לא מעט שנים שבצה"ל התנהל דיון על מבנה היחידות שלו בזרוע היבשה במטרה להשיג יעילות מבצעית ולא פחות מזה יעילות של המשאבים והטכנולוגיה. לאורך השנים צה"ל דחף לכיוון הכוח המשולב שהפך לרב זרועי ומשם לצק"ח או צק"ג ואז רב-ממדי עם "קטלניות מוגברת".
אולם בעוד שברוב העולם המבנה המסורתי של הגדוד והחטיבה הפך למשולב, בצה"ל הכוח הבסיסי עדיין חד חילי בעיקרו ומסתמך על שת"פ בין היחידות.
מטרת הכוח המשולב, בטח בשנים האחרונות, היא לאפשר למפקד שבחזית לפעול תחת עצמאות יחסית וביעילות כדי להשיג את המטרה שלו במגוון תרחישים בהם יתקל בשדה הקרב. בבסיס הכוחות המשולבים נמצאת יכולת ה"חשיפה תקיפה" כבר ברמת הפיקוד של דרג מפקדי החטיבות והגדודים, במטרה ליעל את יכולות הקרב של הכוחות.
הקבלות של הרוסים בסוריה
דוגמה לכך ניתן לראות בפעילות הצבא הרוסי בסוריה. פעילות שניתן לומר כי הצילה את חייו של אסד ושינתה את כיוון המלחמה בניגוד לכל הערכות שהיו אז בארגוני הביון של מדינות המערב. ארגון מחדש של חטיבה בצבא הרוסי העניק לכל מח"ט שני צוותי קרב משולבי חי"ר, שריון, הנדסה ועוד.
לצדם יש תחת פיקודו הישיר יחידות סיור, כטב"מים, איסוף, לוחמה אלקטרונית וארטילריה ניידת הכוללת סוללות של תותחים, משגרי רקטות ומרגמות כבדות. חלק מאותם אלמנטים אף נמצאים תחת פיקוד ישיר של המג"ד, כאשר הדגש הוא שמדובר במסגרות אורגניות ולא כוחות נפרדים המבצעים שת"פ באימונים או מלחמה.
בצבא הרוסי זה הגיע לרמה שלכל מג"ד יש שלוש סוללות ארטילריות תחת פיקודו הישיר. במאמר שפרסם בשנת 2018 גנרל אלכסנדר דבורניקו, הוא ציין כי בתחילת הקרב כוחות היבשה הרוסים שפעלו בסוריה הכווינו בזכות היכולות החדשות שירדו עד לרמת המג"ד, את הארטילריה, אש מהאוויר ואף מספינות בים לעבר היעדים. אחרי שכתשו אותם ביעילות הם המשיכו לסייע לכוחות היבשה שהורכבו בעיקר מכוחות סורים ומליציות המגובות ביחידות רוסיות.
מספטמבר 2015 עד אוגוסט 2018 טייסי הקרב הרוסים ביצעו למעלה מ-90,000 גיחות, לצד אלה מטוסים ללא טייס יצאו ליותר מ-25,000 גיחות מה שלטענת הרוסים הביא לחשיפה של 45,500 מטרות בצד של המורדים. עם כוח קטן של מטוסים ובשילוב של אש מרחוק יחד עם יחידות תקיפה משולבות, הרוסים פגעו בכ-121,500 מטרות בתקופה הזו כולל כ-700 טנקים ומספר דומה של נגמ"שים.
"הפעלת האש הרוסית בסוריה משקפת את תחילת השינוי שחל בהפעלתה וביישומה באמצעות שילוב בין נכסי אש ובין כוחות תקיפה יבשתיים. שינוי זה חיזק את החיבור בין המסתייע ובין המסייע, ואפשר להקצות קנים רבים יותר בסיוע ישיר לדרגים זוטרים, ובכך להגמיש את ההפעלה ולזרז את תגובת האש לכל מטרה", מציין ד"ר אייל ברלוביץ', ראש תחום מחקר צבאות זרים במכון לחקר לוחמת היבשה בזרוע היבשה.
למעשה, הרוסים הוכיחו בסוריה את יעילות הכוח המשולב והרב ממדי. אולם זה קרה רק אחרי שהם שינו את המבנה האורגני של היחידות שלהם עד לרמת הגדוד כך שיהיו משולבים באופן מעשי וממש יחיו אחד עם השני ולא רק יחברו לצורך השגת מטרה. זה קריטי לרוסים כמו גם לצבאות רבים בעולם, גם מתוך ההבנה שהמלחמה הבאה יכולה להיות גם מול צבאות סדירים וחזקים, לא רק ארגוני טרור.
