זה קרה בימי מלחמת העולם השנייה: אל האי ווייט שבתעלת למאנש הגיעו 300 חיילים מהצי הצרפתי שברחו מהנאצים. למרות שחייהם ניצלו ועל אף שהם הגיעו לחוף מבטחים, הם לא היו מרוצים. היה חסר להם דבר אחד וחשוב במיוחד: שום. כן, בבריטניה השום נחשב אז לנדיר ומוזר – והחיילים הצרפתים לא רצו לחיות או לאכול בלעדיו.
באחד הערבים בפאב שבבסיס, הם החליטו לשים קץ לסבלם - והתלוננו בפני המנהל ביל ספיידי על כך שהאוכל שהוא מגיש תפל מדי. הם הדגישו בפניו שהם לא יכולים לשוב ולהילחם בנאצים אם הוא לא יתבל את הנקניקיות ואת הכרוב עם שום. ספיידי לקח אותם ברצינות והחליט לפעול בנושא.
אחרי חיפושים נרחבים וכושלים ברחבי האי, ספיידי פנה למנהלת המבצעים המיוחדים של בריטניה, הארגון שהקים צ'רצ'יל במהלך המלחמה במטרה להילחם בנאצים בדרכים עקיפות. באופן תמוה למדי, גם הארגון לקח ברצינות את התלונה של החיילים הצרפתים – והחליט לצאת במבצע סודי וחשאי במיוחד, מבצע "אכילס".
ב-27 באוקטובר 1942 יצא מבריטניה מטוס סיור מדגם וסטלנד לייסנדר. על סיפונו היו הטייס ג'ון ברידג'ר, הסוכנת הכפולה מארי לינדל ומרגל נוסף שנותר אנונימי. הם נחתו בעיר הצרפתית קלרמונט-פראן בחצות הלילה – והמתינו לאיכר שהכין עבורם שקי שום. המבצע עבר בשלום, השום הגיע לבסיס, ומנהל הפאב התחיל לגדל את הפקעת בחווה. אותם חיילים צרפתים רעבים, שהובילו לאחד המבצעים ההזויים בהיסטוריה, בסופו של דבר חזרו להילחם בנאצים והשתתפו בפשיטות על נורמנדי. הסיפור הזה - לחלוטין בגדר קוריוז - פורסם רק לאחרונה בתקשורת הבריטית. למעשה, הוא כמעט התפספס ונעלם מדפי ההיסטוריה.
ליז הולנד, חיילת בחיל העזר האווירי לנשים, שירתה במגדל הפיקוח בו אוחסנו שקי השום – ואת הריח המוזר והזר הזה היא לא הצליחה לשכוח. כשהשום הפך לפופולרי בבריטניה, היא זיהתה את הריח המוזר מימי המלחמה, ויצרה קשר עם קולין בוסוול, מנהל החווה באי ווייט, כדי להבין איך בדיוק הוא הגיע לשם. חוות השום גדלה והתפתחה מאז, והפכה גם לאטרקציה תיירותית. מדהים מה שכמה חיילים רעבים יכולים לעשות.
עוד בפז"ם:
>> כך האמריקאים חיסלו את האחראי לפרל הארבור