לוחמי גדוד השריון 71 בפיקודו של סא"ל עומר בר לב עוד היו בשבוע שעבר בלבנון, שם נלחמו נגד מחבלי חיזבאללה. השבוע כבר פגשנו אותם במרחב הלחימה של ג'באליה שבצפון רצועת עזה, לשם הגיעו בתוך פחות מיומיים מרגע קבלת הפקודה ששינתה את המשימה שלהם מלבנון לעזה.
לוחמי הגדוד כבר אחראים על חיסולם של מחבלים רבים בסגירת מעגלי אש וירי טנקים. בשטח הם סיפרו ל-mako על שיתוף הפעולה המוצלח עם כוחות מגוונים ביבשה וגם באוויר. גם עם ספינות חיל הים שסיפקו להם מודיעין, סיוע באש ולמעשה הפכו לחלק של ממש מצוות הקרב הגדודי שלהם, צק"ג 71. "לטנק יש מיגון משמעותי והוא יודע לתת סגירת מעגלים עצמית בצורה מהירה מאוד, עושה הכל בעצמו ולהשמיד אויב בפחות מחצי דקה", אמר לנו סא"ל בר לב כשברקע הטנקים שלו מתכוננים לעוד משימה בג'באליה.
הגענו לטנקים של גדוד 71 על ההאמרים של גדוד הניוד במילואים של חטיבת כפיר. מהרגע שהגיעו מלבנון, הם כוח השריון של החטיבה ויחד עם כוחות הנדסה ונוספים זה מה שהופך אותם לצוות קרב. חלק מהטנקים עמדו בצד לפני המשימה הבאה שלהם ומוכנים להגיב לכל אירוע שיתפתח.
אחרים היו בהתקפה כשברקע קולות ירי בלתי פוסקים וזוג כטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים) של חיל האוויר שסרקו את השטח ומוכנים גם הם, להגיב באש כשיתבקשו. הטנקים נמצאים על קו החוף הצפוני של עזה, ובים ספינות חיל הים שנמצאות בקשר ישיר עם סא"ל עומר ומפקדי הגדוד. כל זה כשרק רק ימים קודם לכן הם היו בנוף אחר מול אויב אחר בלבנון.
"בתקופה האחרונה היינו בצפון, תמרנו בדרום לבנון עם החטיבה שלנו 188 ובהבזק של רגע אמרו לנו להתקפל ולרדת דרומה, להיות ביחד עם חטיבת כפיר. המעבר הזה היה מאוד חד גם ללוחמים וגם למפקדים. אבל רוח הלחימה מאוד חזקה פה ואנשים בא לנצח ולהחזיר את החטופים הביתה כל מחיר וזמן שזה ייקח", אמר רס"ן חייא, מפקד פלוגה בגדוד.
סא"ל בר לב, מג"ד 71 הסביר "אנחנו נמצאים בצפון הרצועה, בעיקר מבצעים פעולות התקפיות של פשיטות אל מול נקודות של פירים, אמצעי אמל"ח ומחסנים כדי לנקות את כל הטרור שנמצא כאן. אנחנו מקבלים מידע מהמודיעין על שטח מסוים שם יש אויב ואמצעי לחימה, בין שזה תת-קרקע או על קרקע".
"בהמשך של זה", הוא מוסיף, "אנחנו עושים נוהל קרב שזה אומר לאסוף מפקדים וחיילים ומנתחים את השטח. עושים פעולות מקדימות של אש ואיסוף כדי לבוא יותר מוכנים וחזקים. ואז יוצאים להתקפה כדי לשלול את היכולות של האויב בשטח הזה". הוא הוסיף ש"הצק"ג שלנו מורכב משריון, חי"ר, הנדסה וגם מאיסוף וכוח אש של מרגמות. זה אומר שזה מורכב מכל הקרב המשולב של הצבא ובנוי לאפשר לי כמג"ד להגיע לכל נקודה מתחת ומעל לאדמה עם מעטפת אש עוצמתית, הרבה יותר ממה שיש לאויב".
בין השאר הם מזהים הרבה מאוד תצפיתנים שניסו לאתר את הכוחות של הגדוד, כדי להציב להם מארבים ולפגוע בטנקים. "אנחנו מפעילים הרבה מאוד אמצעים, רחפנים וכוחות אוויר, כדי שיזהו את התצפיתנים במרחב ואז אנחנו סוגרים עליהם מעגל באש טנקים, מרגמות או זיק, כל מה שזמין לצק"ג כדי לסגור מעגל ולהשמיד אותם לפני שהם אורבים לכוחות שלנו. זה משהו שקורה כל יום. וזה ממש עניין של מקצוענות, של ציד לזהות איפה הם נמצאים לעורר את השטח ומהר מאוד להשמיד אותם. זה התקפה וחיפוש יום-יומי שלהם אותנו ושלנו אותם".
