המלחמה הרב-זירתית עוד רחוקה מסיום, אבל נראה שיש תמימות דעים בצה"ל בדבר הצורך להגדיל את מערך מסוקי הקרב של חיל האוויר, אחרי שהכוונה הייתה בכלל לסגור את אחת משתי הטייסות. הצורך בהם התחדד באירועי 7 באוקטובר, ומאז הם פעלו בכל הגזרות.
לפני מספר חודשים צה"ל פנה בבקשה רשמית לפנטגון כדי לקבל מארה"ב מסוקי אפאצ'י, במטרה לתגבר את מערך המסק"ר של חיל האוויר. כאשר הבקשה נדחתה, הטיפול עבר לדרג המדיני, שמנסה לפעול מאז לקבל מספר דו-ספרתי של מסוקי קרב מסוג אפאצ'י. המערך הזה פועל הכי קרוב לכוחות היבשה בלבנון וגם בעזה, משמיד מטרות ומחבלים. לאחרונה הגענו אליהם כדי לראות איך נראית טייסת מסוקי קרב במלחמה רב-זירתית.
לטייסת 190 הגענו לפני החיסול של נסראללה וגל התקיפות האדיר של חיל האוויר בכל לבנון. עיקר התקיפות, במיוחד הרחוקות נעשה על ידי מערך הקרב, אבל גם מסוקי האפאצ'י נוטלים חלק משמעותי וממשיכים גם בשלילת היכולות שחיזבאללה בנה צמוד לגבול לאורך השנים.
הם מוכנים 24/7 בזירה הצפונית, מחזיקים שם מסוקים וטסים לשם. "אנחנו מחוברים לכוחות בצפון בדיוק כמו בדרום, רק לפני 12 שעות חזרתי לרמון מגיחה בצפון", מספר רס"ן ת'. "אם תפתח מלחמה רחבה יותר גם לזה אנחנו מוכנים כמובן, וממשיכים להתכונן בכל רגע". למהלך הקרקעי בלבנון טייסת 190 התכוננה גם כן כדי ללוות את הכוחות.
בחודשים האחרונים הם תוקפים בלבנון ומפילים כטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים), במקביל למראות מהקוקפיט של הרקטות שיוצאות מלבנון ופוגעות בישובים ישראלים. "באוויר אתה ממוקד מטרה בצורה הכי מקצועית", אמר רס"ן ת'. בגזרה הצפונית הם פועלים על פי "בנק מטרות שהוחלט עליו. זה מחולק לשניים. הסרת איום כמו סיכול מפקדים ומחבלים שמתקרבים לגדר. משימה שבהן אנחנו יותר לוקחים חלק. השנייה זה גריעת יכולות מחיזבאללה, שזה אומר השמדה של משגרי רקטות, אתרי אמל"ח ועוד".
סגן פ' גר ביישוב שנמצא רק 5 ק"מ מגבול הצפון. עבורו זאת ממש הגנה על הבית. "המשפחה שלי חייה את המציאות הזאת בכל יום. ומהמקום הזה אני בטוח ביכולות של הטייסת, ולמרות המציאות שם זה נותן לי איזשהו שקט".
יכולות הנ"מ של חיזבאללה מאיימות הרבה יותר על מסוקי הקרב ביחס למטוסי הקרב למשל. "גם לנו יש מודיעין ומערכות הגנה ותורת טיסה. וכמו שהם מוכנים גם אנחנו מוכנים רמה מעל", אמר רס"ן ת'.
לפני המלחמה צה"ל צמצם את מספר טייסות המסק"ר (מסוקי קרב) שלו מארבע לשתיים ואף הייתה כוונה לסגור טייסת נוספת, את 190 כאשר המחשבה הייתה שעולם הכטב"ם תופס נתח גדול יותר על חשבונם של המסק"רים. "בהרבה דברים העולם הבלתי מאויש החליף אותנו ויש להם יתרון יחסי, בזמן השהייה שלהם, בזה שאין אדם בסיכון ועוד. אבל למערך הזה של מסוקי הקרב אין תחליף בהגנה ובסיוע. בשני המקומות האלה היכולת לראות בעיניים, לדבר, להיות שם ולחוות את המלחמה היא קריטית", אמר רס"ן ת'.
