בשבועות האחרונים ביצעה חטיבת האש 282 "עוצבת הגולן" סדרה של תרגילים נרחבים שעדיין בעיצומם במטרה להתכונן לתרחיש של מלחמה נרחבת בצפון. בסוריה ובלבנון.
בעוד שבכל הסבבים האחרונים זרוע היבשה כמעט שלא באה לידי ביטוי, חיל התותחנים ובו חטיבת האש 282 היו בין הראשונים להגיב ולפעול. "איפה שלא תזרוק קובייה במדינה, סביר שתמצא של יחידה של 282", אומר אל"מ נמרוד ציבולסקי המח"ט, בראיון מיוחד ל-mako שנערך השבוע באחד מבסיסי צה"ל בצפון הארץ.
חטיבת האש שנוסדה במתכונת הנוכחית שלה בשנת 2017, היא הגוף עתיר האש ביותר של צה"ל מבין כלל החטיבות. שילוב של תותחים עם מערך רקטות ועוד יכולות אש מסווגות בתחום הטילים, לצד מטוסים ללא טייס, יכולות איסוף וסגירת מעגלי אש על מטרות, כולל מהאוויר והים.
במהלך השבועות האחרונים החטיבה ביצעה מספר גדול של תרגילים גדודיים ושת"פ עם חטיבות שריון וחי"ר, תרגלו תקיפה של מטרות בעומק לבנון והגנה על הדרגים המתמרנים, תוך כדי שהם נעים עם הצבא לעומק השטח ופועלים תחת מתקפות של האויב.
"בתרגיל החטיבה שביצענו, שהיה במסגרת תרגיל אוגדה 36, כל יחידות האש של החטיבה פגשו את מש"קי התקיפה, קציני הקישור והמכלולים של החטיבות עם התכנית המבצעית שאותה הפעלנו על האויב".
מה כל זה אומר בפועל? בתרח"ט הם חיברו את אש התותחים, הרקטות והטילים דרך קציני הסיוע שבחטיבות למטרות האויב. במקביל הם גם ריכזו את המודיעין על האויב והפעילו בהתאם למטרה מטוסי קרב ואפילו טילים מספינות חיל הים.
בזמן מלחמה מפקדת חטיבת האש היא לא רק גוף שמפעיל את אש היחידות, היא גם זו שמחברת את כלל עוצמת האש של צה"ל באוויר, בים וביבשה למטרות שבשטח האויב.
"המפקדה שלי בנויה באופן כזה שאני יודע לחבר לאויב פגז או רקטה", מסביר אל"מ ציבולסקי. "מצד שני, אם אני מבין שהאויב צריך לפגוש משהו אחר אני יודע להביא לשם מרכיבים אחרים, מטוסי קרב, מטוסים ללא טייס וגם יחידות איסוף יבשתיות או מהאוויר, כמו רוכב שמים ודוהר שמים. זה השינוי שהפך אותנו מאגד ארטילרי לחטיבת אש".
מדובר בעוצבה גדולה המונה שישה גדודים, ארבע גדודי תותחים, גדוד רקטי סדיר "רעם" וגדוד האיכון 611. "בנוסף לזה אנחנו אמונים על כל מערכת דורשי האש, מש"קי תקיפה, קש"אים ומפקדי סיוע חטיבתיים שיודעים לסגור את המעגל" הסביר המח"ט.
אל"מ נמרוד ציבולסקי הוא מי שניהל את כל האופרציה הזו, לא פעם כשהוא נמצא עם המכלול שלו, המפקדה, בחזית אחת והגדודים שלו נמצאים עשרות ק"מ ממנו ומטווחים משם מטרות בעומק של עשרות קילומטרים בתוך שטח האויב.
את דרכו בחיל החל ב-1999 כלוחם ביחידת מיתר להפעלת חימוש מונחה מדויק, עליה גם פיקד במהלך מסלול הפיקוד שלו. הוא שירת גם ביחידת מורן והיה ממקימי "חופת האש" באוגדת עזה. במהלך כהונתו כמג"ד 405, ("הפעם הראשונה שפגשתי תותח הייתה בתפקיד הזה"), זכה הגדוד במספר רב של הצטיינויות באוגדת איו"ש ובגזרת לבנון. מזה למעלה משנה הוא מח"ט 282.
