מחבלת חמושה בסכין מנסה לחצות את הגדר במטרה ברורה לפגע באזור ירושלים. היא נקלטת במצלמות מרכז השליטה של מג"ב במרחב התפר. "כוח שהיה שם דיווח לנו מה קורה. במקביל הקפצנו צוות מפלוגה ח', עם דגש שתהיה שם לוחמת כדי שאפשר יהיה לעשות עליה חיפוש. הקפצנו צוותים נוספים וכשהמחבלת הבינה שלכדו אותה, היא זרקה את הסכין".
לכאורה מדובר בעוד פיגוע כמו רבים המסוכלים על ידי לוחמי מג"ב. אולם מה שמיוחד בסיפור הזה, הוא השותפים לסיכול. שני חיילים עם מוגבלויות רועי באט ואלישיב לקס – שהתגייסו למג"ב במסגרת תכנית החיילים של שלוה "עולים דרגה" ומשרתים בתפקיד מש"קי חמ"ל.
השילוב של הצעירים עם הצרכים המיוחדים משלוה במג"ב יצר חיבור אותו ניתן להגדיר כקסום, המעניק הרבה מאוד לכל מי שמעורב בו. הגענו לאחרונה למשל"ט של מג"ב במרחב קו התפר, שם ראינו את העבודה שלהם, את התרומה למדינה וכל מה שנלווה לשרות הצבאי. מה שראינו שם בעיקר, הוא את התרומה האזרחית והאישית שכל הצדדים מקבלים במסגרת המפגש וקבלת האחר. החיבוק שמג"ב נתנו לפרויקט הזה מגיע עד לראש הפירמידה - מפקד החיל ניצב אמיר כהן.
ארגון שלוה מטפל ונותן שירותים לכ-2,000 ילדים ואנשים עם מוגבלויות מגיל לידה ועד בגרות. במסגרת שלוה נבנה פרויקט בשם "עולים דרגה" - תוכנית הגיוס והלימודים לבוגרים עם מוגבלויות בגילאי 18-21. אורכה של התכנית הוא שלוש שנים ובתוכן, מי שמתקבל נהנה ממגורים עצמאיים בדירה במערך הדיור בקהילה של שלוה, תכניות פנאי בזמנים בהם הם אינם בצבא, הכשרה לחיים בשעות אחה"צ וכן ליווי ולימודים במרכז האקדמי לב.
"התגייסתי לפני שנתיים וחצי ואני משרת במשל"ט", מספר רש"ט באט ממשתתפי התוכנית. בחיוך רחב הוא מוסיף ש"קיבלו אותי בידיים פתוחות ומצדיעים לי כל בוקר. במסגרת התפקיד שלי, אני פותח אירועים, שולח צוותים כשצריך ומתפעל את המצלמות של החמ"ל". הוא מוסיף ש"הגעתי לפה כי היה לי מאוד חשוב לשרת את המדינה שלנו".
בגאווה לא מוסתרת, הוא מוסיף ש"מג"ב חיבקו אותנו ואפילו יש לי דיבור עם מפקד מג"ב". לשאלה על מה השיחות ביניהם הוא שוב ענה בחיוך רחב, "אומר דברים. זה בינינו".
רש"ט אלישיב לקס, גם הוא ממשתתפי התוכנית המשתתפים בתכנית מוסיף ש"אנחנו עושים משמרות מלאות בחמ"ל, מנהלים שם אירועים, מדברים בקשר ועושים כמו כולם כל מה שצריך". הוא מוסיף שאחרי כל אירוע כזה: "יש לך הרגשה טובה. היה לי חשוב לשרת את המדינה שלנו, זה משהו שמגיע מהבית. כל הבסיס מכיר אותנו והקשר שלנו עם כל הלוחמים אישי".
באט מוסיף שהקשר שלהם עם חבריהם ליחידה ממשיך גם מעבר לזמני המשמרת. "הם באים אלינו לשלוה המון, מדברים איתנו, אנחנו מבלים יחד ממש כמו כל חבר שמגיע לבקר אותנו".
