בית פלדמן, שעת בוקר מוקדמת. קבוצת צעירים יושבים בצורת ח' סביב שולחן. כולם לבושים אזרחי, כמוהם גם המורה שבכיתה. לאוויר נזרקות מילים בפרסית כמו "אמרוז" שפירושה היום, "דירוז" שפירושה אתמול או בכלל "חורדן" שפירושה הוא לאכול.
התלמידים חוזרים אחרי המורה במבטא כמעט מושלם. בעוד זמן קצר, הם יתגייסו ליחידות צה"ל השונות, יאזינו לאיראנים, יסייעו ליחידות שונות בפיתוח אמצעים מסווגים אותם יפעילו במסגרת הפעילות בזירת איראן.
בית פלדמן הוא המקום בו הכל מתחיל, בית הספר לשפות של חיל המודיעין הישראלי. למקום הזה הגענו לאחרונה כדי לקבל הצצה לכיתות הלימוד שמביאות את החיילים החדשים לדבר פרסית בתוך 20 שבועות בלבד.
כאשר בחיל האוויר מדברים על חידוש תכניות התקיפה נגד אתרי הגרעין באיראן, על סיכול פעילות טרור איראניות בסוריה, בלבנון או בכל מקום אחר, המודיעין הוא הגוף אליו כולם נושאים את ענייהם.
כדי שידעו להכניס לתוכנית את נקודת הציון של אותם אתרי גרעין או שידעו מתי מתקיימת העברת נשק לסוריה, צריך את האנשים שיאזינו ויאספו את המידע של הבכירים האיראנים. הבסיס הם אנשי מודיעין רבים שלאורך השנים הוכשרו לדבר את השפה, בטרם התפזרו ליחידות כמו 8200 ואחרות.
"החניכים שעוברים את ההכשרות אמורים להגיע לכלל הבסיסים באמ"ן, לתפקידים מבצעיים בליבת הסוד", מספרת ראש ענף מקצועות המידע במערך ההדרכה, סא"ל ק'. "יש שם מגוון של מקצועות, כשהמשותף לכולם הוא שהם לומדים שפה מאפס".
"כדי שזה יקרה", ממשיכה סא"ל ק', "אנחנו לוקחים מלש"בים עם קליטה מהירה של שפות ומעבירים אותם תהליך מוסדר ללמידת שפה מאפס. אין המון דוברי פרסית בישראל ולכן פיתחנו יכולת ללמד אותם את השפה בזמן קצר מאוד, 20 שבועות ולאחר מכן עוד הכשרה קצרה, בסיומה הם לומדים לדבר, לקרוא ולכתוב בשפת היעד".
"יש עלייה במספר החיילים שמוכשרים"
הצעירים מאותרים על ידי המודיעין במהלך התיכון ובסדרה של מיונים מזהים את הנערות והנערים בעלי קליטת שפה מהירה. באמ"ן מציינים כי בשנים האחרונות ישנה עלייה גדולה במספר החיילות והחיילים שמוכשרים בשפה הפרסית. בנוסף לזה, יש קשור הדוק בין יחידות המודיעין לבית הספר לשפות.
במסגרת הסיור שלנו במתקן השפות, התמקדנו בלימודי הפרסית, אולם זו לא השפה היחידה שלומדים שם, גם ערבית כמובן ועוד כמה שפות ייחודיות ומפתיעות. יש לציין שכלל המדריכים ואנשי הסגל גדלו ביחידות המבצעיות, ובאופן טבעי הקשר הזה מביא ללא מעט שינויים וחידושים בתחום לימוד השפות. מילים, מונחים טכנולוגיים וסלנג עדכני.
מדובר בקורס המחולק לשני שלבים, הראשון קדם צבאי הנמשך 20 שבועות ולאחר מכן כולם מתגייסים יחד וחוזרים לעוד חודש וחצי. "השיטה שלנו היא להתרכז בעיקר בלימודים ולוותר על הגינונים האזרחיים". מסביר סמ"ר ר', מדריך במתקן פלדמן של אמ"ן.
"ב-20 שבועות נותנים להם את השפה לצד הכרת הזירה המודיעינית. בסופו של יום אנחנו לא מלמדים אותם שפה כדי שידברו ברחוב, המטרה שלנו היא שיביאו מודיעין והערך המוסף שלהם הוא בהכרת הזירה". על פרק ההמשך, חודש וחצי שהם עוברים אחרי הגיוס, סיפר המדריך: "אנחנו שולחים אותם לבסיסים המבצעיים, משם הם חוזרים ברמה הכי גבוה וזה אחרי שביום הראשון הם אפילו לא ידעו אותיות".