לכטב"ם יש פחות או יותר את אותם חימושים כמו של המסק"ר וזמן שהייה הרבה יותר ארוך מעל שדה הקרב. אבל הם גם משלימים אחד את השני וכמעט בכל גיחה המסוקים והכטב"מים עובדים ביחד. "יש מקומות שלכטב"ם יש יתרון יחסי, למשל מבט אנכי כלפי למטה. מנגד אנחנו רואים אלכסוני בזווית שהם לא רואים. יש לנו יתרון עליהם בהפעלה במזג אוויר שהם לא יכולים לפעול. בנוסף, כשאתה רואה את האורות, את האש של המא"ג, אש הטנק והריח זה נותן לך חיבור לשטח שלא קיים במערך אחר".
יתרון נוסף שלהם על פני כמה מערכים אחרים, נמצא גם בהגנת השמיים. למסק"רים יש לא מעט יתרונות ביירוט כטב"מים. "במשימת הגנת שמיים יש שכבות הגנה, מטוסי קרב, כיפת ברזל, חיל הים ואנחנו שכבה בתוך המערך הזה. יצא לנו להמריא כמה פעמים למשימה הזאת וגם להפיל". כמה שבועות לפני שהגעתי לשם הם קיבלו משימה ליירט כטב"ם. "עמדנו שם והגיע זיהוי, סגרנו מעגל מול יחידת הבקרה שרואה את המטרה ומכווינה אותנו, ופשוט מפילים".
סגן פ' מוסיף ש"זה אולי נראה מוזר שמסוק מפיל כטב"ם, אבל היעילות שלנו בדבר הזה מאוד גבוהה". יש לציין שהמסק"רים מפילים כלי טיס לא מאוישים מאז אמצע שנות ה-2000. "שכבת ההגנה שלנו היא די יעילה ועושה את העבודה", הוסיף סגן פ'. וסגן מפקד הטייסת מוסיף ש"בסוף יש התאמת חימוש למטרה. יש כלים גדולים שהרבה מערכות נשק יכולות להפיל, אבל אם ניקח כלי נמוך ואיטי כמו הכטב"מים שמשוגרים מצפון, שם נמצא היתרון היחסי שלנו מול מערך הקרב למשל".
לטייסת 190 אני מגיע ככתב צבאי שגם מפונה מקיבוץ נירים שבעוטף עזה, שנכבש על ידי חמאס ב-7 באוקטובר. לצד הביקורת הרבה אני מגיע לשם גם עם הערכה כלפי המערך ואנשיו. שלוש פעמים מסוקי האפאצ'י הגיעו לקיבוץ שלי. המסק"ר הראשון שיגר שלושה טילים לכיוון הפתח בגדר שממנו זרמו אלינו מחבלים ב-09:27 ויחד עם פעולות נוספות של אזרחים חמושים שהרגו מחבלים בבתים שלהם, גרמו למחבלים לחשוב שיש אצלנו צבא, ולא מעט מהם ברחו חזרה לעזה. המסק"ר השני, מטייסת 113 הגיע אחרי 11 בבוקר וביצע ירי ליד הפתח שהמחבלים פרצו בגדר ומסק"ר נוסף הגיע בשעה 17:30.
מאז אותה שבת ראיתי אותם נלחמים בעזה ומלווים צמוד את כוחות היבשה שתמרנו לעומק החמאס. מעל לראש שלי המסוקים שחררו נורים, שיגרו טילים והפעילו תותח, שהתרמילים שלו נחתו צמוד אלי ופעם גם פגעו. לראות בעיניים את המכונה הזו "יורקת אש" זאת חוויה עוצמתית שקשה להסביר במילים. בכובע השני שלי, כתושב העוטף, בהחלט עולות שאלות על ההפקרה שחווינו בקיבוץ. החיים מורכבים.
בסיור שלנו בטייסת 190 שבבסיס רמון ראינו לא מעט מסוקים על הקרקע, חלקם עוברים תחזוקה, אחרים מחכים שיחמשו אותם לפעילות. "ציפורי המלחמה" האלה נראו כאילו הן במנוחה לפני הסערה הבאה. מבנה הטייסת שקט מאוד ואנחנו פוגשים שם את רס"ן ת', סגן-מפקד הטייסת ואת סגן פ', טייס סדיר, שאגב אחראי על כל התחקירים. השניים מספקים הצצה לטייסת מסק"ר בזמן המלחמה.
רס"ן ת', סגן-מפקד הטייסת בשלושת החודשים האחרונים ולפני זה מפקד גף מבצעים בטייסת, מסביר שבימים אלה טייסת 190 "נמצאת בכל המקומות בעוצמות שונות לאורך הזמן. בסוף יש שתי טייסות מסק"ר שבאמת העומס מתחלקת ביניהן. מרכז שעות הטיסה שלנו והעומס מוקצה כרגע לדרום, שם יש כוחות מתמרנים, ואנחנו איתם כל יום ובכל שעה שצריך".
