ל-16 החיילות והחיילים שפועלים במעבדה הצה"לית למחקרי Data Science שהיא תוצאה של שיתוף פעולה בן שנתיים בין יחידת שחר שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר לאכ"א, יש למעשה את היכולת לחזות תופעות ולהצביע על דפוסים חריגים בתוך הצבא. זאת באמצעות שימוש במודלי למידת מכונה.
היא מורכבת מחוקרים וממוביל מחקר, שמתווך בין הלקוח לבין המעבדה, ומנחה בהתאם לניסיון הרב שלו באיזה אופן יש לגשת לאותה המשימה. החוקרים הם חיילים, חלקם עתודאים, עם רקע בתכנות, סטטיסטיקה ומתמטיקה - שעוברים הכשרה מיוחדת.
המעבדה מוציאה לפועל מגוון מחקרים בנושא מיצוי כוח האדם בצה"ל, בהכוונת חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם (חתומכ"א). במעבדה המון פרויקטים שכבר החלו לפעול, אך שלושת המחקרים הבאים, כפי שמסבירה עובדת צה"ל יקירה מלכה, מפקדת המעבדה האנליטית ביחידת שחר, הם מהבולטים שעומדים כיום על הפרק:
הארכת שירות הקבע
מודל אינטליגנציה מלאכותית שמשתמש בשילוב של מספר אלגוריתמים, המנבא את הסיכויים של הפרט להאריך את שירותו. בנוסף, מספק למפקדים תמונת מצב של אוכלוסיית הקבע, שתעזור להם להשקיע את המשאבים והתמריצים הנכונים בחייל הרלוונטי.
מודל המ"פ המצטיין
מודל ייחודי שנמצא בסיום תהליך הפיתוח, מנבא את איכות המפקדים ובודק - איזה מ"מ עתיד להיות מ"פ לוחם מצטיין? הוא כולל בתוכו שלושה משתנים: הגדרה שניתנה בזרוע היבשה למפקד מצטיין, אלמנטים שנגזרים מחוות הדעת על החייל, ופרמטרים בנוגע לתמריצים ומתן הוקרה לאותו חייל. זה למעשה כלי לאיתור קצינים שיהיו מ"פים מצטיינים בשלב מוקדם, עוד לפני שנבחרים לתפקיד, כדי שלא יתפספסו.
מודל AIA
פלטפורמה בפיתוח שמאפשרת לבנות תוכנית אימונים מותאמת אישית ללוחמים ולוחמות. מטרתה לזהות לאורך ההכשרה ואחריה, האם ומתי החיילים עלולים לסבול מפציעות. בעקבות זאת, המפקדים שמעורבים בתהליך ההכשרה, ידעו על הסיכון בשלב מוקדם, ויעבדו כדי לחזק אותם ולהפחית עומסים. מדובר במודל נושם, שמלווה את הלוחמים לאורך כל השירות - הוא מנטר את המפגשים הרפואיים, ההיסטוריה הרפואית שלהם, המוטיבציה לשירות קרבי ועוד.
ראש ענף תכנון ומחקר בחתמוכ"א, סא"ל יפעת קסוטו, מסבירה את המחשבה שמאחורי העבודה: "אחד המשאבים החיוניים באכ"א הוא המידע שקיים בהיבטי הפרט והמשא"ן. שיתוף הפעולה בינינו לאגף התקשוב יוצר מציאות בה המידע הופך להרבה יותר שימושי, מאפשר לנו להתייחס לכל מקרה לגופו ולמצות בצורה הטובה ביותר את כוח האדם בצה"ל - לצרכי המערכת ולטיפול בפרט".
"לפני תחילת המחקר יש כמה תהליכים מקדימים - בעקבות הצורך שעולה אצל הלקוח, נחליט יחד מה אנחנו שואפים להשיג", מסבירה ע"צ מלכה, "בשלב הבא, נבין איזה מידע צריך לאסוף - ודרך גישה למאגר הנתונים, מתחילים לאסוף הרבה מאוד מהם - אישיים, דמוגרפיים וסביבתיים".
המעבדה מייצרת מספר מודלי אינטליגנציה מלאכותית, ובודקת איזה מודל הכי מתאים לשאלת החקר הספציפית. על מנת לוודא שמודל המ"פ המצטיין, למשל, אכן עובד מריצים עליו מספר נתונים - הם יכניסו אליו את הנתונים של קצין שכבר התקדם להיות מ"פ, וכך ינסו לוודא שתוצאות המחקר תואמות למציאות.
התהליך ממש לא נגמר כאן - אחרי שהלקוח החליט שהמודל אכן איכותי, המחקר עובר דרך ועדת אתיקה, שקובעת שהפרט וערכי הצבא לא נפגעים. מכאן, המודלים נחשפים בפני הגורמים המוסמכים, ומוטמעים במערכות שונות בצה"ל. אם מכניסים אל מודל המ"פים המצטיינים את המספר האישי שלכם, יחד עם פרטים נוספים - מפקדיכם יוכלו לגלות האם אתם עתידים להיות כאלה.
"פרויקט ממובצע רק כשמוודאים שיש אחוז התאמה גבוה בין התכנון לבין המציאות בשטח", מבהירה ע"צ מלכה, "ובמודלים שהחלו לפעול, כמו מודל הארכת שירות הקבע, לדוגמה, הייתה הלימה בין הקצינים והקצינות שהערכנו שימשיכו בקבע עפ"י המודל - לבין מה שקרה בפועל". הפעילות במעבדה, כפי שמצביעה ע"צ מלכה, מתפתחת כמובן בהתאם לממצאים בשטח, והאלגוריתם מתעדכן לפי הנתונים שממשיכים לזרום באופן שוטף.
גם סא"ל קסוטו מדגישה את חשיבות הרחבת מאגרי המידע: "ככל שנלמד יותר על כישורי המלש"בים ויכולותיהם, נוכל לשבץ אותם בצורה מיטבית. יום המא"ה לגברים הוא דוגמה מצוינת - בחינה של כישורי מנהיגות או יחסי אנוש, מאפשרת ליצור תמונת מצב מדויקת בהרבה, ביחס לנתונים שמורכבים רק מקב"א, דפ"ר ופרופיל".
המעבדה הזו יוצרת עבור צה"ל קפיצת מדרגה ביכולות של מפקדים לקבל החלטות מושכלות, שמתבססות על נתונים ולא על תחושות בטן, בכל הנוגע להתפתחות האישית של פקודיהם.
"אם נטמיע את המודלים האלה בכל רחבי הצבא - בעוד שנתיים מהיום, הוא ייראה אחרת לגמרי", מסכמת ע"צ מלכה, "מידע הוא הכלי שלנו. המטרה היא לאפשר למשרת חווית שירות טובה יותר ולמצות את החייל והחיילת, כדי שגם הארגון וגם הם ייצאו נשכרים מהעבודה שלנו".
