בחודשיים האחרונים "זכינו" להכיר את ה"עפיפון 2.0", מטען החבלה החדש. מה שהיה מוכר לנו כמשחק ילדים תמים ונוסטלגי הפך לנשק שמחריב שדות שלמים ופוגע קשות בחקלאי ישראל ובתושבי עוטף עזה.
עפיפוני התבערה הראשונים ששוגרו היו צבעוניים, לרוב בצבעי דגל פלסטין. לשמחתה של תעשיית הניילון העזתית, ברצועה הבינו מהר שאפשר לזהות אותם בקלות ועברו לעפיפונים שקופים. וזה לא היה השכלול האחרון: עם הזמן הבינו בחמאס שאפשר להצמיד אליהם מטעני חבלה.
חשוב לומר שהעפיפון הוא לא הפריט היומיומי היחיד שהפלסטינים מפקיעים לצרכי טרור. לשטח ישראל שוגרו גם בלונים וקונדומי הליום ממולכדים שפרצו את גבולות הדמיון וגרמו לרבים להרים גבה לנוכח הפיכתה של עזה לסטארטאפ ניישן אמיתית. אבל זה לא התחיל כאן.
1. גולות ורוגטקות
לישראלים יש זיכרון קצר. הפלסטינים הציגו יצירתיות מרהיבה כבר לפני עשורים: בימי האינתיפאדה הראשונה, הגולות היו הנשק החביב על תושבי עזה והגדה המערבית. הם ירו אותן מרוגטקות, העיפו אותן למרחקים ופצעו לא מעט חיילים במקומות רגישים. הפתרון של צה"ל לבעיה הזו היה ה"חצצית": משאית שיורה לעבר הצד השני גשם של אבנים קטנות. בהמשך, אותה מערכת הותקנה על מסוקי חיל האוויר שירו מלמעלה גשמי חצץ.
2. צינורות מעופפים
גם הקסאמים - אותם אנשי ציבור מסוימים כינו "צינורות מעופפים" - החלו בתור עמודים של תמרורים שנגנבו מכבישי ישראל. בתחילת שנת 2001 החלו הפלסטינים לשגר רקטות לעבר יישובי עוטף עזה ובעיקר שדרות. הדגם הראשון ששוגר היה ה"קסאם 1", צינור מתכת באורך של כ-80 ס"מ שמצדו האחד מנוע ומצדו השני חומר נפץ. אחרי שב-28 ביוני 2004 התפוצצה רקטה ליד גן ילדים בשדרות וגרמה לשני הרוגים ולתשעה פצועים, הכינוי המזלזל חלף מן העולם.
3. צעצועים לפורים
לאורך השנים ישראל השתלטה ביד רמה על תעשיית ההברחות הפלסטינית, והם נאלצו לייצר בעצמם כלי נשק – בעיקר רובים ואקדחים. כך הוקמו המחרטות ומפעלי הנשק הידועים לשמצה שהפכו את רובי האיירסופט לנשק חם ורצחני. בהמשך הגיח לאוויר העולם היורש הטבעי, המכונה בישראל "קרלו": תת-מקלע מאולתר שנבנה מכל הבא ליד, כמו למשל צינורות גינה ובניין - ורובי ילדים לפורים. כלי הנשק האלה חצו את גבולות הגדה והפכו גם לחביבי ארגוני הפשע הישראליים.
4. חוג טיסנאות
לצד הרקטות, הרובים והרבה לפני תגלית העפיפונים, הפלסטינים החליטו להלאים צעצוע ילדים נוסף ואהוב ולהפוך אותו לנשק קטלני: הטיסן הממונע, מהסוג שילדי ונערי ישראל אוהבים להטיס (ולדמיין שהם טייסי קרב). הם נהגו לשלוח אותם לעבר בתים של אזרחים ישראלים בירושלים ובעזה.
5. כלי נגינה
בזמנים של מחסור אין ברירה אלא לאלתר. אותו גורל מר לא פסח גם על כלי הנגינה שהפכו אף הם לכלי נשק לגיטימי, כשארגוני הטרור החלו לשלוח מחבלים מתאבדים למותם עם מטענים שהוסוו בגיטרות ובחצוצרות. חלקם נתפסו אבל היו כמה שגבו מחיר כבד מאוד. שנים אחר כך, באינתיפאדת הסכינים, הישראלים השיבו פייט כשנטרלו מחבלים בעזרת גיטרות, מטריות – וגם הנונצ'אקו של ברוס לי.
