לוחמי חיל ההנדסה סיימו את מבצע צוק איתן כמו כוכבים הוליוודיים. צה"ל לא זז לשום מקום לפני שהם פיצצו בתים, פתחו צירים, נטרלו מטענים וכמובן גם חיסלו מחבלים, משגרים ומנהרות. הם היו תמיד בחזית הכוחות והוכיחו לכולם שהם השותפים שכל אחד רוצה. סקר של צה"ל שהתבצע לאחר המבצע, לימד שגם בארץ הבינו שיש שריף חדש בעיר. "חיל ההנדסה הקרבית בלט כיעד הגיוס המבוקש ביותר בחודש נובמבר", ציינו באתר צה"ל.
המוהנדסים הגיעו מוכנים לעזה, אבל במקביל הם גם למדו שם לא מעט. דור העתיד שלהם התגייס באחרונה ויצא לבהל"ץ, שם ילמד כיצד להילחם ואיך לפוצץ דברים, חלום של לא מעט אנשים. הם אולי עוד לא יודעים זאת בעצמם, אבל בתור טירונים צעירים הם הולכים ליישם את לקחי המבצע ולעבוד הרבה יותר קשה מהדורות שקדמו להם. יחד עם אל"מ אילן סבג, מפקד בהל"ץ (בית הספר להנדסה צבאית) שמסיים את תפקידו אחרי שהכניס לא מעט שינויים במסלול ההכשרה, ניסינו להבין מה השתנה בהכשרה ואיך חיל ההנדסה ימשיך להיות כוכב הערב במבצעים של צה"ל.
המקום בו חלומות מתגשמים
אם תשאלו את אל"מ סבג, "בהל"ץ זה מקום להגשמת חלומות. אחד רוצה להיות פלס, אחר רוצה להיות מפקד או קצין ואני מגשים להם את החלום". אי אפשר שלא להסכים איתו, כי איפה תמצאו עוד מקום שילמד אתכם לפוצץ רכב או בניין? או לצורך העניין משגר רקטות של חמאס? מדובר במקום ששם אתכם שבע רמות מעל כל דבר שהכרתם.
על השאלה למה דווקא חיל ההנדסה אמר סבג, "דבר ראשון אנשים. העוצמה של חיל ההנדסה זה חבר מביא חבר, או אח שמביא אח". אנחנו מדברים על משפחה מורחבת של ממש, כשהוא מספר לי על שלישיות של אחים ששרתו כולם בחיל, ויותר מאחת או שתיים, זוגות רבים של אחים והמון חברים. "כל מחזור יש לי אבא שאומר לי זה משתחרר מחר מהחיל וזה מתגייס, כל מחזור. העשייה של האנשים גורמת למעגל הקרוב להגיע וזה הסיפור שלנו. מצוק איתן אני מקרין שקופית בכל השיחות שלי בבה"ד על משפחת דגורקר", הוא מסביר.
"ברק דגורקר נהרג מפגיעת פצמ"ר, אח שלו ליעד דגורקר היה מ"מ של אח שלי ושי האח הקטן היה לוחם במחס"ר (מחלקת סיור) של 614 בלחימה. הערנו אותו בלילה, סיפרנו לו שברק נהרג ולקחנו אותו לגן יבנה למשפחה. כשהגענו לשם ראיתי תמונה של שלושת האחים על מדים וכומתה כסופה". התמונה הזו נצרבה בראשו של סבג ומסמלת עבורו את החיל ואת העוצמה שלו.
מעבר לעובדה שמי שהגיע לחיל ההנדסה ונדלק מביא גם את חבריו ומשפחתו, אל"מ סבג וסגל הפיקוד בנו מספר פרויקטים שנועדו להעצים את החיל ולוחמיו. "בשלוש השנים האחרונות יזמנו מספר פרויקטים מאוד מרכזיים שעוסקים בהעצמת המפקדים, העצמת הלוחמים במערך הפלסים והעצמת הלוחמים במערך הצמ"ה. היום סדרת קרב בקורס קצינים נמשכת שבועיים וחצי והיא כוללת אתגרים מנטליים חברתיים ופיזיים. במשך כל הזמן הזה הם פועלים 36 שעות ברצף, עם הפוגה קלה של שבע שעות וחוזר. הם עוברים בין כל מרחבי הלחימה של חיל ההנדסה, מסביבה לסביבה, כשבכל אחת הם נותנים את הפתרון וזה אתגר לא פשוט".
מפעל לייצור לוחמי הנדסה
תפקיד לוחמי ההנדסה נחשב למכריע בלחימה ברצועת עזה, ומאז פועלים בחיל ליישם את הלקחים במסגרת הכשרת הלוחם, כמו גם בהפעלה של אמצעי לחימה חדשים. לב המבצע היה השמדת תשתיות האויב, כאשר כל הזמן כוחות ההנדסה היו מעורבים בגילוי ובהשמדת מנהרות. כל זה תוך התמודדות עם איום המטענים, מלכודות, פתיחת צירים ולחימת חי"ר רציפה.
