הוויכוחים בין מיליטנטים לפציפיסטים במדינה לגבי פעילויות צה"ל השונות קיימים תמיד. אך יש רגעים בהם כולם מאוחדים. כאשר צה"ל מוכיח שבכוחו כצבא קטן וחכם, כצבא יעיל ומדויק, גם לסייע לאנשים בצרה, כולם עומדים בהתרגשות. כולנו גאים להיות ישראלים באותם מבצעים שהקו המנחה שלהם הוא אנושי, לא צבאי.
חיילי פיקוד העורף מחלצים את שירן פרנקו
ברעידת האדמה האחרונה בטורקיה סירב ראש הממשלה ארדואן, כחלק ממסע השינאה שלו כלפי ישראל, לקבל סיוע ממדינתנו. אבל ב-1999, כשרעידת אדמה בחוזק 7.4 ריכטר פגעה בצפון מערב המדינה, טורקיה הייתה במקום חברתי יותר בינה לבין עצמה וביקשה סיוע מכל מי שיכלה.
משלחת ישראלית של פיקוד העורף נשלחה גם היא. המשלחת הגיעה לטורקיה בשעות הערב ונתבקשה על-ידי ממשלת טורקיה לצאת משימת חילוץ בבסיס חיל הים שבעיר גולצ'וק. כאשר התבררו ממדי האסון נשלחו לטורקיה עוד שתי משלחות חילוץ וכן בית חולים שדה. בשלב מסוים התברר כי בין הריסות אחד הבניינים בעיר הנופש צ'ינרצ'יק ישנן משפחות ישראליות, וצוות החילוץ יצא מיד כדי לנסות ולחלץ את הקבורים מתחת להריסות. בין המשפחות שנקברו תחת הבניין, נמצאה משפחת פרנקו.
החילוץ שניהל צוות החילוץ הצהלי הצליח להוציא את אם המשפחה איריס תוך 36 שעות, אך הצוות לא חדל מחיפושיו שם, ביודעו שאב המשפחה, שני ילדיהם והוריו של האב עדיין היו בין ההריסות. במשך 96 שעות חפר הצוות, לאט ובזהירות על מנת לא למוטט שום חלק בבניין שוב, עד אשר שירן בת ה-9 נמצאה, מיובשת, בין ההריסות. שאר המשפחה לא שרדה את האירוע. בסך הכל חילצו כוחות צה"ל 12 ניצולים חיים ו-140 גופות. בית חולים השדה של צה"ל שהוקם בעיר אדאפזרי טיפל ב- 1,200 איש, ביצע כ- 40 ניתוחים ויילד כ-15 נשים.
מבצע שלמה
ב-5 בינואר 1985 הופסק מבצע משה בעקבות הדלפה לעיתונות בדבר עלייתם החשאית של יהודי אתיופיה דרך סודאן לישראל. באתיופיה ובסודאן נותרו עוד קרוב ל-15,000 יהודים, ובמשפחות רבות, אשר כבר היו בישראל, נותרו חלק מההורים או הילדים באתיופיה. ב-1987, לאחר שאתיופיה הפכה לרפובליקה עממית, בראשותו של מנגיסטו היילה מרים, התחדשו היחסים הדיפלומטיים בין ישראל ואתיופיה. באותה תקופה עברו כל היהודים באתיופיה מאיזורי הכפר אל אדיס אבבה, עיר הבירה.
ב-1991 החל מרד במדינה האפריקאית, ושלטונו של מנגיסטו נראה רעוע. הדחתו הקרובה של השליט עוררה את החשש כי גורלם של אלפי היהודים שהמתינו בעיר לעלייה ארצה נתון בסכנה. בהתאם לכך החלה ממשלת ישראל, בראשות יצחק שמיר ובתיווך ארצות הברית, בניהול משא ומתן עם השליט האתיופי, במטרה לסכם על הוצאתם המהירה של היהודים מאתיופיה לישראל.
רק ימים ספורים לפני נפילת אדיס אבבה בידי המורדים הושג הסכם וצה"ל יצא למבצע בזק אווירי לחילוץ יהודי אתיופיה, תחת פיקודו של אמנון ליפקין שחק. במהלך כ-34 שעות (בין 24 ל-25 במאי 1991) טסו כ-30 מטוסי נוסעים ומטען בין נמל התעופה בן-גוריון לנמל התעופה באדיס אבבה והעלו כ-14,400 מיהודי אתיופיה. במבצע השתתפו גם הג'וינט, "המוסד", השב"כ, ומאות לוחמים מיחידת שלדג שאבטחו את אזור נמל התעופה.
במבצע נקבע שיא עולמי לאחר ש-1087 איש הוטסו במטוס בואינג 747 של חברת אל על . במהלך הטיסה אף נולד תינוק ועל כן גדל מספר הנוסעים באחד.