לא מדובר בלימוד שפה שגרתי. אנשי המודיעין שלומדים פרסית חייבים לשלוט גם בסלנג הקיים באיראן, כמו גם במושגים טכניים שונים מתחום הצבאי או התעשייתי-ביטחוני שבאיראן, בהקשרי גרעין, חיל אוויר, משמרות המהפכה ועוד.
"כל אחד גם מתמקצע בנושא מודיעיני שונה, על פי הנושאים שהם יחקרו במסגרת התפקיד שלהם. לכל זירה יש את המושגים שלה אבל איש מודיעין טוב זה אחד שמסתכל כמה שיותר רחב ויודע כמה שיותר. משתמש בכל הכלים שקהיליית המודיעין מספקת לו. לכן יש לנו צוות הוראה מהשורה הראשונה בתחום, שיודעים לתת גם את הערך המוסף הזה".
במהלך הסיור שלי במתקן הסתובבתי עם אנשי המודיעין במסדרונות המבנה, נכנסתי לכיתות הלימוד וחוויתי עד כמה שניתן שיעור ללימוד פרסית, עם צעירים וצעירות שלאו דווקא מגיעים מרקע של השפה בבית. המדריך סמ"ר ר' אומר על כך: "עבורי הקורס הנוכחי הוא הרביעי שאני מעביר וכל פעם יש באוויר הרגשה של נס. משהו מופלא בזה שאנשים לא ידעו כלום בשפה ובסוף הם מסיימים ברמה מאוד גבוה".
כשאני אומר לסמ"ר ר' שזה מרשים גם לאור העובדה שפרסית היא לא שפה נפוצה בישראל, הוא מחייך ועונה: "תלוי מאוד איפה". ברצינות הוא מוסיף: "השפה הפרסית אולי לא מאוד נוכחת בארץ, אבל הזירה האיראנית כן. כל הזמן נמצאת בשיח והחניכים פה מרגישים את זה ואת גודל האחריות. הם יודעים למה הם פה".
אנשי המודיעין איתם שוחחתי סיפרו כי יכולה לצוץ לפתע מילת סלנג בזירה הפרסית שאיש לא הכיר לפני כן. ברגע שדבר כזה קורה המילה מועברת לבית הספר לשפות, אז מתנהלת ישיבה לא קטנה המנתחת את המילה לעומק ואת המשמעות שלה. ברגע שישנו פיצוח זה מועבר לכלל היחידות הרלוונטיות.
סמ"ר ר' מספר ש"דברים כאלה קורים ולא מעט. אנחנו בעלי הידע בתחום ומקור לבסיסים ויחידות הקצה. אני זוכר את עצמי כשהייתי ביחידה מגיע לבית הספר כדי להתייעץ ולנתח מילים ששמעתי".
מה למדנו מהבמאי של טהרן
סמ"ר ר' הוא דוגמה ליכולת הלימוד הגבוה של אנשי המודיעין וההדרכה. רק לפני ארבע שנים הוא לא ידע מילה אחת בפרסית, לא הכיר אף אות. כיום הוא מדריך את הקורס הרביעי ללימודי השפה. הוא מספר ש"הזירה חשובה מאוד ומקבלת תעדוף מבחינת אמ"ן. אכפת לאנשים מאיראן ואנחנו מרגישים את זה".
צריך לומר שהחיבור לעולם שבחוץ חשוב מאוד להכשרה שלהם ולימודי השפות. בבית פלדמן יש אודיטוריום גדול שם החניכים שומעים הרצאות של בוגרי היחידה כמו גם של קצינים בשירות פעיל.
בין המגיעים להרצאות בפני החניכים גם שלל גורמים אזרחיים הקשורים לתחום השפה שלהם, למשל הבמאי של הסדרה טהרן. "הם עוברים תכנים מודיעיניים וגם מעבר כדי לפתוח להם את הראש לעולם. הבמאי של טהרן סיפר על הצילומים והתהליך של הסדרה וזה גם חשוב", אמר סמ"ר ר'.
אין ספק שחלק מהמרכיבים להצלחה של אמ"ן בבית הספר לשפות מגיע מאופן ההכשרה ויחס החניכה, מדריך על כל שניים-שלושה חניכים. זה קורה לא מעט בזכות אנשי המילואים של בית הספר לשפות.
