לפחות 47 פעמים חיל האוויר הישראלי תקף בסוריה מאז 7 באוקטובר 2023, לרוב על פי פרסומים זרים, במעט מהמקרים באופן רשמי. כמו בשנים שקדמו למלחמה, מדובר בהפצצות של שיירות משלוחי אמל"ח שהאיראנים ניסו להעביר לחיזבאללה, גם תוך כדי המלחמה, תקיפת יעדים של חיזבאללה בסוריה, סיכולים ממוקדים ואף השמדה של מערכות טילים נגד מטוסים (נ"מ).

למרות ששוגרו טילי נ"מ נגד מטוסי חיל האוויר, אף מטוס ישראלי לא נפגע בתקיפות ועל פי אנשי חיל האוויר, כל המטרות נפגעו והושמדו "על פי תכנון". טייסי חיל האוויר שהשתתפו בתקיפות האלה מספרים ל-mako איך זה נראה מהקוקפיט ועל החשיבות של המשימות שביצעו. משתפים רגעים של פחד ובעיקר על חשש מכישלון מקצועי. "זה לא נעים לראות טיל שמישהו ירה כדי להרוג אותך. זה עוד יותר לא נעים לחזור לטייסת אם לא תפגע במטרה".

במהלך מלחמת 7 באוקטובר ישראל, כמו שזה נראה, הסירה את הכפפות בכל הקשור לתקיפות בסוריה. מספר התקיפות והעוצמה שלהן גדלו משמעותית. ישראל תקפה שם מחסני נשק של חיזבאללה, שיירות וגם בסיסים של משמרות המהפכה ומיליציות פרו-איראניות.

התקיפות היו בכל רחבי סוריה, בשדה התעופה של דמשק, בדשה התעופה ומרחב חלב, שנכבש מאז על ידי המורדים, וב-1 באפריל 2024 חיל האוויר תקף, על פי פרסומים זרים, מבנה סמוך לשגרירות איראן בדמשק בירת סוריה. תקיפה שבה נהרג הגנרל האיראני מוחמד רזא זאהדי, מפקד כוח קודס בסוריה ובלבנון ובכיר במשמרות המהפכה. בנוסף הותקפו תשתיות של כוח רדואן ויחידות סוריות ששיתפו פעולה עם האיראנים וחיזבאללה.

פעם אחר פעם מטוסי הקרב וכטב"מים של חיל האוויר המריאו לתקיפות בסוריה, שנראה שיחד עם הפגיעה בחיזבאללה, החלישו מאוד את האיראנים והסורים, עד כדי ניצול הזדמנות מצד המורדים, שלאחרונה יצאו למתקפת פתע וכבשו שטחים נרחבים בצפון-מערב סוריה. שטחים שבהם ניתן למצוא כמה מהמטרות שעל פי פרסומים זרים הותקפו בעבר על ידי חיל האוויר.

הזירה בדמשק (צילום: LOUAI BESHARA/AFP via Getty Images)
זירת חיסול הבכירים האיראנים בדמשק, סוריה שיוחסה לישראל | צילום: LOUAI BESHARA/AFP via Getty Images

טייסי חיל האוויר שביצעו את התקיפות האלה בסוריה, צברו כמות אדירה של גיחות מבצעיות במהלך השנה האחרונה. אותם טייסים תקפו בעזה, בלבנון ואפילו בתימן ובאיראן. "אני טס לא מעט שנים ולא חוויתי בשירות שלי עצימות ומגוון משימות כל כך גדול בפרק זמן כזה", אמר סא"ל ה'. "הפעם האחרונה שצוות אוויר חווה כזאת כמות משימות הייתה אולי במלחמת יום הכיפורים. הלוחמים לא רואים את הבית שלהם והנטל כבד מאוד", אמר.

עם זאת הוסיף אותו טייס כי "זאת מלחמה שהתחילה בנקודת שפל אחרי שתקפו אותנו בבית שלנו וכולם מבינים כמה הם חלק מאירוע היסטורי וערכי. גם שנה אחרי אתה רואה את זה בעיניים של צוות הקרקע, של הסדירים בטייסת והמילואימניקים. של כולם".

סרטון שהוצג לנו מאחת התקיפות ואסור לפרסום מציג את רגעי הדרמה של אותה תקיפה בסוריה. אבל קשה היה להתעלם מעד כמה זה טכני, קר ואפילו רגוע. הסרטון מתחיל משמע מאוד טכני של הטייסים בהמראה, כיוונים מהירות ותיאום בין כלי הטיס. אחד מהטייסים נשמע כשאמר בקשר "גובה נכון, נקיים". לאחר מכן נשמע "רשאים" ואז את הטייסים סופרים לאחור, מדווחים על הטלת החימוש ופגיעה במטרה. המוביל נשמע אומר "לשמור על ערנות" ובהמשך מדווח לבור על "סיום הטלות חימוש".

הכנות מטוסי הקרב (צילום: דובר צה"ל)
צילום: דובר צה"ל

ישראל ניצלה את ההחלטה של חסן נסראללה להתערב במלחמה כדי להעצים את התקיפות של חיל האוויר בסוריה, כך על פי פרסומים זרים. בחלק מהמקרים היו תקיפות יום אחרי יום או מספר תקיפות באותו היום, כולל הפצצות של מעברי הגבול בין סוריה ללבנון, במטרה לחסום את שיירות הנשק, שהאיראנים הזרימו לחיזבאללה גם תחת אש.

