דמיינו את הסיטואציה הבאה: אתם אחראים על מגדל פיקוח טיסה. במקביל, נוחתים מטוס F-16, שגם צריך להמריא בקרוב לפעילות מבצעית, מסוק קרב וגם מטוס תובלה. כל הכלים האלה, שמגיעים למשקל שווה ערך לעשרות אם לא מאות מכוניות ושיכולים לייצר הרס רב, נמצאים תחת הידיים (והראש) שלכם. זאת האחריות שיש לפקחי טיסה בידיהם, כוח לא קטן לבני 19-20.
הגענו לבסיס חיל האוויר רמת דוד כדי לבדוק מה בדיוק הם עושים, איך הם עושים את זה וגם איך זה לעבור שירות שלם במגדל אחד קטן וצפוף. "נדרשת המון אחריות אישית, לחוגרים פה יש המון כוח לעשות דברים. אחרי שנה שנה וחצי בצבא כבר מפקחים לבד על מטוסים", אומר סגן שגיא עזר (23), שאחראי על מגדל הפיקוח ומלווה אותנו בסיור שלנו. "טעות יכולה להיות לא נעימה".
נופלות קטיושות, ואי אפשר לרדת מהמגדל
בשל העובדה כי בסיס רמת דוד הוא הצפוני ביותר בחיל האוויר, המשרתים במגדל הפיקוח עוסקים בעבודה מגוונת ובלתי פוסקת של טייסות הקרב והמסוקים. "כל כלי הטיס עוברים דרכנו", אומר עזר, "אם זה לנחות, להמריא ולתדלק. הנוף שלנו הוא עמק יזרעאל. זה משהו מאוד מושך, לקום בבוקר לראות את ההרים. זה נותן לנשום בכיף".
כולם חיים במגדל: ישנים בו, אוכלים בו, לומדים ועובדים בו. תמיד חייבים להיות למעלה אנשים, ובמשך היום, מי שלא בקומה העליונה של המגדל – לומד למטה. במגדל בו ביקרנו פועלים כעשרים פקחים ופקחיות. "המבנה הוא של בנים ובנות ביחד", אומר עזר, "כולל שירותים ומקלחות. היחס הוא 80 אחוז בנות, 20 אחוז בנים".
לבלות את השירות יחד עם שישה אנשים בחדר זה כנראה לא קל. "גם אין אוויר", הוא מדגיש. המגדל מרוחק יחסית מהבסיס, מה שאומר שגם כשלא נמצאים במשמרת או לומדים – אין כל כך מה לעשות. "בשביל כושר עושים ספורט מסביב למגדל", מספר עזר. בשביל לנשום קצת אוויר צריך לנסוע במיוחד לשק"ם, מה שנחשב לשיא חיובי, מעין אוויר לנשימה, במהלך פרק הזמן של השבועיים שנמצאים בבסיס. הצפיפות מקשה על השירות, אבל גם משמשת כמקור לא רע לצחוק – כפי שנראה בהמשך.
הפעילות האינטנסיבית האחרונה בה היו מעורבים אנשי המגדל הייתה השריפה בכרמל לפני מעט יותר משנה. "הרבה מאוד מטוסים רגילים לנחות ולהתארח אצלנו בגלל הגודל של הבסיס", אומר עזר, "אבל שם פיקחנו באנגלית ועל כמות גבוהה משמעותית. אנחנו לומדים לפקח באנגלית, אבל לא עושים את זה בשוטף. במקרה ההוא היו כלי טיס איטלקים, צרפתים, טורקים ויוונים. הפעילות הייתה מאוד מאסיבית".
הפעילות המשמעותית לפני כן הייתה במלחמת לבנון השנייה. "זאת המלחמה היחידה שהפקחים פה הרגישו שהם תחת מלחמה", הוא מספר. "נפלו פה קטיושות ממש ליד. אין אפשרות לרדת מהמגדל, כי זאת העבודה שלנו. מצמצמים כמה שיותר, אבל חייבים להישאר מינימום אנשים".
זהירות - אין למטוסים רוורס
אז איך נראה יומו של פקח? "היום מתחלק לך לעומסים שונים", מסביר עזר. "כשיש טיסות קרב יש איוש מלא בקומה, בשבע עמדות – כלומר שבעה אנשים, לא כולל מתלמדים. בין לבין מה שנקרא התעסוקה המבצעית, יש סימולציות והדרכות. יש גם נע"תים (נוסף על תפקיד): קצין הדרכה שאחראי לסדר את השבוע, חיילת שאחראית על התקלות במגדל, חיילת שאחראית על איכות הסביבה ועוד".
במגדל יש, כאמור, שבע עמדות פיקוח: עמדה אחת של מערכות קשר, באמצעותן מנחיתים וממריאים כל מטוס; עמדת הטלפונים, שמעבירה את המידע ליחידות אחרות, וגם יודעת לנהל את הדברים בתוך הבסיס אם יש בכך צורך; עמדה נוספת היא עמדת הסעה, שאחראית לנווט את המטוסים לפני שהם ממריאים. הם חונים בחניה תת קרקעית, בהאנגר. חשוב לא לכוון אותם שיעמדו אחד מול השני, בשל העובדה הפשוטה כי אין למטוסים רוורס.
עמדה נוספת היא עמדת ההקפה, האחראית על כל כלי הטיס הנע בין 0 ל-4,000 רגל, כלומר כל המטוסים הקלים והמסוקים. מטוסי קרב טסים בדרך כלל גבוה יותר. העמדה אחראית עליהם בהמראה, וגם לאחר שהם נוחתים יש לה אחריות על הרמזורים ועל מסלולי הטיסה. זאת העבודה עם הכי הרבה "בשר" במגדלי הפיקוח. היא נקראת "עמדת ההקפה" כי מטוסים שמגיעים לנחיתה עושים הקפה על המסלול.
