מהם יחסי הכוחות בין צבאות רוסיה ואוקראינה, שהמתיחות ביניהם גוברת בכל פעם מחדש? בחינה של המספרים מלמדת שלאוקראינים יש חיל אוויר חלש ודי מיושן, מלבד כמה טייסות יחסית מתקדמות, אך כמו שהגדיר זאת עורך מגזין Jane’s Intelligence, מתיו קלמנטס, "במקרה של מלחמה יבשתית נרחבת הוא יוכל לנהל לחימה משמעותית, שתחשוף נקודות תורפה משמעותיות רבות של הצבא הרוסי".
שני הצבאות צמחו מהאימפריה הסובייטית ומכירים את הדוקטרינה הצבאית אחד של השני. מאז שנת 2014 ומול המתיחות הגוברת עם רוסיה, אוקראינה הגדילה את הצבא שלה מ-160,000 ל-204,000 חיילים כאשר לנתון הזה יש להוסיף עוד 53,000 חיילים במשמר הגבול ועוד כ-60,000 חיילים במסגרת המשמר הלאומי שהוקם לאחרונה.
לרוסים יש מנגד מיליון חיילים בשירות פעיל (הצהרות שיש להתייחס אליהן בזהירות וככל הנראה אין להם יותר מ-700,000). לרוסים יש למעלה משני מיליון חיילים במילואים, לעומת כמיליון של אוקראינה. למרות העוצמה הצבאית שרוסיה מפגינה כלפי חוץ, כלל לא בטוח שיש לה היכולת או הרצון לכבוש את אוקראינה כולה.
ההערכה היא שהרוסים ישתלטו על חלק נרחב מאוקראינה ואז ילכו על מבצע ייצוב. פה תהיה ההזדמנות של אוקראינה להכות בצבא הרוסי בעזרת מאות רבות של טילי נ"ט שקיבלו בשבועות האחרונים מארה"ב ובריטניה. צריך לזכור שהכלכלה הרוסית במצב גרוע וגם זה שיקול הנוגע לעד כמה הרוסים יילכו רחוק.
צבא אוקראינה יילחם בעוצמה גדולה יותר מאשר מזו שהרוסים התמודדו איתה בגיאורגיה, בין השאר בעזרת מיליציות מקומיות. בשנים האחרונות האוקראינים גם צברו ניסיון צבאי רב במסגרת אימונים בינלאומיים בהם הצבא המקומי השתתף.
נוקאאוט אווירי לצבא רוסיה
אין ספק שבתחום האווירי יש לרוסים יתרון משמעותי, כמותי וטכנולוגי. חיל האוויר הרוסי נחשב לשני בגודלו בעולם, אחרי ארה"ב ומפעיל יותר מ-3,000 כלי טיס. מהם יש כאלף מטוסי קרב כאשר כמה מאות מהם זה מטוסי קרב מתקדמים כמו מטוסי היירוט סוחוי 30 וסוחוי 35 או מיג 29 וסוחוי 27 שרק מהם יש כ-500.
בתחום התקיפה יש לרוסים מאות מטוסי מסוג סוחוי 24 סוחוי 25 ומפציצים כבדים כמו הטופולוב 160 וטופולוב 22. כמו כן יש לרוסים עוד מאות מסוקי קרב.
מול העוצמה הרוסית, לאוקראינה יש חיל האוויר שמונה רק 130 מטוסי קרב. כולם מתוצרת רוסים כך שהם יודעים מה היכולות של היריב שלהם. אמנם יש לאוקראינה מערך הגנה אווירית מהגדולים באזור, כולל סוללות טילי S-300 אולם המספרים פה כל כך ברורים, שדי ברור כי חיל האוויר הרוסי ישלוט בשמים. בטח כאשר רוב המערכות הן מתוצרת רוסית, שלא נוהגים לייצא את הדגמים המובילים ומכירים את כל החסרונות.
מי ששולט באוויר יכריע בסבירות גבוה את שדה הקרב, אולם זה יהיה נכון לשלב הכיבוש. בהתנגשות קרקעית הרוסים יספגו ככל הנראה לא מעט נפגעים וכלל לא בטוח שהמלחמה באוקראינה תהיה "טיול" עבורם.
צפי להתנגדות חריפה ביבשה
בעוד שבאוויר ישנו יתרון רוסי ברור, הרי שביבשה יגלו הרוסים שהניצחון, שסביר להניח שיבוא, לא יהיה בנוקאאוט וגם לא יגמר בסיבוב הראשון. בעוד שבגיאורגיה הם התמודדו עם מאות בודדות של טנקים הרי שלאוקראינים יש אגרוף שריון הכולל למעלה מ-4,000 טנקים. מחציתם מיושנים, שלא נאמר עתיקים, מסוג T-62 ואפילו T-55 אבל יש להם כמה מאות טנקים מסוג T-80 ועוד טנקי T-84 מייצור מקומי. בנוסף יש לאוקראינים עוד יותר מאלף טנקי T-72 ולמעלה מ-6,000 נגמ"שים מסוגים שונים עליהם משגרים של טילי נ"ט.
אבל היתרון הגדול שלהם בתחום היבשה מגיע בזכות התעשייה הצבאית. אוקראינה מייצרת בעצמה טנקים מתקדמים, ה-T-84, ומעבר לזה מייצרת אמצעים טכנולוגיים שמשדרגים משמעותית את הטנקים שלהם. למשל מערכות ראיית לילה ומערכות ניווט ותקשורת. לכל זה יש להוסיף את העובדה שאוקראינה נחשבת בין המובילות בייצור טכנולוגיה לטילים. הכוחות הרוסים שיפלשו למדינה יאלצו להתמודד עם אלפי קני תותח ומעבר לזה עם מאות משגרים של רקטות וטילים מתקדמים.
