מאזן הכוחות אילוסטרציה (צילום: סטודיו mako)
צבאות העולם לא נחים לרגע | צילום: סטודיו mako

שנת 2014 רק התחילה, אבל אתם כבר יכולים להתכונן: תכניסו את מסכות האב"כ לבוידעם, תתחילו לחשוב על חופשות בסיני, תשכחו מצילומי קרבות באפגניסטן, תפסיקו לפחד מהגרעין של הרוסים וכנראה שאין צורך גם לחשוש ממלחמה בלבנון. שוחחנו עם המומחים של INSS  (המכון למחקרי ביטחון לאומי) שנתנו לנו תחזית ביטחונית לשנה הקרובה, כדי להרכיב את הפאזל של מאזן הכוחות העולמי ולהבין לאן העולם הולך. סקירה ביטחונית עדכנית מסביב לעולם.

סוריה: המדינה תמשיך לבעור, אסד ימשיך לשלוט

סוריה
סוריה

בשונה מהשנה שעברה, אי אפשר להגיד שהמזרח התיכון עבר תהפוכות מרעישות, אבל כן ניתן להגיד שהאזור הצליח להפתיע ואת זה אפשר לזקוף לסוריה: הגבול ברמת הגולן הפך לחם יותר מתמיד וגורמים עוינים מעבר אליו כבר הראו יצירתיות בדמות הרכבת מטעני חבלה ממוקשים ישראלים ישנים, ותעוזה כמו ירי אל מעבר לגדר הגבול. אבל האירוע המרכזי שהפתיע את העולם הוא פירוק סוריה מהנשק הכימי. "זו אחת ההפתעות הגדולות של השנה האחרונה", אומר יפתח שפיר, חוקר בכיר וראש פרויקט המאזן הצבאי במזרח התיכון במכון למחקרי ביטחון לאומי. "עוד לפני האירוע באוגוסט וודאי שאחרי הטבח שהיה שם, אמרו שאסד גמור, אך המהלך של אסד הוא מחוכם והוא המהלך שהציל אותו. כעת, אחרי שאסד התפרק מהנשק הכימי, אפשר להגיד שבשנת 2014 הוא יושב לבטח".

לדברי שפיר, הוויתור של אסד על הנשק הכימי הוא לא ויתור גדול מאוד מכיוון שהנשק הכימי הוא נשק שיעילותו בשדה הקרב מוטלת מאוד בספק. מדבריו משתמע כי התועלת של אסד מהוויתור על הנשק הכימי גדולה מהתועלת שהנשק היה מביא לו במידה והיה שומר אותו או משתמש בו שוב בעתיד.

"ישראל תמיד תהיה האויב". אסד (צילום: סוכנות הידיעות הסורית)
בשאר אסד. יוצא מחוזק משנת 2013 | צילום: סוכנות הידיעות הסורית

ככל הנראה כבר השנה סוריה תהיה נקיה מהנשק הכימי, זה שהוחזק מול ישראל כנשק יום הדין. בנוסף לזה, כאמור, סביר שאסד יצליח לשקם את מעמדו במדינה הבוערת עליה הוא שולט. מה זה אומר מבחינת הגבול עם מדינת ישראל? זה תרחיש שעדיין אי אפשר לנחש.

מצרים: מקווים לשנה רגועה וגבול שקט

מצרים
מצרים

אחרי שהאחים המוסלמים השלימו את ההפיכה במצרים, היה נראה שאפשר לקבור את יחסי מצרים עם העולם המערבי, אלא שאז הגיעה הפיכה נוספת שבסופה מצרים הפכה לדיקטטורה צבאית. כזכור, כשהיציבות במצרים התחילה להתערער, האמריקאים חדלו את מכירת הנשק למצרים והיה נראה כי המדינה הולכת לכיוון של מדינה מוסלמית קיצונית השואפת להיות הגמון אזורי המתחרה באיראן. את התהליך הזה חדלה ההפיכה הצבאית ששמה את הצבא במרכז – זה שהיה כל השנים עם הפנים אל המערב והיה שותף של אמריקאים בעשייה הביטחונית, באימונים וברכש.

