הזוועות שמחולל ארגון דאע"ש מעוררות המוני חיילים אמריקאים לשעבר להתגייס בחזרה לקרב. סמנת'ה ג'יי, בת 25 ואם לשלושה ילדים קטנים, עזבה גם היא את ביתה ויצאה להלחם בארגון הטרור הקיצוני. היא שירתה בצבא האמריקאי בין השנים 2008 ו-2011, מאז הספיקה להתגרש ולגדל לבדה את ילדיה - בן 5 וזוג תאומים בני 3.
"זה היה קשה מאוד. בכיתי בדרך לשדה התעופה וכמעט החלטתי שלא ללכת, אבל אם הייתי מוותרת על הנסיעה לא הייתי יכולה לסלוח לעצמי בחיים", מספרת ג'יי. "החלטתי לנסוע ולהלחם כי הרגשתי שזה התפקיד שלי. הילדים האלה שאין להם בית, היתומים, האמהות והאחיות שנאנסות ונמכרות והאבות שמוצאים להורג, הם כולם סובלים וידעתי שלא אוכל לשבת מבלי לעשות כלום. אני לא אוכל להביט לילדים שלי בעיניים ולהגיד להם - לא עשיתי כלום כדי לעזור".
בקיץ שעבר, ארגון דאע"ש השתלט על חלקים נרחבים מעירק ומסוריה והחל לרצוח המוני בני אדם ממיעוטים שונים. באותה התקופה, החלה סמנת'ה לחקור קבוצות תמיכה שונות בכורדיסטאן ונחשפה לעולם שהרעיד את חייה. למרות שהיא כלל לא מעוניינת לחשוף את מיקומה, פוסט בפייסבוק מלפני כמה ימים, מרמז כי היא נמצאת באזור הצפוני של עירק, שם גם נמצאים רב בני המוצא הכורדי. היא מספרת כי אין בחברתה מישהו שיוכל לתרגם את דבריה מאנגלית וכי לאט לאט היא לומדת לדבר כורדית בעצמה. מעבר לכך, היא ציינה כי היא המערבית היחידה בכוח, הן מהגברים והן מהנשים.
הלוחמים הכורדים מחולקים לשתי קבוצות - היחידות להגנת העם הכורדי שנלחמות בסוריה והמיליציות הכורדיות שנלחמות בשטחי עירק. מערכת היחסים בין שתיהן זהה לזו שבין הצבא האמריקאי לקנדי, ושתיהן חולקות ומבוססות על אותם עקרונות ורעיונות. תפקידם של הלוחמים המערביים שמצטרפים לכורדים, מעורפל ולא ברור במאה אחוזים. לוחם אמריקאי אחר שהתגייס אף הוא לכוחות הכורדים, סיפר לכלי תקשורת זרים כי ברב המקרים, אותם מתגייסים חדשים מהמערב משמשים בתור סוג של דוברים ואחראיים על קשרי חוץ, יותר מאשר על לוחמה.
סמנת'ה לדבריה, רואה עצמה נלחמת בחזית, אך אינה יכולה לחשוף האם כבר החלה להצטרף לאימונים בשטח. לאחר שבועיים בודדים בעירק, היא מספרת על געגועיה החזקים לילדיה: "כבר רציתי לטוס בחזרה לתינוקות שלי, אבל יש לי סיבה ומטרה". לאחר שובה, היא מתכננת להקים ארגון סיוע הומניטרי וכך תמשיך לסייע לקהילות שונות כמו הקהילה היאזידית. בתור אחת שגם בשירותה הצבאי לא הוצבה מעבר לים, היא חווה את המזרח התיכון בפעם הראשונה ומספרת כי החלק שהכי קשה להתרגל אליו - הוא השירותים.