בהודעה שפרסם ארגון חיזבאללה יממה לאחר התקיפה בסוריה, נמסר כי בין ששת אנשי הארגון שנהרגו יחד עם אנשי משמרות המהפכה נמצא גם מוחמד עיסא, שהוגדר כמפקד וככל נראה גם החונך של ג'יהאד עימאד מורנייה, הבן של וההרוג השני בתקיפה. כמו כן, על פי מקורות זרים, חיל האוויר חיסל גם את עבאס איברהים חיג'אזי, מוחמד עלי חסן, ראזי עלי דאווי ועלי חסן איברהים.
ארגון הטרור מלבנון ספג מכה קשה, כשאיבד אנשים עם ניסיון מבצעי אדיר שנרכש בסוריה וגם לא מעט מכבודו כשחוסל בנו של מורנייה. נהוג להגיד שלכל אדם יש מחליף, רק שעד היום מחליפיו של מורנייה לא הצליחו להוציא פיגוע נקמה, למרות שניסו לא מעט פעמים. פני הפיקוד הבכיר והבינוני של הארגון השתנו אחרי התקיפה וקודמותיה, ואלה האנשים העומדים עתה בראשו.
טלאל חמיה
לקח כמעט שנתיים עד שהצליחו להבין מי הוא האדם שהחליף את עימאד מורנייה כרמטכ"ל חיזבאללה. בתחילה העריכו כי מדובר במוסטפא באדר א-דין, עליו נדבר בהמשך, אולם כיום ברור שחמיה זה האיש, כך לפחות טוענים בעיתון המצרי "אל-אהראם" הנחשב למקור מידע אמין.
מעט מאוד מידע קיים על האיש שעושה הכל כדי להתחמק מאור הזרקורים. חמיה נולד בשנות ה-70 בכפר בריטל שנמצא מדרום לבעל-בק שבבקעת הלבנון. כמו צעירים רבים, ביניהם חברו מורנייה, חמיה הצטרף לחיזבאללה אי שם בתחילת שנות ה-80, מיד עם הגעת המשלחות האיראניות הראשונות לאזור. שמו עלה לראשונה באמצע שנות ה-90, אחרי פיגועי הנקם שחיזבאללה הוציא לפועל בארגנטינה בעקבות חיסולו של עבאס מוסאווי, קודמו של נסראללה בתפקיד. גופי מודיעין רבים חקרו את הפיגוע ואחד מהם, ה-NSA, הצליח ליירט שדר בו נשמעו מורנייה וחמיה כשהם משבחים את הצלחת הפעולה בארגנטינה ולועגים למודיעין הישראלי בכך למעשה השניים חשפו את עצמם ואת מעורבותם בפיגוע שחזר לכותרות.
במשך שנים רבות היה חמיה סגנו של מורנייה, שפיקד על פעולות טרור רבות ובהמשך גם על הזרוע הצבאית של חיזבאללה. הוא עצמו ניהל פיגועים גדולים בשלל יבשות, ביניהם פיגוע שהביא למותם של 19 חיילים אמריקנים בשנת 96. בישראל מייחסים לו ניהול של חלק מההתקפות נגד כוחות צה"ל במלחמת לבנון השנייה, כמו גם פיקוד ותיאום על כלל הכוחות תחת מורנייה. הוא גם זה שסייע לו להקים את מערכי ההגנה של הארגון ולאמן את הכוחות, בעיקר את לוחמי יחידות הנ"ט והיחידות המיוחדות.
כאשר מורנייה חוסל על ידי ישראל בשנת 2008, מינה השייח נעים קאסם, סגנו של נסראללה, את חמיה למנהיג הצבאי של חיזבאללה. מאז הוא מנסה לארגן פיגוע נקמה ללא הצלחה. בין כישלונותיו, ניתן למנות את סיכול הפיגוע בשגרירות ישראל באזרבייג'ן. בהמשך הוא ניסה להקים תא של הארגון בסיני, כדי לפתוח חזית נוספת מול ישראל, אולם זה נחשף על ידי המצרים. אגב, מפקד אותו תא סיפר לחוקרים המצרים שחמיה הוא המחליף של מורנייה. "הצלחה" מסוימת הוא רשם כשהארגון הצליח להוציא לפועל את הפיגוע בבורגס.
ארגוני ביון רבים במערב, מעריכים שחמיה צבר ניסיון מבצעי אדיר במסגרת הלחימה של הארגון בסוריה, כמו גם שהוא האיש שמוציא לפועל את הפקת הלקחים שבעקבות מלחת לבנון השנייה. הוא נחשב למפקד יצירתי, אולם כזה שעדיין לא הגיע לאיכות של חברו המת, מורנייה.