התצפיתנים של חמאס לא חמושים בדרך כלל ונעים תמיד בבגדים אזרחיים, כשהם גם מסתתרים בין אזרחים. ממש בזמן שהיינו שם הכוח של סא"ל בר לב זיהה תצפיתן כזה במרחק גדול מהלוחמים שלו. "ממש עכשיו כוח שלי ביצע התקפה לאיתור מסוים ואחד המפקדים זיהה במרחק מאות מטרים תצפיתן על גג. לפני שביצענו ירי וידאנו שזה לא כוח שלנו, אחרי שהבנו איפה כל כוחות הגדוד, הפעלנו אש. לפי ההתנהלות שלו, המרחק שהוא מסתכל, הוא יחסית קרוב לכוחותינו, רואים שהוא עם משקפת ואתה מבין שזה תצפיתן. יש הבדל התנהגות בין אזרח שמחפש אוכל, שאת זה אנחנו מאפשרים, להתנהגות של תצפיתן ועל בסיס זה אנחנו סוגרים עליו מעגל ומשמידים אותו".
"הייתי סקפטי" – השת"פ המפתיע עם חיל הים
הם נלחמים כבר יותר משנה, בצפון ובדרום. ו"החיכוך עם האויב הוביל אותנו לשיפור במקצועיות שלנו בניתוח השטח, הפעלת האמל"ח ושיתוף הפעולה עם חיל הים והאוויר וזה אני חושב העליונות המשמעותית שלנו על האויב", אמר סא"ל בר לב. צה"ל טען שהוא התאמן לפני המלחמה בלוחמה משולבת. היום אפשר להגיד שזה לא היה מדויק אבל גם שזה אחד מהיכולות שהשתפרו במלחמה בצורה דרמטית. למרות שנה של מלחמה השת"פ שהכי מפתיע את הלוחמים של צבא היבשה זה השת"פ ההדוק עם חיל הים, שהתגלה כמוצלח במיוחד.
"אני אהיה כנה שגם בימים האחרונים אני הייתי סקפטי לגבי השילוב שיהיה לי עם חיל הים בהתקפה", אמר סא"ל בר לב מג"ד 71. "אבל הופתעתי לטובה כמה הם יכולים לעבוד איתנו בצורה מעולה. אני מניח שבשנה האחרונה הם הידקו את השת"פ שלהם עם חי"ר וטנקים וזה גרם להם לעבוד בצורה טובה יותר. זה הפתיע אותי בזמינות שלהם, בעובדה שהם איתי בתדר של הטנק ואנחנו יכולים לסגור מעגלים ולבצע ירי במקביל".
לצורך העניין, מסביר המג"ד, "אנחנו עכשיו בצפון הרצועה, וחיל הים תופס תא שטח מרכזי שאני כטנקיסט וגם כוחות החי"ר שלי לא יכולים לזהות. ולכן בשיתוף פעולה בינינו יש להם ממש מרחב פעולה שהם אוספים מידע ותוקפים בשיתוף פעולה והנחייה שלי. לצורך העניין הם מבודדים לי עם הספינות אגף מאוד משמעותי שאני לא יכול להתעסק בו. עד לפני שבוע הייתי סקפטי ועכשיו הם אחד הגורמים הכי רלנוונטיים אצלי בצק"ג".
רס"ן חייא אמר על השיתוף עם חיל הים "אחד הדברים המשמעותיים פה זה האגף שהם נותנים לנו מהצד. דברים שאנחנו לא יכולים לראות ולבצע, ודווקא הם יודעים מהים לעשות את זה בדיוק וקטלניות. להשמיד את המחבלים שלא יפגעו בכוחותינו".
בכל יום הם נתקלים באויב בדמות חוליות גרילה שמכירות היטב את השטח ואת הקרקע. ההריסות של עזה מסייעות להם בפעילות נגד כוחותינו, "בעיקר המתווים של מטענים ו-RPG על צירים ובתים", אמר סא"ל בר לב. "אין להם פו"ש (פיקוד ושליטה) מסודר ופיקוד שמנחה אותם. בדרך כלל זה מספר פעילים שיוצאים מפיר או הריסה מבצעים את הפעולה שלהם ומאוד מהר חוזרים לנקודה שממנה הם יצאו".