בין צבא ארה"ב לרוסיה ועד צה"ל
למרות הקמה של צק"ח גדעון, חטיבה רב ממדית ועוד, מבנה החטיבה בצה"ל נותר חד חילי בעיקרו. חטיבות החי"ר לא השתנו מאז קום המדינה והם כוללות מסגרות חי"ר ממוכן בלבד. בחטיבות השריון ניתן למצוא גדוד הנדסה אחד ופלוגות חי"ר בגדודי הטנקים, אולם אלה מקצועיות בעיקרן במטרה לסייע לכוחות השריון. לא מדובר בפלוגות חי"ר. את נכסי האש צה"ל עדיין מפעיל באופן ריכוזי בחטיבות האש של התותחנים או ברמת הפיקוד והאוגדה שמקצים קנים או כלי טיס לפי משימה.
צק"ח או צק"ג בצה"ל הם למעשה מגוון של יחידות נפרדות שנפגשות לצורך אימון או משימה מבצעית. יש לזה השפעה על רמת הפיקוד. הקצין הקרבי בצה"ל גדל באופן חד ממדי, במסלול חי"ר, הנדסה, שריון או תותחנים. עד רמת המג"ד הוא כמעט ולא יפעיל תותחים או כלי טיס בטח שלא יפקד על כאלה כחלק מהשגרה שלו.
בצבא ארה"ב למשל עברו למבנה "צוות קרב חטיבתי" (BCT) משלושה סוגים: חי"ר, שריון וחטיבת סטרייקר. הכוח האורגני לוחם בצוות קרב חטיבתי חי"ר של הצבא האמריקאי יכלול לצד שלושת גדודי החי"ר הממוכנים גם גדוד תותחנים, גדוד הנדסה וגדוד סיור משוריין. במסגרת החטיבה יש גם יחידות להפעלת כטב"מים, לוחמה אלקטרונית (ל"א) ויכולות איסוף.
בצוות קרב חטיבתי משוריין (ABCT) אמריקאי יהיו שני גדודים שמורכבים משתי פלוגות טנקים, עוד פלוגת חי"ר ממוכן וגדוד נוסף הכולל פלוגת טנקים אחת ושתי פלוגות חי"ר ממוכן. לאלה יש להוסיף גם את יחידות הסיור המונה שלוש מחלקות חי"ר ופולגת טנקים. כלומר השילוב הוא גם ברמת הגדוד. לצד זה תחת פיקודו הישיר של המח"ט גם גדוד הנדסה, גדוד תותחנים ואלמנטים להפעלת מטוסים ללא טייס, מודיעין, ל"א וסייבר.
צוות קרב חטיבתי סטרייקר כולל שלושה גדודי חי"ר ניידים על נגמ"שי סטרייקר, גדוד תותחנים, גדוד הנדסה, סיור ושלל אלמנטים דומים לשאר הצוותים. המשמעות של השילוב היא שהקצין האמריקאי גדל יחד עם חבריו למקצועות המקבילים, לומד את היכולות שלהם וכך ניתן לראות בחלק מהחטיבות מח"טים שהם תותחנים במקור או חי"רניקים ושריונרים, כשזה נכון גם לדרגי הפיקוד הגבוהים יותר.
בצבא הרוסי החטיבה המשולבת כולל שני צוותי קרב גדודיים (BTG) שבעצמם הם יחידה אורגנית משולבת. בכל גדוד כזה פלוגת שריון, שתי פלוגות חי"ר ניידות, פלוגות הנדסה, לוגיסטיקה, אלמנטים להפעלה של מטוסים ללא טייס, נ"מ, צוותי סיור, מודיעין ועוד. לרוסים גם גדודי שריון חד חיילים כביכול, אולם גם שם ישנן פלוגות חי"ר ניידות, תותחנים, הנדסה ועוד כבר ברמת הגדוד.
הצבא הרוסי מעוניין להגדיל את יכולות החטיבה כבר בשנים הקרובות עם הגדלת מספר גדודי ה- BTG משניים לשלושה. החטיבה הרוסית היא כוח משולב שיודע להתמודד האופן עצמאי עם מגוון גדול מאוד של איומים ומשימות.
לכל צוות קרב גדודי בצבא הרוסי יש לצד פלוגות החי"ר והשריון גם פלוגת נ"ט, 2 סוללות ארטילריה, סוללת רקטות ו-2 סוללות טילי נ"מ. זה כאמור ברמת המג"ד הרוסי. בדרג החטיבה יש בפיקוד ישיר של המח"ט כוח אש עצום עם 36 תותחים מתנייעים, 18 משגרי רקטות רב קנים, תותחים וטילים נגד טנקים ו-32 מרגמות כבדות.
אין ספק שמדובר במספרים של מעצמות שצה"ל לא יכול להשתוות עצמו אליהן. אולם העיקרון של סוללות תותחים, הנדסה, גדודים משולבים והורדת אלמנטים של מטוסים ללא טייס, מודיעין ועוד תחת פיקוד ישיר של מג"ד ומח"ט באופן אורגני, זה כיוון שניתן להגיע אליו.