בפועל זה אומר שבכל יום "צוותי אוויר מגיעים בבוקר לתדריך שבו יש מישהו מהטייסת שדיבר עם כל הכוחות, קיבל את התוכניות של הפעילות המבצעיות, לאן הם מתכוונים ללכת ומה האיומים המרכזיים. עשו הכנה מראש לאיך אנחנו יכולים לתת את הסיוע הכי טוב שאפשר באותו היום לאותו מבצע או לגזרה. אחרי שדיברנו עם הכוחות בשטח אנחנו עולים לאוויר, מדברים ישירות עם הכוחות ומבצעים מגוון גדול של חימושים בכמויות שונות. לזה יש להוסיף את עניין ההזנקות. כל יום יש כמה שעות של מסק"ר באוויר בנוסף להזנקות שיש לכל מקרה".
רס"ן ת' מדבר על שותפות עמוקה עם כוחות היבשה. דבר שמלווה אותם לאורך הלחימה והתפתח במהלך החודשים האחרונים. טייסי המסק"ר למדו לקצר את הזמן לתקיפה מרגע קבלת הבקשה לסיוע. "אנחנו חלק מהכוחות, חלק אווירי שמביא משהו אחר". הם שואפים למקום שבו יש למג"ד פלוגת טנקים, פלוגת חי"ר וכוח אווירי.
כיום עיקר הלחימה בעזה היא גרילה. חוליות טרור שצצות לזמן מאוד קצר ולפעמים שניות בודדות. "זה בהחלט אתגר לתת את היכולות שלנו בכמה שניות האלה ולא תמיד נוכל לתת את זה", אמר רס"ן ת', אך הוא מוסיף "אבל לפני, אני יכול לבצע אש תותחים כדי שהמחבלים לא יגיעו. ברגע שהמחבל היה, אני יכול לעזור בסריקות ולבצע ירי עליו. מבלי לגעת בכמויות, אנחנו כל הזמן מתעסקים בהיתקלויות וזיהויים. החימוש שלנו מגיע לשם, כולל בכירים יותר או פחות". המשמעות היא שמעבר לירי עצמו, המסק"ר הוא גם עין בשמיים של כוחות היבשה.
סגן פ', סדיר בטייסת, סיים קורס טיס לפני כשנתיים והפך לטייס מבצעי במהלך המלחמה. הוא קצין התחקור של הטייסת ומי שמכיר את כל הפרטים של הגיחות שעשו. "זכורה לי גיחה שמעירים אותי באמצע הלילה ואומרים עוד שעתיים תדריך", הוא מספר, "קמים בבוקר עם כמות גדולה של סד"כ, לומדים מטרות ואת התכנון של הכוח, איפה הם נמצאים והיכן האיום. ביצענו שם חימוש מאוד קרוב לכוח בצורה בטיחותית. בעצם במבצע הזה לפי מה שאני מכיר לא נפגע אף לוחם, והרבה מזה בגלל האש הקרובה מאוד שביצענו לכוח. המחבלים נהרגו".
הוא מוסיף שבמלחמה "זה כבר הפך לסוג של שגרה. מצד שני כל פעם שאתה עולה לאוויר ושומע את הכוחות יש תחושה של ריגוש וגם קור רוח", אמר סגן פ'. רס"ן ת' הוותיק יותר אומר שלמרות הזמן וכמות הגיחות הריגוש עדיין קיים. "בעולם המבצעי זה כל הזמן במקסימום. ההשפעה שלנו בשדה הקרב לא תמיד תבוא לידי ביטוי בטיל שפגע במחבל והרג אותו. לפעמים זה יהיה בירי תותח שאני ירה בהתקדמות לכוח, והם ישמעו את זה בהתקדמות שלהם, ישמעו וידעו שיש להם מסק"ר באוויר וזה יתן להם את הביטחון. שמענו את זה לא מעט פעמים מהכוחות בשטח על העוצמה שזה נותן להם".
כל גיחה מורכבת ותמונת הקרב כל הזמן משתנה. כמות החימושים שהם שיגרו חסר תקדים, כך גם הטווח שבין כוחות צה"ל למטרות שלהם, שמעולם לא היה קטן כל כך. זה קורה בזכות החימושים ובעיקר האימונים שלהם. לא פחות, האמון שבין הכוחות על הקרקע לטייסים.
