לשוק הביטחוני הישראלי יש כבר שנים רבות קשרים ענפים עם הצבא השווייצרי. לאחרונה נחתם באישור משרד הביטחון חוזה בין חברת אלביט מערכות בע"מ במסגרתו היא תספק לגדודי הסיור והתצפיתנים הקדמיים של הצבא השוויצרי מערכות שליטה ובקרה, בהיקף של כ-15 מיליון דולר.
למדינה האירופאית שלא ראתה מלחמה כבר למעלה ממאתיים שנה יש צבא מתקדם ומשוכלל שזוכה לתקציב שנתי של כ-5 מיליארד דולר. בשנים האחרונות הצבא השוויצרי רכש לא מעט מערכות מתקדמות מישראל וגם ממדינות נוספות.
בדצמבר האחרון השוויצרים קיבלו מישראל כטב"מ הרמס 900 ראשון שרכשו מסך של שישה, בעסקה שהיקפה עמד על כ-200 מיליון דולר. השוויצרים רכשו מישראל גם חליפות לוחמה אלקטרונית לפלטפורמות שונות, מערכות מודיעין ועוד.
ישראל לא לבד בסיפור הזה. מהגרמנים הם רכשו מאות טנקים מתקדמים מסוג לאופרד 2 נגמ"שים שמבוססים על תובת הטנק הזה וגם תותחים. רק"ם כבד ומתקדם נרכש מהשבדים ומארה"ב נרכשו מטוסי קרב.
בימים אלו ממש שוויץ נמצאת בעיצומו של מכרז לבחירת מטוס הקרב הבא של חיל האוויר כשבין המתחרים מטוסי F-35 ו- F\A-18 מארה"ב לצד הרפאל הצרפתי, היורופייטר טיפון וה- JAS-39 גריפן של חברת סאאב. כולם ממטוסי הקרב המתקדמים בעולם.
לצד הרכש, לשוויצרים יש גם תעשייה צבאית מפותחת שייצרה עבורם נגמ"שים, תותחים ושלל מערכות לחימה לצד פרויקטים לשדרוג אמצעי הלחימה הקיימים.
פלשו עם רובים בלי כדורים
אלו הם בלי ספק צבא ותעשייה מפתיעים ביחס למדינה שלא ראתה מלחמה מאות שנים, להוציא פלישה לליכטנשטיין שהתרחשה כתוצאה מטעות מביכה בשנת 2007 ובה לחיילים לא היו כדורים לרובים שנשאו.
למרות שמדובר על מדינה ששמרה על הניטרליות שלה גם במלחמות העולם, בשוויץ החוק קובע חובת גיוס לכל צעיר בן 19 לתקופה של שישה חודשים. המטרה של תקופה זו היא להכשיר אותו לשרות מילואים.
החוק מחייב כל אזרח לשרות מילואים בן 10 שנים שכולל תקופת אימון של כשלושה שבועות לכל שנה ותקופה כפולה מזה לקצינים. בנוסף לזה חלק מהחיילים נשארים עוד כמה שנים בצבא הקבע, במיוחד בכוח הלוחם ובחיל האוויר.
כמו בישראל, הצבא שם נחשב לכור היתוך שמפגיש בין האוכלוסיות השונות שמורכבות ממספר קבוצות אתניות.
למעשה, הצבא השוויצרי זוכה לפופולאריות ואמון גבוה מהציבור. כאשר העבירו במדינה משאל עם לביטול גיוס החובה כ-75 אחוזים הצביעו נגד הביטול, בעיקר כי הצבא נחשב לגוף מלכד בין הקבוצות השונות. אגב, גם תהליך בחירת מטוס הקרב החדש כולל בתוכו משאל עם.
על פי החוק המשימות של הצבא שם הן הגנה על המדינה ואזרחיה, מניעת מלחמות ושמירה על השלום, תרומה לשלום העולמי במסגרת האו"ם וסיוע לרשויות במקרים של מצבי חרום שונים. בנוסף הצבא השוויצרי מפעיל מספר יחידות להגנה וסיכול טרור.
כדי לעמוד במשימות הצבא שם בנוי משש חטיבות. שתי חטיבות חי"ר עם התמחות בלחימה הררית שמאפיינת את המדינה. עוד שתי חטיבות חי"ר ממוכן ושתי חטיבות שריון.
