במשך כחמש שעות לוחמי יחידת המסתערבים בדרום של משמר הגבול לא משו מקברו הטרי של חברם, סמ"ר בראל חדריה שמואלי ז"ל. הם קראו לזכרו פרק אחרי פרק של תהילים, מררו בבכי וסירבו לעזוב את חלקת הקבר, גם לאחר שהאלפים עזבו את בית העלמין בקרית שאול.
"בראל הוא לא עוד לוחם", הסביר לוחם ביחידה. "בראל הוא הלוחם מספר אחת של ימ"ס דרום, האיש הכי נערץ ביחידה. לא יכולנו להיפרד ממנו, הוא היה המנהיג של הלוחמים. אנחנו ננקום את מותו, נגיע למי שירה בו".
בראל אמור היה לחתום קבע ביחידה בחודש הבא ובהמשך לצאת לקצונה. "אחד לעשור אם בכלל צומח לוחם ברמות של בראל", טוען בכיר במג"ב, "זה מסוג הלוחמים שכל מפקד רוצה אצלו ביחידה. ראית את זה בבית החולים איך הלוחמים ישנו סביב חדרו 24 שעות ביממה התפללו לשלומו, דאגו להוריו ולבני משפחתו, בהלוויה ולאחריה. אני שנים רבות במג"ב ולא ראיתי כזו הערצה ואהבה ללוחם שמת למען ביטחון המדינה".
חבריו של בראל סיפרו כי הוא משרת ביחידה כמעט שלוש שנים במהלכן ביצע משימות מבצעיות רבות כולל לכידת מחבלים, סוחרי סמים, הברחות סמים ואמצעי לחימה מגבול ישראל-מצרים. אפילו הסתערב בהפגנות של בדואים שהיו מעורבים בלינץ' ובפגיעה בביטחון הנהגים בכבישי הנגב, במהלך מבצע 'שומר חומות'.
"באחד המקרים בראל התנדב להתחפש לנער בדואי והסתערב בתוך מפרי הסדר". סיפר לוחם ביחידה, "הם בכלל לא קלטו שהוא מסתערב. היו בטוחים שהוא תושב אחד השבטים בפזורה בנגב. תוך כמה דקות הוא סימן את החבר'ה הבעייתיים ועצרנו אותם".
"הוא תמיד היה הראשון לכל משימה", המשיך חברו הלוחם. "תמיד סמכנו עליו, כשהיו לחיילים בעיות מסוימות הוא היה הדובר שלהם מול המפקדים. המפקדים העריצו את חכמת החיים שלו, התעוזה ולא פחות שהוא היה הגב של החיילים ביחידה ועשה בשבילם הכל והרבה פחות לעצמו".
ביחידתו כואבים מאוד את המחיר הכבד ששילמו על ההתנהלות הכושלת באירוע שהוביל למותו ודורשים שהפרשה לא תטויח. "בראל שילם בחייו כי לא אפשרו לו לפעול ולמנוע את הסכנה. אסור לטייח את מה שקרה לו ולעבור הלאה, הדבר מחייב חקירה מעמיקה".
