ביום חמישי שעבר התקיים אירוע הוקרה למיזם "אמץ לוחם" במסגרתו אירח הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי מנכ"לים בכירים של חברות גדולות במשק המאמצות גדודים לוחמים בצה"ל. חברות המסייעות לצבא בתרומת מועדונים, מבנים לרווחת החיילים, לעיתים אפילו מציעות עבודה ללוחמים משוחררים מהגדודים אותם הם מאמצים.
גדודים רבים אומצו על ידי חברות של מנהלים שהיו חיילים באותו הגדוד וסגרו בכך מעגל. אחד מהם הוא נשיא אמץ לוחם ויו"ר "כלל תעשיות" אבי פישר, המאמצת את גדוד 196 "שחק" מחטיבת השריון 460, בו שירת פישר בעצמו.
"התגייסתי ב-1974 שנה אחרי מלחמת יום הכיפורים בה חיל השריון ספג אבידות קשות", משחזר השבוע פישר בשיחה עם mako. "היינו מחזור עתודה אקדמית, מה שהיום הוא "תלפיות" ולקחו אותנו לשנת שריון כדי לנסות לשקם את החיל. התחושה הייתה שעלולה לפרוץ מלחמה נוספת. בסיום אותה שנה סדר גודל של 20 לוחמים בחרו לעזוב את העתודה ולהמשיך בשריון ואני ביניהם".
פישר מספר על שירות משמעותי ביותר. "פרט ל-3 חודשים כל ארבע השנים הוצבתי בסיני, צברתי שם ניסיון וחוויה מכוננת שהיא מהחוויות המשמעותיות ביותר בחיי".
לאחר שחרורו משירות סדיר, הוא המשיך לשירות משמעותי גם במילואים. "לחמתי כסמג"ד בשלום הגליל, הייתי בין חודשיים לשלושה בשירות מילואים בחזית המזרחית מול הצבא הסורי. לאחר המלחמה יצאתי לקורס מג"דים במילואים וכמג"ד פיקדתי על הגדוד בתעסוקות מבצעיות בדרום לבנון ובאינתיפאדה. השירות במילואים היה גם הוא מאוד משמעותי מאחר ולמעשה, המלחמה שהשתתפתי בה הייתה כשכבר הייתי איש מילואים".
ולאורך השנים שמרת על קשר עם הגדוד שלך?
"גם עם הגדוד וגם עם האנשים ששירתו לצידי, אלו חברויות לכל החיים. 196 הוא גדוד הפיקוד של השריון. בדיוק ציינו לאחרונה את יום השנה למלחמת יום הכיפורים ועלו כל הסיפורים המאוד מצמררים על טנקי הקצינים וכל הסיפורים על הגדוד המפואר הזה בשריון. צומחת בו כל עתודת הפיקוד של החיל והוא הצמיח אלופים. חלק מהצוערים שלי הגיעו למטה הכללי ואחד היה גם סגן רמטכ"ל".
איך נולד הרעיון "לאמץ" את הגדוד?
"בשלב בו סיימתי את שירות המילואים, היה לי ברור שאמשיך לעשות דברים שקשורים בצה"ל. לכן כשהתבקשתי להיות נשיא "אמץ לוחם" ראיתי בזה המשך של שירות המילואים שלי. היה לי ברור שאני רוצה לאמץ את הגדוד בו שירתי, כמו רבים מהמאמצים של יחידות צה"ל. אני חושב שזו הדרך שלנו להחזיר על ערכים, חוויות וניסיון שצברנו לכל החיים. עד היום הגדוד הזה הוא מקור גאווה, אני מאוד גאה גם בגדוד, גם בשירות שעשיתי וגם בהמשך הקשר עם החבר'ה הצעירים".
פישר מספר שאצלו בבית הדור הבא כבר פנה לכיוון מעט שונה. "לצערי הבן הצעיר שלי הלך ליחידת מגל"ן ולא לשריון, זה דור שמחפש סיירות אבל עדיין חשוב מאוד שאנשים איכותיים ילכו לשריון, תותחנים, הנדסה וחטיבות החי"ר. בסוף, מה שעושה את מרבית העבודה הוא "הצבא הרגיל" ולא היחידות המיוחדות".
איך בא לידי ביטוי האימוץ של הגדוד שלך?
"החבר'ה מהגדוד יודעים שהמשרדים שלנו בעזריאלי הם המשרדים האחוריים שלהם, מאחר והם יושבים בשיזפון. מעבר לאימוץ, זה הבית שלהם בתל אביב כשהם צריכים לעשות ישיבות וכל מיני דברים, זה נוח מאוד. מדי חידוש אימוץ אנחנו מבקרים בגדוד, פוגשים את המג"ד וכל הזמן מחוברים".
תוכל לתת דוגמה לסיוע?
"כשיש איזשהו מבצע ומתעורר חוסר בציוד משלים אנחנו שם. בצוק איתן היה חסר ביגוד, אז רתמנו את חברת האופנה 'גולף' וסיפקנו את מה שהיה חסר. מה שאמץ לוחם מנסה לעשות הוא לדאוג לדברים האלו באופן מסודר, כי יש סכנה גדולה בכך שאנשים פשוט ירוצו לגבול לתת כל מיני דברים. לכן אנחנו עושים זאת בצורה מסודרת ובתיאום עם הצבא".
פישר נותן גם דוגמה נוספת שמתחברת לתלונות החיילים לאחרונה על קושי להסתדר עם שכרם הנמוך. "כשמג"ד מקבל תקציב ממערכת הביטחון, כל אגורה שם מסומנת ולפעמים צריך כסף לאירועי יחידה או לעזור לחייל שיש לו בעיה נקודתית", מסביר פישר. "אנחנו נותנים למג"ד כלי יוצא דופן - מאה אלף שקל כל שנה ומשאירים את זה בהתאם לפקודות הצבא לשיקול דעתו, יש מנעד די רחב שמותר לו לעשות בכסף, בין היתר סיוע לחיילים נזקקים".
מג"ד 196, סא"ל איתמר מיכאלי, ביקש השבוע להודות לחברה המאמצת את הגדוד. "תשומת הלב והאכפתיות של החברה בתמיכתה בעשיית הגדוד בפיתוח עתודת הפיקוד והקצונה של החיל, מחממת את הלב", ציין המג"ד.
"האימוץ הינו עדות אחת מבין רבות להיותנו צבא העם, המשפיע על החברה הישראלית בכל פעולה ובמקביל זוכה לתמיכה ורוח גבית חברתית להמשך עשייה, לביצור ביטחון המדינה והחברה".
אחת המשימות של אמץ לוחם היא גם לוודא שכל יחידות הצבא מאומצות, לא רק הנוצצות שבהן. "מבחינתי מערך ההובלה לא פחות חשוב מהלוחמים, כי בלעדיהם הטנקים לא יגיעו לחזית. לסיירות הכי קל לשדך חברה מאמצת, יש להן עמותות משלהן, אבל לגדודים יותר קשה למצוא", משתף פישר.
לסיכום, כמה זמן נראה לך שתמשיכו לתמוך בגדוד?
"כל עוד אני בחברה נמשיך, רק עכשיו אנחנו מאריכים את האימוץ לעוד שלוש שנים, מהיום הראשון של אמץ לוחם אנחנו עם הגדוד וכל עוד אני בריא וחזק, זה יימשך".
