מזה שלושה שבועות שתושבי עוטף עזה שומעים מכיוון הרצועה הדי פיצוצים גדולים, הנשמעים לאורך כל שעות היממה כמעט. בבדיקה מול הצבא נמסר כי מדובר ב"פעילות פנימית שלהם", כלומר של ארגוני הטרור בעזה. אלו מבצעים שיגורים רבים לכיוון הים, במסגרת ניסויים של רקטות חדשות ואימונים.
מאז סיום מבצע "שומר החומות" לפני כשנה ועד לשבוע האחרון, נשמר שקט חריג למדי מכיוון רצועת עזה. שקט אשר נאכף, על פי מערכת הביטחון, על ידי חמאס מתוך אינטרס פנימי שלהם. אולם, מדובר בשקט מתעתע אותו חמאס והג'יהאד האסלאמי ניצלו להתעצמות ואימונים לסבב הבא.
"האינטרס של חמאס הוא לשמור על שקט בגלל המצב הכלכלי והרגישות הפנימית שמלווה את הנושא הזה", אמר ל-mako גורם צבאי בכיר. "חמאס ספג מכה קשה בשומר החומות ונדרש לו זמן לייצר רקטות, לשקם מנהרות ותשתיות לחימה שנהרסו, להתאמן. אנחנו רואים את זה ומבינים לאן העסק הולך".
שנת השקט היחסי אחרי כל מבצע
השקט אחרי מבצע שומר החומות הוא יחסי והלחימה לא נעצרה לגמרי. חמאס וגם גא"פ (הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני) ניסו מדי פעם למתוח את גבולות המשחק. בחודשים שאחרי סיום שומר החומות פרצו עשרות שריפות, כתוצאה משיגור בלוני תבערה, שגם הביאו לתקיפות של חיל האוויר ברצועה.
בנוסף היו הפרות סדר על הגדר, שכללו זריקה של מטענים בכדי להטריד את תושבי האזור וניסיונות פיגוע במעברים. כמו כן היו מספר מקרים בהם בוצע ירי מקלעים כבדים, כדי להפעיל התרעות צבא אדום ולפגוע בתחושת הביטחון של התושבים.
באוגוסט, שלושה חודשים אחרי המבצע שוגרה רקטה ראשונה לכיוון העוטף, בספטמבר בוצע שיגור נוסף של רקטות במשך שלושה ימים ברציפות. רקטה נורתה גם בנובמבר, ובדצמבר האחרון בוצע שיגור רקטות לכיוון גוש דן. השבוע כבר נרשמו שיגורים נוספים לעבר ישראל כשבתגובה חיל האוויר תקף מטרות צבאיות ברצועה.
השקט המדומה כמו גם רצף אירועים דומה, התרחש למעשה אחרי רוב המבצעים של צה"ל בעזה. אחרי מבצע עמוד ענן הייתה ירידה של 97 אחוזים בשיגור הרקטות מעזה לכיוון ישראל. השקט היחסי נשמר עד שנת 2014 כאשר בינואר כבר שוגרו כ-22 רקטות לישראל ובחודשיים שלאחר מכן עוד כ-20 רקטות. במרץ זה כבר זינק ליותר מ-65 רקטות.
אחרי מבצע צוק איתן השקט המדומה חזר, כאשר בין 2014 לשנת 2018 שוגרו כ-20 רקטות לשנה בממוצע. לקראת סוף 2019 מספר השיגורים לכיוון ישראל עלה ובנובמבר 2019 צה"ל יצא למבצע "חגורה שחורה", עם חיסול בהאא אבו אל עטא. השקט נשמר לגמרי עד פברואר 2020 אז שוגר מטח רקטות לשדרות, אשקלון, נתיבות ועוטף עזה.
בספטמבר היה שיגור נוסף לכיוון אשקלון ושאר השנה הייתה שקטה יחסית, עד לאפריל-מאי 2021 ומבצע שומר החומות, שהשיגור הראשון שבוצע אחריו היה בחודש אוגוסט, כלומר שלושה חודשים לסיום הקרבות. הדבר לא כולל שיגור של רחפנים וכלי טיס קטנים.
"תקופות השקט שהסטטיסטיקה מראה אחרי כל מבצע זה סיפור של אינטרס והרתעה", אמר קצין באוגדת עזה. "בכל מבצע כזה צה"ל מצליח לתת מכות כואבות לצד השני שגורם להם לחשוב טוב מה כדאי לעשות ומתי. אבל צריך לומר שאנחנו גם ערים לזה שבצד השני מנצלים את התקופה להתארגנות מחודשת ומחשבות על הפתעות שיכינו לנו".
