בפיקוד העורף מתייחסים לעובדה של־27 אחוז מאזרחי ישראל אין מיגון – ומחייבים פרויקטי בנייה לאומיים להיות ממוגנים מפגיעת נשק בלתי קונבנציונלי. התחנות התת־קרקעיות ברכבת הקלה שמוקמת בתל אביב, וכן חניון שנבנה ליד בנייני האומה בירושלים, ישמשו אזרחים כמקלט המוני בשעת חירום.
בדומה לחניון הסמוך לתאטרון "הבימה" בתל אביב, הפרויקטים החדשים נבנים כך שיגנו על אזרחים הן מאיום קונבנציונלי והן מכזה בלתי קונבנציונלי. לשם כך, על המבנים לעמוד בדרישות תקן שכוללות בין היתר קירות מבטון, דלתות נגד הדף ורסס ומערכות סינון ואוורור.
ברכבת הקלה שתשתיתה מוקמת בימים אלה בתל אביב ובנייתה תושלם בעוד מספר שנים, ייבנו עשר תחנות תת־קרקעיות שישמשו כמקלט המוני לתושבים בשעת חירום. "בשעת חירום האזרחים ירצו למצוא מיגון בקרבת הבית ולא לעבור לעיר אחרת. כאן נכנס פתרון המקלט ההמוני בחניון ב'הבימה' וברכבת הקלה", הסבירה ראש ענף הנדסה בפיקוד העורף, סא"ל דלית דובר. "המיגון אמנם מוסיף עלויות, אך אנו מחייבים פרויקטים בסדר גודל כזה לעמוד בקריטריונים האלה". בעלויות נושאות החברות המבצעות את הפרויקטים בשיתוף עם הרשויות. בניית המקלטים ההמוניים תוכל להוות פתרון עבור עשרות אלפי אזרחים.
600 חניונים ישמשו כמחסה למפני מתקפה קונבנציונלית
פתרון נוסף למחסור במרחבים מוגנים ובמקלטים הוא ה"מחסות ההמוניים" – חניונים תת־קרקעיים קיימים, אשר יכולים להגן על אזרחים מנפילת טילים, אך לא מפגיעת נשק בלתי קונבנציונלי. מבדיקה של פיקוד העורף עלה כי יש כ־600 חניונים שיכולים לשמש כמחסה המוני ולתת פתרון מיגוני לכ־3.8 אחוזים מהאוכלוסייה. בשלב זה התקבל תקציב ראשוני במטרה להכשיר את חלקם למחסות המוניים על ידי סימון מקומות בהם אפשר לשהות, ורכישת ציוד לשעת חירום שיוצב בהם. המיפוי התבצע במסגרת תוכנית מיגון רשותית שנעשתה בשנה החולפת בכל העיריות בישראל.
>> נושמים צבא? לסיפורים הכי מעניינים, הצטרפו לפייסבוק של פז"ם
"כל רשות קיבלה תמונת מצב מדויקת שתאפשר לה לתפקד בשעת חירום – היכן יש בתים ללא מיגון, היכן יש מקלטים ציבוריים ומחסות המוניים", הסבירה סא"ל דובר. "בהתאם, כל רשות תחליט לאן לנתב את המחסות הציבוריים – האם לכוון אליהם שכונות מסוימות או לפתוח בהם שירותים ציבוריים כמו בנק שישרת את האזרחים. עד סוף 2013, כל אזרח יידע לאן הוא הולך בשעת חירום".