נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, היה השבוע הכוכב הבלתי מעורער של כלי התקשורת בישראל. הפושים קפצו על בסיס שעתי וכל משפט שלו על "ירושלים הנצחית" זכה להבלטה. אבל מי שעקב אחרי כלי התקשורת האמריקניים שם לב בוודאי לנושא שמסרב לרדת מהכותרות: העברת המידע המודיעיני ממדינה במזרח התיכון לרוסים. בפליטת פה אחת, טראמפ החזיר את הנושא לכותרות. במיוחד את זה שהמידע הגיע מישראל, כפי שטענו כלי התקשורת בארה"ב.
אם יש משהו שארגוני ביון לא אוהבים זה חשיפה תקשורתית – וטראמפ כיוון זרקור ישיר אל הצד הזה של הקשר הישראלי-אמריקני. החל ב"ניו יורק טיימס", עבור ב-NBC וכלה ב-CNN, גופי התקשורת בארה"ב התחרו על הכותרות הכי דרמטיות בדבר הסיכון של מרגל ישראלי בתוך ארגון דאע"ש או בסוריה. בין אם המידע הזה נכון או לא, הפרשה חשפה את הקשרים בין המודיעין הישראלי למקבילו בארה"ב. קשרים שנמשכים עשרות רבות של שנים, וכללו שיתוף פעולה ברחבי הגלובוס ובשורה של מבצעים מציתי דמיון.
תחילתו של רומן על חשבון הרוסים
קרנו של המודיעין הישראלי עלתה בעיני הקולגות בארה"ב כבר בשנות ה-50. זה קרה אחרי ששירותי הביון של מדינות המערב קבלו מידע על נאום סודי של מנהיג ברית המועצות דאז, ניקיטה חרושצ'וב; הדבר היחיד שידעו זה שמדובר בנאום שהוא חומר נפץ פוליטי, אבל לא היה להם מושג איך להוציא אותו מעבר למסך הברזל.
הישראלים היו אלה שהצליחו להשיג את הנאום שבו חשף מנהיג ברית המועצות את כל הפשעים והזוועות של קודמו בתפקיד, יוזף סטלין. את הנוסח המלא הם העבירו לידי ה-CIA. לימים סיפר עמוס מנור איך פנה לראש המוסד דאז, איסר הראל, וסיפר לו על המסמך: "אמרתי לו, אם זה אותנטי זו פצצת אטום. סיפרתי לו על השיחה עם בן גוריון ועל זה שהחלטתי להעביר מיד את העותק לידי ה-CIA". מרגע זה הבינו בביון האמריקאי שהארגון הקטן והעני יכול לעשות דברים שהם, הגדולים והעשירים, לא מסוגלים.
הרומן שהחל בימי בן גוריון וחרושצ'וב הפך עם השנים ליחסי אהבה סוערים. באמצע שנות ה-60, ב"במבצע יהלום" של המוסד, הובא ארצה מיג 21 חדיש שטייסו ערק לישראל. לאחר שטייסים ישראלים עשו עליו כמה סיבובים באוויר ובחנו את נקודות התורפה שלו, הם העבירו את המטוס עם חוות הדעת לארה"ב - שבאותם ימים החלו טייסיה להתמודד מול המטוס הזה בשמי צפון וייטנאם.
בשנות ה-60 וה-70 הגיעו לישראל גלים של עולים מברה"מ, והמודיעין הישראלי הקים יחידה סודית ששמה "מסרגה". יחידה זו של דוברי רוסית עקבה אחרי פעילות הרוסים במזרח התיכון, ובעולם שבנוי על תן לי ואתן לך, הם אפשרו למדינת ישראל לשחק במגרש של הגדולים עם ארה"ב. אנשי היחידה הסודית הזו העבירו לא מעט חומר איכותי לארה"ב, וזו החזירה להם אהבה. לא פעם השתמשו במידע הזה רק כדי להשפיל את הרוסים - בוודאי בימי המלחמה הקרה, כשהשנאה של ארה"ב לרוסים גבלה באובססיה.