כתוצאה מהפיכה זו, האמריקאים חזרו לשתף פעולה עם מצרים, למכור לה נשק ולסייע באימון הצבא. "מצרים הייתה תלויה מאז הסכמי קמפ דיוויד במיליארד ו-300 מיליון דולר בשנה כסיוע צבאי", אומר שפיר. "הצבא המצרי קונה נשק אמריקאי, מתאמן עם האמריקאים, מכיר תורת לחימה אמריקאית וזה צינור מאוד חשוב לקשר של ארה"ב עם המשטר שיושב היום בקהיר. מה גם שמי שיושב בראש המשטר הזה הוא גנרל שוודאי מכיר את האמריקאים, עבד איתם בעבר, נוח לו עם האמריקאים ולאמריקאים נוח איתו". בהקשר זה יש לציין שבשנה הקרובה מצרים לא צפויה לקיים רכישות נשק גדולות מעבר לסיוע הבטחוני מהאמריקאים, זאת בשל בעיות הפנים ממנה היא סובלת.

הצבא המצרי והמפגינים בקהיר (צילום: Daniel Berehulak, GettyImages IL)
הצבא המצרי הצליח להשתלט על המדינה. טוב ליהודים | צילום: Daniel Berehulak, GettyImages IL

גם בהקשר של ישראל, לשיטת שפיר, מדובר בתהליך חיובי. הצבא המצרי הכריז כי בכוונתו להשתלט שוב על חצי האי סיני שהפך בשנים האחרונות לכר פורה לפעילות ואימונים של ארגוני טרור של הג'יהאד העולמי, מה שרק מחזק את שיתוף הפעולה בין המדינות. לדבריו, כוונות הצבא המצרי לגבי סיני, שמה את שיתוף הפעולה שדעך בתקופת מורסי במקום טוב בהרבה ממה שהוא היה בעבר. המשמעות, כך אנחנו מקווים, היא גבול הרבה יותר שקט ובטוח.

לבנון: חיזבאללה הוא האיום העיקרי

לבנון
לבנון

הגבול עם לבנון הוא אולי הגבול הכי כאוב במדינת ישראל. בכל שנה יש את החשש החוזר מפני מלחמה בארץ הארזים, כשהגורם הבעייתי ביותר בה הוא חיזבאללה שמארגון גרילה הפך לארגון צבאי רב השפעה על צבא לבנון החלש. בשנה האחרונה ראינו פעולות שכאילו בוצעו על ידי צבא לבנון, אבל לא מן הנמנע שראש הנחש היה דווקא חיזבאללה.

לדברי יורם שוייצר, חוקר בכיר במרכז למחקרי ביטחון לאומי, חיזבאללה חש מורתע מישראל בכל מה שקשור לגבול, מה גם שבגלל הלחימה בסוריה, אויביו התגברו ומאוד. לכן, לא מן הנמנע שגם השנה צה"ל יצליח לשמור על גבול שקט. עם זאת, מציין שוייצר, המוטיבציה של חיזבאללה לנקום את מות עימאד מורניה עדיין קיימת וזה בא לידי ביטוי בניסיונות לפגוע במטרות ישראליות בחו"ל. "הם ניסו גם השנה לבצע פעולות טרור בחו"ל, הם נכשלו בכל הפעולות האלו, למעט הפיגוע בבורגס. בתוך לבנון, יש ריסונים שפועלים על חיזבאללה. ההרתעה הישראלית מתקיימת בלבנון, לא בחו"ל". מדבריו של שוייצר, עושה רושם שבגבול סביר פחות שנראה התפתחות, אבל באשר ליעדים בחו"ל, מבחינת חיזבאללה עדיין הכל כשר. "זה ניסיון להוכיח יכולת, ניסיון כן להוכיח נקמה. את היכולת יש להם. יש להם מנגנון ייעודי לביצוע פיגועים בחו"ל. מתי זה יקרה? זה עניין של החלטה".