ערך מוסף בעומק האויב
צה"ל מתכונן למה שמכונה בשנים האחרונות מלחמת בצפון ומבחינת הצבא במלחמה הזו יהיה תמרון עמוק לשטח האויב. "זה מה שתרגלנו בתרח"ט האחרון, תנועה של האוגדה לעומק שטח האויב. הבאנו לידי ביטוי את אפקטיביות האש, שמאפשרת לך להניע את התמרון ולייצר לך הזדמנויות חדשות, בחלק מהמקומות גם למנוע את הצורך בתמרון ולהגיע ליעדים אחרים".
למשפט האחרון יש משמעות גדולה במלחמה הבאה. חטיבת האש על כלל היכולות שלה, תותחים, רקטות וטילים יחד עם הכוונת אש אווירית ומהים, תקבל משימות תקיפה בשטח לבנון וסוריה. כלומר בחלק מהמקרים היא תשמיד מטרות ויעדים ובכך תחסוך למעשה את הצורך של לשלוח לשם את חטיבות החי"ר והשריון.
האתגר העיקרי שבו הם נבחנו במהלך התרגיל, היה בתחום הפיקוד והשליטה. החטיבות הלוחמות, בטח חטיבת האש 282 של התותחנים, יתפרסו על פני שטח גדול ולא בטוח שלכל המפקדים תהיה תקשורת אחד עם השני, בין שמסיבות טבעיות ובין שבגלל לוחמה אלקטרונית של האויב.
"פיקוד המשימה, שזו התפיסה הצבאית למנהיגות, היא שאני מטיל על פקודי משימה, יכול להיות שלא תהיה לי תקשורת איתם ועדיין - אני סומך עליהם ויודע שהם יבצעו את המשימה שנתתי להם. למדנו פה הרבה וראינו את היכולות של המפקדים להגיע לאן שצריך ולהבין את המשימה. היכולת של המפקדים בשטח, לדבר עם מג"ד מגולני או מחטיבת שריון 188 ולייצר את המשכיות המשימה היא קריטית".
לא התאפקתי ושאלתי את מח"ט 282 עם מי קל לו לדבר יותר, מג"ד שריון, גולני או צנחנים. אל"מ ציבולסקי צחק ואמר בחיוך: "יש גבול. ממני אתה לא תשמע את זה, זה כמו ביטחון מידע וממני לא תוציא ציטוט אחד בעניין הזה. אנחנו אוהבים פה את כולם".
"כשאני יושב במפקדה שלי", מספר המפקד הצצה, "יש לצדי אנשים עם מדים כחולים של חיל האוויר, לבנים של חיל הים, יש אנשים עם כומתה ירוקה שבאים מאמ"ן ומי שמתאם לי את כוחות האיסוף. מערכת שמביאה מכפיל כוח שפוגשת מנהיגות קרבית בשטח".
פיקוד מהסוג הזה דורש מהמח"ט בתותחנים יכולת הקשבה. "בסוף קצין הטכנולוגיה והאחזקה מלמד אותי מה ההחלטות שאני יכול בתחום שלו. אותו הדבר, יש במפקדה שלי מפקד מכלול אוויר, קצין מילואים בדרגת אל"מ שהוא איש המקצוע שלי בעניין הזה כולל מבחינת זיהוי הזדמנויות ואיתור כשלים. יש לי מפקד מכלול מחיל הים, קציני מודיעין".
"בסוף", ממשיך המח"ט, "כשאתה יושב סביב אותו שולחן זה פשוט להגיע לפתרון מבצעי. אם אתה לא יושב סביב אותו השולחן, כל אחד במפקדה שלו ומתנהל דרך טלפונים ומכשירי שו"ב, הבעיות אף פעם לא יפתרו. שותפות זו הדרך המרכזית לפקד בצבא. זה קל להיות המפקד כמו בטירונות עם משקפי שמש ולהיראות כמו אלוהים אבל זה לא נכון. הפוך, פיקוד זה עניין של לתת מקום לאנשים אחרים, להקשיב ולייצר שותפות ובסוף לדעת לקבל החלטות, ששם נבחן האומץ שלך".