ב־30 ביולי 1970, ימי מלחמת ההתשה, יצא צה"ל למבצע "רמון 20". מטרתו הייתה להציב מארב אווירי לטייסי חיל האוויר הרוסי שהטרידו את מטוסי חיל האוויר הישראלי שתקפו במצרים. מטוסי צילום חדרו למרחב האווירי המצרי שנתפס על ידי הרוסים, ואלה אכלו את הפיתיון ויצאו למפגש. בשלב הזה הפתיעה אותם רביעיית מיראז'ים ישראליים ורביעייה נוספת של מטוסי פנטום. כשהרוסים הבינו שהם בבעיה, זה היה מאוחר מדי. הם הזניקו לפחות 12 מטוסי מיג 21 וקרב האוויר הזה הסתיים ב-0:5 לטובת הצד הישראלי. למרות התוצאות הטובות, בישראל העדיפו לשמור על שקט כדי לא לעצבן את הרוסים יותר מדי ולהגיע לעימות גלוי. גם הרוסים לא עשו דבר כדי לפרסם את ההשפלה.
את הקרב הזה ליווה מטוס ביון של חיל האוויר מסוג "סטרטקרוזר". עליו היו מאזינים של המודיעין שהקליטו את כל הקרב, כולל את הטייסים הרוסים. את ההקלטות העבירו ל-CIA. שם לא התאפקו, וכדי להשפיל את האדומים חשפו את סיפור הקרב האווירי והתוצאות שלו.
כמה סוכנים נכנסים בארגז
במקרה אחד, נדיר מאוד, ניתן היה לדבר על שיתוף הפעולה הזה באופן רשמי. זה קרה בשנות ה-80, במהלך המבצעים להעלאת יהודי אתיופיה. מדינת ישראל ניהלה כ-15 מבצעים חשאיים להעלאת יהודי אתיופיה ממדבריות סודן, סיפור שעבד לא רע עד שבאפריל 1985 הודח שליט סודן ג'עפר נומיירי ואת מקומו תפס שלטון צבאי מוסלמי קיצוני. בשלב זה החלו להגיע למטה המוסד ידיעות על הסכנה לפעילות החשאית שלהם באזור, כולל ידיעות על כך שסוכני מוסד נחשפו ויש חשש שילכדו אותם - מקרה שבישראל התכוננות אליו יחד עם האמריקאים.
בכיר לשעבר במערכת הביטחון מספר לי: "היה שם שלב שכמעט תפסו ארבעה אנשי מוסד באזור חרטום. מי שחילץ אותם היו אנשי ה-CIA שהוציאו אותם בארגז והעלו אותו על טיסה של חיל האוויר האמריקאי שיצאה לקניה".
לפחות על פי מה שפורסם בארה"ב, מי שחילץ את אנשי המוסד מלב סודן היו אנשי הקבוצה למבצעים מיוחדים של ה-CIA. מה הם עשו שם - לא ברור עד היום, אבל הם עזבו הכל וחדרו לבירת סודן כדי לחלץ את אנשי המוסד בהצלחה גדולה. סביר מאוד להניח שגם המבצע המשותף הזה נשען על מערכת קשרים שכבר הייתה קיימת; לא פחות סביר להניח שהחילוץ הזה רק חיזק את היחסים בין הסוכנים מישראל לקולגות מארה"ב.
אם נדלק קדימה בזמן ונחזור לתחום הפרסומים הזרים, נספר שזמן קצר לאחר פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה הגיעו לשם צוותים של קבוצת הכוחות המיוחדים ב-CIA והתחילו לספק מודיעין לצבא ארה"ב שהחל לתקוף שם. למעשה, בזכותם (יחד עם גופי ביון אחרים) הצליחו ומצליחים מטוסי הקואליציה לאתר ולהשמיד מטרות של דאע"ש בסוריה ובעיראק.