הסורים, והאיראנים שנמצאים בלא מעט מפקדות בצבאו של אסד, ניסו לסכל את תקיפות חיל האוויר בירי נ"מ. משהו שטייסי חיל האוויר חווים ומכירים כבר שנים. אבל מדובר במערך מיושן ברובו וטק"א (טילי קרקע אוויר) שחיל האוויר מכיר זמן רב, התכונן אליו אחרי שלמד ולומד אותו, ובא לידי ביטוי בתכנון של גיחות התקיפה בסוריה כמו בכל מרחב לחימה בשנה האחרונה.

רס"ן א' נלחם כבר למעלה משנה בכל הזירות והשתתף גם בתקיפת חיל האוויר באיראן. "משימה היסטורית של פעם בחיים", אמר. רס"ן א' משתף שבאוויר "הכל מאוד מקצועי. מי שיגיד לך שהוא לא מפחד משקר לטעמי. אבל אתה לומד לשים את זה בצד כדי לבצע את המשימה על הצד הטוב ביותר". בתשובה לשאלה אמר ש"המלחמה הנוכחית זה אירוע שלו חווינו בכל השירות, אבל אין כאן משהו שלא התאמנו אליו. זה אירוע שהמערכת כולה מתנקזת אליו. ההכשרה והאימונים שלנו, המערכות המודרניות שיש לנו על המטוס וכל המעטפת המאוד טכנולוגית ומתקדמת של חיל האוויר".

מפקד חיל האוויר בבור (צילום: דובר צה"ל)
מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר, ב"בור" בקריה | צילום: דובר צה"ל

כל גיחת תקיפה של חיל האוויר מתחילה בבור, המוח של החיל. מאות אנשים עובדים של על קבלת המידע המודיעיני וניתוח המידע שיכול להיות על שיירה שחוצה את סוריה ללבנון או מחסני אמל"ח. על בסיס זה בונים את התוכנית המבצעית, שכוללת בין השאר התאמה של סוג המטוס והטייסת שיבצעו את המשימה, סוג החימוש שיוטל ועד לשנייה המדויקת שהטייס והנווט שלו צריכים לשחרר את הפצצה.

"יש חשיבות אדירה לכל פרמטר שצריך לקחת בחשבון ואנחנו מדברים על כמות מאוד גדולה של משתנים, שהמטרה שלהם להביא את המטוס והחימוש שעליו למקום הנכון כדי שיצליחו במשימה. התהליך קריטי כשזה לא משנה אם אנחנו מדברים על מטרה מתפרצת או מתוכננת".

חיל האוויר הגיע לסדר גודל חסר תקדים של תקיפת מטרות בכל הזירות והמלחמה בכלל. אלפי מטרות שכל אחת מהן עברה את התהליך המאוד מוקפד, "מי שנמצא באוויר סומך על המעגל שמקיף אותו", אמר סא"ל ש'. "כל משרתי חיל האוויר מהטכנאים בטייסות, פקידות המבצעים, אנשי מודיעין טייסים, כולם, מבינים למה הם נמצאים בתפקיד שלהם ומה המשמעות של מה שהם עושים. כל פרט תורם למערכת כשבראש שלו אזרחי המדינה, למענם הוא נמצא שם וזה לא משנה אם הוא עושה את תפקידו מתל אביב, חצרים, נבטים או רמת דוד".

המטוס (צילום: שי לוי)
מטוס 16-F של חיל האוויר ממריא מבסיס רמת דוד | צילום: שי לוי

סא"ל ה' הוסיף שיש "הרבה מאוד מתח שמתנקז יחד עם ההכנות והאימונים שלנו, עד לנקודת ההטלה של החימושים כשאתה מרגיש את הרעד הקל הזה במטוס. זה אף פעם לא שגרתי ולכל גיחה יש את הסיפור שלה. לא משנה כמה פעמים תתקוף בעזה, לבנון או סוריה, יש לך אדרנלין בגוף, שלצד הערכיות של המדינה והגנה על אזרחי ישראל, זה הדרייב שלי במקצוע הזה".

סא"ל ש', טייס שמשרת כבר שנים רבות בחיל האוויר, חווה לא מעט תקיפות במסגרת התפקיד שלו בבור של חיל האוויר. "לכל גיחה ולכל מרחב פעולה יש את האתגר שלו", אמר. "המטרה שלנו זה כמובן לפגוע בול במטרה ובעצם להשמיד יכולות קיימות ובמקרה הזה גם עתידיות מהאויב שלנו. כל שלב, מהמודיעין דרך התכנון ועד לפגיעה חייב להיות מדיוק, זה קריטי להצלחת המשימה. אם זה מתחיל בהזנקה, שאז הכל חייב לקרות מהר בלי לוותר על האיכות או שהמשימה יזומה".

שלושת הטייסים שאיתם שוחחנו ביקשו לציין שלא משנה איפה הם טסים, מבחינתם כל משימה "מבצעים במחשבה על החטופים בעזה, וכדי לקרב את שחרורם. אף אחד מאיתנו לא שוכח שהם שם".