מוטי דדוש, מנהל התכנית, מספר שהפרויקט שנולד מצורך. בשלוה ובמשרד הרווחה הבינו כי קיים ביקוש אדיר מצד הנערים להשתלב בשירות צבאי. "הבנו שיש צורך של נוער דתי שחיפש את המסגרת לשילוב בצבא, גם מסגרת חוץ ביתית שתביא לשלוב שלהם בחברה".
לפני כשלוש שנים הם יצאו לדרך מבלי שידעו לאן זה ילך ואיך יתפתח. "אלישיב ורועי היו בין הנערים הראשונים שבאו להתראיין", דדוש מספר. "ראינו מוטיבציה בשמיים. אבא של רועי סא"ל במילואים, גם האחים ובני הדודים של אלישיב במקום שבו צבא זה מאוד מדובר".
התכנית ושילוב נערים עם צרכים מינפו את הקשר שבין שלוה למשמר הגבול ומהר מאוד הם ידעו להגיד שמדובר בהצלחה. "אנשי מג"ב שיושבים איתם במשמרות, הקצינים של הגדוד נתנו מעטפת וייצרו יחד חיבור מאוד מוצלח", ממשיך דדוש. "יש פה ערך מוסף והבנה ששלוה מנסה להוביל בחברה, שלכל אחד מגיע את המקום לתת ולעשות למען המדינה. השאלה היא איך עושים את זה".
החוכמה, ויש לומר שגם הקושי, היא בהתאמה שצריך לעשות לכל אחד מהנערים האלה. "בסוף החברה שלנו מרוויחה את ההבנה שלכל אחד מגיע המקום שלו, שלכל אחד יש חלק. אנחנו חברה מאוד שונה בכל המובנים וצריכים כעם להסתדר ולהיות יחד. השלם גדול מסך חלקיו. רועי ואלישיב מביאים איתם רצון ושימחת חיים. באים בתום ותמימות למשימה ולנו כחברה יש מה ללמוד מהם".
במסגרת התכנית הם החלו לשרת כמתנדבים. אולם התוצאות המרשימות הביאו לכך שהם התגייסו לשירות מלא. "ההשבעה בכותל הייתה מרגשת", אמר דדוש. לפני הגיוס, שבשונה מתוכניות אחרות הוא מלא וכולל קבלת חוגר, המיועדים לשירות עוברים במשך חצי שנה הכנה לצבא ולחיים בכלל. הם מתגייסים ומשרתים ביחידות ובתפקידים משמעותיים: חלקם בפיקוד מרכז, פיקוד דרום (בסיס ענתות) יחידת 8200 וכמובן מג"ב (גם בעוטף וגם בירושלים).
במהלך הסיור שלנו בבסיס עטרות של מג"ב, שם רועי ואלישיב משרתים, נכנסנו לחמ"ל. כבר בשנייה הראשונה ברור שמדובר בממלכה של השניים. אנשי הקבע שהיו במשמרת חיבקו אותם בחום, השיח היה כזה שכל חייל סדיר מכיר בלי שום הבדל. רועי השתלט מהר על העניינים, הציג את מערכות הצילום, איך הוא מתפעל את החמ"ל ומנהל אירועים. קשה שלא להתרגש מתחושת השליחות שלו ושל אלישיב והאופן בו השתלבו חברתית ומקצועית.
כאמור, במקביל החיילים גם לומדים במרכז האקדמי לב, כשהלימודים משלבים לימודי יהדות ולימודים אקדמאיים. מעבר ללימודים ולשירות הצבאי, הם מקבלים המון פעילויות העשרה: ספורט, קרב מגע, אימון כדורסל, בריכה חדר כושר וגם ליווי ותוכניות טיפול שהם זקוקים להן, ע"י עובדת סוציאלית וקלינאית תקשורת.
יפעת מילר, עובדת סוציאלית של התכנית, מוסיפה: "אני רואה את ההתפתחות האישית שלהם, הם יותר לוקחים יוזמה וזה הקפיץ אותם מבחינה רגשית. הביטחון העצמי שלהם והתקשורת טובים יותר. שאר החבר'ה בשלוה רואים אותם ורוצים להיות כמוהם. התכנית מאוד מבוקשת והשאיפה שלנו לתת את זה לכל מי שצריך".