בנוסף יגלו הרוסים כשמונה גדודים איכותיים, רובם שייכים למפקדת הכוחות המוטסים, יחידות מיוחדות ואלפי טילי נ"ט. אין ספק כי מצב כוחות היבשה שלה אינו מזהיר אולם מאז שקיבלה את עצמאותה מבריה"מ עברה אוקראינה רפורמה בכוחות המזוינים וארגנה את החטיבות והדיביזיות שלה במערכת גמישה ומתקדמת יותר.
אל מול המספרים האלה יש לרוסים כ-45,000 כלי רכב משוריינים מהם כ-20,000 טנקים, לפחות לטענת הרוסים כאשר פה יש להגיד שרבים מהם נמצאים באחסון ולא בשירות מבצעי. גם בידי הרוסים יש טנקים מסוג T-72, שעדיין נמצאים בשירות ו-T-80, לצדם טנקים חדישים כמו T-90 שנכנסו לשירות בתחילת שנות ה-2000.
שוב, המספרים נראים מפחידים אולם מצב כוחות היבשה ברוסיה ירוד. לפחות 40 אחוז מאותם כלים מושבתים מסיבות של תחזוקה לקויה. גם רמת האימון שלהם לקויה כאשר אחרי הפלישה לגיאורגיה עלו טענות רבות על רמת השליטה של המפקדים ובנוסף נגד מערכות הפיקוד והשליטה הירודות. באחד המקרים הצליחו הגיאורגים להשמיד גדוד רוסי שלהם.
הגזרה הימית: אוקראינה לא רלוונטית
אם הרוסים יחליטו לפלוש גם מהים, כזרוע תקיפה נוספת, חיל הים האוקראיני לא יהיה רלוונטי במערכה כאשר מול 25 ספינות מלחמה מיושנות עומד צי רוסי ובו למעלה מ-300 ספינות. בעוד שהצי הרוסי זכה לעדנה במהלך השנים האחרונות עם כניסה של ספינות טילים חדשות, באוקראינה לא נרשמה שום השקעה משמעותית.
לצי האוקראיני יש רק 9 ספינות טילים, רובן ירושה מיושנת מתקופת האימפריה הסובייטית, ובתחום הזה יש לרוסים כמאה. בעוד שלרוסים יש עשרות צוללות בעלות יכולת לשיגור טילי ים קרקע, כולל גרעיני, לאוקראינה יש רק צוללת אחת בת יותר מארבעים שנה.
כמו שאר זרועות הצבא, הצי הרוסי נראה גדול במספרים וקטן יותר במציאות אולם בשנים האחרונות זכה לקבל תקציבי עתק. מלחי הצי הזה השתתפו בעשרות תרגילים ותמרוני ענק וכאמור זכו לקבל גם כמה ספינות מתקדמות. מנגד הצי האוקראיני לא זכה להתאמן ובטח שלא לקבל ספינות מתקדמות, מלבד שדרוגים של התעשייה המקומית.
לאי קרים יש חשיבות מאוד גדולה עבור הצי הרוסי שהוא חלק חשוב בחזרתה של האימפריה הרוסית. חצי האי נמצא בנקודה שמאפשרת לצי הרוסי להחזיק עמדת כוח ושליטה אזורית גדולה. מהבסיס בחצי האי קרים הם שולטים בים השחור ומשם גם במיצרי הבוספורוס והים התיכון, שם יש להם בסיס חשוב בסוריה.
בינתיים נמסר מחיל הים האוקראיני שהם עדיין מחזיקים 10 ספינות בנמל סבסטופול שבחצי האי. לטענתם למרות עריקתו של מפקד החיל צוותי הקרב עדיין נאמנים למשטר בקייב. את שאר ספינות הסיור הם השיגו לנמלים אחרים, ככל הנראה לאחר השתלטות רוסית על הרציפים.
ההחלטה של פוטין
הסוף, אם אכן התרחיש יתממש, נראה די ברור: ניצחון רוסי, אך כזה שיושג במחיר כבד ואולי תהיה גם הפתעה אוקראינית. בעיקר בתחום הקרקעי ויתכן שגם בתחום הטילים והחימוש המשוטט, שגם הגיע לאוקראינה יחד עם טילי הנ"ט הרבים.
בסופו של דבר, בטח בפערים כאלה, המספרים מדברים ודי שנזכיר כי צבא רוסיה הענק זוכה לתקציב שנתי שכבר על ל-90 מיליארד דולר, בעוד שצבא אוקראינה בקושי מגרד את החמישה מיליארד דולר. וזה לפני שאנחנו מדברים על המצב הכלכלי הגרוע של המדינה, לאוקראינה יש חובות ענק ונראה שאין להם שקל "על הנשמה" כדי לתדלק את הטנקים.
אז צבא אוקראינה לא יעצור את שרשראות הטנקים ובסופו של דבר את סוף המערכה יכתוב רק אדם אחד וזה ולדימיר פוטין. הוא זה שיחליט האם תהיה פלישה או לא. בארה"ב ובאירופה יכולים בעיקר לאיים אבל אין להם כלים אמתיים להרתיע את האדון ממוסקבה, השואף להגמוניה עולמית וחזרה לימים הגדולים של בריה"מ.