הפיגוע בבורגס, יולי 2012 (צילום: חדשות 2)
הפיגוע בבורגס. חיזבאללה מתמקד בפיגועים בחו"ל | צילום: חדשות 2

בחזית הסורית, חיזבאללה סופג אבדות ועושה רושם שהלחימה וחוסר היציבות לא עושה לא טוב. "כשנסראללה היה רק בכוונת של ישראל, הוא היה יכול לצאת בפומבי לרובע הדאחייה ולדעת שישראל לא תעשה לו כלום כשהוא מוקף בכל הפעילים שלו. עכשיו כשהארגונים הסלפים דולקים אחריו, עדיף לו לא לצאת לפומבי בכלל. לארגונים האלו אין על הראש לא בג"ץ ולא את ארגון בצלם, כך ששום דבר לא יעצור אותם". ראייה לכך הוא הפיגוע שהתרחש השבוע (חמישי) בשכונה שמזוהה כל כך עם חיזבאללה.

ירדן: חוזרת לכותרות

ירדן
ירדן

ירדן שהייתה לא מעט שנים מחוץ לאור הזרקורים, חזרה שוב לכותרות בשנה האחרונה כשהפכה לריכוז הכי גדול בעולם לפליטים סורים, ולבסיס קדמי של צבא ארצות הברית לקראת התערבות אפשרית בהתרחשויות בסוריה. יחד עם זאת ולמרות לא מעט תרגילים משותפים עם האמריקאים ושיתוף פעולה ביטחוני עם ישראל, הצבא שלהם הוא עדיין צבא חלש, בעיקר בשל המצב הכלכלי הקשה של המדינה.

ירדן מתמודדת כבר שנים עם בעיות פנימיות מאוד קשות ועם ריכוז פליטים מאוד גדול – פליטים פלסטינים שאליהם התווספו מאוחר יותר פליטים עירקים ובסופו של דבר גם פליטים מסוריה. לדברי שפיר, לריכוז הזה של הפליטים יש פוטנציאל של ערעור היציבות בירדן, דבר שיכול להתרחש כבר בשנה הקרובה. ההיסטוריה אגב מלמדת שאוכלוסיית פליטים בירדן העלתה גם את היקף פעולות הטרור נגד ישראל לאורך הגבול, אתגר שאליו יהיה צריך להיערך גם בצד הישראלי וגם בצד הירדני.

לשיטת ד"ר עודד ערן, ירדן וישראל רואות חיזוק בשיתוף הפעולה ביניהן כפועל יוצא מהמצב בסוריה. סוריה עד לא מזמן שימשה את ירדן כמסדרון יבשתי לחוף הים התיכון, ומנמליה היתה מיצאת סחורות אל מחוץ לים. בשל המצב בסוריה, נמל חיפה החליף את הנמלים הסורים. זוהי דוגמא אחת ללחיזוק הקשר בין ישראל למי שבינתיים היא ידידתה העיקרת באזור.

איראן: עדיין מאיימת, אבל בצומת דרכים

איראן
איראן

גם בשנת 2013 ובטח שגם בשנת 2014, איראן תישאר הענק המאיים מהמזרח. מעבר למופעי הראווה שלה שבאים לפאר אותה ולהאדיר את משמרת המהפכה מבלי שתמיד יש לזה גיבוי אמיתי בשטח, היא המשיכה גם השנה לשלוח זרועות תמנון למזרח התיכון בתחזוקה, האימון והמימון של חמאס ברצועת עזה, של חיזבאללה בלבנון וכמובן שבשליחת נציגים ממשמרות המהפכה ללחום בשטחי סוריה.

אז מה ישתנה השנה? השיחות שהמערב מקיים עם איראן הן בעצם יהיו אלו שיקבעו לאן פני הסוגיה האיראנית מועדות. "השאלה המעניינת היא מה יעשו השיחות ולאן זה ילך", אומר שפיר. "האם הקלת הסנקציות תשחרר את הכלכלה האיראנית ותחזיר את איראן למה שהיא?", הוא מעלה את התהייה ופוסק – "השפעה יש לה כל הזמן. אי אפשר להתעלם ממדינה כל כך גדולה. יש לה כוח כלכלי ויש לה כוח צבאי. הסנקציות הורידו אותה נמוך, אבל זו עדיין זו מדינה גדולה, זו עדיין מדינה חזקה, עדיין זו מדינה עם נפט, זו עדיין מדינה שחשובה לסחר של כל השכנות. כולם חוששים ממנה".

