רפיח השבוע, שעת בוקר. ציר פילדלפי מעלה ענני אבק בכל פעם שרכב ממוגן או כזה שלא נוסע עליו במהירות גבוהה, כדי לא לחטוף פצמ"ר. המראה של העיר אפוקליפטי מרוב הרס שמגיע כמעט עד קו הגבול עם מצרים. מצד אחד הצד המצרי שנראה נקי ומסודר ומהאחר חורבות של עיר כשמאות מטרים מקו הגבול הזה, עמוד ענן שחור עולה לשמיים אחרי תקיפה של צה"ל.
היינו שם וראינו איך נראית הלחימה של צה"ל בדרום הרצועה. במעבר רפיח ההרוס ש"נבזז עוד לפני שכוחות צה"ל הגיעו", כפי שאמר לנו מח"ט 12 אל"מ עברי אלבז. בגזרה של חטיבת הנח"ל פגשנו את המח"ט אל"מ יאיר צוקרמן, בדיוק כשכוח שלו שנמצא לא רחוק מהמקום שהיינו ספג RPG בלי נפגעים, אבל האירוע עורר את הגזרה ופיצוצים רבים נשמעו ברקע. "ברפיח נשארו שני גדודי חמאס ומח"ט שעדיין חי. הם מנסים רק לשרוד", אמר אל"מ צוקרמן.
זה בעצם המשחק של צה"ל ברפיח כפי שחווינו אותו ב-mako, כשנכנסנו לעיר. צה"ל מנסה להרוג כמה שיותר מחבלים ובעיקר, להשמיד את תשתיות הטרור האדירות שחמאס בנו שם. לחמאס יש רק תפקיד אחד, לשרוד כמה שיותר זמן ולהיות שם ביום שאחרי המלחמה. הם מנסים לעשות את זה תוך כדי הקזת דם של ישראל.
לחטיבת רפיח היו לפני הקרב 3,200 לוחמים כפי שאמר אל"מ צוקרמן. אוגדה 162 טוענת לחיסול של 720 מהם, אבל הם מבינים שזה לא מה שיכריע את המערכה. המשימה של האוגדה בפיקודו של תא"ל איציק כהן להשמיד כמה שיותר תשתיות ויכולות פיקוד, באופן כזה שלא יאפשר לחמאס להוציא תקיפות ופיגועים מאורגנים.
כבר היום זה המצב. חמאס מנהל מלחמת גרילה של חוליות עצמאיות ולא מתואמות. אבל שני מפקדי חטיבות צה"ל שפגשנו אמרו שאחרי המכה שרפיח ספגה, נדרשת סבלנות וזמן כדי לפרק ולעקור מהשורש את תשתיות הטרור האדירות שם. "אני מעריך שזה ימשך עוד כשנתיים, לפחות", אמר אל"מ אלבז, מח"ט 12.
עוד לפני שנכנסנו לעזה, אל"מ אלבז ביקש להוריד מסדר היום את המילה דשדוש. די ברור שהמילה הזאת מכעיסה אותו, וצריך לומר שלא רק אותו. את כל מי שפגשנו בתוך עזה. הוא מסביר שבפחות משמונה חודשים של לחימה, "חמאס עברו מארגון צבאי מסודר עם פיקוד ושליטה, לארגון גרילה וזה אומר שצריך לשנות גם את הדיסקט שלנו", מסביר אל"מ אלבז.
"מדיבור על מג"דים ומח"טים, עוברים להתמודד עם חוליות טרור אוטונומיות. הרבה יותר קשה לאחוז את זה, וזה מכיל עלינו התנהגות שונה ודורש מחשבה אחרת. אם מישהו חושב שהצבע האדום ייפסק בשנה הקרובה, אז זה לזרות חול בעיניים. אי אפשר להרוג מפלצת שגדלה לנו במשך יותר מעשור בפחות משמונה חודשים. זה דבר שדורש זמן, דורש אורח רוח ולחץ צבאי משמעותי".
במסגרת של תיאום הציפיות עם אזרחי ישראל, אל"מ אלבז אומר בפתיחות "בוא נעזוב רגע את 7.10 שבו כולם מבינים שנכשלנו. לגבי החזרת המצב לקדמותו ביחס למפלצות האלה שכולנו ראינו מול העיניים בזמן שסיפרנו לעצמנו סיפורים, אני מבין את התחושה של עם ישראל שרוצה שהצבא יפתור לו את זה ויאללה בוא נסיים עם הדרום ובוא נסיים עם הצפון, אבל זה הרבה יותר מורכב".
