במהלך השבת השחורה, נרצחו או נפלו לפחות חמישה עשר יוצאות ויוצאים בשאלה, בקרבות מול המחבלים ובמסיבה ברעים. מתוך הנופלים היו שמונה אנשי כוחות הביטחון - שישה חיילים, לוחם בימ"ס ולוחם נוסף.
המורכבות המשפחתית שמלווה את היוצאות והיוצאים בחייהם, ממשיכה להיות שם גם אחרי מותם, כאשר אחת הסוגיות הרגישות ביותר נוגעת לאופן ואופי הלוויות של הנופלים.
"הלוויות הכואבות של יוצאי המגזר החרדי הן ברוב המקרים אירוע מורכב מאוד, שנוגע, מעבר לכאב הטבעי, גם במורכבות היחסים שבין המשפחה החרדית לבן שבחר בצורת חיים אחרת", אומר מנכ"ל ארגון "יוצאים לשינוי", נדב רוזנבלט.
"ראינו גם לוויות מרגשות של משפחות חרדיות מלאות אהבה אמיצה לבנים שנפלו, אך לצערי ראינו גם מקרים אחרים וכואבים של בחירות, שככל הנראה, היו רחוקות מאוד מהצורה בה היוצא עצמו היה מבקש שיזכרו אותו, כמו להיקבר בטקס אזרחי במקום צבאי".
מאחורי הקלעים של סוגיית הקבורה עומד גם עניין פרוצדורלי. כחלק מתהליך הגיוס לצה"ל, כל חייל וחיילת נדרשים לספק איש קשר למקרה מוות חלילה. בין היתר, איש הקשר אמור לקבל את ההחלטות שקשורות לתהליך הקבורה, כמו גם אם לקיים לוויה רגילה או צבאית.
מרבית החיילים חותמים על הטופס ללא מודעות להשלכות וברוב המקרים הרצון האישי של החיילים זהה להחלטות שמתקבלות בסופו של דבר. מרביתם של החיילים יוצאי החברה החרדית, מתגייסים בגיל צעיר כחלק מתהליך היציאה, בשלב שבו עוד אין להם קרובים אחרים, ובדרך כלל מספקים איש קשר ממשפחתם החרדית.
על פי הנוהל, יש אפשרות להחליף את איש הקשר בכל שלב ובכך לאפשר, לכל מקרה שלא יבוא, התאמה מלאה בין אורח חייו של החייל בהווה להחלטות שיבואו בהמשך. ב"יוצאים לשינוי" נועצו בימים האחרונים עם מספר מומחים למשפט צבאי, מהם עולה כי ניתן לשנות את המצב בחקיקה, כך שכל מי שמוגדר כחייל בודד, הוריו לא יוכלו להחליט לגביו לאחר מותו חלילה, ובמידה ואורח חייו היה חילוני, הוא ייקבר בקבורה צבאית.
סמל דוד מיטלמן ז"ל, לוחם בגדוד 51 בחטיבת גולני, נפל בקרב בכיסופים בשמחת תורה. בן 20 היה בנופלו. מיטלמן, יוצא החברה החרדית היה חייל בודד שגדל במודיעין עילית ואומץ בשנה האחרונה על ידי משפחת רוזיאביץ', שגרה ביישוב ראש צורים בגוש עציון.
לביא רוזיאביץ' (18) הוא האח הבכור של המשפחה שאימצה את דוד ז"ל. "דוד הגיע אלינו לפני כשנה וחצי, חודש לפני הגיוס", מספר לביא. "יש אצלנו בקיבוץ קבוצה של חיילים בודדים שהגיעו ממשפחות חרדיות דרך עמותת 'עושי חיל'. הם עשו התאמה מעולה ומיד נוצר חיבור בין דוד לכל המשפחה. מהר מאוד הוא היה מגיע בלי להודיע, היה עוד אח שפשוט הצטרף מאוחר יותר למשפחה".
לביא מתאר איך לאורך השבת הם התחילו לאט-לאט להבין שקרה משהו לדוד. "כתבנו לו מספר פעמים והוא לא ענה. ידענו שיש לחימה ושהוא נמצא שם בשדה הקרב, קיווינו שהוא איבד את הטלפון או משהו. אחרי יום ויותר שלא נוצר קשר, כבר היה ברור שיש כאן משהו אחר. הוא נהרג בבוקר יום שבת בשעה 6:56 ומאז ועד יום שלישי רק קיווינו שלא חטפו אותו. הייתה לנו הקלה מסוימת כשגילינו שהוא לפחות לא נחטף".