אין תמונה
איראן ממשיכה להתעצם ולאיים, קשה להגיד שהכל באמת אפקטיבי

בהקשר זה, מזכיר שפיר את השכנות מהמפרץ הפרסי שמצויות במרוץ התעצמות בסכומים גבוהים מאוד. "סעודיה עדיין מקיימת יחסי שכנות טובים עם איראן, אבל היא נערכת ליום שבו איראן תאיים עליה ובונה לעצמה כוח צבאי חזק".

בהיבט הישראלי-איראני, מוסיף ד"ר עודד ערן כי לישראל יש סיכויים מאוד נמוכים למצוא את עצמה בהסכמה עם שאר מדינות העולם. "גם אם יהיה הסכם בין איראן לחמש המדינות, אין שום הסכם שישראל יכולה להסכים לו". סוגיית הגרעין, המעורבות של איראן במזרח התיכון והיפתחותה של המדינה למערב - התשובות, כאמור, טמונות בשיחות עם המערב.

טורקיה: משגשגת מבחינה צבאית

תורכיה
תורכיה

טורקיה היא עדיין אחת המדינות החזקות באזור, בעיקר בזכות כלכלה חזקה ותעשייה צבאית משוכללת. בשנה האחרונה היא הושפעה יותר ויותר מהלחימה בסוריה כאשר הלחימה זלגה לשטחיה גם כן וכאשר קלטה לא מעט פליטים מדרום. יחד עם זאת, בשנה האחרונה התעוררה חולשתה של טורקיה בתחום ההגנה האווירית. בהקשר זה, היא התחילה מגעים מול סין לפיתוח משותף של מערכת להגנה אווירית נגד טילים בליסטיים. הדבר יצר בעייתיות מול בעלי הברית בנאט"ו – סוגיה שככל הנראה תתפתח למשא ומתן בין הצדדים בחודשים הקרובים.

לבקשת טורקיה שהחלה לחשוש מזליגת הלחימה בסוריה לשטחה, נאט"ו הציבה בשטחה שש סוללות פטריוט, מאוישות בצוותים גרמנים, הולנדיים ואמריקאים. מדובר בצעד חסר תקדים, אשר מעמיד את סוגיית ההגנה האווירית העתידית של טורקיה על השולחן. מעבר לעניין ההגנה האווירית, התעשייה הביטחונית הטורקית ממשיכה לשגשג. טורקיה כידוע היא שותפה מההתחלה בפרויקט ה-F35 וחלק מהחלקים של המטוס מיוצרים בשטחה, הם ממשיכים ביצור של מל"ט מסוג "אנקן" שמשתייך למשפחת המל"טים האסטרטגיים. בנוסף לכך, הם ממשיכים לשקוד על פיתוח של מסוק טורקי למהדרין.

בהיבט של היחסים עם ישראל, אלו מתחדשים להם אט-אט, בצעדים של עקב לצד אגודל.

רוסיה: מעצמה עם בעיות

רוסיה
רוסיה

הדוב הגדול ממשיך להתעצם במסגרת התכנית הרב שנתית שצפויה להסתיים בשנת 2020 – אז 20 אחוזים מכלל האמצעים שעומדים ברשותו יהיו חדישים, כך מסביר צבי מגן. בשנה האחרונה היא התחילה להתנהג בצורה הרבה יותר מיליטנטית ומשקיעה מאוד גם בבניין הכוח וגם בפעילות מבצעית שבאה לידי ביטוי בצי קבוע בים התיכון ובהצבת עמדות באזור הקוטב הצפוני. בנוסף לכך, הם מנהלים בתוך שטחם לוחמה אגרסיבית בטרור.

