בסוף השבוע האחרון אישר משרד ההגנה הרוסי את דבר הקמתו של כוח ימי שיוצב דרך קבע בים התיכון. בהודעת המשרד לתקשורת נמסר ש"משרד ההגנה החל ביצירת כוח מיוחד של ספינות מלחמה בים התיכון, שנועדו להגן על האינטרסים של רוסיה באזור". בניגוד לפרסומים אין מדובר בפעם הראשונה שספינות מלחמה של הצי הרוסי מגיעות לאזור, אולם עד עכשיו היה מדובר באימונים או עגינה למספר ימים. הפעם מדובר בהקמה של כוח שיכלול על פי ההכרזה 12 ספינות, שחמש מהן כבר נכנסו לאזור אחרי שחצו את תעלת סואץ.
אחת מהסיבות לתמיכה הרוסית במשטר בדמשק, נעוצה בעובדה שסוריה נותרה בעלת הברית היחידה של הרוסים במזרח התיכון. בעיר הסורית טרטוס קיים נמל שמשמש עבור הרוסים כמעגן חשוב בים התיכון וזאת ללא תמורה (בנמל סבסטופול גובים האוקראינים למעלה מ-90 מיליון דולר בשנה). סיבה נוספת לכניסת הצי לאזור, זה הרצון הרוסי לחזור לגדולה שהייתה להם בתקופת המשטר הסובייטי. כך או כך, העולם כבר הבין: צבא רוסיה התחיל במהלך של חיזוק מעמדו במזרח התיכון.
התחזקות הצי הרוסי
לאחר התפרקות ברית המועצות סבל הצי הרוסי מהזנחה קשה, תחזוקה לקויה של הספינות, מחסור קשה במימון וחוסר יכולת להכשיר את כוח האדם. בנוסף היה עיכוב בפרויקטים שנועדו לחדש את ספינות הצי בשל ירידה ביכולת של התעשייה המקומית. בתחילת שנות ה-2,000 היה מצב הצי כל כך גרוע עד שאדמירל ולדימיר קורוידוב, אז מפקד הצי הרוסי, אמר שמצבה של ספינת הדגל "פטר הגדול" כה גרוע שהיא יכולה להתפוצץ בכל רגע.
הרנסנס של הצי הרוסי הגיע מיד לאחר עלייתו של פוטין לשלטון, במיוחד בקדנציה השנייה. פוטין החליט שעל הצי, יחד עם שאר הצבא, לפתח את היכולת שתאפשר לו להפוך שוב לאיום ימי ומענה ראוי לצי האמריקאי. אומנם הרוסים רחוקים שנות דור מהעוצמה של ארה"ב אך מאז האימונים כמו גם מצב התחזוקה השתפר מאוד ועדיין מדובר בצי השני בגודלו בעולם. על פי התוכניות של משרד ההגנה עד סוף שנת 2015 יתחדשו כ-45 אחוזים מספינות הצי. כמו כן על פי הצהרה של פוטין עצמו מ-2012 עד שנת 2020 ייבנו למעלה מ-50 אניות חדשות עבור הצי, מחצית מהן יהיו צוללות. הצי הרוסי מקבל 25 אחוז מסך תקציב של 192 מיליארד דולר שהוקצה לצבא במסגרת תכנית ארוכת טווח לשדרוג הכוחות המזוינים (תכנית rearmament).
הרוסים ערכו רפורמה במערך הצי במסגרתה נסגרו למעלה מ-30 יחידות שונות ובנוסף נסגרו נמלים מרוחקים כמו הבסיס שהיה במפרץ קאם ראן שבווייטנאם. מנגד הם איחדו פיקודים מרחביים ושידרגו את מערך ההכשרות והאימונים שלהם. הם גם חיזקו את היחידות שנשארו ושדרגו את הנמלים שמבחינת התפיסה הביטחונית יש להם ערך ביטחוני כמו למשל נמל טרטוס הסורי.
סד"כ אדיר שכולל ספינות שטח גדולות וצוללות גרעיניות
חיל הים הרוסי מחולק לארבעה פיקודים, הצי הצפוני, האוקיינוס השקט, צי הים השחור וצי הים הבלטי, ועוד שייטת אחת שאחראית על אזור הים הכספי. לכל צי כזה כוח של ספינות שטח, צוללות וכוח אווירי.
אדמירל קוזנצוב היא נושאת המטוסים של חיל הים הרוסי ששייכת לצי הצפוני. בניגוד לנושאות המטוסים של המערב, שם זו ספינה מובילה, אצל הרוסים היא נועדה להיות כוח תומך של הצוללות שנושאות טילים בין יבשתיים ובספינות השטח. על סיפונה של קוזנצוב מוצבים 26 מטוסי קרב מהדגם הימי של הסוחוי 33, וטייסת נוספת של 24 מסוקים מסוג קאמוב. לספינה יכולת שיגור טילים מסוג גרניט נגד ספינות עם טווח של 600 ק"מ. לרוסים יש כיום רק נושאת אחת ועל פי התוכנית לשדרוג הצי הם מתכננים לבנות עוד שלוש נוספות, אם כי לא ברור מתי זה יצא לפועל.
