בימים האחרונים מתחזקת הערכה שמטוס הנוסעים הרוסי שהתרסק בסיני אכן נפגע מפצצה שמישהו הכניס לתוכו. שמה של ישראל לא נפקד כמובן מהנושא, ועל פי דיווח של רשת CNN, המודיעין הישראלי יירט תמלילי שיחות בין פעילי דאע"ש בסיני והעביר אותם לארצות הברית ולבריטניה.
על פי המידע שהועבר מעריכים שפצצה שהוחדרה לבטן המטוס על ידי פעילי דאע"ש, חלקם בעלי "מבטא בריטי", הובילה להתרסקות המטוס הרוסי. שר הביטחון, משה יעלון, התייחס גם הוא לנושא בתדרוך כתבים שעשה ביום שני השבוע ואמר גם הוא כי, "אנחנו מבינים בסבירות גבוהה ביותר שזה פיגוע". לדבריו ישראל "לא בתוך החקירה, אבל מהבנת הדברים נראה שמדובר במטען חבלה שהתפוצץ בתוך המטוס". בתוך כל זה עדיין נשאלת השאלה – מה בדיוק קרה שם ואיך הם עשו את זה?
איפה מוקמה הפצצה?
כפי שכבר כתבנו כאן בהרחבה, שבישראל יש מי שמביט בחשש על ההצלחה של שלוחת דאע"ש בסיני, משום שזה מעיד על כך שמעבר לגבול שלנו יש ארגון עם יכולת מבצעית גבוהה. כזה שמסוגל להוציא לפעול פיגוע איכותי, שגם יגרום להנהגה המרכזית של דאע"ש לחזק אותם ולהעביר להם כמויות גדולות יותר של כסף ואמל"ח. רונן סולומון, מנהל הדף "אינטלי טיימס-מודיעין חדשותי", חוקר מודיעין ואינטרנט שגם עבד בעבר בתחום של אבטחת שדות תעופה, חקר את הנושא ומאמין שהצליח לעלות של המסלול האפשרי של הפצצה, כמו גם על הקשר לפעילים הבריטים שזוהו עם ההודעה שיוחסה לישראל.
"כעת שכבר די ברור שפצצה היא שהביאה להתרסקות מטוס הנוסעים הרוסי מעל סיני, עולה השאלה כיצד, איזה מטען והיכן הונחה הפצצה במטוס מדגם איירבוס A-321 של חברת מטרו-ג'ט הרוסית", אמר סולומון. לדבריו, כדי לענות על השאלה כדאי לשים לב לשני פרטים מעניינים מזירת ההתרסקות, כאשר הראשון זה העובדה שהמטוס התפרק באוויר לשני מקטעים מרכזיים: מקטע הזנב האחורי ומקטע תא הנוסעים והקוקפיט.
סולומון מסביר שעל פי התמונות שיצאו מזירת ההתרסקות, ניתן להבחין שזנב המטוס נקטע בעודו באוויר מהדף הפיצוץ, ונתלש מגוף המטוס העיקרי מהחלק של אזור המטבח האחורי ובתי השימוש – כשהוא מותיר אזור מרוסק מבפנים אך ללא סימני בעירה מבחוץ, למרות מיקום המנוע האחורי. "כל זה מלמד שמוקד הפיצוץ אירע באותה נקודה וגרם לקטיעה המהירה של הזנב והמנוע האחורי, ועמו לקטיעת צינורות הדלק שמחוברים לאורך הדרך אל כנפי המטוס והמנועים", אומר סולומון. "כל מקטע האירוח של הנוסעים, הכנפיים והמנועים החל לבעור עד להתרסקותו על הקרקע כשהוא אינו מותיר כמעט זכר לגוף המטוס, למעט אף המטוס בחלק שבין סוף הקוקפיט לקצה המטוס".
לדבריו העובדה שהמטוס נקטע בדיוק באזור האחורי בו מסתיים אזור המושבים, מרמז כי הפצצה הוטמנה באחד מבין שלושת המקומות הבאים: מטבח המטוס, או תאי השירותים, או תא המטען האחורי של המטוס. כמו כן, על חלק משברי המטוס יש סימני רסס כלפי חוץ, מה שמלמד שמקור הפיצוץ אכן היה בתוך המטוס.