יחד עם הקו האגרסיבי הזה, השנה רוסיה נכנסת לאחד השפלים הגדולים שלה מאז התפרקות ברית המועצות. "זה שילוב של שני דברים", מסביר מגן. "האמריקאים היו אמורים להציב בפולין ובצ'כיה סוללות הגנה מטילים בליסטיים. אובמה בסוף ויתר על זה. הרוסים רואים בזה איום אסטרטגי כי זה מגביל את כל מערך הטילים ארוכי הטווח שלהם. האמריקאים אומרים שזה כדי לספק הגנה מפני איראן וצפון קוריאה. עכשיו כשמנהלים שיחות עם איראן, הרוסים שואלים למה בעצם צריך את זה והאמריקאים מגמגמים". בתגובה, הרוסים התכוונו להציב מספר סוללות טילים בטווח של 500 ק"מ עם אפשרות לשאת ראש נפץ גרעיני, אבל בשל לחץ בינלאומי ירדו מזה.

העיר סוצ'י. ארכיון (צילום: רויטרס)
סוצ'י. ההערכה היא שהאולימפיאדה תעבור בשלום | צילום: רויטרס

המרכיב השני שמציין מגן בבעיה של הרוסים הוא פרויקט PGS  המערבי. PGS  משמעו מהלומה גלובאלית מהירה (Prompt Global Strike). "זה אומר שיש פריסה גלובאלית של פלטפורמות שונות שמסוגלת לשגר באפס זמן מערכות נשק קונבנציונליות מדויקות שמסוגלות לתקוף את מערכי השיגור הגרעיניים של רוסיה. למעשה יכולים לשתק אותם. זה טכנולוגיה מתקדמת", אומר מגן. "זה מאוד מעציב את הרוסים. שני הדברים האלו זה נשק שלרוסים אין מענה אליו. זה מפשיט אותם. על זה הגיבו לא מזמן בכירים ברוסיה – 'על זה נגיב בנשק גרעיני'".

בהקשר של רוסיה קשה להתעלם מגל הפיגועים האחרון שתוקף אותה בימים האחרונים. "מי שמיישם את זה המערכת האיסלמית הראדיקלית העולמית", אומר מגן. "אלו מקומיים שמגובים בג'יהאד ואל קאעידה שקיימים שם הרבה שנים. ישנם כמה מחוזות ברוסיה בהם יש ריכוז של פעילים איסלמים קיצוניים. נחת ידם של הרוסים מורגשת שם היטב. הם מדינה סגורה, כך שאין להם את בצלם על הגב והם יכולים להילחם בטרור על הצד החזק ביותר", מסביר מגן. באשר לאולימפיאדה בסוצ'י, אומר מגן, סביר להניח שהיא תעבור בשלום, אבל בוודאות יהיו ניסיונות לפגע בה.

סין ויפן – מתיחות גוברת

סין
סין

בתחילת שנת 2013, סין התחילה להרחיב את השפעתה האגרסיבית על מדינות האזור, בעיקר על ים סין הדרומי. בתחילתה של שנת 2014, ניתן להגיד שהספוט הסיני הוא דווקא על ים סין המזרחי כשמוקד העימות הוא מול היפנים על שני איים באזור שמשופע באוצרות טבע. "השליטה על האיים האלו מעניקה לא מעט יתרונות כלכליים", אומר ד"ר יורם עברון מהחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה והמכון למחקרי ביטחון לאומי  (INSS). לדברי עברון, מדובר בהתחממות של יריבות היסטורית שמקורה עוד בימי המאה ה-19 ובמלחמת העולם השנייה.

המתיחות הזו מתגברת כאשר סין נכנסת לעשור שלישי של התעצמות צבאית מואצת בשאיפה להיות הגמון אזורי, כאשר ארצות הברית מתחילה לשנע כוחות לאזור וכאשר יפן מגדילה את הצי שלה בכדי לשמר אצלה את נכסי המים הכלכליים. המרכיבים הללו מביאים את האזור למצב שבו כל מהלך חריג של אחד הצדדים מכניס את כולם לפלונטר נפיץ ביותר.

"סין הגדירה בחודשים האחרונים, את תחום ההגנה האווירית שלה באזור באופן שמכסה את שני האיים האלה", מספר עברון. "בזה היא קראה תיגר גם על ארצות הברית ועל יפן". נכון לעכשיו, אף אחד מהצדדים לא מעוניין בהפצת העימות והאזור כולו נתון במשבר. "ניהול המשבר הזה יכול להיכשל", אומר עברון. "זה יכול לקרות בגלל פרובוקציות, בגלל קריאה לא נכונה של המצב. משבר כזה בין כוח יפני לסיני לא בהכרח יוביל למלחמה, אבל יכול להכניס את האזור לאי יציבות גדולה".