בסוף השבוע שעבר פרסמנו ב-mako כתבה על מבנה החטיבה בצה"ל מול הצבאות המובילים בעולם בכל הקשור ליחידות משולבות ורב מימדיות, תחום שצה"ל מדבר עליו לא מעט בשנים האחרונות. למרות השיח בנושא והדגש שנתן לו הרמטכ"ל עצמו, מבנה החטיבה בצה"ל הוא חד חילי בעיקרו, תוך ריכוז יכולות, בפער מהצבאות המובילים.
"זה נכון, אצלנו זה חד חילי", מסביר אל"מ ציבולסקי. אבל דבר ראשון אנחנו "מתאמנים ביחד. שבוע הבא למשל, גדוד שלי, 411, יקיים תרג"ד מלא עם חטיבה 188 שבתוכה יהיו שני גדודי חי"ר מחטיבות אחרות. כלומר אנחנו מתאמנים הרבה ביחד".
הוא מוסיף לכך מרכיב שני, "זה שיש לי אנשי מקצוע שמשרתים בחטיבות האחרות. מפקדי הסיוע החטיבתי והקש"אים שמשרתים בחטיבות החי"ר והשריון. מרכיב שלישי, זה שברגע שאתה מחבר את זה, זה לא יכול להיפרד. דווקא היכולת של האש לדעת להשתנות כל הזמן, לא להישאר רק גולני או חטיבה 7, שהיא יכולה להשתנות, להבין ולרכז מאמץ במקום אחר גם שאין בו תמרון היא משמעותית".
הוא ממשיך ומסביר ש"בעוד שתמרון זה עניין פיזיקלי, אש יודעת לעשות תנועה קטנה בתותח, להתחבר למישהו אחר ולהגיד לו הנה אני איתך. כי יש לנו תקשורת טובה, שליטה במערכות שו"ב מתקדמות ואש שיודעת לפעול לטווחים רחוקים. 282 יודעת להתחבר ולתת מענה מבצעי".
גם אם נסתכל על מערכות לחימה קטנות שהיו וגדולות שצפויות, האש מרחוק ומקרוב של 282 היא מרכיב קריטי. "'בין המיצרים', 'יוצא לאור' או 'שומר החומות' הן מערכות מנגד שבהן האש מייצרת הישג מבצעי כמו שציפו מאתנו".
המח"ט גם נוגע בנושא משמעותי של הניסיון המבצעי שחסר היום לחלק מהיחידות בצה"ל: "האנשים ב-282 הם אנשים עם ניסיון קרבי למרות שנהוג להגיד שלזרוע היבשה אין ניסיון קרבי. המפקדים והלוחמים שלי ירו בשתיים בלילה ובשש בבוקר, ירו בהפתעה והותקלו במשימות אש. שהו חודשים במרחבי פעולה. עשו שגיאות ותקלות וייצרו הצלחות. הם עשו הכל וזה חלקו של ניסיון קרבי".
תוקפים במדויק, תוך שניות
בשנים האחרונות גדוד "רעם" קלט מספר דגמי רקטות חדשות ומדויקות בהן ה"רומח" של אלביט מערכות והאיתן. ניתן לשגר אותם ממשגרי "המנתץ" של הגדוד לטווחים של עשרות רבות של קילומטרים כשהן יודעות לפגוע בדיוק גבוה במיוחד במגוון רחב של מטרות אויב.
"בעוד הפגז הוא סטטיסטי הרקטה מאפשרת לנו לפגוע במדויק בתא שטח מתוחם כשעם תותח הייתי צריך כמה קנים", מסביר המח"ט. "לפעמים אני צריך לפגוע בתא שטח ולפעמים משהו קטן יותר. הדיוק הוא חלק מהסיפור של הרקטה ולפעמים גם האפקט הוא חלק מהסיפור".
לדבריו, היתרון של חטיבת האש, הוא היכולת לעשות את הגילוי המודיעיני, האיסוף בשטח ואת התקיפה באותו השולחן, "בזכות אנשי המודיעין הטובים ביותר בצה"ל שיושבים בחטיבה שלי, יחד עם מכ"מים ורוכב שמיים או דוהר שמיים המאפשרים לי לתקוף עם כל מה שאני מחזיק תחת היד. סגירות המעגלים והתקיפות יכולות לקרות גם תוך שניות".