יש הרבה דברים שהוא כמפקד לא רוצה להגיד כדי שלא לתת מידע לצד השני. "יש פה מתח בין הרצון שלך להגיד את האמת לציבור לבין זה שאתה לא רוצה לתת לאויב תמונת מצב", הסביר. אבל הדגיש ש"אין דשדוש, יש כאן לחימה איטית ומסודרת", שעומדת בכל היעדים של צה"ל.
אחרי תדרוך אנחנו יוצאים לעזה כשהתחנה הראשונה שלנו, מעבר כרם שלום משם נכנס חלק מהסיוע ההומניטרי. המעבר והציר נמצא בגזרה ובאחריות של חטיבה 12 של אל"מ אלבז. והוא מציג לנו את הכמות האדירה של הסיוע שנכנס לעזה. "מיטב הסחורה הישראלית נכנס לשם", אמר מח"ט 12.
"כשיש הגעה של משאיות ממעבר כרם שלום, אנחנו רואים שיש עליהן השתלטות חמושה. יש התנגשויות עם אנשי החמאס והמאבטחים החמושים של השיירות. קשה לעצור אלפי אנשים, אבל עשינו הפקת לקחים כדי לצמצם מצב שבו אלפי אנשים משתלטים ובוזזים את הסיוע. רק אתמול חיסלנו במרחב הזה שלושה מחבלים חמושים, קודם לכן הרגנו כ-13 מחבלים".
"בסוף גם הציר זה מרחב לחימה שגם נמצאו בו פירים", הוא ממשיך. "לא יורים על המשאית, אבל מותר לירות ליד המשאית. לא נכון להציג שהציר סגור במשך שעות. ומי שייכנס לשם בלי תיאום מבחינתי הוא מחבל שיחטוף טיל או פגז".
ממחסני הסיוע ההומניטרי שבכרם שלום אנחנו ממשיכים למעבר רפיח על ציר פילדלפי. התנועה מהירה מאוד ואסור לעצור. זה נכון שהרבה מחבלים ברחו לח'אן יונס או שהם מסתתרים מתחת לאדמה. אבל נשארו מספיק מחבלים שמחכים להזדמנות שלהם לבצע ירי צליפה, פצמ"רים או RPG על פילדלפי.
את העצירה אנחנו עושים במעבר רפיח, שנהרס לגמרי בלחימה. צה"ל פרסם שנמצאו 25 מנהרות אסטרטגיות לכיוון מצרים וכעת חוקרים אותן לראות איזה וכמה מהן באמת חוצות לסיני. אל"מ אלבז אמר: "יש עוד מנהרות, אנחנו מחפשים אותן ואני מניח שזה ייקח עוד כחצי שנה עד שנמצא אותן ונשמיד. בסוף זה כ-15 ק"מ שצריך לסרוק ולאתר הכל מחדש".
התנועה על פילדלפי מציגה את המורכבות של הלחימה ברפיח ודרום הרצועה. מאזור העוטף לעומק התנועה היא בשטח פתוח וכשנכנסים לרפיח: "זה מאפס למאה. אתה נכנס ישר לאזור קסבאי צפוף וממולכד ברמה הכי גבוהה. מתוך 20 בתים לפחות 10 ממולכדים", מסביר אלבז וככה זה גם נראה. העיר צפופה מאוד והכל שם ממולכד ומחובר במנהרות.
"חטיבת רפיח מוכרת במומחיות שלה כחטיבת חבלה והיא למדה אותנו", המשיך. "וכמו שכשמגיע חבלן משטרה לחפץ חשוד לוקח זמן עד שהוא מזכה את המטען, ככה זה גם כאן. אין דשדוש והרמטכ"ל אמר יותר מפעם אחת שהמלחמה תהיה ארוכה. אפשר לרוץ יותר מהר קדימה, אבל נתפוצץ".