סולומון מציין בנוסף שבאסון לוקרבי (1983), אז פוצץ באוויר מטוס בואינג 747 בטיסה מס' 103 של חברת "פאן אם", נעשה שימוש בכ- 400 גרם של חומר נפץ פלסטי תקני מסוג "סמטקס", שהוסלק בתוך מארז קשיח של רדיו טיפ נייד שהוטמן בתוך מזוודת סימונס. "זו הועמסה בחלקו התחתון הקדמי של המטוס ובעת הפיצוץ הביאה לקטיעתו האנכית מלמטה למעלה של גוף המטוס העיקרי, מאזור המבואה לקוקפיט ולשירותים. חלק זה היה בין הבודדים שנותרו שלמים יחסית וללא סימני שריפה".
פה עולה השאלה, היכן בדיוק הוטמן מטען החבלה בחלקו האחורי של המטוס, ואיזה סוג של מטען תיקני או מאולתר זה היה? הפיצוץ במטוס הנוסעים הרוסי אירע בגובה של כ- 30,000 רגל, ואחרי כ-23 דקות של טיסה מרגע ההמראה. פרופיל כמעט זהה לזה שעברה טיסת "פאן אם" באסון לוקרבי, שהספיקה להעלות לגובה 31,000 רגל ולטוס כ-37 דקות מרגע ההמראה ועד לרגע בו נעלמה מהמסך.
איך החדירו את הפצצה?
"בבחינת האפשרויות יש לקחת בחשבון שהמפגעים ביצעו קודם סיור להערכת הקושי או הקלות בהחדרת מטען החבלה אל תוך שדה התעופה שארם א-שייח, עד שיעשה דרכו אל המטוס בשדה התעופה", אומר סולומון. "בשלב זה לא ברור האם ברשימת הנוסעים של המטוס הרוסי זוהו חשודים פוטנציאליים. אולם מעדויות הנוסעים ברור כי ניתן היה להבריח במסלול קליטת הנוסעים, מרכיבי חבלה אל תוך המטוס כדוגמת מטען נפץ שהוסלק במזוודת נוסעים, או חומר נפץ נוזלי שנישא על ידי המפגע עצמו. נוסעים טענו שהתאפשר להם להעביר בקבוקי משקאות אל תוך המטוס וכי מכונות השיקוף והמגנומטרים לא פעלו כראוי".
כלומר ישנה אפשרות שמחבל מתאבד עלה למטוס עם חומר נפץ לא רב, ואכן, פאן אם מלוקרבי הוכיחה שלא צריך יותר מ-400 גרם. בנוסף ישנה האפשרות שמדובר בחומר נפץ נוזלי שלא ניתן לזיהוי, לפחות לא באמצעים של שדה התעופה בשארם. אם זה המקרה, אותו מחבל ניגש לתא השירותים האחורי, חיבר את הנפץ לחומר הנפץ הנוזלי והפעיל. אופציה נוספת היא שהמטען עלה לבדו ופעל באמצעות מנגנון הפעלה ברומטרי, כלומר כזה שמפעיל את המטען ברגע שהמטוס מגיע לגובה מסוים.
ב'דיילי אקספרס' הבריטי צוטטו גורמי מודיעין בבריטניה המאמינים שבריטים קיצוניים שאומנו בסוריה, סייעו בהכנת הפצצה שגרמה להתרסקות המטוס הרוסי והם גם נשמעו בהקלטות שסופקו, על פי הCNN-, על ידי המודיעין הישראלי. לדעתו של סולומון העובדה שישראל העבירה גם לבריטניה את המידע המודיעיני, מתחברת עם ניסיונות קודמים של בריטים מוסלמים לפגע במטוסים שיוצאו מבריטניה לטיסות טראנס אטלנטיות באמצעות מטעני חבלה המבוססים על חומר נפץ נוזלי.
למשל, כבר באוגוסט 2006 נחשפה כוונת טרוריסטים לפוצץ עשרה מטוסים שיוצאים מבריטניה לארה"ב באמצעות חומר נפץ נוזלי אותו יסחבו בכבודת היד. גורמי ביטחון בריטים ואמריקאים פרסמו בזמנו שהתוכנית הייתה קשורה ישירות לארגון אל-קאעידה בפקיסטן, שקיווה לבצע מתקפה ראוותנית נגד המערב. התוכניות כללו שימוש במקלט רדיו של פנסוניק שהיה מלא בחומר נפץ פלסטי, בדומה למטען באסון לוקרבי ושימוש בבקבוק ליקר שהכיל חומר נפץ נוזלי.
