חייל ביחידה קרבית שנחשף למראות של גופות חיילים במלחמת לבנון השנייה הוכר באחרונה כנכה צה"ל לאחר שהתפרצה בגופו מחלת הסכיזופרניה. א', תושב צפון הארץ, התגייס לצה"ל לפני כ-13 שנה. הוא שובץ לתפקיד של נהג קרבי באחת היחידות בפיקוד הצפון. עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה, בשנת 2006, הוא שירת כנהג האמר במוצב "דובב" הנמצא סמוך לגבול.
לדברי א', בסיס היחידה שימש כנקודת ריכוז לחיילים פצועים והרוגים. לדבריו, מראות החיילים ההרוגים ופציעות החיילים החמירו מאוד את מצבו הנפשי והעצימו את חרדותיו. מתברר כי במהלך שמירה בבסיס הוא דרך את נשקו פעמיים ללא סיבה ונשלח לבדיקה אצל קב"ן וטיפול אצל פסיכיאטר בבית החולים זיו. למרות זאת, הוא נשפט ונדון לעונש מאסר. מאוחר יותר ניסה א' להתאבד פעמיים באמצעות סכיני גילוח לאחר שחשש כי נדבק באיידס.
"אני לא יכול לישון בלילות בגלל המראות הקשים של גופות החיילים והפציעות החמורות", הסביר א' לרופא היחידה שבה שירת. הוא אושפז מספר פעמים בבית החולים טירת הכרמל לאחר שאובחן כסובל מהפרעה פסיכוטית של מחשבות שווא ונטיות אובדניות. בהמשך נקבע לו פרופיל 21 והוא שוחרר משירות צבאי. אלא שאז החל א' לסבול מנדודי שינה קשים, סיוטים, עצבנות יתר וקשיים חברתיים. הוא מיעט לצאת מהבית והיה במעקב פסיכיאטרי.
א' הגיש תביעה לקצין התגמולים כדי שיוכר כנכה צה"ל לאור מצבו הנפשי, שלדבריו נגרם כתוצאה מהמראה של גופות החיילים. קצין התגמולים דחה את תביעתו בנימוק שלא נמצא שום קשר ישיר בין מחלתו לבין שירותו הצבאי. באמצעות עו"ד שחר המאירי, המתמחה בייצוג נכי צה"ל מול משרד הביטחון, א' הגיש ערעור על החלטת קצין התגמולים לבית המשפט השלום בחיפה. לכתב התביעה צורפה חוות דעת של פסיכיאטר שקבע כי הוא סובל מסכיזופרניה וכי המחלה פרצה בגופו בעקבות חשיפתו לגופות חיילים.
קצין התגמולים ביקש לדחות את ערעורו של א' בנימוק שהוא כלל לא נחשף לגופות, מפני שהגישה אליהן הותרה רק לקצין השלישות החטיבתי, לרב היחידה ולשני חיילים נוספים שהיו אמונים על זיהוי החללים. עם זאת, השופט אפרים צ'יזיק קיבל את ערעורו של א', הכיר בו כנכה צה"ל וחייב את קצין התגמולים לשלם לו הוצאות משפט בסכום של 12 אלף שקל. השופט ציין כי קיימת אפשרית מעשית שחיילים שאבטחו את הבסיס היו עלולים היו להיחשף לגופות.
"מצאנו כי יש מקום לקבל את גרסתו העובדתית של המערער בכל הנוגע לאירועים אשר גרמו לפגיעה הנפשית... העדפתי את חוות דעתו של המומחה מטעם התובע על פני זו של המומחה מטעם המשיב ומטעם בית המשפט", נימק השופט.