לסגן מולעולם (מולי) אמבאו יש תפקיד לא שגרתי: היא משרת כ"קצינת ליוויים" בחיל המשטרה הצבאית, תפקיד בו מלווים בכל יום עצורים מכלא 4 הצבאי בדרכם להישפט בבית הדין הצבאי. "כל יום בתפקיד הוא משהו אחר לגמרי", היא מספרת בשיחה עם mako, "פוגשים אוכלוסייה מגוונת, בדרך כלל עצורים אחרים כל פעם ולפעמים כאלו שחוזרים".
מולי מתראיינת אחרי שנבחרה לאחת מבין 120 מצטייני הנשיא של צה"ל שהשתתפו השבוע (שני) בטקס חגיגי עם נשיא המדינה, שנדחה מיום העצמאות בגלל הקורונה. בשיחה סיפרה על התפקיד הייחודי שלה, הרגע בו התבשרה שנבחרה למצטיינת וסגירת המעגל האישית שתרשום בקרוב.
היא בת 21, נולדה באתיופיה ועלתה ארצה בגיל שלוש. כשהגיוס התקרב נאבקה כדי להעלות פרופיל רפואי ולהגיע לתפקיד משמעותי. "לפני הגיוס הייתה ועדה רפואית", היא משחזרת, "קבעו לי פרופיל 45 אבל היה חשוב לי להעלות אותו ל-64 כדי שאוכל להשתבץ למגוון גדול יותר של תפקידים כולל תומכת לחימה. אישית אני יותר מתחברת לסוג התפקידים הזה".
למה רצית להגיע דווקא למשטרה הצבאית?
"זה חיל שעד שאתה לא בפנים קשה להבין את כל התפקידים בו. תמיד חושבים ישר על דו"חות ודיגום, לא יודעים שיש עוד תפקידים. קודם כל צריך להוריד את הסטיגמות. גם כמפקדת זה אתגר להסביר לחיילים בדיוק את מהות התפקיד שלהם".
מה מהות התפקיד מבחינתך?
"הוא דורש קודם כל לדעת איך לפנות לאנשים, במיוחד עצורים במצב רגיש שנלקח מהם החופש שלהם. אתה צריך לבוא ולהסביר להם את הרציונל, שאתה לא נגדו ומסייע לו לקבל שיחה עם עורך הדין שלו או להגיע לדיון בזמן".
מה הדבר הכי הזוי שקרה לך בתפקיד?
"קרה שראיתי אנשים שאני מכירה וזו הייתה סיטואציה מוזרה שפתאום אני אחראית וצריכה לדאוג להם. הרבה פעמים הם מתייעצים איתנו, למשל על האם לדבר בדיון ומה לומר. נפתחים ומחפשים אוזן קשבת, מרגישים איתנו בטוח".
היא מוסיפה שהתפקיד מתאים במיוחד לאנשים שרוצים להעלות את הביטחון העצמי שלהם. "בהתחלה מלווים את הכלואים בחשש אבל עם הזמן צוברים ניסיון ולומדים את הגישה. בונים את עצמינו. ככל שמתקדמים בתפקיד מרגישים שמתפתחים ברמה האישית".
ההתפתחות האישית שלה הגיעה אחרי שמילאה את מקומה של המ"פ במשך חודש כשהמורל ביחידה היה ירוד, גיבשה את הפלוגה והבהירה לכל חייל מה המשמעות בשירות שלו. "זו פלוגה שאחראית לשנע עצורים מאזור השרון ועד אילת", היא מסבירה על העבודה בשטח. "העברות בין מעצרים, דיונים וכדומה. אחראים לספק להם את כל המעטפת ולשמור על ביטחונם".
"יש לנו גם שיתופי פעולה עם השב"ס", מוסיפה הקצינה ומסבירה, "אנחנו מקבילים ליחידת "נחשון" אצלם. הם מגיעים להרצאות אצלנו ועוזרים לנו להעלות את רמת המוטיבציה לתפקיד".
איך משפיעה עליכם הקורונה?
"משפיעה מאוד. חולקנו לקפסולות וכל צוות צריך להיות אחראי על עצורים מפלוגה אחרת בכלא, זה מצריך הרבה תשומת לב ואחריות רבה יותר ממה שגם ככה יש תמיד".
בקרוב היא תיכנס לתפקידה החדש כמפקדת פלוגה. "עבורי זו סגירת מעגל לפקד על הפלוגה שהייתי בה גם חיילת וגם מפקדת מחלקה. יש לי גם מחשבות על האזרחות, לימודים ודברים שאני רוצה להגשים ומאמינה שהזמן לזה עוד יגיע".
איך הגבת כשהודיעו על בחירתך למצטיינת נשיא ומה זה עבורך?
"כשהמ"פ שלי התקשר להודיע לי הייתי בחו"ל וברגע הראשון חשבתי שזה בצחוק ולא אמיתי. כשהבנתי שכן התקשרתי להורים להודיע להם והרגשתי בחלום. זה יותר מלהיות מצטיינת ביחידה שלך, משהו הרבה יותר רחב ומשמעותי".
