בתל אביב, כזה שהעוברים והשבים משתפים פעולה ומספרים מה הם ראו, להיפך, פה כל מי שמסביב רק מנסה להכשיל אותך ולכן צריך סבלנות", אומר כרמי. "בסוף, ב-99 אחוז התוצאות חד משמעיות ולא צריך להפוך את היוצא מהכלל לכלל", הוא מדגיש.
שב"כ כיום הוא ארגון חדשני, כזה שמחובר לחברות הייטק מובילות, בעל יכולות טכנולוגיות ברמה הגבוהה ביותר. השטח חי לצד הטכנולוגיה ב"שילוביות מנצחת", כפי שכרמי מכנה את זה. לזה יש להוסיף גם את הסיכול המשולב - אותם תאי השליטה המשותפים של שב"כ וצה"ל שהוקמו במהלך שנות ה-2000, וגם את החפ"קים של שב"כ אליהם מצטרפים אנשי הצבא. הגופים האלה מנהלים ברגעים אלה ממש מצוד אחר מבוקשים מצד אחד וסיכול פיגועים מהצד השני. כן, למרות כל מה שנכתב בכתבה הזו, אחרי כל הנתונים והמעט שעדי כרמי חשף מעברו, עדיין המשפט שהפך חביב על ראש הממשלה נכון: "רב הנסתר על הגלוי".