סמ"ר במיל ש' הוא אחד מאנשי המילואים שהגיע להעביר מערכי שיעור בזמן הביקור שלנו. כמו כל המדריכים הוא הגיע מהעולם המבצעי, בשרות שלו היה מאזין בפרסית בבסיס של אמ"ן ולאחר מכן מפקד בקורס לשפות. "גם לי לא היה שום רקע בפרסית לפני הצבא וזה רחוק ממני גם מבחינת הבית".
הוא מוסיף ש"הקורס פה כל כך אינטנסיבי שלפעמים עובר שבוע אתה אומר לעצמך, אני לא מאמין שאני יודע את זה בזמן כל כך קצר. בטח כשאתה יושב במקום מסוים ושומע דברים, משפיע על המציאות ומשתמש בשפה, האסימונים נופלים לך".
כשאני שואל מה זה אומר משפיע על המציאות, ניכר שהוא בוחר את מילותיו בקפידה. "אפשר לדמיין לפני הקורס ועוד יותר במהלכו לאן נכנסים וכמה אנחנו עוזרים למודיעין של מדינת ישראל. במקום אליו הם הולכים מצילים חיים. ה-וואוו הגדול שתופס אותנו זה שבגיל 19-20 אתה מתעסק בדברים מטורפים וזה עם כלי שהוא כביכול מובן מאליו, שזה שפה".
אי אפשר לסיים את הכתבה על המודיעין בלי לדבר עם המורה לפרסית, ח'. היא באמ"ן כבר 20 שנה, החלה כחיילת הייתה בקבע וכיום אזרחית עובדת צה"ל המלמדת את השפה שבמוקד העניין של המודיעין הישראלי.
"מאתגר ללמד שפה בזמן כה קצר, אבל מדובר באנשים סופר איכותיים כשיש פה את כל התנאים", מספרת המורה ומוסיפה: "אני לא מאמינה שאפשר לשחזר את זה באזרחות אבל פה זה עובד. תחשוב שבאוניברסיטה יש כמה שעות בשבוע ופה הם חיים את השפה".
זה מה שעושה את האפקט בזמן כל כך קצר, לצד המוטיבציה המאוד גבוהה של החניכים. "העובדה שפרסית לא נפוצה מאוד בישראל, רק הופכת את זה למיוחד יותר מבחינת החניכים. הם יודעים שזה לא רק השפה, גם מה שהם יעשו איתה".
"שנה אקדמית שלמה בחודש וחצי"
לדברי המורה לפרסית, החניכים בקורס לומדים גם את התרבות שמעבר לשפה. "לדעתי זה מה שמלהיב אותם. בשיעורים למשל דיברנו על החגים הפרסים, ראש השנה הפרסי, "נורוז". הם לומדים להכיר תרבות אחרת וגם להתייחס אליה בכבוד, שזה משהו שחשוב לציין. לא פעם מסתכלים בארץ על התרבות שסביב לנו כמשהו לא חשוב, פה הם לומדים לכבד. זה מעניין אותם".
ח', שגם מלמדת באוניברסיטה, יודעת טוב מאוד לאן החניכים שלה הולכים, כמי שהייתה שם בעצמה. "הם לוקחים מהשירות משהו בעל ערך הרבה מעבר. מה שאנחנו לומדים פה בחודש וחצי זו שנה אקדמית שלמה באוניברסיטה. הם מבינים את הערך ואמרים לעצמם שבזמן השירות אני רוכש פה משהו מאוד רחב לעצמי. לדעתי זה הערך הגדול של המקום הזה, הרבה מעבר לשפה".
אגב היא מציינת שיש התקדמות ביכולות ההדרכה בזכות הטכנולוגיה. "אבל הטכנולוגיה היא עזר ובסוף צריך את המורה שיסביר להם את הפועל, שילמד אותם. המהות של השפה לא השתנתה ובעתיד הנראה לעין, לדעתי האישית, ימשיכו ללמוד את השפה בעזרת המורה, שהכלי הטכנולוגי רק יהיה לו לעזר".
למדינת ישראל יש יכולות מודיעיניות גבוהות שבלעדיהן אף טייס לא ידע לאן לטוס ואיפה להפיל את הפצצה. הכל מתחיל במתקן קטן קרוב לשפת הים. מקום פסטורלי שממנו מתחילה הדרך לפעולות הכי מסעירות.
"אנחנו רואים את ההכשרה הזו כצעד ראשון במסע מאוד גדול", מסכם המדריך סמ"ר ר'. "אנחנו בקשר עם היחידות ומקבלים פידבקים טובים מאוד על האנשים אחרי שהכשרנו אותם. בסופו של יום, הם מגיעים לכל קצוות קהילת המודיעין, בתוך 8200 ומחוצה לה, בכל מקום שיש פרסית - תראה אותנו".