איי המריבה (צילום: ap)
איי המריבה. סלע המחלוקת בין סין ליפן | צילום: ap

בהקשר הצבאי, שתי המדינות מתעצמות. סין חידשה את הסחר הביטחוני שלה וצפויה לקנות מרוסיה כמות לא מבוטלת של נשק, בתוך כך עסקה גדולה של מטוסי סוחוי וכלי שיט. בנוסף לכך, בסין הוקמה מועצה לביטחון לאומי שתפקידה לתכלל את ההגנה על המדינה. "זה גוף שלא התפרסם עליו מידע חוץ מזה שהוא הוקם. הנימוק הרשמי להקמה שלו הוא שסין ניצבת מול אתגרים מורכבים ושצריך גוף שיכול לתכלל ולבצע חשיבה. מדובר בשילוב של איומים פנימיים וחיצוניים", אומר עברון.

ארצות הברית: מזיזה כוחות

ארצות הברית
ארצות הברית

בסוף שנת 2012, ארצות הברית הצהירה שהיא מתכוונת לדלל נוכחות במזרח התיכון, שהיא מתכוונת לחזק את כוחותיה באזור הפסיפיק ושבמהלך השנה החולפת היא הצהירה כי תצא מאפגנסיטן באופן מלא בשנת 2014. מה מכל זה קרה? ד"ר עודד ערן נותן סקירה מקיפה בעניין.

"ארצות הברית נכנסה לאזור הפסיפיק שמבחינתם זה אזור חיוני מבחינה אסטרטגית והיא משקיעה שם מאוד", הוא אומר. "היא העבירה לשם יחידת צי כשבמזרח התיכון היא דיללה בכוחות". בדבריו מדגיש ד"ר ערן כי הדברים לא עומדים בקנה אחד עם פעילותה הדיפלומטית של ארצות הברית באזור המזרח התיכון.

F35 (צילום: Lockheed Martin)
ממשיכים לחכות ל-F35 | צילום: Lockheed Martin

בהקשר של אפגניסטן, ארצות הברית צפויה לצאת מהמדינה במהלך שנת 2014 כאשר בימים אלו היא מנהלת משא ומתן עם האפגנים לגבי היציאה. "קודם כל מה שיכריע שם זה ההסדר של האמריקאים שצפויים לסגת ב-2014", אומר יורם שוויצר. "יש חריקות בדיאלוג עם האפגנים לגבי מה יהיה אחרי זה. צריך לראות איך הם יערכו לזה, איך האמריקאים ידריכו את האפגנים להמשיך להילחם עם הארגונים שם. השנה הקרובה תהיה בסימן ההסדר". בדבריו הוא מסביר שלא בהכרח תהיה יציאה מלאה של האמריקאים מאפגניסטן ויתכן שההשפעה האמריקאית על אפגניסטן תימשך גם מעבר לשנת 2014.

בעניין ההתעצמות וההתחמשות בנשק, האמריקאים ממשיכים להוביל. פרויקט ה-F35 נמשך וכן פיתוחים נוספים.

חזית הטרור העולמית: זרועות התמנון מתחזקות

חיסול בן לאדן ומנהגים נוספים באל קאעידה והתפשטות האביב הערבי, לדברי ד"ר שוייצר, היו הטריגרים לסיום תקופת הזוהר של הארגון ולתחילת גוויעתו. אלא שבעוד שהזרוע המרכזית שישבה באפגניסטן ובפקיסטן חטפה מכה קשה, הזרועות שהיא ניכסה לעצמה עם השנים התחזקו.

הזרוע המוכרת ביותר היום היא ארגון א-שבאב שנכנס לכולנו לתודעה במגה הפיגוע שארבעה פעילים שלו ביצעו בקניון ווסט גייט בניירובי, אותו הפיגוע שהעלה את שאלת הקשר הישראלי.

