אדגר בן ה-23 מגרמניה אינו יהודי, "אפילו ההיפך" הוא אומר כשהוא מתייחס לעבר האפל של המשפחה שלו – סבו וסבתו היו נאצים והוא היום אולי הכי רחוק מזה, תומך נלהב במדינת ישראל ובעם היהודי.
אדגר מגיע מעיירה קטנה במזרח גרמניה, אין לו איזה קשר מיוחד לישראל ועם זאת, הוא מצא את עצמו תמיד מתעניין בה מאוד מאז שהיה קטן וגדל להיות פרו-ישראלי כפי שמעיד על עצמו. "תמיד רציתי לבקר בישראל, פגשתי ישראלים נהדרים בטיולים שלי ברחבי העולם".
השבעה באוקטובר היה רגע משמעותי עבורו: "אני יושב בבית ורואה שהיהודים עוברים משהו שנראה כמו שואה בזמן שאני יושב בנינוחות בגרמניה, מסמס לחברים הישראלים שלי לראות אם הם בסדר. הרגשתי שאני חייב לעשות משהו".
ואכן הוא עשה. בחודש ינואר אדגר הגיע להתנדב עם ארגון שר–אל וסייע לחיילים בבסיסים רבים, תוך שהוא מתארח אצל משפחה בתל אביב. בתקופה הזו הבין שהוא רוצה לקחת את התרומה שלו למדינה צעד אחד קדימה ולהתגייס.
להתגייס כאזרח זר לא יהודי הוא לא דבר שקורה בשגרה, כשפנה ל"מיטב" ולתוכניות לחיילים בודדים, לא הסכימו לקבל אותו. הוא החליט להיכנס באומץ לקרב עם הבירוקרטיה הישראלית.
אחרי שחרש את הארץ בין לשכות שונות של משרד הפנים ושל רשות ההגירה והאוכלוסין, עדיין לא ניתנה לו האפשרות להתגייס. אחד הפקידים במשרד הפנים אמר לו ספק בציניות ספק ברצינות: "תפנה לשר" ואדגר, נחוש יותר מתמיד להתגייס, עלה לירושלים כשהוא אוחז בידו שלט שבו נכתב בעברית: "אני רוצה להתגייס לצה"ל".
אדגר מספר על התגובות התומכות שהוא מקבל מהעוברים והשבים ומקווה שכך יצליח למשוך את תשומת ליבם של אנשים שיכולים לעזור לו. כששאלתי אותו איך החברים והמשפחה שלו מתייחסים לתוכניות הלא שגרתיות שלו הוא מספר: "רובם תומכים כי הם גם בעצמם תומכים בישראל, אפילו שהם אומרים שאני קצת משוגע".
כמובן שאחרי ארבעה חודשים בארץ הוא הספיק גם לקבל תובנות על ישראל ועל הישראלים: "אני מת על הישראלים. הם כמו שרב, חמים ולפרצוף - וזה שילוב מיוחד". הוא הספיק לטייל ברחבי הארץ וכבר חולם לעשות את שביל ישראל, התחבר לחברים גם מההתנדבות שלו בשר-אל וגם מתל אביב ויש לו חלומות על לעבור לקיבוץ. אדגר כבר יודע לאיזו יחידה ירצה להגיע אם יצליח במסעו להתגייס. "אני רוצה שייטת, כמו ששמת לב אני אוהב להגיע לדברים שנראים בלתי אפשריים".
"גם אם אני לא אצליח להתגייס, אין ספק שהייתי עושה את הכל שוב, זאת הייתה חוויה מדהימה", מסכם אדגר. ויזת התייר שלו נגמרת והוא מתכוון לנצל את הזמן שנשאר לו כאן בניסיון להאריך אותה ולהגיע לצבא. עם כמה שהוא נחוש הוא לא מוכן לעבור על החוק, ובעצב הוא יעזוב אם יידרש, כשלמרות זאת הוא מבטיח לבוא לבקר בעתיד - אולי עם אותו השלט שבו הוא מבקש לגייס אותו לצה"ל.