הגורם הצבאי הבכיר מוסיף ש"השנה האחרונה הייתה שקטה גם בגלל שחמאס הצליח לייצר פה משהו שהם חלמו עליו שנים רבות וזה לעורר את ערביי ישראל והגדה. העובדה שבוצעו פיגועים של מחבלים מגזרת יהודה ושומרון ושל ערביי ישראל, שמה אותם במקום שבו הם מעדיפים לתמוך מהצד ולא להתערב".
לדבריו, "במשך שנים ארוכות בחמאס ניסו לעורר את הפעילים שלהם, ולא רק שלהם, לפעול נגד הכוחות (של צה"ל) כשהם נכנסים לערים הפלסטיניות ועכשיו זה קורה. כל כניסה למעצר באיו"ש מלווה בקרבות של ממש. מבחינת חמאס הם מצליחים לעורר את השטח והם משקיעים בזה הרבה מאוד, בהעברת מסרים בדרכים גלויות וחשאיות".
מתעצמים ומכוננים לסבב הבא
את השקט שנשמר באופן יחסי מאז מבצע שומר החומות, חמאס, הג'יהאד האסלאמי ושאר ארגוני הטרור מנצלים להתעצמות והרבה מאוד אימונים, כפי שניתן לראות דרך התצפיות של צה"ל, גם דרך סרטונים שהם מפרסמים.
הערכה בצה"ל היא שטרם המבצע היו בידי חמאס כ-14,000 רקטות ובידי הג'יהאד האסלאמי כ-8,000 רקטות. לאלה יש להוסיף עוד כמה מאות ואולי גם אלפים בודדים בידי ארגונים קטנים יותר. מהסך הכולל הזה שוגרו כ-4,500 רקטות במהלך שומר החומות ולטענת גורמים בצבא באותו הזמן עוד כ-4,000 רקטות הושמדו בתקיפות ישראליות, כשחיל האוויר גם "השמיד" לטענת הצבא את מרבית מערך הייצור.
כיום, מודה בכיר בצה"ל בשיחה עם mako כי מערך ייצור הרקטות: "נפגע פחות קשה ממה שהערכנו תחילה". הוא גם מוסיף ש"הם הצליחו לשקם במהירות את מערך ייצור הרקטות, בין השאר בסיוע חיצוני של האיראנים".
אותו בכיר אף מוסיף כי כיום, "לחמאס וגא"פ יש מספר רקטות די דומה למה שהיה להם טרם המבצע במאי האחרון". כלומר במהלך שנת השקט, ארגוני הטרור ברצועת עזה הצליחו לייצר כמות אדירה של רקטות וככל הידוע, הייצור הזה עדיין נמשך.
מעבר לזה, קצין באוגדת עזה מוסיף כי חמאס וגא"פ מנסים לפתח סוגי רקטות שיגרמו לנזק כבד יותר. "דבר נוסף שהם עובדים עליו זה פיתוח שישפר את הרקטות הקיימות, כך שיאפשר להן להתגבר על כיפת ברזל, גם כפיתוח טכנולוגי וגם באופן שבו הם יבצעו את השיגורים".
תחום זה אינו חדש ואף פורסם לא פעם, אולם נראה שארגוני הטרור בעזה משקיעים בו מאמצים רבים. זאת, לאור הכישלון שספגו בניסיון שלהם לפתח יכולות לחימה חדשות מול צה"ל, למשל מערך קומנדו ימי או מערך מנהרות התקיפה, שלמעשה קרס מבצעית עם סיום בניית המכשול ברצועה.
בצה"ל ערים גם להשקעה של ארגוני הטרור באמל"ח, כמו טילי נ"ט ורובי צלפים. "מדובר פה באמל"ח בעל משמעות גדולה עבורם גם למקרה שבו צה"ל יכנס לרצועת עזה וגם ככזה שניתן להשתמש בו נגד הכוחות מהצד השני של הגדר", אמר הבכיר בצה"ל.
נזכיר ששטחים שלמים סביב הרצועה נסגרו לחלוטין בשל איום הנ"ט מרצועת עזה בשומר החומות. חוליות הנ"ט העזתיות ממש שלטו על אזור הגדר ומספיק שלוחם או כלי של צה"ל נחשף לשניות בודדות ושוגר לעברו טיל מחולייה שכזאת שהייתה במארב ולא נחשפה. כאלה היו רבות כשכך יהיה גם בסבב הבא.
"אנחנו יודעים שהם משקיעים הרבה מאוד משאבים גם בתחום הנ"מ והסייבר, גם פה בסיוע משמעותי מאוד מצד האיראנים", אמר הקצין מאוגדת עזה שהוסיף: "אני יכול להרגיע בהקשרים האלה ולהגיד שהם מפגרים מאחור וצה"ל ומערכת הביטחון מוכנים טוב, הייתי אומר אפילו טוב מאוד לאיומים מהסוג הזה וגם אחרים".