על פי טענות שמקורן באיראן, אותם אנשים מעבירים מידע מודיעיני גם לסוכני המוסד הישראלי, שמצדם מסייעים להם בתחום. יש הרומזים שבזכות אותם סוכנים הצליחה ישראל להשמיד לפחות חלק משיירות הנשק שהושמדו בסוריה, על פי פרסומים זרים על ידי חיל האוויר הישראלי. אותם פרסומים ידעו לספר על כך שישראל וארה"ב שיתפו פעולה, אם כי ברמה לא ברורה, בכל הקשור להשמדת הכור הגרעיני בסוריה בשנת 2007 - תקיפה שבתקשורת הזרה מייחסים לישראל.
כשהאלוף אהרן זאבי פרקש מאמ"ן קיבל מדליה על "תרומה מיוחדת לביטחון הלאומי של ארצות הברית", היה ברור שישראל העבירה חומר מודיעיני משמעותי לארה"ב. כנראה כזה שסייע להם בחזית כזו או אחרת. ואין ספק שאחד מרגעי השיא, על פי דיווח ב"וושינגטון פוסט", היה כשעימאד מורניה - מי שכונה הרמטכ"ל של חיזבאללה - חוסל במבצע משותף של המוסד וה-CIA. על פי ה"פוסט", בניית מטען החבלה שחיסל אותו והחדרת המטען הזה לרכבו מורנייה הייתה מבצע משותף. המטען הופעל לאחר מכן בשלט רחוק על ידי סוכני המוסד בישראל.
כיוון נוסף שסיפק לנו הצצה נדירה לשיתוף הפעולה עם ארה"ב הגיע מהדלפת הענק של אדוארד סנודן, שחי כיום ברוסיה של פוטין. מהמסמכים שהדליף עולה כי ארה"ב מסייעת באופן אקטיבי לישראל לצותת לפלסטינים ואפילו משתפת פעולה במבצעים של המוסד במעקב אחרי יעדים בסוריה, חיזבאללה, איראן וארגוני ג'יהאד עולמי.
על פי אחד המסמכים, שחובר באפריל 2013 בסיווג "סודי ביותר", "הסוכנות מקיימת יחסים טכניים ומחקריים מרחקי לכת עם יחידת הסיגינט הלאומית של ישראל", כלומר יחידת 8200. על פי אותו מסמך, ה-NSA מעבירה ל-8200 "מידע על גישה, יירוט, מטרות, שפה, ניתוח, ושתי היחידות מפעילות נספחים בשגרירויות" (כלומר בתל אביב ובוושינגטון).
על פי מסמך אחר שהדליף סנודן, "הצד הישראלי נהנה מיתרונות של גישה גיאוגרפית נרחבת למומחיות ברמה עולמית, אותה מספקת ה-NSA בתחומי הנדסה ופיענוח צפנים. היא זוכה לגישה מבוקרת לציוד אמריקני ולטכנולוגיות באמצעות רכש ומכירות צבאיות". ארה"ב מקבלת מצדה "גישה גיאוגרפית ליעדי סיגניט (מודיעין אותות) מועדפים ולמומחיות הישראלית לפיענוח צפנים, שהיא ברמה עולמית, ולמאגר גדול של אנליסטים מיומנים ביותר".
לגבי הפרויקט האיראני ההוא
על פי מסמכי סנודן, ולא מעט פרסומים זרים, ארה"ב וישראל פעלו במשותף נגד תכנית הגרעין האיראנית. זה כלל החדרה של וירוסים שונים למחשבים באיראן, הידוע שבהם "סטוקסנט". לטענת רבים, המבצע להחדרת הווירוס לא היה מצליח בלי עזרה של ארה"ב (לרבות עזרה כספית). לזה יש להוסיף טענות על שיתוף פעולה גם בחיסול של מדענים איראנים. "חטיבת הפעילויות המיוחדות ב-CIA היא שריכזה יחד עם המוסד הישראלי את פעולות החיסול של חמשת מדעני הגרעין של איראן", טוען ג'ים דין, קצין לשעבר בצבא ארה"ב ועורך מגזין בשם "ותיקי הצבא היום". את הדברים פרסם לאחרונה רונן סלומון, בעל הבלוג "אינטלי טיימס" וחוקר רשת ומודיעין.
