התקשורת האמריקאית והעולמית סוערות בימים האחרונים מחשיפת ה"ניו יורק טיימס" לסיפורי הגבורה של לוחמת חשאית, גיבורת מלחמה מהסוג שרואים רק בסרטים ושמה שאנון קאנט. 

היא עצמה כבר לא תזכה ליהנות מההילה של הגיבורה. קאנט נהרגה בחודש שעבר כשהכוח במסגרתו פעלה נפגע ממחבל מתאבד של דאע"ש. אירוע קשה שהביא למותם של עוד שלושה חיילים אמריקאים ועוד שלושה שנפצעו. חלק מההורגים היו לוחמים בעבר ובהווה של צוות 6 האגדי וקבלנים פרטיים, מה שכבר מתחיל לרמז על אופי העבודה של קאנט.

רק אחרי מותה האכזרי בשדה הקרב בסוריה, על רקע נסיגת הכוחות משם, הפנטגון אישר לפרסם את המידע על קאנט. וגם זה רק באופן כללי. קאנט, כפי שמתארים אותה כלי התקשורת המובילים בעולם הייתה למעשה יחידה של אישה אחת.


באופן רשמי היא הייתה נגדת מומחית בדרגת רס"ר ומומחית להצפנה במודיעין של מפקדת הכוחות המיוחדים. תפקיד משרדי לכאורה. אולם בפועל, בגלל ששלטה בלא פחות משישה ניבים של ערבית באופן מושלם ובנוסף שלטה בעוד ארבע שפות לא כולל אנגלית, היא גם הפעילה מקורות אנושיים (יומינט) ביעדים בהם פעלו יחידות מיוחדות כמו כוח דלתא, אריות הים ושאר יחידות העלית של ארה"ב.

היא גם עבדה צמוד לסוכנות המודיעין הלאומית, ה- NSA. למעשה בכל פעם שיחידה מיוחדת נשלחה למשימה, קאנט הייתה בין הראשונים שהגיעו להכין להם את השטח ודאגה לספק להם מודיעין צמוד לאורך כל המשימה. בטרם נהרגה בסוריה, קאנט בת ה-35 יצאה לשמונה פריסות מעבר לים. כל אחת מהן נמשכה מספר משתנה של חודשים. בפריסה האחרונה שלה היא הייתה אחראית למידע מודיעני עבור אותן יחידות מיוחדות, שמטרתן הייתה לחסל בכירים בדאע"ש.

מהמעט שהותר לפרסום, עולה כי קאנט נהגה לפעול בשטח באופן חשאי כשהיא לבושה כמו המקומיים בזירות בהן פעלה. לאחר מכן כשהיא חמושה ברובה סער ואקדח על הירך, כשהיא צמודה למפעילים מיחידות הקומנדו.


בעלה, ג'ו קאנט שלאחרונה פרש אחרי 20 שנים בכוחות המיוחדים, סיפר שגם בשיחות עם אנשים בעלי סיווג ביטחוני גבוה היו מי שלא האמינו לסיפורים על הפעילות של שאנון אישתו. הוא סיפר לניו יורק טיימס "היא אמרה לי, אתה יכול לספר בשתי מילים מה אני עושה, אבל הייתי צריכה להסביר שוב ושוב מה אני עושה וחצי מהאנשים בכלל לא האמינו לי".

ג'ו מוסיף שלמרות עברו ביחידת ה"כומתות הירוקות", היא במובנים רבים עשתה הרבה יותר ממנו. עוד סיפר שהיא "לא רק הפעילה וסמכה על מודיעים מקומיים. היא ידעה גם איך למלא את הפערים באמצעות השליטה שלה בשיטות המודיעין השונות, סיגינט ועוד. מעין יחידה צבאית שלמה שהיתה מורכבת מאדם אחד בלבד".

מותה של קאנט מספק הצצה לפעילותן המסווגת של נשים בשירות הכוחות המיוחדים. לרוב סיפורי הגבורה שלהן לא נחשפים, אך את התקדמותן המתמדת ברור לאיש כי לא ניתן לעצור. "העבודה שלה הייתה לקחת את המומחיות שלה בהצפנה, בסיגינט והפעלת מקורות ולסייע לכוחות המשימה למצוא את הבחורים הנכונים ולסמן עליהם איקס", ציין הבעל.


את כל זה היא עשתה תוך כדי גידול של שני ילדים בני 3 ושנה וחצי, ולזה יש להוסיף אפילו ניצחון שלה נגד מחלת הסרטן. מתברר שאת המלחמה בסרטן היא ניהלה לבד, כי ג'ו הבעל היה במשימה חשאית מעבר לים. הוא סיפר שיום אחד היא שלחה לו תמונה של צלקת על הצוואר, וכתבה לו "היה לי סרטן אבל הסרתי אותו בניתוח. לא רציתי להציק לך".

הסרטן אגב, מנע ממנה לצאת לקורס קצינים אליו שאפה. לאחר מותה שינה הצבא את הנהלים בכל הקשור לקבלת מחלימי סרטן לקורס קצינים, מה שאומר שהאישה הזו שינתה את כל צבא ארה"ב.