חיילי אל שבאב (צילום: ap)
ארגון אל שבאב. מאיים, בינתיים לא על ישראל | צילום: ap

"הקניון נבחר מכיוון שהוא מסמל את הנוכחות הזרה בתוך קניה ובגלל הסיבה שבקניון מהסוג הזה יש את האזרחים המוצלחים בחברה הסומלית, לא כי הוא בבעלות ישראלית כמו שרבים מיהרו להניח", אומר שוייצר. "המסר הוא שאם קניה תמשיך לפגוע בסומליה, תפגעו. זה פעולה של הטלת מורא ואימה על גורמים שהם משמעותיים בחברה הקנייתית". לדבריו, אל שבאב פועל בימים אלו באופן אזורי ולא ממהר לשלוח זרועות ארוכות. עם זאת הוא מוסיף שלא מן הנמנע כי הארגון יהיה שותף בפגיעה במטרות ישראליות, מתוך שותפות באייאולוגיה של אלקעידא שרואה בישראל כאויב.

ספוט נוסף שהפך לכר פורה לארגוני טרור הוא חצי האי סיני, כאשר הפעילות שלהם נגררת גם למרכזי הערים הגדולות במדינה. "המצרים נאצלים לצאת למערכה הזו בכח רב מכיוון שהארגונים בסיני פוגעים בהם. אנסר בית אל מקדס זה הארגון המרכזי שפועל בכל מצרים", מסביר שייוצר. "הארגון ושותפיו עושים הרבה נזקים. זה אתגר רציני ממדרגה ראשונה, הם פוגעים בלא מעט חיילים ושוטרים מצריים בסיני. העימות הזה ימשיך ללוות אותנו".

כמה חזק שיתוף הפעולה של הארגונים האלו עם חמאס?
"לפי המצרים יש שיתוף פעולה עם חמאס. יש לא מעט אנשים שמפגעים במצרים ובורחים לעזה. המצרים מאוד מחמירים עם החמאס, פועלים נגדו ופועלים נגד המנהרות שחלק מאנשיו עוזרים לאנשים שמסייעים לארגונים בסיני ולכן חמאס נתפס על ידי המצרים כיריב ולא כשותף בלחימה בטרור בסיני".

באשר לטרור ביהודה ושומרון, שוייצר לא אופטימי. "עובדתית יש גידול בפעילות – התפרעויות, זריקת אבנים, בקבוקי תבערה, התנגדות במחנות הפליטים, מקרים של רציחות של ישראלים ועוד אירועים שהקשר שלהם לא ברור. יש תחושה של עלייה בפעילות העממית, יחד עם זאת, אנחנו יודעים ושומעים על הפעלה של הארגונים בתוך השטח. בינתיים זה סוכל, אבל רק לבינתיים".

ישראל: צה"ל חזק!

ישראל
ישראל

האיומים על ישראל לא נגמרו והם רק משתכללים. בשנת 2013 כבר הספקנו להתרגל למערכת כיפת ברזל שריגשה אותנו כל כך במהלך מבצע עמוד ענן וההתעצמות גם באוויר וביבשה נמשכת. בחיל הים כבר מדברים על הגשמת החלום של הפיכה מחיל לזרוע אסטרטגית כאשר במסגרת זה מוגדל הצי עם רכישה של ספינות חדשות וכן של צוללות חדשות. בחיל האוויר ממשיכים להיערך לקליטת ה-F35, נרכשו מטוסי אימונים איטלקים, הוטמעו מערכות סימולציה חדשות והתקיים בשנת 2013 התרגיל הרב לאומי הגדול בתולדות החיל. גם ביבשה נמשכים מהלכי ההתעצמות עם אמצעים חדשים שנרכשים ומפותחים לכוחות.

לקראת סוף השנה, צה"ל רענן לנו את הרשת עם קמפיין "צה"ל חזק" והראה שלפחות ברשת הוא יודע לייצר מהומה לא קטנה. נקווה שבשטח, גם השנה הוא ישמור על שקט וביטחון.

"בסיס מוצק ואיתן לתיק" (צילום: רויטרס, חדשות)
צוללת הדולפין. הרכש החדשה של חיל הים | צילום: רויטרס, חדשות