מיקי חסלבסקי העלה את האתר הראשון שלו לרשת בגיל שמונה. זה היה אתר לשיתוף קבצים, לא מאוד חוקי. כשקיבל התראה לתביעה מעורך דין, אמא שלו נכנסה להיסטריה. "היא התרוצצה בבהלה בכל הבית, לא הבינה איך ילד יכול לגרום לזה", הוא צוחק. זה היה המיזם הראשון שלו, ומאז אפשר להגיד שהוא לא עצר – גם לא במהלך השירות שלו בצה"ל, שלטענתו אמנם לא לימד אותו לתכנת בצורה טובה יותר, אבל כן לימד אותו כמה כלים לחיים.
מיקי (22) השתחרר בינואר האחרון וכיום הוא שותף במיזם בשם RapidAPI שמבטיח לייעל את העבודה של מתכנתים מסביב לעולם. את האקזיט הראשון עשה בגיל 17, כשמכר מיזם בשם "המכבסה החברתית" - מערכת לקידום עסקים קטנים ברשתות החברתיות - תמורת "סכום כסף נאה, אבל לא בדיוק המספרים שקוראים עליהם בתקשורת", כמו שהוא מגדיר בצניעות.
למרות הכל לא הצליח מיקי לסלול דרך ל-8200 וגם לא קרוב לשם: בתחילה שובץ לקורס מ"כים בחיל האוויר, אך לאחר חצי שנה נאלץ לעבור לתפקיד עורפי באגף התקשוב בגלל פציעה. הילד שהחזיק מקלדת מגיל אפס פתאום מצא את עצמו מתעסק בתחום כוח האדם, עורך ראיונות אישיים לחיילים ומשבץ אותם לקורסים. עם זאת, הוא הבהיר למפקדים שלו שאת ההייטק הוא לא מתכוון לעזוב.
עובד עד השעות הקטנות של הלילה בסטארט-אפ, מאחר לצבא למחרת
"אף פעם לא למדתי מחשבים בשום מסגרת, אבל התעסקתי בזה כל הזמן בבית", מספר מיקי. "ביקשתי כמה פעמים דחיית גיוס והצבא הסכים, עד שלא יכולתי יותר לדחות. כן, היה לי קשה לעשות משהו שונה ממה שעשיתי כל החיים, אבל הצלחתי להפיק מזה את המיטב", הוא מעיד.
ב"מיטב" מתכוון מיקי שהוא מצא את עצמו בונה מערכת ממוחשבת למיון ושיבוץ חיילים; למרות שהתפקיד שלו לא עסק בתכנות, הוא כן מצא את עצמו תורם בתחומו במהלך השירות ומשלב את הקריירה שזנח עם הגיוס. איך מצליחים לקיים את השילוב הכמעט בלתי אפשרי הזה? במילה אחת, מתעקשים: "הזמינו אותי לתחרות 'האקתון' בחסות גוגל בסן פרנסיסקו. הבהרתי למפקדים שלי שאין מצב שאני לא לוקח בזה חלק, והם אישרו לי לנסוע".
במשך כל השירות הצבאי שלו התעקש מיקי להמשיך לעסוק בתחום שלו, גם אם לעיתים זה פגע בתפקודו כחייל: "כשהתחלתי להריץ את הסטארט-אפ הנוכחי שלי, היינו עובדים עד השעות הקטנות של הלילה. למחרת הייתי קם מאוד עייף לצבא ולפעמים גם מאחר. כן, המפקדים שלי כעסו, אבל לא הייתה להם ברירה אלא לקבל את זה. הייתי חייל קשה, הם לא ידעו איך לאכול אותי".
כשהוא מסתכל לאחור, מיקי לא מצטער לרגע על המסלול שהלך בו. "יש לי חברים ב-8200 שאני נורא מקנא בהם, אבל מצד שני, התעסקתי באנשים. כנראה שהייתי מקבל יותר כלים מקצועיים במקום אחר, אבל להגיד שאני מצטער לגמרי - אני לא יכול. אני יודע שקיבלתי כלים בתחום האנושי, כלים שמשמשים אותי גם עכשיו, בסטארט-אפ שלי, ושימשו אותי גם בעתיד. בסופו של דבר, אנשים זה הכל".
RapidAPI, המיזם הנוכחי של מיקי, התקבל לאחרונה לפרויקט מאיץ סטארט-אפים ייחודי – השני בגודלו בעולם. "זה אומר שקיבלנו משרדים כאן ובארצות הברית, ואת המנטורים הכי טובים בתחום", הוא מסביר. "יש לנו משקיעים מחברות גדולות ואני מאוד מבסוט. אנחנו שמונה אנשים בחברה, נבחרת מנצחת".
"הצבא מאוד ביגר אותי", הוא מסכם. "אם אני יכול לתת טיפ לאנשים שמתעסקים בטכנולוגיה ועומדים לפני גיוס, זה ללמוד עד הסוף מה הצבא מביא לך. זה לא קייטנה, אתה אמור לעשות מה שטוב למדינה גם אם זה לא לפי הרצונות שלך. ההישג הכי גדול זה ללמוד לאהוב את מה שאתה עושה, ולא בהכרח לעשות את מה שאתה אוהב. אתה לומד המון דברים שנראה לך שהם לא יעזרו לך, אבל בעתיד פתאום תתקל בהם ותגיד איזה מזל שלמדתי את זה בצבא".