מוסטפה באדר א-דין
למרות שבאופן רשמי הוא לא הסגן של חמיה, נראה שמדובר במספר 2 של ארגון הטרור. את דרכו המקצועית הוא התחיל בשנות ה-80 יחד עם בן דודו, מורנייה, והוא נחשב לאחד מדור המייסדים. יחד עם מורנייה וחמיה הוא היה שותף להתנקשויות, פיגועים וחטיפות של אזרחים מערביים בלבנון. הפעם הראשונה ששמו קפץ לארגוני המודיעין, הייתה אחרי ש ב- 1983 הכווייתים הצליחו לנטרל משאית עמוסה בחומר נפץ סמוך לבסיס של צבא ארה"ב. עוד באותה השנה, באדר א-דין וחבריו מצליחים לפוצץ את שגרירות ארה"ב בכווית ולפגוע בשדה התעופה.
א-דין גם היה אחראי לניסיון החיסול של האמיר הכוויתי, אחמד אל-ג'אבר א-סבאח, מה שהוביל למבצע גדול ולמעצרו של א- דין על ידי הכוויתים. בתגובה למעצרו, יצא מורנייה למסע פיגועים רצחני, שכלל בין השאר חטיפת מטוס של חברת התעופה הלאומית של כווית בדצמבר 1984 (שני אזרחים אמריקנים נהרגו), חטיפה של שני דיפלומטים צרפתים, וניסיון התנקשות בחיי האמיר של כווית.
אמנם אלה לא הצליחו, אבל בסופו של דבר אל- דין נמלט מהכלא אחרי שצבא עיראק כבש את כווית במלחמת המפרץ הראשונה. האיראנים הסתירו אותו בשגרירות וסייעו לו לצאת מהמדינה. מאוד מהר הוא חזר לעסוק בטרור וב-14 בפברואר 2005, הוא היה מעורב בהתנקשות של ראש ממשלת לבנון, רפיק אל חרירי. מעבר לכך, נראה שא-דין היה מעורב גם בפיגוע נגד התיירים הישראלים בבורגס. א- דין אחראי על מנגנון הפגועים של חיזבאללה בחו"ל ונחשב גם ליועץ בכיר של נסראללה בכל הקשור לתחום שלו, כשהוא עובד צמוד עם קציני משמרות המהפכה.
אחמד אל פאיד
מעט מאוד ידוע על האיש הזה שמשמש כסגנו של טלאל חמיה. לארגוני הביון הוא קפץ ככול הנראה לפני כעשור, אולי יותר, אבל לנו האזרחים הוא קפץ באפריל 2011, אחרי ששמו הודלף לכלי התקשורת. ההדלפה התרחשה בשנת 2011, כאשר מערכת הביטחון הוציאה התרעת מסע חמורה, בעקבות תכנית לפיגוע נגד מטרה ישראלית בחו"ל, במטרה לנקום את מותו של עימאד מורנייה. ההדלפה כללה גם מידע מסוים על היחידה שאחראית על הפיגועים בחו"ל, וכנראה ששימשה בתור רמז גס למחבלים: "תזהרו, אנחנו יודעים מי אתם".
אל פאיד שייך ככול הנראה לדור השני של אנשי חיזבאללה והוא למעשה מי שאחראי, תחת חמיה ואל דין, לתכנון של פיגועים בחו"ל, לגיוס אנשים ולוגיסטיקה של הפעולות וגם לתיאום מול המקבילים לו במשמרות המהפכה.
אחמד ספי א-דין
שמו של האיש לא אומר לנו הישראלים יותר מדי, אבל לפחות על פי כלי התקשורת בלבנון, זה האיש שמפקד על גזרת דרום לבנון. מהמעט שידוע עליו, נראה שהוא היה בין מפקדי הארגון במלחמת לבנון השנייה, ועסק בין השאר בתיאום בין יחידות הרקטות של הארגון לטווח בינוני. הוא החליף בתפקיד את השייח נביל קאוק בשנת 2010, ונחשב למי שמיישם בפועל את שינוי הפעולה של חיזבאללה, כחלק מההכנות שלו לסיבוב נוסף מול ישראל. זה כולל את המעבר משמורות טבע ל"מרחבי לחימה", כאלה שנועדו למשוך את יחידות צה"ל למתחמי מלכודת משודרגים.
ספי א-דין הוא נצר לשושלת מהאליטה של הארגון, והוא אחיו של האשם ספי א-דין, בכיר הארגון ששמו עלה כמחליף של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה במקרה שהוא יחוסל. כיום, האשם ספי א-דין משמש כראש הוועד המבצע של חיזבאללה.
אבו עלי טבטאאי
החיסול שמיוחס לישראל הביא בין השאר לפרסום שם נדיר, שעד היום היה מוכר רק בקרב אנשי המודיעין – אבו עלי טבטאאי. תחילה התפרסמו דיווחים כאילו הבכיר הזה של חיזבאללה נהרג בתקיפה, אבל לאחר מכן היה נראה שמדובר בכלל בקצין איראני בעל שם דומה מאוד. לפחות נכון להיום, נראה ששניהם שרדו את התקיפה, אם כי על זה נאמר "ימים יגידו".