במסגרת הצי הרוסי פועלות כיום ארבע סיירות טילים כבדות שמסוגלות לשגר טילי גרניט, רקטות 305 מ"מ וטורפדו. כמו כן יש להן הגנה כבדה נגד מטוסים, בין השאר של טילי נ"מ מסוג SA-N-6, כשלכל אלה מצטרפים תותחים ומספר מקלעים רב קני בעלי קצב אש גבוה. הספינות האלה מפעילות גם מסוקי סיור ימיים. על פי התוכניות הייתה אמורה להצטרף לצי ספינה נוספת מסוג זה אולם הפרויקט בוטל. כמו כן מפעיל החיל הרוסי עוד ארבע סיירות טילים קטנות יותר .
הצי הרוסי מפעיל עוד 13 משחתות כבדות שגם להן יכולת ירי של טילים ואף נשיאה של כוחות נחתים ואיתן גם ארבע פריגטות, ספינות טילים קטנות יותר שמסוגלות לפעול גם נגד צוללות. עמוד השדרה העיקרי של הצי כולל לא פחות מ-74 קורבטות, כלי שיט מהיר וקטן בעל יכולת תמרון גבוה שחמושות בטילי ים-ים לטווחים בינונים, אמצעים שונים ללוחמת נגד צוללות ונ"מ. מרבית הספינות הישנות שייכות לתחום הזה.
בתחום הצוללות מפעיל הצי הרוסי 18 צוללות תקיפה קונבנציונאליות, עוד 14 צוללות תקיפה גרעיניות ו-17 צוללות שמסוגלות לשגר טילי שיוט וטילים בליסטיים. לצד אלה פועל גם מערך כלי נחיתה גדול שכולל רחפות מהירות ספינות נחיתה וכוח נחתים גדול שעל פי פרסומים חטיבה שלו מתאמנת לפריסה בסוריה.
מלבד המטוסים והמסוקים שפועלים על אדמירל קוזנצוב מפעיל הצי הרוסי כוח אווירי שכולל בין 200 ל-250 מטוסי קרב מסוג סוחוי 27, סוחוי 25 והדגם הימי של המיג 29. יחד איתם גם מסוקים מסוגים שונים.
מערכת נוספת שמופעלת על ידי הצי הרוסי זה טיל היאחונט, שנחשב למדויק ומסוגל לפגוע בספינות ממרחק של 300 ק"מ. טיל זה הועבר לסוריה בתקופה האחרונה, והיה זה שפגע באח"י חנית במהלך מלחמת לבנון השנייה.
נוכחות הולכת וגדלה בעולם
לא רק בסוריה מרגישים את הנוכחות הרוסית המתחדשת. הצי הרוסי פעיל כיום במספר זירות אותן נטש כשברה"מ התפרקה. ב-2007 הוחדרו זוג צוללות סובייטיות לתוך חור בשכבת הקרח באזור קוטב שם הם נעצו את דגל רוסיה בקרקעית האוקיאנוס הארקטי – מהלך שמזכיר מאוד את משחקי הכוחות שהיו במלחמה הקרה.
כבר ב-6 למאי 2012 התפרסם בעיתון הרוסי "Nezavisimaya gazeta" מאמר בו נחשפה על ידי משרד ההגנה הרוסי תכנית להפעלת כוחות צבא רוסיים בעולם, כולל בסוריה. לפי אותה כתבה בעיתון הפליגו שתי ספינות, "ניקולאי פילצ'נקוב" ו"צזאר קוניקוב", לכיוון נמל טרטוס כשעליהן נחתים שאמורים היו להישאר בסוריה ו-12 טנקים.
מאז עלה פוטין לשלטון והצי נכנס לתקופת הרנסנס הצי הרוסי ערך תרגילים גדולים באוקיינוס ההודי והשקט לצד מדינות האזור. בנוסף החלו לפעול ספינות הצי גם ביבשת דרום אמריקה, שם הגיעו עד לחופי ונצואלה וערכו תרגילים עם חיל הים המקומי. צוללות רוסיות נצפו גם בצפון היבשת בסמוך לחוף המזרחי של ארה"ב.
בזמן המלחמה של הרוסים נגד גאורגיה הטביע הצי ספינות גאורגיות סמוך לנמל פוטי, ואף הטיל מצור ימי על המדינה שמנע אספקה ועצר כליל את התחבורה הימית לשם. מאז שנת 2009 הרוסים מסייעים למאמץ נגד פיראטים סומלים, ובמסגרת פעילות זו כוח המשימה מנע מספר פשיטות של הפיראטים שם וחילץ ספינות שנלכדו, כמו במקרה של מכולת הנפט הרוסית "אוניברסיטת מוסקבה".
במידה והמצב הכלכלי של רוסיה ימשיך להשתפר, סביר שנראה את חיל הים הרוסי ממשיך להתחזק, כשכבר היום ניתן לראות שספינות הצי הן חלק חשוב מהאסטרטגיה של רוסיה לחזור ולהשפיע על סדר היום הגלובלי.