"אני מאמין ביסודות וכשהם חזקים אתה יכול לעשות הכל. דבר ראשון אנחנו מדברים על המקצוע, שזה דיקור, מיקוש וחבלה, ובנוסף על חי"ר, כי הם לוחמי חי"ר שצריכים להביא כדור למטרה. עשינו פה דיונים שלמים על איך הם יביאו את הכדור למטרה, והיום יש הרבה יותר ירי רציף. כל הזמן אתה יורה פה. יסוד נוסף הוא עזרה ראשונה - עשינו פרוק של כל ההכשרה וחשבנו איך נכשיר אותם טוב יותר. רק כדי לתת דוגמה, יש בחני פתע של קצין הרפואה. כל הזמן הוא יורד לשטח, לוקח כמה חיילים ועושה להם בוחן פתע".
במסגרת השינויים של השנה האחרונה, שינו בחיל ההנדסה גם את מה שמגדירים כ"DNA של הלוחם". בתחום הצמ"ה למשל, שינו את ההגדרה מ"מפעיל" ל"לוחם" ויש לזה משמעות גדולה מבחינת ההכשרה. "בעבר ראינו את מפעיל הדחפור כמפעיל והיום הוא קודם כל לוחם. יש תכניות קליעה ואימון גופני ובסוף ההכשרה יש להם בוחן לוחם. אם אתה לא עומד בהישג הנדרש בסוף הקורס, אתה לא מוסמך, גם אם אתה מפעיל הכלי הכי טוב. למה? כי הם לוחמים. הם מתרגלים היום חילוץ מכלי של אחד על אחד, העברת דיווחים ומביאים כדור למטרה".
כדי להבין איפה הלקח הזה נולד, נחזור שוב למבצע צוק איתן, לאירוע חדירת המחבלים לזיקים. צוות D9 בפיקוד של סרן סלמאן חיחי הסתער לעבר המחבלים, תוך שהוא סופג מהם ירי. אז שלף מפקד הדחפור של חצי גוף, ירה לעבר שני מחבלים מטווח קצר והרג אותם. במקרה אחר, צוות D-9 שחתר למגע חיסל חולית נ"ט של שמונה מחבלים, לאחר שמוטט עליהם בית.
"בתחום המיקוש והחבלה עברנו להרבה אימונים עם מוקשים חיים, רק בלי מנגנונים", ממשיך ומספר אל"מ סבג על משהו שלי נראה די מפחיד. "כשהוא מסלק מוקש או פותח מעבר בשדה מוקשים, הוא עושה זאת כמה שיותר קרוב למצב אמת, שזו המטרה שלנו, כמובן במגבלה של הבטיחות. דבר נוסף שעשינו זה הגדרה של הישגים נדרשים בכל אחד מהשלבים. שילבנו חבלה ומיקוש בכל, אבל בכל התרגילים. היום אין אקט שלא מסתיים במיקוש וחבלה מכל מני סוגים".
אל"מ סבג מציין שמבצע צוק איתן הוסיף הרבה מאוד שעות אימון בכל הקשור לתחום המנהרות, "בשטח כבר יש דברים שראינו במבצע ושמנו להם את זה פה, שיראו איך זה נראה בתרגילים שהם מנהלים. כמעט לכל מתחם שהם מגיעים אליו יש מרחב תת קרקעי שהם צריכים להבין אותו ולטפל בו. עוד לפני המבצע, היה שיח מאוד גדול בבה"ד על איך נטפל בזה ואיך האויב חושב. בכלל, ללמד את החייל איך האויב חושב זה דבר מאוד חשוב, אבל גם מורכב מאוד".
כל שבוע מסתיים בפשיטת חבלה על מעבדות נפץ, מנהרות גשרים ומה לא. "הם מפוצצים המון לאורך כל המסלול", מציין סבג. "טירון שלנו, מעבר לזה שהוא לומד להרכיב מערכת חבלה, אחרי שהוא מסיים לעשות תרגיל צמד הוא ממשיך לבוחן מסע, כשבסוף הוא צריך להכין מערכת חבלה ולסלק משגר. בתרגיל חוליה הוא כבר צריך לאתר מטענים ולנטרל אותם". ככה הם גדלים במצבי מבחן מורכבים".
לכל הכשרה יש בוחן לוחם, סוף מסלול, סוף מ"כים וקצינים, "שתמיד נעשים בעצימות מאוד גבוה". בקורס קצינים למשל, אנחנו מדברים על בוחן של עשר שעות ברציפות, שכולל בחני בדד בניווט, דיקור, הפעלת אמצעי פריצה, חבלה ועזרה ראשונה. אותו בוחן מסתיים בטקס שבו בוחרים מצטיין. מאז צוק איתן אנחנו מביאים לשם את המשפחה של בר רהב ז"ל, שנהרג בצוק איתן. למדנו שהוא היה בולט ביסודות ובהצטיינות שלו ולכן אנחנו מביאים את ההורים שלו, כאשר אפי האב מספר עליו".