הבאה בתור היא עמדת הגישה – שאחראית על מטוסים הטסים גבוה יותר. היא "מגישה" את המטוסים בצורה מסודרת לעמדת ההקפה, מספקת להם נתונים בסיסיים ואומרת להם על איזה מסלול ובאיזה כיוון של הקפה הם הולכים לנחות; עמדה נוספת היא עמדת הפיקוח המרוחקת, המצויה במגדל נוסף הנמצא בצד השני של המסלולים. את העמדה הזו פותחים בזמני האיוש המלא, כי ממנה רואים חלק מהמסלולים טוב יותר.
העמדה האחרונה היא זו של המנהל, המאזינה לשני ערוצי קשר, ולעמדות הגישה וההקפה. בעצם, זו העמדה שאחראית לראות שהכול מתקתק כמו שצריך. המנהל, מצדו, לא מתערב בעבודה – אבל אם הוא מזהה טעות שעומדת להתרחש, תפקידו לתקנה.
זה מטוס או כוכב נופל? הומור של פקחי טיסה
עזר לקח אותנו לסימולציה, שמדמה את הרגעים האמיתיים במגדל הפיקוח, במהלכם החיילים צריכים לפקח על כלי הטיס היקרים הללו ולהנחיתם ולהמריאם בשלום. מה קלטנו שם? הרבה דיבורי קשר מהירים, נתונים על רוח, רמזורים ומספרי מסלולים, תפעול זריז של הכפתורים הרלוונטיים – זה פחות או יותר מה שיכול להבין מהצד מי שמסתכל על העבודה בפעם הראשונה. כדי להיכנס לעניינים נעזרנו בתום, אחת מהחיילות במגדל, שנבחנה על ידי עזר. הוא הסביר שמטרת הבחינה ליצור באופן מלאכותי עומס ולחץ, שכנראה לא יקרו יומיום במגדל, ולתת לחיילים לתפקד.
התרחיש שניתן לתום הוא של המראה ונחיתה בו זמנית של ארבעה כלי טיס. תום, שנראה שנהנתה מכך, הסבירה בקלילות ש"תפעלתי. נתתי הוראות טיסה לכל מטוס, ותפעלתי רמזורים וצוותים". כשהיא אומרת את זה, זה נשמע די פשוט – אבל אנחנו כבר הבנו שזה הרבה יותר מסובך מזה.
אבל חוץ מעבודה רצינית, יש את מה שנקרא בשפת העם "צחוקים", ההווי של המגדל. "בתכלס, אנחנו כמו קומונה פה", הסבירה לנו נעם, אחת הפקחיות. "כולם ביחד כל היום. צריך לשלב בין החלק החברתי לעבודה השוטפת. יש לנו הרבה בדיחות צהובות על פיקוח". כשהם סיפרו לנו את הדברים הבאים הם נקרעו מצחוק, אז לשיפוטכם, קבלו את הפינה "האם זה הומור של פקחי טיסה, או שמא זה באמת מצחיק?"
קודם כל מציינים הפקחים את החדשה שראתה מטוס וטענה שדובר בכוכב נופל. אבל לא רק צעירים נופלים, מסתבר, כי זכור לכולם גם הפקח הוותיק שבחן ארוכות מטוס שנחת על המסלול ובחר לציין בשיא הצעירות ש"יואו, איזה מהיר הוא, תראו איך הוא טס".
ואפילו הטייסים משתפים פעולה. "פעם פנה טייס אחד לערוץ הגישה", מספר עזר. "הפקח אמר לו שהוא לא נשמע טוב. הטייס ענה לו: 'כן, ואני גם שמן ומכוער'". "זה כמו האח הגדול כאן", טוענת תום. "אתה גר פה עם אותם האנשים, כל היום אחד עם השני. אתה לא ישן לבד, גם בקושי מתקלח לבד. אלה חברים לכל החיים. זה כמו קרביים, אבל בכמות מצומצמת". תום, אגב, יודעת דבר או שניים על פיקוח נפש: הפקחית המורעלת נקעה לא מזמן את הקרסול כשרצה במעלה המדרגות של מגדל הפיקוח. וכנראה שבאמת לא קל להתמודד עם הצפיפות, כי לפי הדיווחים, רז, אחת הפקחיות, אפילו התחתנה עם בובה במגדל. כן, אתם קוראים נכון. "היא לא משוגעת", מסנגרים השאר. "היא פשוט כל הזמן הולכת עם הבובה".
אווירה רומנטית: "יוצאים זוגות מהמגדל"
השאלה המתבקשת הבאה היא האם יש רומנטיקה במגדל, הודות לאותה צפיפות מפורסמת. עזר מאשר שאכן יש כמה מילואימניקים שגם רעיותיהם היו פקחיות. "יוצאים זוגות מהמגדל", הוא אומר. "המצב הזה גורם לדברים האלה להתפתח. אתה מאוד מתקרב לבן אדם, מדבר איתו על פרטים אישיים".
אז איך מגיעים לתפקיד הזה, עם ההווי מעורר הקנאה והאחריות הכבדה על הכתפיים? אם הנתונים מתאימים – מקבלים את המקצוע במנילה. אחרי מבחנים פסיכוטכניים ומבחן 300, יש תחקיר ביטחוני, טירונות ואז קורס בן חודשיים. עם סיום הקורס ממשיכה ההכשרה הלא פשוטה, שחיים והצלחת משימות תלויה בה, ומתחילים הלימודים המעשיים יותר, במגדל עצמו. רק אחרי כל זה יכולים החיילים האלה לקרוא לעצמם פקחים.