היה לו קשר עם המשפחה החרדית שלו?
"בהתחלה הבנו שהוא בקשר עם סבתא שלו ולאט לאט גילינו על עוד קשרים שיש לו עם המשפחה. הוא כתב לנו שאמא שלו תבוא וזה היה מאוד מפתיע. ביום ההולדת שלו הם שלחו לו לבסיס בלונים וחטיפים, אחיות שלו הגיעו גם לקיבוץ. במוצאי ראש השנה האחרון הוא גם נסע למודיעין עילית ובילה איתן. עכשיו אנחנו לומדים יותר על עוד ניסיונות גם שלו וגם של המשפחה ליצור קשר במהלך השנים".
מי עדכן אתכם שדוד נפל?
"הקצינים הגיעו לבית של ההורים שלו. אמא שלו מיד התקשרה אלינו וההורים שלי נסעו אליהם הביתה ועזרו להם במה שאפשר. היה רצון ללוויה צבאית. הפעלנו קשרים, דיברנו עם ראש העיר ועם הרב הראשי של מודיעין עילית ובסוף כולם הסכימו. אבל בשביל זה היה צריך לחכות עוד יומיים. בגלל עניין של הלנת המת לא רצו לחכות ולכן, בסוף הייתה לוויה רגילה".
לדברי לביא, הגיעו ללוויה אלפי אנשים. גם חרדים ממודיעין עילית וגם אנשים ששמעו על נפילתו ובאו. "היו דגלי ישראל, היו נציגים מהצבא והייתה לוויה ממש מכובדת". לביא מדגיש שוב ושוב שלא הייתה שום בעיה בינם למשפחתו של דוד בשום שלב, ויש הערכה הדדית לאורך כל הדרך. "מאז השבת אנחנו בקשר רציף עם המשפחה. הם מתייעצים איתנו על הכל כולל דברים חדשים להם שקשורים לצבא. היינו אצלם בשבעה כל יום, גם הבאנו להם את הדסקיות שאנחנו מחלקים".
לביא יצא בימים האחרונים בפרויקט לזכרו של דוד בדרך של חלוקת דסקיות עם הכיתוב "שמע ישראל". עד כה אנשים תרמו כ-80,000 שקלים וכבר עשרת אלפים יחידות מחולקות על ידי לביא ועוד מתנדבים, בבסיסי צה"ל בכל רחבי הארץ.
"כשהמלחמה תיגמר, אנחנו רוצים לעשות אצלנו ערב זיכרון והנצחה, שכל החברים שלו מהצבא יוכלו לבוא. גם ביקשנו מאבא שלו לבוא למסור שיעור. לאורך כל הדרך חשבנו מה דוד היה רוצה. אני בטוח שהוא היה רוצה שהמשפחה שלו תהיה חלק מזה ולכבד אותם, אני בטוח שתמיד הוא התגעגע למשפחה שלו ומצד שני אי אפשר לשכוח שהוא עזב הכול וחיפש את עצמו, ומה שהוא מצא זה להיות גולנצ'יק".
בארגון "יוצאים לשינוי" רשומים כמה מאות חיילים, יוצאי החברה החרדית. על פי ההערכות של גורמי הצבא, ישנם כמה אלפי חיילות וחיילים יוצאי החברה החרדית. בימים אלו, הארגון פועל כדי להבטיח קבורה מכבדת בטווח הזמן המיידי במידה וחלילה יפלו לוחמים יוצאי החברה החרדית. בטווח הארוך, פועלים כדי להבטיח שינוי מדיניות.
"אנחנו כרגע מגויסים, כמו שאר החברה, למיקוד במאמץ לניצחון ובבניית החוסן הקהילתי", מצהיר נדב רוזנבלט מהעמותה, "אבל ביום שאחרי, נפעל להסדרת הנושא ונוודא שכל חייל יוצא מגזר חרדי יהיה זכאי לבחור את צורת ההנצחה בה היא בוחר".