סולומון אמר כי "לדברי דין, קבוצת מבצעים מיוחדת ב-CIA שלוחמיה נבחרו מיחידות העילית של ארה"ב, כדוגמת כוח דלתא והקומנדו הימי, היא שהובילה לצד לוחמי יחידות החוד של אגף קיסריה במוסד הישראלי, מבצעים מיוחדים בלחימה בטרור ופעולות חשאיות לסיכול פרויקט הגרעין האיראני. לטענתו (של דין), קבוצה המשתייכת לחטיבה סודית של ה-CIA היא גם זו שהובילה את משימות החיסול של מדעני הגרעין האיראניים. דין טען כי ביקש מהקונגרס האמריקאי לחקור המידע אך נדחה", סיפר סולומון.
מה"סאנדיי טיימס" הבריטי למדנו שישראל הקימה תחנה גדולה של המוסד באזרבייג'ן; על פי אותו דיווח, אנשי המוסד פועלים משם נגד איראן, ספציפית נגד תכנית הגרעין והטרור שמפיצים אנשי משמרות המהפכה. לדברי הטיימס הבריטי, מתחנה זו פועלים יחד עם אנשי המוסד גם סוכני ה-CIA.
חיזוק לדברים קיבלנו מסוכן מוסד לשעבר, יהודי ממוצא קנדי שמכונה "מייקל רוס" ועבד באגף המבצעים וגם באגף תבל, ופרסם (בלי אישור) ספר על שירותו בארגון בשם "המתנדב". הוא סיפר שם בין השאר על מבצעים משותפים עם ארה"ב. "רוס" כתב על מבצע שבמסגרתו מסר המוסד לאנשי ה-CIA מידע שמקורו ב-8200, שקלטו מידע על התארגנות של אל-קאעידה לבצע פיגועים בעזרת איראן. לדבריו, תחנת ה-CIA בתל אביב העבירה את המידע לתחנה באזרבייג'ן, שסיכלה יחד עם המקומיים את הפיגוע.
אגב ההדלפה האחרונה ומרגלים ישראלים בעיראק או סוריה, כבר בשנת 2012 פרסם העיתון הצרפתי "לה פיגארו" מאמר שלפיו גייס המוסד סוכנים בשטח העצמאי למחצה של כורדיסטאן שבצפון עיראק, ואימן אותם לבצע התנקשויות במדעני הגרעין ולחבל במתקנים הקשורים לתכנית הגרעין או תכנית הטילים של איראן. רונן סולומון הזכיר כי "בכיר אמריקני שהתראיין לניו יורק טיימס במרץ 2012 הודה כי לישראל יתרון בגיוס מרגלים בשטח, במיוחד מקרב הכורדים וארגון הגולים האיראנים, המוג'אהדין חאלק, שבסיסם בעיראק".
אנקדוטה קטנה קבלנו מראיון של סנודן לכלי תקשורת ממקום מושבו ברוסיה: נראה שלפעמים השת"פ הזה כולל עזרה של ישראל בלהיות שעיר לעזאזל. זה קרה בשנת 2012, אז ניסו האקרים של ה-NSA להחדיר סוס טרויאני לאינטרנט בסוריה, אבל בטעות גרמו להשבתה של הרשת בכל המדינה במשך כמה ימים. לדברי סנודן, אנשי הסוכנות צחקו שאם מתקפת הסייבר תתגלה לסורים, "תמיד אפשר יהיה להאשים את ישראל". בסוריה, אגב, היו בטוחים עד לאותו ראיון שהמשטר עשה את זה בכוונה.