חמאס ארגן את שטח רפיח באופן כזה שהפך את כל העיר לשטח לחימה ממולכד. חלק גדול מהבתים הוכנו מראש ללחימה, נפרסה תשתית בכל העיר ואת ההפעלה המחבלים שנשארו במנהרות מחברים ומפעילים על כוחות צה"ל בהתאם להתקדמות של הכוחות. את כמות המנהרות וחומרי החבלה הם מגדירים כ"חריגה וקיצונית".
אל"מ אלבז הוסיף: "אני כבוגר עזה חושב שזאת אחת מפשיטות המופת הטובות שנעשו בהיסטוריה, ואני אומר את זה גם כבוגר עזה ומדריך בפו"מ (קורס פיקוד ומטה)". הוא הוסיף גם שהמחיר של לפרק את חמאס ותשתית הטרור שלו, "גם אם זה אומר שנהיה כמו בבוץ הלבנוני, זה שווה את זה וזה צריך להיות המחיר".
אבל הוא לא מסתיר את זה ש"יש שחיקה והלשון בחוץ. יש את אבן יסוד האדם במעשה הצבאי. וצריך לעשות ריענון ולפעמים לעצור רגע. אבל צה"ל נמצא גם במקום הזה, מרענן גדודים ומתאים את עצמו למצב. צה"ל עבד שנים בעיקר במודיעין ואש וכמו שאתה מזניח שריר ואז פתאום מפעיל אותו בחדר כושר, קשה לך ברגע האמת. בהתחלה קשה אבל אז מתרגלים ומתחזקים".
אנחנו יוצאים ממעבר רפיח לעומק העיר, נכנסים לשכונת ברזיל לעומק השטח וללב הממדים האדירים של הצפיפות וגם ההרס. כבר אין שם כבישים וכמעט שאין בתים שלמים. רמז לעוצמת הלחימה באזור הזה של רפיח. "יש כאן 360 מעלות של מערכת תת-קרקעית נרחבת ומסודרת", אמר סא"ל עוז משולם, מג"ד 931 של הנח"ל שנמצא בפיקוד חטיבה 12. "רפיח זאת ארץ המנהרות".
הוא הסביר שבתחילת הקרבות הייתה להם התנגדות ראשונית ומוסיף ש"אחרי ששברנו אותם נפח הלחימה ירד. בכניסה היו לנו הרבה היתקלויות פנים אל פנים, עם מחבלים ותצפיתנים, הרבה ירי נ"ט. אבל אחרי שתפסנו את הפאתים זה כבר לא היה קרב הוגן מבחינתם".
הכוחות שנלחמים ברפיח הגיעו לשם אחרי חודשים של מלחמה בצפון הרצועה, במרכז ובח'אן יונס. ועדיין הם היו בהלם מהכמות האדירה של המנהרות והמטענים. אבל הם הגיעו גם עם הפקת לקחים. סא"ל משולם הסביר ש"הגדרתי במשימה שתוך 24 שעות צריך למצוא תת-קרקע". עוד הסביר שברגע שמוצאים פיר, "מיד פועלים על זה עם ה'אמצעים' ונלחמים בהם שם. אנחנו גדוד שהרג מחבלים בתת-קרקע ואני יודע להגיד מספרים מדויקים".
המהלך הזה הביא למותם של עשרות ואף מאות מחבלים מתחת לאדמה. גם בגלל שפעלו מיד, בלי לבזבז זמן התארגנות כפי שהיה בחודשי המלחמה הראשונים. "הכנסנו את האמצעים שלנו למנהרות וראינו את הגופות של המחבלים עם הנשק עליהם. כשרוצים להרוג הזמן זה פונקציה וזה משהו שהבנו", אמר סא"ל משולם.
"נתקלנו בכמויות אמל"ח קיצוניות, כמות לא סבירה עם מטענים שלא פגשנו עד היום במקומות אחרים ברצועה", סיפר סא"ל משולם. "כמויות אדירות של חומר נפץ מוכן להפעלה ובכלל כמות גדולה של חגורות נפץ. בין השאר כי לא נגעו בפילדלפי".
