שבט סווארקה נחשב לאחד המסוכנים ביותר בסיני. בני השבט עסקו במשך שנים רבות בגביית דמי חסות ובהברחת סמים וסחורות מאזור אל-עריש לישראל ולרצועת עזה. הם היו מעורבים גם בפיצוצים של צינור הגז ממצרים לישראל, שהסבו נזק של מיליארדי דולרים לחברות מצריות וישראליות שתחזקו את הצינור. אלא שאפילו הצבא המצרי והשוטרים הפרוסים ברחבי סיני השתדלו בדרך כלל לא לחתור איתם למגע, מחשש שיבצעו בהם מעשי נקם אכזריים.
בשנים האחרונות התגייסו מאות מבני שבט סווארקה לשורות שלוחת דאע"ש בסיני ונשבעו אמונים לארגון המדינה האסלאמית ולמנהיגו, אבו בכר אל בגדדי. באחרונה, כך מתברר, אותם בני שבט שהתגייסו לדאע"ש מעורבים בהברחות חשיש לשטח ישראל. להערכת יחידת מג"ן של משטרת מרחב הנגב, עשרות מבריחים חברים בכעשר רשתות הברחה של שבט סווארקה הפועלות לאורך הגבול עם ישראל, מצוידות ברובי קלצ'ניקוב וטילי לאו ואר.פי.ג'י. יותר ויותר מבריחים התעמתו עם חיילים ושוטרים מצרים שתוגברו בחודשים האחרונים לאורך הגבול עם ישראל ולא היססו לירות לעברם בעיצומן של הברחות כדי למנוע את סיכולן.
"מהמידע שיש לנו, מבריחים מהצד המצרי הצטיידו באמצעי לחימה והם כלל לא מהססים לירות לעבר חיילים מצרים שמנסים למנוע מהם לבצע את ההברחות. המבריחים פשוט מגלים יותר תעוזה", טוען סנ"צ א', מפקד יחידת מג"ן. "היו כבר כמה תקריות בין המבריחים לבין החיילים המצרים. צריך להבין שכל הברחה של עשרות שקי חשיש יכולה להסתכם במיליוני שקלים, כך שסיכול של הברחה זה הפסד עצום למבריחים. לכן הם לא חוששים לירות לעבר הכוחות המצרים כדי לבצע את המשלוח בהצלחה".
לדברי סנ"צ א', קיים חשש ממשי שהמבריחים מהצד המצרי יירו גם על לוחמי מג"ן: "ברור שאם נפריע להם, יירו עלינו מעבר לגדר. אנחנו ערוכים לכל תרחיש. חיי אדם לא חשובים בעיניהם. זו עליית מדרגה מסוכנת".
אסור לשכוח שלדברים יש משמעות גם מבחינת צרכני הסמים הקלים בישראל: במצב הדברים הנוכחי, רכישה של חשיש בישראל - ספציפית חשיש ולא מריחואנה, ומיד נבהיר למה - עשויה להיות תרומה ישירה לארגון המדינה האסלאמית.
המריחואנה דווקא כחול-לבן
שנת עמוסה עברה של לוחמי יחידת מג"ן (מודיעין גבולות נגב), שתפסו כמויות אדירות של סמים בשווי מיליארדי שקלים. על פי נתוני היחידה, בשנת 2016 נתפסו 4.88 ק"ג הרואין, 2.91 ק"ג קוקאין, 569 ק"ג חשיש ו-20 ק"ג אופיום. בתוך שטחי ישראל נתפסו 1,225 ק"ג (טון ורבע) של מריחואנה.
בעקבות פעילות היחידה נתפסו גם רובים ו-19 כלי רכב שבהם השתמשו המבריחים. הוגשו 76 כתבי אישום נגד סוחרים ומבריחים. סנ"צ א' מספר על השינוי בדפוס הפעולה שלהם שיצרה גדר הגבול: "בעידן טרום הגדר היו הברחות ענק של מריחואנה. מאז הקמת הגדר המבריחים מתמקדים בהברחות חשיש, מה גם שיש מי שמגדל מריחואנה בגבולות הארץ. סוחרי סמים מגדלים אותה בחממות בשטחי אש בנגב מתוך הנחה שלא נגיע אליהם ובמעבדות הידראוליות ברחבי הארץ". במילים אחרות, המריחואנה היא תוצרת ישראל. החשיש - באדיבות דאע"ש.
כ-100 לוחמים, רובם בלשים ואנשי מודיעין, משרתים ביחידה הנחשבת לאחת היוקרתיות במשטרת ישראל. הם אחראים על מיגור הברחת הסמים והנשק ולעיתים מסכלים חדירת מחבלים. מנגד משתכללים אמצעי ההברחה: בשנים האחרונות שדרגו המבריחים באופן משמעותי את מערך הטרקטורונים שלהם ורכשו רכבי שטח מסוג פולאריס שמסוגלים להגיע למהירות של 150 קמ"ש.