נושא כלכלת החימושים אחרי כשנה של מלחמה מנוהל בטייסת. רס"ן ת' מדגיש "מדברים על חימושים. אבל בכל אירוע אנחנו יודעים כשצריך את החימוש אנחנו נבצע ואין שאלה בזה. כוח שיבקש חימוש יקבל". הוא מסביר ש"זה נוגע בעיקר בתכנון. אם בתחילת הלחימה היד על ההדק הייתה קלה. פה דרך תכנון אנחנו מייעלים את כמות החימוש שאנחנו מבצעים. עם לפני זה ביצענו איקס חימושים על דבר אחד, היום על ידי חיבור יותר טוב לכוחות אפשר על שלושה דברים את אותה כמות חימוש ולתת אפקטיביות דומה. בסוף, התייעלות על ידי מה שאנחנו עושים. מתעדפים סוגי חימוש למטרות שונות ובסוף הכל נעשה דרך תקשורת טובה ותכנון משותף עם הכוחות".
סגן פ', מי שמגיע מעולם התחקור מוסיף ש"המספרים שונים כמו ש-ת' אמר אבל בסוף זה לא משפיע על הצוות שמגיע לשטח". נושא החימושים עולה הרבה בשיח החברתי. אבל המסר שלהם זה שכוח שיבקש טיל, "יקבל אותו".
זאת מלחמה קשה שגם בעזה וגם בלבנון מתנהלת באזורים צפופים באזרחים. וזה נושא שהם משקיעים בו, כטייסת וכחיל האוויר לא מעט. "מבחינת סמכות אנחנו תחת השליטה של הכוח שנותן לנו את המשימה. וכטייסת וטייסים באוויר יש לנו את האמון בתהליך המקצועי של האנשים שמקבלים את ההחלטות וההפללות של המטרות, עושים תהליך מקצועי שלוקח בחשבון את הבלתי מעורבים ושלא נפגע בהם. כמובן שאלה שיחות שעולות במלחמה. יש לנו הטייסים את האמון כי אנחנו רואים שאלה שיקולים שלוקחים בכל מקום. יש לנו כל כוונה למזער את הנזק האגבי ויש תקיפות שבגלל שראינו ילד מול משימה עצרנו את הביצוע והמשימה. אם זה מסכן את כחוותינו אנחנו בצורה מדודה וניהול סיכונים נכון, אחרי שמיצינו את כל האפשרויות אנחנו נבצע את הירי אם יש חשש שזה יפגע בכוחותינו".
סגן פ' הוסיף ש"קרה לי בסריקות לפני ביצוע זיהינו אנשים שחשדנו שהם לא מעורבים. העלנו את השאלה למעלה והחלטנו לא לבצע כי זה לא היה מספיק ערכי ולא היה סיכון לכוחותינו". הם מספרים שגם במלחמה הזאת, עם כל הכעס על איך שזה התחיל העניין הערכי נמצא מאוד גבוהה בסדר העדיפויות. "המטרה של המלחמה הזאת היא להבדיל אותנו מהצד השני ולדעת שאנחנו פועלים שונה מהם, ולדעתי אנחנו צריכים להמשיך ככה", אמר סגן פ'.
הם חשופים כמו כולם לסרטונים הקשים שיוצאים מעזה, ומראים פגיעה באזרחים. רס"ן ת' אמר ש"להבדיל מהאויבים שלנו גם במלחמה הזאת שאנחנו יודעים איך היא התחילה, מוסר זה ערך עליון. אם לא יהיה לנו את המוסר והשיח על הבלתי מעורבים ומה אפשר לעשות אחרת זה יהיה מדרון חלקלק. אנחנו יכולים להיות לוחמים שמחסלים מחבלים ועדיין לעשות את זה עם הערכים שגדלנו עליהם בבית. מדברים על זה מקצועית, ברמה החברית ובכל הרמות כדי להשתפר ולבצע את המשימות".
אורכה של מלחמת ההתשה הרב-זירתית מייצר להם שגרה של גלים בין עצימות גבוהה ונמוכה. הימים האחרונים הביאו אותם שוב לעצימות הגבוהה ומסוקי הקרב ממריאים שוב ושוב לכל הזירות, לבנון, עזה, יהודה ושומרון. מבחינתם זה ימשיך לקרות, עד לשנייה שיחדלו אותם. לא משנה מה יהיה המחיר.