חוץ מחולי כדורגל אוטודידקטים מישהו שמע פעם על "גגנפרסינג"? זהו סגנון ושיטת כדורגל גרמנית (כמה מפתיע) שמשמעה בעברית הוא לחץ נגדי, שיטה שדוגלת בהפעלת לחץ אטומי, מתוזמר היטב אך עם הרבה זעם על היריב, במטרה להשיג חזרה את הכדור ולהבקיע. תמרון צבאי אידיאלי, מיטבי, קטלני כזה שמוריד את הראש של האויב הוא כזה.
תמרון צבאי בפשטות הוא תנועה ואש בלתי פוסקים עם מטרה בסופם. עד כה, צבאית, טכנית, מעשית - אנו לא מקיימים את זה, למעט הבלחות בודדות - כמו בתמרון הנדיר של אוגדה 98 בח'אן יונס.
אז איך משחררים את המפלצת מהכלוב? להלן הקוד: אש. מכת אש אווירית, יבשתית, ימית ומקדימה טרם יציאת הכוחות, כמות ועוצמת אש כזו שאמורה להפוך את תנועת כוחות השריון והחי"ר ל"טיול בין-ערביים בפארק".
הפתעה
פעם בקורס מ"פים, אמר לי אחד מבכירי 'המוסד' בדימוס כי ההפתעה היא האמ-אמא של כל האסטרטגיות. מתי הפתענו על אמת בפעם האחרונה?
תחבולה
יחשוב האויב שאתה אמור לבוא ממזרח ואתה בכלל צונח לו על הראש.
לחץ
ריכוז מאמץ אלים ומקסימלי במינימום זמן בנקודה הכי חלשה של האויב.
משאבים
ניתוק כל משאב שיכול לסייע לחיות ושרידות האויב. המצב שבו אנו מספקים את כל צרכיו ונלחמים בו במקביל הוא חסר תקדים ולא מאפשר למקסם את ההישגים בשום צורה.
תודעה
ביצוע כל מניפולציה פסיכולוגית הכתובה בספר לשבירת רוחו של האויב, הכרחית להרתעה אמיתית ועתידית של האויב.
זמן
קצר, מהיר וכואב. היה לנו 'זמן זהב' - השבועות הראשונים אחרי 7 באוקטובר, שאף מדינה לא הייתה מצייצת כנגדנו, לא רק בשל הרושם הנורא של הטבח אשר עדיין עמד באוויר, אלא כי לפני שהם היו מספיקים להבין מה נעשה - זה כבר היה נעשה.
אתם עוברים על רשימת הפעולות האלו ולא יכולים לזהות ביצוע בפועל של אף אחת מהן. מפני שהאמת היא פשוטה: זוהי מלחמה בטמפרטורת החדר.
עם הגבלות צבאיות ששום מדינה מערבית לא הייתה גוזרת על עצמה ואנו גזרנו על עצמנו ועם סלקטיביות בלחימה מול אויב שמסתתר בקרב אוכלוסייה שהיא בעצמה אוכלוסיית אויב, התוצאה רחוקה מאוד מניצחון מוחלט
המלחמה הנוכחית היא מלחמה מוגבלת בכל היבטיה. למעשה, אנו מכניסים כוחות לתאי שטח מסוימים מאוד, מתבססים מיידית בהגנה ומאותו הרגע עוסקים בהרחבת מרחב ההגנה באמצעות פשיטות מקומיות והשמדת תוואי ותשתית שמסכנת אותנו.
אם זה לא בונקר, אז מה כן? בכדורגל כמו בעסקים, כמו בחיים וכמו במלחמה לא מנצחים ניצחון שלם בביצוע 'בונקר', אלא בהתקפיות מוחלטת ובנטילת סיכונים.
הלקח העיקרי של צה"ל וכלל קהילת הביטחון הוא לבצע 'אימון הקמה' לפיקוד הבכיר. מלחמה מוגבלת תביא להישגים מוגבלים ולהרס חיינו וביטחוננו. בשנות ה-90' כבש סטיקר פופולרי את פגוש המכוניות: 'תנו לצה"ל לנצח'. היום צה"ל קודם צריך ללמוד איך לנצח.
נראה כי צה"ל לא ביצע תמרון אמיתי מאז מלחמת שלום הגליל, והייתי מקצין אפילו למלחמת יום כיפור. משמע, מעל 50 שנה צה"ל לא רק לא תמרן, גם מי שעשה זאת כבר לא פה. איפשהו באמצע הדרך הקשר בינינו לבין אבותינו שתמרנו, ניצחו והרתיעו - ניתק. נכון לעת הזו, איננו ממשיכי דרכם. אנו חייבים להחזיר לעצמנו את ה-DNA של מנצחים.