בצה"ל יש לא מעט מפלצות יחסי ציבור: חיל האוויר נחשב לחיל הכי זוהר, לא מעט אנשים היו רוצים להיות חובלים בחיל הים, אחת המלחמות המוכרות ביותר היא מלחמת היוקרה שבין חטיבת גולני לחטיבת הצנחנים, ויש הילה סביב אנשי 669 שרבים חבים להם את חייהם.
מאות ספרים, ראיונות וכתבות הכניסו את כל היחידות האלו למועדון היחידות המוכרות ונוצצות ביותר בישראל, אבל בצה"ל אפשר למצוא עוד הרבה יחידות הרבה פחות מוכרות וכאלה שאינן מוכרות כלל מטעמי סיווג. מי שמשרת שם מגלה עולם מרתק שעולה על כל דמיון. מדובר לרוב בחיילים אנונימים, את חלקם אנחנו מכנים בזלזול ולא בצדק "ג'ובניקים", אבל בזכות העבודה שלהם, ספק אם מדינת ישראל הייתה קיימת ולא, לא מדובר בהגזמה.
מערך המבצעים המיוחדים
יש יחידות בצה"ל עליהן נהוג לומר שמדובר בקודש הקודשים. מערך זה שידוע בכינוי המקוצר "מ"מ" נחשב ללא ספק לקודש של קודש הקודשים. מדובר באחת מהיחידות הכי סודיות של צה"ל שעד לפני שנים מעטות הייתה ידועה רק בשמה המקוצר ונחשפה לאחרונה שלא בטובתה במסגרת פרשת הרפז. המערך, שנחשב למוח של היחידות המיוחדות, שייך לאגף המודיעין של צה"ל ומפקד עליו קצין בדרגת תא"ל.
המ"מ היא בעיקרה יחידת מטה שתפקידה לתכנן ולתאם מבצעי מודיעין מיוחדים לאיסוף מידע. במסגרת תפקידם, אלפי החיילים והקצינים אוספים ומרכזים את המידע המודיעיני שאספו יחידות מודיעין שונות ויחידות מיוחדות כמו סיירת מטכ"ל. הסיירת מוכרת בגלל מבצעי קומנדו, אבל רבים שוכחים שתפקידה המקורי הוא לאסוף מודיעין בפעולות חשאיות מעבר לקווי האויב.
מידי פעם צצה בעיתונות הערבית ידיעה על גילוי מתקן ריגול כזה או אחר. על בסיס אותם המקורות, סביר להניח שמי שהניח את המתקן הם לוחמי היחידה.
המ"מ אחראים גם על ניתוח המידע שנאסף לצורך מבצעים של אותם יחידות. כאשר נשלחה סיירת מטכ"ל לחסל את אבו ג'יהאד היו אלה אנשי המ"מ שעבדו קשה, אספו וניתחו את כל החומר המודיעיני שסייע להצלחת המבצע. תא"ל במיל' יפתר רייכר-עתיר, מי שפיקד אז על המ"מ היה זה שפיקד על החפ"ק הימי במבצע.
המ"מ אחראים גם על התאום בין היחידות שמבצעות את המשימות הסודיות, כמו סיירת מטכ"ל, יחידה 504 והיחידה הטכנולוגית של אמ"ן. בנוסף הם אחראים על הממשק של אותן היחידות עם השב"כ.
>> נושמים צבא? לסיפורים הכי מעניינים, הצטרפו לפייסבוק של פז"ם
מדרון מושלג
באוקטובר 1994 נשלחו לוחמי סיירת מטכ"ל לחלץ את חייל צה"ל נחשון וקסמן ז"ל. הכוח לא הצליח לפרוץ את דלת הכניסה לבית ועד שהתגברו על הבעיה המחבלים רצחו את וקסמן. יחידת מדרון מושלג היא תוצר ישיר ללקחי הפעולה שנכשלה. בצבא הבינו שישנו צורך במומחי פריצה, למרות שהמקצוע היה קיים בתוך היחידות המיוחדות. מדרון מושלג היא בעצם פלגה בתוך יחידת יהל"ם של חיל הנדסה ולוחמיה עובדים בשיתוף פעולה עם יחידת העילית של צה"ל כמו סיירת מטכ"ל, שייטת 13 ואחרות.