בספטמבר 2009 הורשעו שלושה בריטים מוסלמים בכך שתכננו להפיל שבעה מטוסים במהלך טיסות לארה"ב וקנדה, במה שנועדה להיות מתקפת הטרור הגדולה ביותר מאז פיגועי ה-11 בספטמבר. את חומרי הנפץ הם תכננו להבריח למטוסים במסווה של משקאות קלים. מעצר הנאשמים הביא לשינוי נרחב במערך הביטחון של שדות תעופה ברחבי העולם, כולל איסור על העלאת נוזלים ומשחות.
האם הייתה גישה מבפנים?
"האפשרות השנייה והפחות מתוחכמת להחדרה, היא שלמפגעים הייתה גישה מבפנים (שת"פ מצד עובד בשדה התעופה) לאחד מבין שני אזורי ההכנה של המטוס לטיסה. אזור העמסת מטעני הנוסעים (כבודה) או צוותי הכנת הטיסה (מזון וניקיון). במקרה שכזה, יתכן ומטען החבלה הוסלק בתוך מזוודה או באחד מהקונטיינרים לאחסון מזון שעלו לטיסה ואוחסנו במטבח השירות האחורי, או מטען שהוסלק באחד מחדרי השירות (מטבח או תא שירותים) על ידי אחד מצוותי הניקיון", מסביר סולומון. הערכה כזו העלו גם גורמי מודיעין בריטים.
במקרה זה ובהכרת שיטות העבודה של החשוד העיקרי, ארגון "אנסר בית אל מקדס" בהנהגתו של אבו אוסמה אל מסרי שנשבע אמונים לדאע"ש, ייתכן שהארגון הצליח לגייס פעיל מתוך השדה. "מדובר אולי במטען חבלה מהסוג שראינו מופעל נגד הצבא המצרי בסיני. מטען מאולתר המבוסס על ראש נפץ תקני, למשל ראש של פצצת מרגמה או רקטה, שפורק וחובר עם מערכת השהיה והוסלק במזוודה או בקונטיינר שהועלה אל המטוס והגיע לאזור המטען האחורי, או לאחד מחדרי השירות האחוריים של צוות המטוס. כדוגמת תאי המטבח או תאי השירותים. מוקד הפיצוץ אירע באזור השירותים הכפולים ואת הרסק בשירותים ניתן לזהות גם בצילומי זירת ההתרסקות".
הגלאים היו מזויפים?
לתרחישים של סולומון ניתן לצרף גם חשיפה של הדיילי מייל הבריטי, שם נטען כי ישנה אפשרות שאת המטען החדירו למטען של הנוסעים כבר בבית המלון. גורמים בריטים טענו שקיימת האפשרות שאחד מאנשי צוות המלון, או מחבל שנכנס למלון, נכנסו לאחד החדרים והסליקו את הפצצה בכבודה של אחד מהנוסעים. עוד נטען שלמלון המדובר יש אבטחה לקויה, ובנוסף שהם משתמשים בגלאים מזויפים. על פי הדיווח הרשויות במצרים כבר החלו לחקור מספר חשודים בקרב עובדי המלון, זאת על פי מידע שקיבלו מהמודיעין הבריטי. נציין שחוקרים מצרים חקרו גם עובדים בשדה התעופה שלהם יש על פי החשד קשרים לאל קאעידה, מה שבכל זאת מצביע על הכיוון של סולומון.
לגבי החדרת המטען עוד בבית המלון, גורמים בבריטניה ציינו שניתן היה להחדיר את המטען בקלות. בין השאר בגלל שגלאי המתכות בו משתמשים מאבטחי המלון בשארם א-שייח הם למעשה מכשירים מזויפים, שנמכרו על ידי איש העסקים הבריטי ג'יימס מקורמיק לפני כשנתיים. מקורמיק מכר מאות גלאי מתכות שלדבריו משמשים לגילוי פצצות. רק שלפני כשנה התברר שמדובר בזיוף, והגלאים נועדו למעשה לאיתור כדורי גולף. אגב, את אותם גלאים ראינו לאחרונה גם במהלך נאומו של מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה.
אם יש משהו שעולם התעופה לא אוהב זה חידות לא פתורות. כל מטוס שנופל מביא לחקירת ענק מבלי להתחשב בנושא הפיננסי, כאשר המטרה העומדת לנגד עיני כולם היא למנוע את נפילת המטוס הבא. רק שבמקרה הזה יש לא מעט אינטרסים – רוסים, מצרים בריטים ועוד – ונכון להיום היחידים שיודעים מה באמת קרה, אולי, הם אנשי דאע"ש. לדבריהם, הם ישחררו בתקופה הקרובה סרט שימחיש איך ביצעו את פיגוע הטרור הרצחני.