עד כמה הנזק גדול באמת
לדברי גורם ביטחוני ששרת שנים רבות במוקדי המודיעין השונים בישראל, "בין ארצות הברית לישראל יש קשרי מודיעין מאוד חמים, וזה לא משהו שצריך להפתיע גם את מי שלא מומחה בתחום". לדבריו, "המודיעין שעובר מישראל לארה"ב זה משהו ברמה הגבוהה ביותר וזה קורה על בסיס קבוע".
בזירה המודיעינית כולם יודעים שישראל מספקת מודיעין המאפשר למדינות רבות לפעול נגד ארגוני הטרור במזרח התיכון, ובראשם הרשע התורן, ארגון דאע"ש. די ברור שלישראל יש שליטה מודיעינית ארוכת שנים בסוריה, וסביר מאוד שאנשי מודיעין דוברי שפות רבות מחזרים אחר אנשי המוסד הישראלים.
על השאלה עד כמה העברת מידע לצד שלישי יכולה לגרום נזק, אמר לנו הבכיר: "יש פה עבירה די רצינית. מי שבמשחק הזה יודע שאתה לא מעביר את המידע שאתה מקבל לצד שלישי. אבל אני לא אומר שזה מה שקרה, רק על בסיס הפרסומים. לא יודע אם זה משהו שבאמת יצא מפה".
הגורם הביטחוני סירב לענות עד כמה מפורט המידע שמועבר לאמריקאים או בעלי ברית אחרים, כולל על השאלה אם זה מגיע לרזולוציות של מי המקור ואיפה הוא נמצא. הוא כן הסכים לומר כך: "זה לא אומר שמי שהעביר את המידע באמת מסכן את המקור. מצד שני, גוף מקצועי יודע לעשות את האחד ועוד אחד ועוד אחד, ואלי להגיע למקור. יש דברים שאתה לא לוקח עליהם סיכון". לדבריו, העברת מידע בסיווג כזה דורשת אישור של הבכירים ביותר, ולהערכתו ספק גדול אם זה יפגע ביחסים המודיעיניים בין המדינות, כי "האינטרס המשותף גובר על הכל".
על פי חיים תומר, מי שהיה בעבר ראש "תבל" - האגף במוסד שאחראי על קשרים עם ארגוני ביון זרים - "תקלות שגורמות נזק מודיעיני תמיד קורות, וצריך לקחת אותן בפרופורציה. אפילו אם הפרסום סיכן את חייו של מקור אנושי, אפשר להוציא לפועל תכנית מילוט. בהנחה סבירה שאיש אינו נמצא בסכנת חיים מיידית בגלל דברי טראמפ, ניתן לעשות שורה ארוכה של פעולות שיצמצמו את הנזק המודיעיני ויטשטשו את המקורות שאולי נחשפו. חשוב להבין שסיכון של מקור מודיעיני הוא תופעה יומיומית כמעט, ולא בהכרח מדובר בהדלפה". הכוונה למשל למקרים שבהם מקור מביא מידע שמוביל לפעולה שברור שתחשוף אותו, אבל חייבים לבצע.
ספק גדול אם תקרית טראמפ תפגע בקשרי העבודה של המדינות בתחום המודיעין. מבין כל מארג הקשרים של תבל במוסד, זה שנחשב לקריטי ביותר מתנהל בין המוסד ובין ה-CIA. גם ה-FBI מקיים קשר עם השב"כ. המנדט שקיבלו מעניק להם את האפשרות לנהל כמעט באופן חופשי זרם אדיר של חילופי מודיעין בתחום המלחמה בטרור, מבצעים משותפים נגד יעדי טרור שגם לנו בישראל וגם לאמריקאים יש עניין בהם. סביר שיחסי העבודה שם כבר מזמן עברו לבסיס אישי וחברי, וגם אם לא, לפחות כרגע האינטרס מאוד ברור.