רס"ן חייא, מפקד פלוגה בגדוד נלחם כבר יותר משנה. הוא היה שם על אחד מהטנקים הבודדים שנלחמו בשבת השחורה של 7 באוקטובר. "באמת שניסינו לעשות הכל כדי לעצור את השיטפון שלהם", אמר.
הוא הוסיף על הקרב שלהם בצפון הרצועה, ש"לפני כמה ימים ביצענו איזה פעולה כדי להשמיד מחבלים עם המודיעין וחיל האוויר, עם אש שלנו מהמרגמות, תותחנים וטנקים. ביצענו פעולה גירוי מסוימת שתגרום להם לצאת מהבתים והמנהרות שלהם וככה לצוד אויב וכשזה קרה תקפנו אותם והשמדנו כמה מחבלים", אמר רס"ן חייא. הוא הוסיף שמדובר בפעולות שלא תמיד הלוחם בקצה שבטנק מבין "וכשאתה מספר לו בסוף היום כמה הדבר שהוא עשה לתמונת מצב וחיסול מחבלים, זה מכניס אותו למשימה ומסייע לנו להמשיך ולהתקדם עוד ועוד".
לצבא יש עוד הרבה מקום להשתפר, בטח במלחמה ארוכה ושוחקת. אבל רס"ן חייא סיפר על נקודה מאוד מעניינת בהקשר הזה: "יש לנו מצלמות תיעוד על הטנקים גם כדי לצלם את הלחימה שלנו וגם כדי לתחקר ולהיות טובים יותר פעם הבאה".
כולם מבינים שהם עוד יחזרו לג'באליה
על המעבר המהיר משטחי הלחימה של דרום לבנון וקרבות בג'באליה רס"ן חייא אמר ש"בסוף השיח בצבא זה תמיד בטכניקות קרביות ותרגולות. כל תא שטח אם הוא בנוי, אתרי הרס או פתוח, בסוף מדברים בצבא בטכניקות ותרגולות. ואם זה שטח נחות אז בלבנון זה הליטני ופה זה בניינים שולטים, המארב שם ופה אותו הדבר פשוט צריך לחפש את המרכיבים. וברגע שהשיח מתנהל בטכניקות ומקצוע ולא רק באיפה אני נמצא, כלומר בעקרונות קבועים אתה מתאים את עצמך כל פעם לקרקע ואז זה לא משנה אם השטח המאיים זה גג של בניין, תצפיתן או הר של 1,500 מטר שמתנשא מעליך. אותו דבר ואותם איומים ונותנים לזה מענה מבצעי אם זה באש או איסוף".
נפרדנו מהמפקדים והלוחמים של גדוד השריון 71 אחרי מספר שעות בצפון הרצועה. הם בטוחים בעצמם ומבינים מה הם עושים שם. נושא שחרור החטופים עלה מכל אחד ואחד מהם. גם ההקפדה על פגיעה במחבלים ולא באזרחים. לוחמי השריון ובכירי האוגדה שפגשנו בעזה העדיפו שלא להיכנס לעובדה שהם מתמרנים שם כבר בפעם הרביעית, אם כי סימנו לעצמם מטרה יומרנית של ניקוי המרחבים האלה ממחבלים. בכל מקרה הם העדיפו להישאר בתשובות שלהם ברמת הדרג הטקטי ולהשאיר את התשובות הקשות לדרג הבכיר והאסטרטגי.
בסופו של דבר רוב השיח איתם התנהל תחת העין הפקוחה של דובר צה"ל ונציגי ביטחון מידע. אבל כמו שזה נראה, הם יישארו שם וילחמו כל עוד זאת תהיה הפקודה לא משנה כמה זמן זה ייקח. גם היום, אחרי כל כך הרבה זמן ואחרי שאיבדו לא מעט חברים כולם שם זוכרים את אירועי 7 באוקטובר.
אבל בשיחות צד קטנות גם הם מודים בשחיקה ובהבנה שמשהו חייב להשתנות כדי שהם לא יחזרו לשם גם בפעם החמישית והשישית. אם כי צריך להגיד לסיום, שגם בדרג המדיני וגם בצבא לא עונים לשאלה האם זה עוד מבצע, שבסיום שלו הכוחות יצאו מג'באליה, בית לאהיא, בית חאנון והציר שמבתר את צפון הרצועה. או שבכלל הפעם יש בכוונתם להישאר שם עד לסיום המלחמה בהסדר.