דרוש מפקד גמיש ויצירתי
היתרון של צה"ל בהכשרת הקצינים והמפקדים הוא גם החיסרון בקרב המשולב. המפקד בצה"ל מתגייס וצומח ביחידה החד חילית שלו. עד לרמת המח"ט הוא לא מפקד באופן אמיתי על מסגרות מחוץ לחיל בו צמח. הלכה למעשה הוא מתחיל להכיר באופן אמיתי יחידות מסוג שונה רק כאשר הוא הופך למג"ד. זה למרות שבשנים האחרונות ישנם מקרים, בודדים, בהם סמג"ד בחי"ר או בשריון, מוצאים עצמם בגדוד שונה מהמקום בו צמחו.
עד לתפקידים האלה הוא כמעט שלא יבצע תפקידי מטה וגם מספר ההכשרות קטן ביחס לצבאות העולם. לכן האינטראקציה של מפקדים מיחדות שריון, חי"ר, הנדסה, תותחנים ובטח מחיל האוויר והים נמוכה מאוד. מאז שנת 2003, אז פתח צה"ל בניסוי "עטר"ת" (עוצבה טקטית רב־חילית), צה"ל מכריז על הקמה של יחידות רב חיליות ופיתוח מפקדים בעלי יכולת פיקוד רב חילית.
אולם למרות שהניסויים וההכרזות נמשכים כבר שנים, ואפילו נכתב בסיכום של אחד מהם כי: "נכון לעדכן ואף לשנות במידה מהותית את ההכשרה של מפקדים מדרג המ"פ (או בסיום תפקידי המ"פ) ומעלה, וכן את ציר התפתחותם המקצועית", זה לא קורה. יתכן והמקרה הישראלי הוא פסיכולוגי בעיקרו, כי איש לא מוכן להכניס פלוגות שריון ו"רוכב שמיים" יחד עם סוללת תותחים לחטיבת גולני או גבעתי.
אומנם העיקרון של מה שעושים מספר רב של פעמים נעשה באופן טוב יותר שולט בצה"ל. אולם מבנה של חטיבה רב חילית וממדית בשילוב הטכנולוגיה המתקדמת לא מאפשר לצה"ל להישאר מאחור. את השינויים באופן הפיקוד וההכשרה ראינו כבר לפני שנים בצבאות ארה"ב, רוסיה, בריטניה, צרפת, גרמניה ועוד.
בניגוד לצה"ל, המג"ד והמח"ט האמריקאים מוכשרים כמעט מתחילת דרכם לפקד על מסגרות רב חיליות. קצין שריון, חי"ר, תותחנים או הנדסה אמריקאים יעברו הכשרה ארוכה בהפעלת כוחות רב חיליים במסגרת ההכשרה שלהם לתפקיד המ"פ ובסיום הם יוצבו ביחידה שונה מזו שצמחו בה כדי לקבל ניסיון מעשי.
כבר מרמת המ"פ הם יחלו בשילוב של תפקידי מטה דרכם יכירו את המערכת הגדולה לצד מורכבות לוגיסטית, מעבר לחשיבות שבפיקוד הקרבי. מי שיהפוך למג"ד בצבא היבשה האמריקאי יגיע לשם אחרי שפיקד על מסגרות שונות, שריון חי"ר או תותחנים ועשה מספר תפקידי מטה ומסלולי לימודים. כך שיוצא שהפיקוד על מסגרות שונות לגמרי, חי"ר, טנקים, תותחים ואפילו מטוסים ללא טייס וטילים הופך דבר טבעי עבורם.
כמובן שהמודל האמריקאי או הבריטי ובטח שהרוסי לא מתאימים אחד לאחד לזה שנדרש בצה"ל, גם המשימות שונות. אולם העיקרון של השילוביות בטח על פי מה שצה"ל עצמו אומר, מחייב אימוץ של לא מעט דפוסים כדי שצה"ל יהיה מוכן למלחמה הבאה ולא זאת שהייתה.
לזה יש להוסיף כי בצה"ל קיימים מספר מחקרים שלא הותרו לפרסום. אולם ניתן לציין כי המסקנה שלהם הייתה שמפקדי גדודים וחטיבות שנחשפו בסולם הדרגות שלהם ליחידות שונות מהסוג בו צמחו ותפקיד מטה רוחביים, התגלו כיצירתיים יותר ביחס לאלה שעשו את כל המסלול שלהם (כולל תפקידי רוחב) באותו הגדוד עד לרמת הפיקוד עליו.
צבא היבשה הישראלי מעריך כבר לא מעט שנים כי כל מלחמה עתידית, בין שנגד טרור ובין שנגד שילוב עם צבאות סדירים במסגרת מה שמוכנה "מלחמת הצפון", מחייב צבא המבוסס על יחידות משולבות רב חיליות. רק שזה כמעט ולא קורה והמצב בצבא המילואים חמור עוד הרבה יותר.
תוכנית "גדעונים", להכשרת קצינים לוחמים לתפקיד מח"ט דרך ביצוע תפקידים רב חיליים, היא התחלה טובה אבל קטנה מדי. צה"ל כפי שניתן להבין, מדבר על רב ממדי וחילי רק שבפועל, הרוב המכריע של היחידות הלוחמות בזרוע היבשה כמעט ולא השתנו במבנה שלהן מאז שנות ה-80.