אני אוהב מאוד את צה"ל. לפחות 50 אחוז מהדם שלי צבוע בירוק זית ובסגול של חטיבת גבעתי. עשור סדיר של שירות קרבי פיקודי ועוד 5 שנות מילואים כמ"פ בעזה, הופכים אותי לעוד חייל בדיל לא רע בשרשרת כור ההיתוך הבן גוריוני.
אך, זהו. חדל. לא עוד. כור ההיתוך, צבא העם, גרעיני נח"ל, כל ההוויה הרומנטית, המכלילה, ההתנדבותית והגם חובבנית הזו - צריכה וחייבת להסתיים כאן ועכשיו. צה"ל פשוט חייב להפוך לצבא מקצועי בואכה מקצועני.
אנו דומים למועדון כדורגל חובבני שלא מבין שהוא כבר מזמן בליגת העל של המעצמות וחייב לעשות סוויץ', כי התחתית קרובה והיא בוערת.
מדינת ישראל כבר מזמן איננה מדינה ענייה הזקוקה לתלושי חינם בדמות נערים התורמים 3 שנים, היא מדינה אמידה שיכולה לשלם ללוחמים שבחרו להגיע ולהתפרנס בכבוד כלוחמים מן המניין. השבוע הוחלט אמנם להכפיל את דמי הקיום החודשיים של החיילים, אך זה ודאי לא מספיק.
לצערי, צה"ל הפך בשנים האחרונות לתחושתי לקייטנה מביכה עם מסלולי סלב (לא תאמינו, אך יש דבר כזה) ותעודת הכשר מקוממת לדברים שפעם איש לא יכול היה לעלות על הדעת.
במקום להתאמן, להגן ולתקוף אנו עסוקים במחדלי חדר אוכל, יחסי מפקד-פקוד שלא מביישים כלא פלילי והתערבות הורים שיצאה משליטה (ולא שאפשר להאשים אותם). כל אלו תסמינים של צבא ילדים ולא של אנשים בוגרים, מקצועיים ומחויבים כמו שצריך להיות.
צה"ל נמצא במצב פנימי מסוכן מזה שנים ובא לי לצעוק את זה. עד שהלוחם הסדיר (או הלוחמת) מתחיל להבין איפה הוא נמצא, השירות שלו כבר עומד להסתיים. הוא משתחרר ומאידך, אני כמילואימניק מנהל "קרבות ימ"מ" מול הצבא כדי לגרד אימון לחיילי.
למי שחושש לגורלו של החיבור בין הצבא לעם, או נתק מהעם לצבא, שיחשוש בצדק. תתקדמו. צה"ל צריך להתפטר מתפקיד כמחנך הנוער. בשביל זה יש מערכת חינוך שאמורה לסגור את הפינה ושלל מערכות אזרחיות המשוועות לשירות לאומי.
רובו המכריע של הנוער שלנו צריך לאייש כיום את מד"א, מחלקות הרווחה העירוניות, החינוך ושאר עולמות חברתיים. האמינו לי, פחות שריטות ופוסט טראומה, יותר חמלה ומודעות חברתית.
המתאימים וה"מורעלים" - לקרבי בבקשה. תקבלו שכר ראוי מהרגע הראשון ו"נקרע לכם ת'צורה" עד הרגע האחרון. צבא עם - אאוט, צבא מקצועי - אין ועכשיו, כי להבנתי אין לנו שום ברירה אחרת.
איך צבא מקצועי כזה היה נראה? לוחמים ותיקים, מקצועיים, ש"לחימתם אומנותם". בדומה לאיך שנראים לוחמי ימ"מ למשל. דמיינו לוחם בן 32, מנוסה, מאומן עד כאב, בכושר גופני עילאי כי משלמים לו על כך וכי כך צריך, מהוקצע, שתופס מחסום. זו חוויה ביטחונית אחרת לגמרי.
הצבא אותו אני רואה הוא כזה שבו מהרגע הראשון הדרישות הם גבוהות כמו במקום עבודה. פישלת פוטרת. משלמים לך להיות לוחם, מקצוען, מחויב. די עם צבא שחלק לא מבוטל מאיתנו 'עושה לו טובה'.