ההיגיון שמאחורי הבוחן הזה לקצינים, הוא להעביר למ"מ את המסר שהוא חייב להיות הכי מקצועי ביסודות. "הוא לא חייב להיות הנגביסט הכי טוב, אבל חייב לשלוט ביסודות". בוחן ברמת החייל דומה לזה של הקצינים "רק ברמה שלהם. הם לא יעשו בדד או חבלה כמו הקצינים, אבל יעשו דיקור ברמה שלהם, קרב מגע וכל מה שקיים ברמה שלהם. הם נמדדים כלוחמים ושוב, יש להם אחריות אישית לשלוט ביסודות". אגב, הבוחן הזה יוצא לדרך אחרי שהם עשו פשיטת חבלה "ולא ישנו לילה שלם. בנסיגה לבסיס אחרי הפשיטה מחכה להם הבוחן הזה. אנחנו בוחנים אותם לאורך כל הדרך במצבים מורכבים, בנקודות ששמות אותם במצבים לא נעימים", כפי שיהיה בשדה הקרב.
תגידו לא לאלימות
אל"מ אילן סבג, נשוי פלוס ארבע, צבר ניסיון מבצעי אדיר בכל המערכים של חיל ההנדסה. הוא היה קצין הנדסה פיקודי, מפקד בא"ח, מג"ד ומפקד סיירת יעל. בין לבין, הוא הספיק גם ללמוד משפטים ובעיקר "לאהוב את מה שאני עושה". בתור מי שעבר את המסלול הפיקודי הזה הוא מדגיש שלצד ההכשרה של החיילים כלוחמים, החיל נותן דגש ענק לצד הערכי של הלוחמים. "מוקד העיסוק שלנו זה אדם, לוחם מפקד. אם אתה לא אדם, אתה לא תהיה לוחם, בלי יותר מדי הסברים. מאוד פשוט. עכשיו, אם אתה לא תהיה לוחם לא תהיה מפקד. זה חלק שלם מתפיסה שלמה שמתחברת להכשרה שלהם כלוחמים ומביאה אותם בצורה יותר טובה למשימות שלהם בחרום".
לצד זה, גם אחרי שהם עוזבים את בהל"ץ, הלוחמים משתתפים בהרבה מאוד פרויקטים ערכיים ובעלי חשיבות לאומית, למש התנדבות בקרב אוכלוסיות קשות יום או מפגש עם ניצולי שואה. "יש לנו עיסוק ענק ברוח, כשביום השואה האחרון עשינו צעדה מטירון ועד אלי, כשכולנו עם וסטים וציוד מלא, לא פחות מ- 400 דגלים באוויר. הצעדה הסתיימה במפגש עם משפחות שכולות וניצולים, ואחרי שאמרתי את הדברים שלי בטקס הייתי חייב לקחת אוויר מהעוצמה שהייתה שם".
יום נוסף עסק במסר 'די לאלימות', כאשר "בשש בבוקר כל הבה"ד יצא לצעדה עם חולצות עליהן כתוב 'תשמרו את הכוח שלכם למשהו אחר'. החיילים שמעו את המפקדים ונפגשו עם אנשי חוק ומשפחות של נרצחים. בנינו תכנית מטירון ועד קצין שעוסקת בסוגיה של אלימות", משהו שהם קיבלו עליו את פרס הרמטכ"ל. היינו מוסיפים שזה משהו שכדאי לאמץ בכל יחידות הצבא.
לאל"מ סבג יש נגיעה אישית מאוד לכל הנושא הזה של אלימות: "כמג"ד 603 היה לי חייל בשם רז מור ז"ל, שנרצח סתם על ידי נער בן 15. הייתה מסיבה והיה ויכוח. רז היה בכלל בבית, שמע את הוויכוח, רץ לכיוון המועדון ובזמן הריצה נער פשוט דקר אותו מהצד. עד היום אני חווה את המשפחה הזו ומלווה את הורים של רז", הוא מספר בכאב על החיבור שלו לרוח ולערכים.
הוא חוזר לספר על התוכנית ועל היום ללא אלימות ומציין, ש"זה יום מאוד חזק שכולם משתתפים בו, לא יורים כדור אחד ביום הזה ואין אימונים. התחלנו את זה בריצה של כל הבסיס שמסתיימת בטבעת סביב כל הבה"ד. כלומר התחלה של לוחמים וסיום של ערכים. הרמנו רחפן לאוויר שצילם את המראה המדהים הזה".
אל"מ סבג, שמסיים את תפקידו, יוצא ללימודים במכללה לביטחון לאומי ובטוח שגם זה שיבוא אחריו ידע להוביל את דור העתיד של חיל ההנדסה. אין לו שום ספק שגם במערכה הבא החיל יעשה לו כבוד, "אנחנו נוביל את הצבא".