"שדרוג מערך רכבי השטח של המבריחים מסייע להם להימלט תוך דקות מרגע שהם מקבלים לידיהם את השקים במשקל 25 ק"ג שנזרקים מעבר לגדר. הם הפכו ליותר מתוחכמים ונועזים. מבריח היום זה דרך חיים, מקצוע".
ההברחה בפועל נמשכת בין שלוש לחמש דקות לכל היותר. המבריחים מהצד המצרי חותכים חלקים קטנים בגדר או מטפסים עליה בסולמות וזורקים את שקי החשיש לצד הישראלי; מרבית שקי החשיש עושים את דרכם לכספומט הסמים של ישראל הממוקם בישוב ביר הדאג.
מחיר ק"ג חשיש בישראל נע בין 50 ל-70 אלף שקל. המעניין הוא שמחירו בסיני טרם ההברחה הוא כ-5,000 שקל בלבד, כלומר הסוחרים גוזרים קופון של מאות אלפי שקלים עבור כל ק"ג. עם זאת, הם לא לוקחים סיכונים מיותרים: "כשהם חוששים להיתפס הם לרוב שורפים את הרכב עם החשיש כדי להעלים ראיות שיפלילו אותם. זה קרה יותר מפעם אחת", טוען סנ"צ א'.
כדי לעבוד מתחת לאף של לוחמי מג"ן, המבריחים משתמשים במאות קודים שונים כדי ליצור ערפול בנוגע למועד ההברחות. לדוגמה, "הגמלים והכבשים בדרך" פירושו שהמבריחים בדרך לאסוף את הסם; "ניפגש לארוחת צהריים" - משמעותו תכנון ההברחה. לחלק מנקודות ההברחה ניתנים שמות של עצים (הקודים משתנים בתדירות גבוהה; ספק אם אלה שצוינו לעיל עדיין בשימוש).
מי הזמין 20 קילו אופיום?
העבודה ביחידת מג"ן מייצרת מור"קים ייחודיים. סנ"צ א' מספר למשל על תאונת עבודה שאירעה באחת ההברחות: מבריח המתין בצד הישראלי לשק של 25 ק"ג שייזרק אליו מעבר לגדר, אלא שהשק נחת על ראשו ופצע אותו קשה. "המבריח הפך לנכה בגלל הפגיעה בראש. זה מקרה חריג ביותר", מסביר סנ"צ א'.
אחת ההברחות היותר מוזרות שהיו ב-2016 הייתה של 20 ק"ג אופיום. כן, מתברר שכל כמות האופיום שנתפסה בשנה שעברה הייתה במשלוח בודד. מדובר בסם שבעבר הרחוק מאוד היה מוברח מאפגניסטן-פקיסטן-איראן לסוריה, לבנון ומשם לישראל; ביחידת מג"ן מעריכים שהתפיסה הנוכחית היא הזמנה מיוחדת של סוחר סמים ישראלי שביקש כמות גדולה של אופיום ושילם מאות אלפי דולרים. "זו הברחה נדירה מאוד של סם יקר שלא מוברח כמעט ממצרים לישראל", טוען סנ"צ א'. " גם אנחנו היינו מופתעים מתפיסת האופיום".
בתפיסה של סמים בכמויות הללו נעזרים הלוחמים לא פעם במסוקים משטרתיים ובטכניקות חדשות ואמצעים משוכללים כדי לאתר את המבריחים ולעצור אותם (מטבע הדברים, לא ניתן לפרט יותר מדי באשר לאמצעים האלה). וכרגיל כשמדובר המודיעין, הגורם האנושי משחק תפקיד לא פחות חשוב: "יש לנו שיתוף פעולה טוב עם המשטרה והצבא המצרי", אומר א'. "יש יותר כוחות של הצבא המצרי לאורך הגבול ויש להם אינטרס משותף למגר ביחד איתנו את ההברחות ולטפל בפח"ע".
מה קורה בינתיים בגבולות האחרים? בגבול הסורי, למרות מלחמת האזרחים, עדיין יש זליגה מסוימת של הברחות סמים לישראל. בגבול הירדני ירדה משמעותית כמות ההברחות בהשוואה לשנים עברו. אבל אנשי מג"ן לא נותנים לשקט להטעות אותם: "אנחנו תמיד עם יד על הדופק, מודיעינית ומבצעית, אומר סנ"צ א'. "אנחנו עוקבים אחר הנעשה בגבולות ועושים הכול כדי להפתיע את סוחרי הסמים".