עוד מוסיפה העובדת הסוציאלית כי: "עד גיל 18 מסתדרים והם בכיתות שילוב. בגיל 18 יוצאים לשרות צבאי, לישיבות והם שואלים לאן מועדות פני וזה מנכיח את הקושי. מישהו בחברה צריך לתת לזה מענה. שלוה התגייסה לדבר הזה וכרגע אנחנו עם 14 חבר'ה, רוצים שזה יגדל יותר".
לוחמי מג"ב מספרים באופן נחרץ שהם עצמם מקבלים הרבה יותר ממה שהם נותנים. השגרה שלהם קשה, בטח בתקופת שומר החומות, הרמדאן והפיגועים שהיו. מרחב התפר נחשב לאחד המאתגרים ודווקא שם אלישיב, רועי וחבריהם השתלבו בצורה אותה מגדירים כ"מדהימה".
"התפקיד חשוב מאוד והם טובים בו"
פקד אלי, סמ"פ בגדוד מג"ב שבמרחב התפר מסביר ש"אנחנו אחראים על הסגירה בין ירושלים לאיו"ש. מכל ההיבטים. זה אומר שהמטרה שלנו למנוע כניסה של עשרות אלפי אנשים באופן לא חוקי. אנחנו הגדר והמסייעים לגדר במטרה למנוע פח"ע".
מהתיאור שלו אפשר להבין עד כמה הפעילות שלהם עמוסה ומאתגרת. "המשל"ט שבו יושבים אלישיב ורועי הוא המקום שאומר לנו מה חריג ומה לא. יש לי עשר שנות ניסיון בחיל ויש מצבים שאני מתקשר למשל"ט, רועי ואלישיב עונים ואומרים לי מה כדאי לעשות מהניסיון שיש להם כמי שחווים את כלל אירועי הגדוד. זה מעבר לכך שהם משגרים אותנו למשימות ומעבירים לנו מידע".
פקד אלי מוסיף ש"העובדה שיש במשל"ט אנשים שבכלל לא חייבים להיות שם ובוחרים לתרום היא בעלת משמעות". הוא מוסיף בחיוך רחב ש"ביום הראשון שלי בגדוד אני פוגש את רועי, הוא אומר לי אתה המפקד החדש ומציג את עצמו. בוא נגיד שאומץ לא חסר לשניהם. זה מעלה לך חיוך ואישית אני מאוד אוהב את החיבור הזה של משטרה, של מג"ב לקהילה. גם כמ"מ לקחתי על עצמי פרויקט של נער בסיכון, שאחרי הרבה מאמצים הצלחנו לגייס. זה נותן תחושה טובה וחשוב לדעת לעשות את זה, להתאים את החליפה לכל אחד מהם ולתפקיד שאנחנו מייעדים לו כשאגב, זה נכון לכל לוחם".
הוא מוסיף שרועי ואלישיב "מבחינתי הם לא שונים מכל לוחם שעבר למשל"ט. הם שווי ערך. יותר מזה, הניסיון שהם צברו במשל"ט מסייע לנו. יש להם ידע, לפעמים יותר מכל לוחם. היכולת להעביר מסר קצר ומדויק זה משהו שצריך ללמוד אותו והם מאוד טובים בזה, תפקיד חשוב מאוד". הוא מוסיף שגם הלוחמים הצעירים, בני 18-19 מאוד התחברו "האמת, אין שוני. עבורנו הם שוטרים ולוחמים כמו כל לוחם".
בפן החברתי מאוד חשוב שלא יהיה שוני, שיהיה שוויון. מטרת התכנית היא להזין את הבוגרים בתכנים שגם יסייעו להם ביום שאחרי להיות עצמאיים ופרודוקטיביים לחברה הישראלית. זה מגיע גם מתוך הבנה שבמדינת ישראל השירות הצבאי מהווה נדבך חשוב ביכולת ההשתלבות בחברה ובמידה רבה, הוא מהווה כרטיס כניסה לחיי האזרחות.
בשלוה רואים את החשיבות הגדולה של מציאת פתרונות כדי לשלב אנשים אלו בצה"ל ובמג"ב ככרטיס כניסה לחברה הישראלית ובכך, גם להגשים את הרציונל של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, וכמענה לכך יצאה לדרך תכנית 'עולים דרגה'.