סיפורי החילוץ של 669
יחידת החילוץ של צה"ל הוקמה כדי לעסוק בחילוץ אנשי צוות אוויר שנטשו את מטוסם, באימונם בטכניקות נטישה, מילוט והישרדות, ובפיתוח תורת לחימה ואמצעי לחימה ייעודיים לתחומים אלה. אך מהר מאוד התחום התרחב להצלת כל מי שצריך - חילוץ מטיילים שנפצעו, חילוץ צוותים ימיים, פינוי בהטס של פצועים לבתי חולים וביצוע סריקות אוויריות וקרקעיות לאיתור נעדרים. כשמטייל נופל לאיזור שאי אפשר להגיע אליו עם רכב, מגיעה היחידה עם מסוק ומחלצת אותו. רק לפני חודשיים נפל נער מהגליל לתוך נקיק במהלך טיול שנתי והיחידה הגיעה לחלץ אותו. מסוק מוקפץ, חבלים מורדים למטה, המטייל מושם על אלונקה ועד לבית חולים הוא מקבל טיפול מרופא שנמצא על המסוק. בינואר חילצו צעיר שנפל לבור בבית חגי. לפני שנתיים חילצו בחור שנסח עם הסירה שלו ללב ים.
אבל לא כל המבצעים כאלה פשוטים. באחד החילוצים המסובכים בהם נתקלה היחידה, עליו מסופר בביטאון חיל האוויר, היו צריכים לוחמי 669 לחלץ שלושה פועלים שנתקעו על משטח רעוע בקצה ארובה בגובה 250 מטרים, זאת לאחר תאונה מחרידה בה נהרגו שבעה פועלים אחרים. הלוחמים השתלשלו ממסוק האנפה בעזרת כבל, חיברו את הפועלים לרתמה והעלו אותם אחד אחד לגג. לאחר מכן, מכיוון שנשארו פצועים אשר לא ניתן היה לחלצם בדרך הרגילה, בנו הלוחמים מערכת חבלים ועגינות מורכבת שאפשרה להם לחלץ את הפצועים בלי לסכן את חייהם.
רעידות האדמה בהאיטי וביפן
98 שעות לאחר רעידת האדמה הקטלנית בהאיטי, צה"ל כבר פרס בית חולים שדה במקום. מעבר לסיוע בחילוץ, הקים צה"ל יחידת תקשוב אשר אפשרה לבצע את תעדוף ההחלטות באלו חולים לטפל ובאלו לא, בגלל מוגבלות המשאבים שעמדו לרשות המצילים. השיטה הזו סייעה לרופאי בית חולים השדה להציל לא פחות מ-11,000 בני אדם. כוחות החילוץ עבדו שם שעות נוספות גם כן כמובן. כאשר אדם אשר היה תקוע מתחת להריסות 125 שעות הצליח לתקשר עם הכוחות באמצעות הודעות SMS, עבד כח החילוץ במשך שמונה שעות עד שהוציאו את האדם וטיפלו בו רפואית. במקרים אחרים שילב צה"ל כוחות עם מדינות אחרות, כמו במקרה של שתי צעירות שנמצאו מתחת להריסות וצהל חילץ אותן יחד עם כוחות מניקרגואה, רוסיה וונצואלה.
כוחות פיקוד העורף שהגיעו להאיטי סייעו לתושבים לחזור לחיים נורמליים. הם עזרו להתקין מיכלי מים, הרמת מבנים וכל סיוע בשגרת החיים שנדרש.
בית-חולים השדה של משלחת צה"ל שילב צוותי רפואה רבים בעבודת בית החולים כחלק מסגל הרפואה. בין היתר שולבו שמונה רופאים ואחיות מקולומביה, צוותי כירורגיה בריטים מתנדבים מלוס-אנג'לס ועוד. בסך הכל טיפל בית החולים, במהלך השבועיים בהם עמד במדינה מוכת האסון, בלמעלה מ-1,000 פצועים, 16 לידות ו-314 ניתוחים. בעוזבו החליט הצוות להשאיר חלק מהציוד, דוגמת אוהלים, תרופות וציוד רפואי, לשימושם של צוותי הרפואה השונים שעוד נשארו בהאיטי.
ביפן המשימה הייתה פשוטה יותר – הקמת בית חולים שדה לטיפול בנזקקים. מעין קופת חולים מקומית. היפנים התעקשו שלא יגיע צוות גדול יותר מ-50 איש, וחיל הרפואה בחרו לכלול בהרכב רופאים מכמה שיותר תחומי התמחות: כירורגיה, אורתפודיה, עור, עיניים, גינקולוגיה ואורלוגיה, רדיולוגיה ודימות, רופאי משפחה, אף אוזן גרון ועוד. לצידם הצטרפו להרכב שבעה אחים ואחיות ואנשי לוגיסטיקה ותקשוב שתמכו במרפאת המומחים בהיבטים שאינם רפואיים. הצוות יצא עם 80 טון ציוד והיה הצוות הראשון שקיבל את אישור יפן לסייע. "אנו באים לשם כדי לייצג את הצורך הפנימי שלנו. את חוסר היכולת לראות אדם בסבלו", אמר אז לאנשיו ראש המערך הרפואי של המשלחת, אל"ם ד"ר אופיר כהן-מרום. אחרי משפט כזה, באמת שכולם מאוחדים.