הפלגה היא הגוף עם היכולות המתקדמות ביותר בצה"ל לפריצת מבנים. לוחמי מדרון מושלג מתמחים בהגעה אל היעד מבלי שיגלו אותם. אחרי שהגיעו אל היעד, הלוחמים יודעים לבצע פריצה מהירה תוך שימוש באמצעי חבלה או אמצעי פריצה קרה. כשצריך, הם יודעים לעשות זאת בדממה. אחרי מסלול מתיש של שנה וחצי הם יודעים להשתלט על מבנה ולחסל שם את מי שצריך. קצינים בצה"ל מעידים שלא קיימת דלת שהיחידה לא יודעת לפרוץ.
טפח קטן מפעילות היחידה נחשף במהלך תרגיל ראווה בשנת 2010. במהלך התרגיל לוחמי היחידה התגנבו אל היעד, פרצו במהירות והשתלטו עליו. בהמשך נכנסו ליעד לוחמים משאר הפלגות של יהל"ם ושבסיום התרגיל, פיצצו אותו. יש לציין כי מלבד הפעילות המבצעית, היחידה אחראית גם על פיתוח תו"ל הפריצה בצה"ל.
מתקן 1391
המתקן הזה לא פעיל מאז שנת 2006, כך לפחות על פי טענת הצבא. אם זה נכון אז מדוע בג"ץ (לבקשת המדינה) התיר להמשיך את הפעלת המתקן בשנת 2011? נקודה למחשבה.
מתקן 1391 נמצא בתוך בסיס של חיל המודיעין ומשמש את הצבא כמתקן חקירות של חשודים בטרור ובפגיעה בביטחון המדינה. היחידה העיקרית שמשתמשת במתקן היא יחידת המודיעין האנושי, יחידה 504, אולם על פי טענות שונות של ארגוני זכויות אדם, ישנן יחידות מודיעין נוספות שפועלות שם.
המתקן כולל מספר חדרי מעצר בגדלים שונים וחדרי צינוק. כמו כן, יש שם חדרי חקירות שנחשבים למתקדמים במיוחד ובהם מיטב הטכנולוגיה המסייעת לחוקר ועוזריו בזמן החקירה. לפחות על פי המידע שעלה בבג"ץ, במתקן נחקרו פלסטינים שנתפסו במהלך האינתיפאדה השנייה ויתכן שגם אנשי חיזבאללה שנתפסו במהלך מלחמת לבנון השנייה. בין השנים 1993-2004 נחקרו במתקן 271 עצורים, בהם השייח עובייד ודיראני. המדינה אינה מכחישה את דבר קיומו של המתקן ולפחות על פי השופטת דורית בייניש "אנשים אינם נעלמים כשהם מובאים למתקן".
עוצבת האש
האוגדה המובחרת של צה"ל. לפחות על פי היעוד הרשמי של האוגדה, עם פרוץ מלחמה במקום כזה או אחר, ישנו סיכוי גדול שנראה את לוחמיה מגיעים לחזית. האוגדה הוקמה אחרי מלחמת יום כיפור כחלק מלקחי המלחמה. בתחילה שימשה האוגדה ככוח למשימות מיוחדות ובסוף שנות ה-70 הפכה להיות מה שהיא כיום, כאשר מאז עוד נוספו לה יחידות חדשות.
תחת פיקוד האוגדה יש את חטיבת הצנחנים הסדירה ועוד חטיבות צנחנים במילואים, שזוכות לעדיפות בציוד אימונים ותקציבים על פני שאר חטיבות החי"ר במילואים וכן גדוד תקשוב ואגד לוגיסטי שמתאמנים במתארים שונים ועסוקות בפעילויות עומק. מטבע הדברים, אנשי המילואים של האוגדה מבצעים כמות גדולה של ימי מילואים מה שהופך את השרות שם ללא פשוט כלל.
במלחמת לבנון הראשונה פעלה העוצבת האש תחת פיקודו של האלוף עמוס ירון וביצעה נחיתה אמפיבית בשפך נהר האוואלי. בכך ניתקו אלפי מחבלים מארגון אש"ף, כיתרו את צידון וחברו לאוגדות צה"ל שהגיעו מדרום. שאר יחידות האוגדה הגיעו עד לביירות. במלחמת לבנון השנייה, ביצעו חטיבות האוגדה שני מהלכים מוסקים. אחד מהם, פחות מוכר, בוצע על ידי חטיבת הצנחנים במילואים בפיקוד אל"מ (כיום תא"ל) איתי וירוב והשני בוצע על ידי חטיבת הצנחנים הסדירה, אותו האירוע בו הופל מסוק היסעור. הראשונים שהגיעו לזירה לאחר ההתרסקות היו לוחמי המילואים של היחידה שהיו כמה מאות מטרים מאתר ההתרסקות.