אולם הבכיר בצה"ל איתו שוחחנו הוסיף כי מה שאותו מדאיג הוא: "מה שאנחנו לא יודעים על ההפתעות שהם מכינים. אזרחי ישראל צריכים לדעת שיש לנו כיסוי (מודיעיני) טוב של הרצועה, גם בצד השני יודעים את זה. אבל כל מפקד בצה"ל תמיד צריך לדאוג מפני מה שהוא לא מכיר ולא יודע. ברור לנו שבסבב הבא יהיו הפתעות, שאנחנו נהיה צריכים לתת להם את הדעת והפתרון תוך כדי תנועה. זה גם משהו שצריך לדעת לעשות ולהתכונן אליו, וזה מה שאנחנו עושים בצד שלנו".
הצעדים של ישראל מול עזה
לצד ההרתעה בישראל עשו לא מעט צעדים לשמור על השקט בעזה. בעיקר בצד הכלכלי' עם האישור לאלפי תושבי הרצועה לעבוד בישראל. אחוז האבטלה בעזה מרקיע שחקים וגם השכר שפועל מרוויח בישראל יותר מכפול. בנוסף, ניתנו אישורים המקלים על אנשי עסקים מעזה לייבא ולייצא מוצרים שונים - שוב - עוד כסף שזורם לעזה והופך כל הסלמה לנזק כלכלי, אשר יכול להביא לאי שקט מצד התושבים שם נגד חמאס שנמצא בשלטון.
סיום בניית המכשול העילי והתת-קרקעי לאורך הרצועה, שלל מחמאס את אחד מכלי הנשק האסטרטגיים מבחינתם, המנהרות ההתקפיות בהם השקיעו מיליארדי שקלים, על חשבון האוכלוסייה הענייה שברצועה. מבחינת חמאס המנהרות היו נשק יום הדין וזה ממש לא משנה אם חדירת המחבלים משם הצליחה או לא, זה גרם לפחדים בצד הישראלי וזה בדיוק מה שהם חיפשו.
"אנחנו האדרנו את המנהרות ההתקפיות הרבה מעבר לגודלן באופרטיבי", הודה גורם צבאי בכיר. "מדובר ביכולת טקטית של חמאס שעשתה לנו כאב ראש. אבל לא משהו שלא ניתן היה להתמודד איתו. הבעיה שסייענו להם להעצים את האיום מבחינת התודעה בעיקר ולכן, זה הפך למשהו שגם היום רבים מכנים בטעות כאסטרטגי. הם עצמם האמינו בזה וסיום המכשול המתקדם סביב הרצועה, שלל מהם יכולת חשובה מבחינתם, מה ששלח אותם לעשות חושבים".
חשוב להדגיש שבמערכת הביטחון מבינים שהמכשול, כמו גם ההקלות הכלכליות המוגבלות, לא ישמרו על שקט למשך שנים ארוכות ומבצע נוסף הוא רק עניין של זמן. בשבועות האחרונים העריכו בצה"ל כי הסבירות לסבב הסלמה מול עזה במהלך שנת 2022 נמוכה. "אולם זה אירוע דינמי שיכול להשתנות בכל רגע", הבהיר הגורם הבכיר איתו שוחחנו. לדבריו, הערכה היא שהסבירות לסבב הסלמה נוסף עולה אחרי שנת 2022.
לכן, צה"ל ממשיך להתאמן על מספר תרחישים מבצעיים מול רצועת עזה. במקביל לזה כל הזמן נערך שדרוג של מערך ההגנה האווירי מול הרקטות, כמו גם פיתוח של אמצעים חדשים. זה נכון גם לצד ההתקפי של המשוואה, צה"ל מפתח יכולות באמל"ח ותכנון, כאשר השאיפה היא הכרעה ברורה בכל עימות עתידי. עם זאת יש לקחת בחשבון שלצבא אין הנחיות ברורות של הדרג המדיני, וכלל לא ברור אילו פקודות הם יקבלו במסגרת אותו סבב עתידי.
גם הלילה (ה׳) תקף צה"ל והשמיד אתר תת-קרקעי לייצור מנועים רקטיים, המשמשים את המערך הרקטי של ארגון הטרור חמאס. תקיפה זו, ופעילויות גלויות וסמויות אחרות שוללות יכולות לחמאס ופוגע בארגוני הטרור.
צה״ל משקיע מאמצים מודיעיניים ומבצעיים רבים למניעת ההתעצמות ברצועת עזה כל העת, ותוצאותיהם ניכרות. הכתבה מביאה מידע המבוסס על גורמים שאינם רשמיים".