הם יודעים שמולם יש מטרות אמת ולא דמות קרטון. שבצד השני ישגרו, על פי הערכות הצבא, אלף רקטות ביום לכיוון ישראל וחלק לא קטן מהם יחפשו את התותחים, המשגרים והמפקדות של חטיבה 282. "לצה"ל מערכות הגנה והתראה מתקדמות. בסוף לרקטה יש מגבלות וזוויות ואני צריך לדעת איך לפרוס את הכוחות שלי בשטח, ממגן אותם ומה נהלי המשמעת. בסוף היכולת שלי להמשיך ולתפקד קשורה גם בהגנה וזה משהו שאנחנו מתרגלים", הסביר ציבולסקי.
מח"ט 282 אומר שזה עניין של חוסן מנטלי ואומץ לב, ונותן דוגמה. "בשומר החומות למשל, עבדנו תחת אש. בעתיד יהיו גם נפגעים פחד וקושי. אבל אני בטוח שהאנשים ימשיכו. כי נלחמים על מטרה בהירה ובמסגרת שיש לה מערכת ערכית ברורה, פיקוד ומנהיגות וזה מה שמנצח. בגלל זה אני הלכתי אחרי מפקדים, בגלל זה אבא שלי הלך אחרי מפקדים בחווה הסינית".
אל"מ ציבולסקי ער למה שקורה ב"שכונה שלנו", בין שבסוריה ובין הטילים שעפים מתימן לסעודיה ואיחוד האמירויות. "אנחנו רואים שם שהאויב, כמונו, פועל בריבוי ממדים. יש ממד תת קרקעי, קרקעי, או עילי. ראינו את התקיפה בסעודיה. בהקשר הזה למשל, אמרתי שאני שמח שיש לצדי אנשים עם כומתות בצבעים שונים ולא רק את הכומתה שלי. השותפות וההתפתחות שלנו מאפשרת לנו לקלוט את כל הממדים".
לדבריו, הוא מרגיש שלצה"ל יש חובה: "למצות את העליונות הטכנולוגית ולא רק להשיג את אותה עליונות. יש כמות של אנשים שמחזיקים טלפון חכם. אבל לא כולם יודעים למצות את מה שהטלפון הזה נותן להם. בסוף הגדולה היא בלעשות יותר מהקיים. בלדעת איך אני עושה יותר טוב עם מערכות חדשות, שזה משהו שקורה פעם בכמה חודשים".
דוגמה לכך מביא המח"ט כבר מהצפוי לו בשבוע הבא: "אנחנו עושים מודל עם מערכת שו"ב חדשה שקיבלנו במטרה לבדוק את האפקטיביות שלה. החיבור בין המערכות שלנו ליכולות הגנה והתקפה זה גם המענה שלנו לאירועים מהסוג הזה".
מובילים בשילוב נשים
אם נשים בצד את מערך הגנת הגבולות, שמההתחלה הוקם במתכונת של שילוב בין גברים לנשים, חיל התותחנים נחשב למוביל השילוב הזה בזרוע היבשה. כבר ב-2019 הם מינו אישה ראשונה לתפקיד מג"ד, באוקטובר האחרון רס"ן חן חמרה מונתה לקצינת סיוע אש הראשונה בצה"ל, בחטיבת גבעתי, ויש גם שתי סמג"דיות לצד גידול ניכר במספר הלוחמות והקצינות בגדודים.
"קודם כל אנחנו צבא העם וארגון שנותן לכל אחד ואחת את ההזדמנות, כל עוד הם מוכנים לשירות קרבי מאתגר ומשמעותי. אנחנו מספיק פתוחים בשביל לשמוע, לתחקר וללמוד. זאת לא מערכת חד ממדית. הדור הצעיר לא רוצה שיגידו לו מה לעשות, נכון שגם את זה צריך, זה דור שרוצה להגיד מה צריך לעשות וזה חלק מהסיפור".
אל"מ ציבולסקי ממשיך ומסביר בהקשר רחב יותר ש"כשאני מדבר על פיתוח ידע ויצירת טכניקות, זה קשור ליכולת שלנו לשמוע הרבה מאוד אנשים בארגון ומחוץ לארגון. לשילוב נשים היו הרבה מתנגדים והיום אנחנו רואים הצלחה אדירה. אף קצין לא ישמע ממני שרעיון שהעביר הוא גרוע. כל רעיון יכול להיות טוב בתנאי שזה מגיע בעיתוי הנכון".