גם סא"ל משולם מתייחס למושג הדשדוש ומבקש להסביר ש"הגענו להרבה מנהרות, ועכשיו זה הזמן לעבוד לאט ומסודר כדי להגיע למאה אחוז". כדוגמה הוא מספר ש"חטיבת הנח"ל פוצצה במסדרון נצרים 22 ק"מ מנהרות בתקופה של כשלושה חודשים. האם יש עוד? לדעתי כן. הלוואי והיינו יכולים לעשות יותר. צריך להבין שדברים עמוקים צריך לעקור מהשורש וזה לוקח זמן. תמרון זה החלק הפשוט בעיניי, אבל זה מונע ממך הרבה מאוד שלבים של השמדה וטיהור המרחב, שזאת המשימה שלנו".
ולכן מה שנראה כמו עמידה במקום, הוא למעשה הזמן שבו הם נלחמים כדי לחקור ולטהר את השטח ממנהרות ואמצעי לחימה. ככל שיעשו את זה טוב יותר, לחמאס יהיה קשה יותר וייקח להם יותר זמן להשתקם ביום שאחרי המלחמה, כשבסוף זאת המטרה העיקרית של הלחימה שלהם שם.
"במשך שבעה חודשי לחימה לא נגענו בנתיב הזה של פילדלפי עד הכניסה לרפיח, ולכן לדעתי לא היה להם פער של נשקים והם חיכו לנו בקו המגע הראשון". סא"ל משולם מודה שככל הנראה לא הגיעו לכל המנהרות, אבל בביטחון אמר שכעת אין הברחות מסיני והם חונקים את חמאס. "ואת זה עשינו בשלושה חודשים".
אם רוצים להבין את הלחימה ברפיח, צריך להבין שאחרי שנים של הזנחת ה"לואו-טק" לטובת ה"היי-טק", כעת חזרנו למקורות, כלומר זאת מלחמה של חי"ר וטנקים מסביב לשופלים, דרילרים ו-D-9 שחופרים באדמה ועוקרים את החמאס מהשורש וזה לוקח זמן, המון זמן.
"האם נצטרך להיכנס לעזה אחרי שנה של מלחמה? אי אפשר לפרק דבר כזה בתשעה חודשים, זה לוקח זמן ואנחנו רואים את זה יום-יום באיו"ש", הסביר סא"ל משולם. "להערכתי הגסה עניין של 24 חודשים מרגע שנכנסנו לרצועה". כלומר לדברי המג"ד, עד אוקטובר 2025.
הוא מסביר שמח"ט רפיח בחמאס אולי יכול לתת פקודות למחבלים, אבל לא בטוח שבצד השני יש מי שיקבל אותן. "בסוף זאת לחימה של חוליה עצמאית שמנתחת את המארב שלה ופועלת. כל ההיתקלויות שהיו לגדוד 931, והיו לא מעט כאלה היו בחוליות של עד ארבעה מחבלים", אמר סא"ל משולם. "כבר אין גדוד שאבורה בחמאס. כולם מתחבאים בתת-קרקע, המפקדים שלהם נמצאים בכלל בח'אן יונס ובסוף הגדוד שלי פוגש אולי ארבעה מחבלים. בוא, הרגנו מחבלים עם נשק וכפכפים".
אגב, המפקדים שאותם פגשנו בעזה הסבירו שבריחת המחבלים מרפיח לאזורים אחרים, יכולה להפוך ליתרון אם עושים את זה נכון וחכם. עצם התנועה שלהם מייצרת "רעש" שהכוחות ושב"כ מנצלים. כלומר אם המחבלים יישארו הם ימותו, אם יברחו הם יחשפו את עצמים ודברים אחרים.
גם בשכונת ברזיל שבה היינו התייחסו לביקורת שנשמעה סביב הנושא של הסיוע. סא"ל משולם הסביר שהוא רואה את זה אחרת והציר הוא בכלל מרחב ש"מספק אפשרויות לאיסוף מודיעין ותקיפה של מחבלים שנמשכים לשם כמו זבובים. רק אתמול ב-23:30 בלילה חוליית צלפים שלנו חיסלה חולייה של 3 מחבלים על הציר ההומניטרי. הציר מספק הרבה הזדמנויות והרגנו במרחב הזה 21 מחבלים רק בשבוע האחרון".
בסרטון שהציג, ניתן לראות 9 מחבלים חמושים שחיכו להתנפל על הסיוע ההומניטרי, ואלה חוסלו כולם בהכוונה של תקיפת כטב"מ 'זיק'. אגב, בסרטון אחר ניתן לראות איש חמאס יורה על אזרחים עזתים. "יש שם כנופיות שמתחברות למחבלים והם יורים שם אחד על השני".