לאלה יש להוסיף עוד שתי חטיבות מוגדלות סד"כ שמורכבות מגדודי חי"ר ממוכן וגדודי שריון. כל אלה פועלים תחת ארבע דיביזיות מרחביות שבתחום אחריותן גם גדודי הנדסה, קשר ולוגיסטיקה. נכון להיום לשוויץ יש צבא שמונה 160 אלף חיילים וקצינים.
הצבא השוויצרי מפעיל מאות טנקי לאופרד, 200 טנקים קלים שנרכשו משבדיה מאות תותחים מתוצרת ארה"ב ואלפי נגמ"שים. רובי סער SIG מייצור מקומי הנחשב למדויק ואמין.
מטוסי קרב עם שעות פתיחה
גוף מעניין נוסף בצבא שם הוא פיקוד הכוחות המיוחדים שהוקם לפני כעשור כי לאחד את כל היחידות המיוחדות תחת מפקדה אחת. פלגת הסיור ה-10 זו למעשה "סיירת מטכ"ל" השוויצרית שאחראית על מבצעי איסוף ומודיעין ולוחמה בטרור בתחומי המדינה ומעבר לגבול.
יחידה מקבילה נוספת שמתמחה בטרור מופעלת במשותף על ידי הצבא והמשטרה. היחידה נחשבת לאיכותית ומאומנת היטב כולל שת"פ עם יחידות העילית של ארה"ב. העניין הוא שבכל פעם שעמדו להיות מופעלים באירוע אמת הפרלמנט סיכל את זה או שמישהו דאג להדליף לתקשורת כדי לסכל את המשימה ולשמור על הניטרליות השוויצרית.
לחיל האוויר השוויצרי יש כמאה כלי טיס, בעיקר מטוסי F/A-18 ובנוסף 29 מטוסי F-5 שהשוויצרים מעוניינים להחליף בהקדם בשל גילם המתקדם. כמה עשרות מסוקי קרב וסער של חיל האוויר מגיעים מצרפת ובנוסף ישנו מערך תובלה קטן שמבוסס בעיקר על מטוסים קלים.
מסיבות של תקציב וכנראה שגם המורשת הניטרלית חיל האוויר השוויצרי לא פועל לאורך כל שעות היממה, דבר שהתפרסם בכל העולם בגלל תקרית מביכה למדי. זה קרה ב-17 בפברואר 2016 אז נחטף מטוס נוסעים אתיופי.
בתחילה הוא יורט על ידי מטוסי קרב צרפתים ואיטלקים, וכאשר נכנס למרחב האוויר של שוויץ הוא אמור היה להיות מלווה על ידי מטוסי הקרב שלהם, אך אלו נשארו על הקרקע, פשוט כי זה קרה בשעה ארבע בבוקר וחיל האוויר המקומי לא עובד בשעות האלה, עד כמה שזה נשמע מוזר.
לא פחות מוזר הוא שמטוסי הקרב הצרפתים והאיטלקים ליוו את המטוס החטוף בשמי שוויץ עד שנחת בז'נבה. דובר חיל האוויר שמסר אחרי התקרית והביקורת ש"שוויץ לא יכלה להגיב הואיל ובסיסי חיל האוויר שלה סגורים בלילה ובסופי שבוע".
בעקבות האירוע הזה התברר שבגלל שעות העבודה חיל האוויר השוויצרי לא אבטח את המרחב האווירי במדינה בזמן שהתקיימו שם הכנסים הכלכליים המפורסמים שבדבוס. מי שעשה את זה במקום, היו מטוסי קרב של חיל האוויר האוסטרי.
חיל בלי ים
לשוויצרים אין אומנם גישה לים, אבל יש להם אגמים גדולים. לכן הם הקימו את שייטת האגמים, אותה יש שמכנים חיל הים השוויצרי.
מדובר בכוח ימי בפיקודו של קצין בדרגת בריגדיר גנרל שמפעיל כ-10 ספינות קטנות ומהירות חמושות בנשק קל. תפקידן לאבטח את האגמים במדינה כמו גם לסייע בחילוץ והצלה של אזרחים ומטיילים באזור.
לסיום נציין שלשוויצרים יש אחריות על עוד מדינה, הוותיקן. מי שאחראי על הגנת מדינתו של האפיפיור הוא "המשמר השוויצרי" אליו יכולים להתגייס חיילים שסיימו את ההכשרה בצבא שוויץ, בתנאי שהם גם נוצרים קתולים. המשמר מונה כמאה חיילים, שמוכרים בעיקר בזכות המדים הססגוניים שלהם.