לאחרונה דיווחנו לכם על מספר מקרי אלימות שהתרחשו בשנה האחרונה בבסיסים ברחבי הארץ, מקרים שסימלו עליית מדגה בתופעה המדאיגה של אלימות שבין מפקד לפקוד. בין היתר – חייל ששירת במטבח של בסיס בדרום הארץ ודקר את מפקדו בתום עימות וחייל אחר שניפץ את שמשת המכונית של מפקדו לאחר שזה העמידו לדין בגין הופעה מרושלת. המקרה הבא חמור אף יותר.
האירוע התרחש בסוף חודש מאי האחרון. באחד הבסיסים בדרום הארץ התפתחה קטטה חמורה בין חייל למפקד – קטטה שהסתיימה בדריכת נשקו של המפקדו וירי באוויר. המפקד, ששימש באותו יום כנגד תורן, הבחין בחייל ובחברו בסמוך לגדר היחידה. הוא הסיע אותם לחדרם, ועקב החשד שהתעורר בו כי השניים שתו אלכוהול ביקש שייפתחו את החדר.
באותו רגע הבחין המפקד באחד החיילים משליך ראש נרגילה והחל להתעמת עמו. במקום התפתחה קטטה והחלו דחיפות הדדיות בין החייל למפקד. חברו ששמע את הוויכוח יצא מהחדר כשהוא אוחז במקל מטאטא – והחל להכות את המפקד בפלג גופו העליון. בשלב זה דרך המפקד את נשקו וביצע ירי באוויר.
בעקבות האירוע נפצע הנגד ג' וקיבל שלושה ימי מחלה. בסיומה של חקירת מצ"ח שנפתחה בנושא נגזרו על החייל המכה 48 ימי מחבוש, בעוד שעל חברו נגזרו יומיים בלבד. השופטים קבעו בגזר הדין כי מדובר באירוע חמור, אך התחשבו בכך שהחייל חתם על הסדר טיעון וחסך זמן שיפוטי יקר. כמו כן נקבע שהחייל המכה יפצה את המפקד ב-350 שקלים. במקרה זה נקבע כי התנהלותו של המפקד נמצאה תקינה, אך אי אפשר להתעלם מסיטואציה שבה מפקד וחייל מגיעים למצב כל כך אלים וקיצוני.
חשוב להבהיר שכל האירועים הנ"ל הם אירועים חריגים ביותר שהגיעו לכדי הכרעת פסק דין ולא נפתרו בדין משמעתי בתוך היחידה, ואין להסיק מהם מסקנות לגבי הלך רוח כללי. ועם זאת, הצטברות האירועים החריגה מעידה על כך שמשהו מדאיג קורה כאן, וייתכן שהסיבה לכך נמצאת מתחת לאף של כולנו: מפקדים כבר לא מדברים עם החיילים שלהם וחיילים לא מדברים עם המפקדים שלהם.
אפילו נציב קבילות החיילים, אלוף במיל' יצחק בריק, סיפר לנו לפני מספר חודשים על "מפקדי הווטסאפ": התופעה החמורה שבה פקודות ניתנות לחייל בהודעה קצרה, תמציתית, בלי קונטקסט ובלי משמעות. האם זו הדרך לתקשר במערכת שבה פקודות לעיתים משמעותן סיכון או הצלת חיים? "ראיתי מ"כים שמנהלים את היחידה בלי לצאת מהמשרד או מהאוהל...", אמר לנו אז. "במקום לתת פקודות, הם נותנים הנחיות בוואטסאפ. אין שיח בארבע עיניים בין המפקדים לחיילים. מה יקרה כשהחיילים האלה יהיו במלחמה או במבצע? איך מפקד כזה יפגין מנהיגות בשדה הקרב?".
כמובן שחייבים להבדיל אלף הבדלות: יש חיילים אלימים, יש מפקדים אלימים, וזה לא תמיד קשור לתקשורת הלקויה ביניהם. ספק אם דווקא המקרה שהוזכר לעיל היה נמנע אם הייתה כאן תקשורת טובה יותר. כמעט תמיד הייתה תחלואה ביחסים שבין מפקד לפקוד: כמעט ושכחנו את תופעת ה"זובורים" שנכחדה כמעט לחלוטין מצה"ל.
כיום קצת שכחנו את זה, אבל אפשר פשוט לדבר. לפתור את הדברים בשיטה הטובה והישנה - להציף אותם ולנסות לפתור אותם. ווטסאפ וכל אמצעי התקשורת האחרים שהשנים האחרונות הביאו עמן הם מבורכים, יעילים, נוחים - אבל הם לא מחליפים תקשורת בינאישית בריאה, בטח שבין מפקד לפקוד.