הימים הם ימי קיץ 1944, המקום הוא אדמת צרפת, עליה מתנהלים קרבות עיקשים בין בעלות הברית והאויב הנאצי. רונלד בראון, חייל בריטי ששירת כאפסנאי בזמן הלחימה בצרפת, נזקק לטיפול רפואי בשל פגיעת הדף ורסיס לוהט שפגעו ברגלו השמאלית, לאחר שדרך על מוקש נגד אדם שהתפוצץ. על מנת שיקבל את הטיפול הרפואי הזה הוא נדרש לזחול שני מייל בתוך שדה הקרב. על פי אנשי הרפואה בהם פגש בראון לאחר מכן הסתבר שיותר בטוח להשאיר את הרסיסים בגוף ולא לנסות להסירם, זאת על פי האמונה הרווחת בקהילה הרפואית באותם הימים. בשבוע שעבר נפטר בראון בגיל 94 ומשפחתו בחרה לשרוף את גופתו. לאחר שריפת הגופה הביאו למשפחה עובדי הקרמטוריום שקית מלאה בחלקי מתכת שלטענתם נמצאו בגופו של המנוח
בתחילה סברה משפחתו של בראון, שהיה אחד מ-29 החיילים ששרדו את המלחמה מתוך 900 ביחידתו, כי מדובר ברסיסים שנשא בגופו מהמלחמה כסוד כמוס ומבלי להתלונן על כאבים. בתו בת ה-55, ג'יין מדלן, טענה כי אביה סיפר על קליע שנותר בברכו מאז המלחמה, אבל מעולם לא דיבר על ערימה של רסיסים. "אני לא חושבת שהוא אי פעם חשף בפני מישהו את כל מה שנותר לו ברגל – זה שוקל בערך מאה ושבעים גרם", היא אומרת, "אני נהגתי לדמיין חתיכת מתכת בודדה, אבל כשהלכנו לפזר את האפר שלו ושאלנו אם הקליע נמצא, קיבלנו את השקית הזו, מלאה ברסיסים". לדברי הבת זה מחריד ומדהים כאחד מכיוון שהוא מעולם לא התלונן על כאב, מה שלדבריה מוכיח כמה גיבור הוא היה.
האם אכן מדובר ברסיסים מהמלחמה?
אלא שפרטים סותרים בסיפור חייו, כמו שגרת החיים המלאה שניהל, היעדר תלונות על כאבים והיעדר זיהוי בגלאי מתכות בשדות תעופה בעולם, מעלים ספקות סביב הסיפור. כעת נחקר אם מקור חלקיקי המתכת הוא מאותו מטען חבלה שהתפוצץ על בראון לפני יותר מששים שנה, או פשוט בארון הקבורה שלו, כפי שפורסם ב-"טלגרף".
>> הסיפור שריגש את אמריקה: הלוחם סחב את הילד הנכה עד לקו הגמר של מירוץ הטריאתלון