אלון אשתמקר (19) משרת היום כחייל מן המניין בצבא ששואף להתקדם לתפקיד משמעותי וגדול יותר בשירות. אבל רק מי שמכיר את סיפור החיים של אלון יותר מ-10 שנים אחורה, יודע כמה הספיק לעבור בחייו כדי להגיע לנקודה הזאת. 

"אני משרת כנהג מבצעי בביסל"ח (בית הספר לחי"ר), מוגדר כחייל בודד וגר בדירה שקיבלתי מהצבא", פותח אלון. "אבל החלום זה להיות נהג בט"ש (ביטחון שוטף). אנחנו עובדים על זה", הוא מספר בציפייה.

הוא הגיע מרקע לא פשוט בבית. "תמיד ראו שיושב עליי משהו, אבל לא היה לי עם מי לדבר". בגיל 8 נכנס לפנימייה בפעם הראשונה. "הכל קרה ביחד. המעבר למקום אחר, הגירושין של ההורים שהתרחשו במקביל. כל כך הרבה קשיים שלא ידעתי איך להתמודד איתם. זה הפך אותי לילד סגור ומופנם". 

מנער בעייתי לחייל ביחידה לוחמת (צילום: באדיבות המצולם)
הגיע מרקע לא קל והרבה להסתבך. אלון | צילום: באדיבות המצולם

בגיל 12 ואחרי 3 שנים בפנימייה אחרי שינוי משמעותי שאבא שלו עבר, הוא חזר לחיים של אלון. "הוא הפך להיות גם חלק מסיפור ההצלחה שלי, היה ההשראה. אם לא אבא שלי שהיה בא ומחדיר בי אמונה לא יודע איפה הייתי". 

למרות שהמצב בבית השתפר ואלון שב לחיק משפחתו, הוא הכיר חבורת "ילדים לא טובים", לדבריו. "התעסקנו עם הכל מהכל. סמים, פריצות, אלימות". אלון החל לצבור תיקים במשטרה על עבירות שביצע. בגיל 13 הוא נעצר על אלימות לראשונה. בגיל 14 בלבד, לאלון יש במשטרה כבר 22 תיקים. "לא הסתדרתי, היה לי קשה מאוד", הוא משתף. 

בשלב הזה הגיע למעון "גיל עם" של רשות חסות הנוער במשרד הרווחה והביטחון החברתי. גם שם, ההתחלה לא הייתה קלה. "אמרתי להם שאני לא מבין לאן נכנסתי. השיא היה שהכנסתי למעון סמים ואמרו לי אחרי בית משפט שזו ההזדמנות האחרונה שלי. הבנתי שזו התחנה האחרונה. שעוד טעות אחת אני נכנס לכלא". 

אלון הבין שהוא צריך לעשות שינוי ומציב לעצמו מטרה חדשה. "החלטתי שאני הולך להתמקד בשירות הצבאי שלי. הבנתי שאני הולך להתגייס וזה מה שיעזור לי לעשות שינוי. היה לי פטור מגיוס, והחלטתי לשנות את המצב". הוא הצטרף לפעילת עמותת גלישה במעון גיל-עם. "אחד הדברים המשמעותיים שקרו לי בחיים", כך הוא מספר.

מנער בעייתי לחייל ביחידה לוחמת (צילום: באדיבות המצולם)
למרות הקשיים עלה על דרך טובה בצבא | צילום: באדיבות המצולם

"הגלישה עזרה לי להתמודד עם פחד. פעם הייתי מפחד להיכנס לים. למדתי איך להתמודד עם דברים שמפחידים אותי. הצבתי לעצמי יעדים קטנים. התחלתי יותר לבוא ולהיפתח. אם למשל הייתה שיחה קבוצתית ולא הייתי מדבר בה, אז היה לי יעד להגיד משהו קטן בשיחה הבאה ולהיפתח". 

מה בעצם השתנה בך?
"הבגרות שלי. למדתי לפתח את עצמי. אם אני עצבני לדוגמה, אז אני יודע ללכת לצד ולהירגע, לשמוע שירים, לספור, להתאמן. כל זה גורם לי להצטרף למכינת מגדלור - המכינה הימית היחידה בארץ".

איך זה קרה? 
"הייתי בגיל-עם והעובדת הסוציאלית אמרה לי שהיא רשמה את הפרטים שלי למכינה. היא אמרה לי מה אכפת לך לנסות? הייתי בראש אחר - להתגייס, להשתחרר וזהו. אבל בחרתי לנסות. התקבלתי למכינת מגדלור והלב שלי אמר לי שאני צריך ללכת לשם. הלכתי עם הלב שלי". 

מנער בעייתי לחייל ביחידה לוחמת
כבר בתחילת הדרך בצבא נבחר כמצטיין. אלון

במכינה, אלון התגבר על הקשיים העמוקים ביותר שלו. "הגעתי למקום שיש בו צעירים שהם לא כמוני. נפתחתי לעוד אנשים. הכרתי עוד קהילות. זה היה בין הדברים המשמעותיים והטובים שהיו לי בחיים". בשיחה עם מנהל המכינה, אלון שיתף אותו שהוא רוצה לבטל את הפטור שלו מגיוס. הוא עבר תהליך והצליח. אלון התגייס, תחילה לחוות השומר, שם סיים הכשרה בהצטיינות וכעת הוא משרת כאמור כנהג.

"בהמשך, הגעתי לגיל-עם בחזרה לספר את הסיפור שלי. על איך הצלחתי להתגבר על המכשול הזה ועל מכשולים אחרים. אחרי זה, נערים שלחו לי הודעה שהשיחה שלי שינתה להם את החיים. שעזרתי להם לחשוב אחרת, כי אני יודע בדיוק. הייתי במקום שלהם. אני יודע איך הם מרגישים".


רשות חסות הנוער אמונה על הענקת טיפול חוץ-ביתי במצבי סיכון מוגבר ועבריינות של בני נוער. נערים ונערות שמוצאים מביתם ע"י בית המשפט מגיעים למערך המעונות של רשות חסות הנוער כדי להגן עליהם ועל סביבתם, וכדי לספק להם מענים חינוכיים-טיפוליים המותאמים לצורכיהם. הטיפול ברשות בבני נוער שהוצאו מביתם על פי חוק או בצל החוק, לאחר שכל ניסיונות הטיפול הקודמים בהם נכשלו, הוא סמכותי ונעשה מתוקף החוק במדינה.

זיו גרשוני, מנהל רשות חסות הנוער במשרד הרווחה והביטחון החברתי, מציין: "רשות חסות הנוער רואה בשירות ערכי ומשמעותי בצבא או במסגרת שירות אזרחי מדד חשוב להצלחת התהליכים החינוכיים-טיפוליים המתבצעים במסגרות הרשות. בהרבה מובנים המעבר בין מסגרות הרשות למסגרת המשכית, בין אם מכינה, שנת שירות, שירות צבאי / אזרחי, אקדמיה או תעסוקה איכותית ויציבה, מהווה המשך ישיר לתהליך ומגדיל באופן משמעותי את סיכויי ההשתלבות של בוגרות ובוגרי רשות חסות הנוער בהצלחה בליבת החברה הישראלית, כאזרחים נורמטיביים ותורמים".