מהמעט שכן ידוע, אבו עלי טבטאאי צבר ניסיון מבצעי אדיר בסוריה. בעיקר כמפקד היחידות המיוחדות של הארגון שהשתתפו במלחמת האזרחים שם. תחת פיקודו הצליחו אותן יחידות להציב מארבים קטלניים לשיירות בכירים של ארגוני המורדים, לפגוע בבסיסי האספקה שלהם וכנראה שגם להוציא נגדם כמה פיגועי תופת. יש טענות שלא ניתן לאמת כי אכן מדובר במפקד של כוחות חיזבאללה בלבנון.
במקביל לפעולות שלו בסוריה, טבטאאי נחשב בעיני בכירי צה"ל כאחד המפקדים המסוכנים בחיזבאללה. הוא פעל בתיאום עם מפקד כוחות קודס האיראניים, קאסם סולימאני, כאשר התפקיד כולל תיאום בין מערך ההגנה והמתקפה בדרום לבנון, בין איראן לחיזבאללה. רק לפני מספר ימים, איים נסראללה שלארגון יחידות של מאות לוחמים שיפשטו על ישובי הגליל בזמן מלחמה, יכבשו אותם ובכך יביאו להישג מורלי חשוב כמו גם לאבדות קשות. טבטאאי הוא הבכיר שבנה את הכוחות שאמורים לפשוט על יישובים בגליל, מי שאימן אותם ומי שגם אמור לפקד עליהם במידה ותפרוץ מלחמת לבנון השלישית. כאמור, בתחילה היו מי שחשבו להרים כוסית על מותו, אולם נראה שזה היה מוקדם מהצפוי.
מוחמד יוסף מנסור
לצד אנשי השטח שמתמחים בפיגועים בחו"ל, נגד ישראל ובלחימה, משקיע חיזבאללה גם במערך מודיעין שלו. אחד מבכירי המערך הוא מנסור, ששייך על פי מידע שדלף לתקשורת, ליחידה 133. הוא נחשף על ידי האתר "STOP910", שפועל לחשוף ברשת את פעילי הארגון ולכותרות הוא עלה לראשונה אחרי שנעצר במצרים.
בשנת 2009 הצליחו כוחות הביטחון במצרים לעצור תא טרור של חיזבאללה שחדר לסיני. תפקידו של התא היה לאסוף מודיעין על ישראל, לחבור לארגוני הטרור ברצועה ולשגר מסיני רקטות לעבר אזור הדרום. בין העצורים, היה גם אדם בשם סאמי שיהאב, שמוצאו ממחנות הפליטים ליד דמשק. כשהיה במעצר, האדון אפילו התראיין לאל אהראם תחת השם הזה. רק אחרי חקירות, כנראה מהסוג הקשוח יותר, התברר שמדובר בכלל בשם כיסוי והאדם הוא מפקד התא - מוחמד יוסף מנסור.
מנסור עבר עינויים קשים והסגיר את שמו של אחראי המודיעין בחיזבאללה, מוחמד קבלאן. הסיוט שלו הסתיים אחרי שבמהלך המהומות של האביב הערבי שפרצו במצרים הוא הצליח להימלט מהכלא. חודשים לאחר מכן תועד במהלך עצרת של חיזבאללה בבירות, כשהוא יושב לצדו של השייח מוחמד יזבק, בכיר בארגון. על פי אתר "STOP910", הוא משמש כיום בכיר ביחידה 133 של חיזבאללה, עליה מפקד אדם מסתורי נוסף ששמו מוחמד עטאיה.
דרג הביניים
ברחבי הרשת ניתן למצוא עוד לא מעט שמות של פעילים חשובים של חיזבאללה: נאג'ם א-דין, שנחשב למהנדס המטענים של הארגון ואדם בעל ניסיון רב בתחום, או מאג’ד אל-זכור, מי שמוגדר כזייפן של הארגון ובכיר במחלקה לסיוע לוגיסטי. מחלקה שתפקידה לסייע לאנשי המבצעים באמצעות הדפסה של כסף מזויף או תעודות שמזויפות באיכות גבוהה.
יש גם את חאג' ח'ליל חרב, מהבכירים של מנגנון המבצעים של חיזבאללה, שנחשב למייסד של יחידה 1800. אומנם לא קיים יותר מדי מידע על אותם אנשים, אבל נראה שיש מישהו או ליתר דיוק ארגון ביון כזה או אחר, שדואג מדי פעם להדליף את שמותיהם של אותם אנשים לתקשורת, כולל תמונות שלהם. לצד כל אלה פועלים עוד לא מעט אנשי צללים שלא מוכרים לנו, אבל סביר מאוד להניח שהם מוכרים היטב לאנשי המודיעין. נראה שגם אלה יגיעו בשלב כזה או אחר לידיעת התקשורת, מי לפני מותו ומי אחרי.