אנחנו עוזבים את שכונת ברזיל וממשיכים לשאבורה, שם נמצאת חטיבת הנח"ל. וכמו בברזיל, גם שם היקפי ההרס אדירים. בדיוק כשהגענו לשם, ופגשנו את אל"מ יאיר צוקרמן, מפקד חטיבת הנח"ל, חוליה של חמאס שיגרה RPG על אחד הכוחות ופרץ של ירי נשמע בכל המרחב. האירוע הזה הסתיים תוך זמן קצר מאוד. ומח"ט הנח"ל התפנה לשיחה והסביר שגדוד שאבורה היה זה שב-7 באוקטובר תקף את הישובים הישראלים מחולית ודרומה. זה בעצם ה'דרייב' של צוקרמן ולוחמיו שם.
גם מח"ט הנח"ל מספר על כמות אדירה של מנהרות, שרובן מחוברות. "מה ששונה פה ביחס לגזרות אחרות, זה שהתת-קרקע מאוד מסועף ומגיע כמעט לכל בית, וזה מאפשר לחמאס למלכד כמעט כל בית במרחב. האויב בתת-קרקע שרשר מהבתים מאות מטענים, פירים ומרחבי לחימה. אז כמעט שלא פוגשים אויב על הקרקע. מבחינת המצב בשטח, האויב לא מחכה לנו בבית, הבית מחכה לכוחותינו", אמר אל"מ צוקרמן. "לכן אנחנו עובדים לאט כדי לקחת להם נכסים על ובתת-קרקע. להרוס להם כמה שיותר בתים ממולכדים ומנהרות. ככה לאט לאט לוקחים להם את היכולת לפעול נגד כוחותינו".
הוא מבקש להדגיש את חשיבות התמרון הקרקעי: "היכולת שלי כחטיבת הנח"ל למצוא מנהרות היא רק מהנוכחות בקרקע. לכן אם רוצים להגיע להישג צריך להיות בשטח כמה שיותר זמן. וההכרעה שכולם מדברים עליה זה מושג צבאי, פעם 60 אחוז היה הכרעה אבל זה לא אומר שהלחימה נגמרה. והסיפור כאן זה לחימה איטית ויסודית".
אל"מ צוקרמן ממשיך ומסביר: "לא השמדנו את כל האויב. אבל לקחנו להם את היכולת לפעול כמו שפעלו". כשכוונתו ליכולת שלהם להילחם כארגון טרור או גרילה גדול ומסודר, את זה הם כבר פירקו. "וזה מאפשר לנו לפעול נגדם במתכונת של פשיטות שככל שיימשכו יחלישו עוד יותר את חטיבת רפיח. בסוף זה סיפור של למי יש יותר סבלנות ומי ישבור ראשון את הרוח של האויב".
שני גדודי מחבלים נשארו ברפיח מולם פועלות מספר חטיבות חי"ר ושריון של צה"ל. "הם בעיקר מנסים לשרוד ולהישאר מוגנים מתחת לאדמה. ובגדול אנחנו בחופש פעולה מלא ברפיח", אמר אל"מ צוקרמן. הוא הוסיף בהקשר לדיווחים על שינוי המשימה וההחלטה להוריד את אוגדה 98 מהמשימה של רפיח ש"ברור שאם היו 2 אוגדות זה היה אחרת. יש לי ערימות של תשובות לשאלה מה היה אפשר לעשות אחרת. אבל בסוף יש משימה שעומדים בה, ויש לנו חופש פעולה מלא".
אל"מ צוקרמן אמר באופן נחרץ: "זה יימשך עוד זמן, זה חייב עד שנשים את האויב על הברכיים. ואסור להמשיך עם אמירות שמחלישות את הרוח והעם שלנו. יש התאמות, בגלל זה למשל תמיד יש לי גדוד בחוץ בהתרעננות והעלאת כשירות, יש לי קב"ן קדמי. דברים שלא היו בחודשים הראשונים. מבינים שזאת תהיה מלחמה ארוכה עם שלבים שונים ועושים לזה התאמות. צריך להבין את זה ולהיות סבלני".