מלחמת האזרחים בסוריה משתוללת כבר קרוב לחמש שנים, ובשנה האחרונה נראה שהמצב מדרדר ומשפיע על העולם כולו, כאשר קרבות ופיגועים קשים גובים קורבנות הרבה מעבר לגבולות המדינה המתפוררת. נכון להיום, לא פחות מאלף ארגונים ותתי קבוצות נלחמים בסוריה בעד או נגד המשטר, ואחד נגד השני. מה שבשנת 2011 נחשב להתקוממות הסלים מאוד מהר למלחמת אזרחים בעלת השלכות גיאו־פוליטיות וחברתיות מרחיקות לכת, שגבו עד כה את המספר הלא נתפס של 300,000 הרוגים. ארבעה מיליון סורים הפכו לפליטים, לא כולל כ-7.5 מיליון סורים שהפכו לעקורים במדינתם.
מסכמים את 2015 ב-mako:
אסד, למרות התחזיות, לא נפל ואף התחזק במהלך השנה האחרונה, כאשר הוא זוכה לתמיכה של הבריון החדש בשכונה, הנשיא פוטין. והרוסים לא לבד; הרבה מאוד מדינות מעורבות במלחמת האזרחים בסוריה, כל אחת על פי האינטרס שלה, כאשר גם ישראל מכניסה את ידה מדי פעם לקלחת הבוערת הזו.
רגע לפני שנפתחת עוד שנה של מלחמה אכזרית בסוריה פז"ם עושה לכם סדר בבלגן, עם הערה מקדימה: הבריתות על אדמת סוריה משתנות כמעט בכל יום, ומה שנכתוב היום יכול להשתנות אפילו בשבוע הבא.
ארגוני מורדים מרכזיים
קבוצות המורדים השונות פועלות עדיין נגד משטרו של אסד, אבל לא פחות מזה המלחמה הזו הפכה למאבק עדתי ודתי בין הסונים לשיעים ועלאווים, כורדים, וכמובן שגם קבוצות סלפיות־ג'האדיסטיות, שנלחמות אחת נגד השנייה ללא עכבות ובאכזריות רבה.
דאע"ש וג'הבת אל נוסרה, שהחלו את המלחמה כבני ברית, נלחמים היום אחד נגד השני באותה אכזריות שמאפיינת את הלחימה שלהם נגד המשטר. שני אלה גם תוקפים מדי פעם א צבא סוריה החופשית ושלושתם, יחד עם שאר הארגונים הסלפים, מנהלים מדי פעם לחימה גם נגד הכורדים. כל אחד מהארגונים האלה זוכה לגב של בריון אחר בדמות מדינה בעלת אינטרסים, כפי שניתן לראות בהמשך הכתבה, כאשר חלק זוכים לתמיכה של הסעודים, חלק של ירדן ומדינות המערב וחלק של התורכים.
הגוף המרכזי המתון של האופוזיציה הסורית – "הקואליציה הלאומית של כוחות המהפכה והאופוזיציה הסוריים" – כולל גם את צבא סוריה החופשית, שבעצמו מורכב מכמה ארגונים. גוף זה זוכה לתמיכה של מדינות רבות, כולל מרבית מדינות המערב ומדינות ערב. המתונים מנהלים לחימה עזה גם נגד הארגונים הסלפיים־ג'האדיסטיים, וגם חלק מהארגונים הכורדים, ואחרים התנערו מהם בטענה שהתנהלותם מושחתת וגם שהם כפופים לאינטרסים של מדינות זרות.
אלו הם ארגוני המורדים המרכזיים:
שנת הקמה: 1999-2006 תחת הדגל של אל קאעידה, 2006 עד היום כדאע"ש
מספר לוחמים: 70,000 ע"פ הרוסים, 200,000 ע"פ הכורדים, 35,000 ע"פ ה CIA
אזור פעילות: מזרח וצפון סוריה, אזור שליטה נוסף במרכז המדינה סמוך לתדמור
כלי נשק עיקריים: שלל מצבא עיראק (כולל נשק שקיבלו מארה"ב) וצבא סוריה. טילי נ"ט, טילי כתף, רכבי תופת, טנקים ונגמ"שים שלל בהם: 10-20 M-1, 10 T-72, 100 T-62, 30 T-55. מטוסים ללא טייס, 300 תותחים, נטען שנפלו לידיהם 3 מטוסי קרב מסוג מיג 21 במצב טיסה.
מטרה: הפלת משטר אסד, הקמת חליפות אסלאמית בשטחי סוריה ועיראק, בהמשך ירדן, לבנון ולבסוף בכל העולם.
שנת הקמה: 2012
מספר לוחמים: 7,500 ע"פ גורמים במערב, 20,000 ע"פ הכורדים
אזור פעילות: בעיקר בצפון מערב סוריה, נקודות נוספות באזור אידליב, אלופו ומעוז קטן במרכז המדינה באזור סאלאמייה וסמוך לגבול לבנון. נטען שיש להם לוחמים גם בגבול רמת הגולן.
כלי נשק עיקריים: שלל שנלקח מצבאו של אסד. טילי נ"ט, רכבי תופת, טילי כתף, רובי צלפים, רקטות, מטעני צד ונשק כימי אותו הפעילו מספר פעמים.
מטרה: הפלת משטר אסד והקמת מדינה אסלאמית.
שנת הקמה: 2011
מספר לוחמים: 45,000 עד 60,000
אזור פעילות: צפון מערב סוריה, מאחז משמעותי במרכז אזור חומס ובדרום מערב המדינה. אחיזה מסוימת באזור דמשק.
כלי נשק עיקריים: כמה מאות רקטות, טילי כתף נגד מטוסים, אלפי טלי נ"ט מתקדמים בין השאר מסוג מילאן, מאטיס וקורנט. 250 תותחים, לפחות סוללת אחת של טילי נ"מ מסוג SA-8, כ-40 טנקים מסוג T-72, T-62, T-55. כמה מאות נגמ"שים
מטרה: ארגון גג מתון עבור מספר ארגונים שונים שמטרתם הפלת משטר אסד והקמת מדינה דמוקרטית עם גוון אסלאמי.
שנת הקמה: 2013
מספר לוחמים: בין 40,000 ל-70,000
אזור פעילות: צפון מרכז סוריה, דרום מערב.
כלי נשק: מטעני צד, מכוניות תופת, מספר לא ידוע של תותחים ומרגמות, כמה מאות כלי רכב משוריינים, יתכן שגם 20 טנקים.
מטרה: הפלת משטר אסד והקמת מדינה אסלאמית סונית.
שנת הקמה: 2011
מספר לוחמים: כ-10,000
אזור פעילות: צפון מערב סוריה ודרום מערב סוריה. נלחמו גם באזור אלופו, אידליב. פועלית תחת החזית האסלאמית.
כלי נשק: מטעני צד, מכוניות תופת, טילי נ"ט, טילי כתף, רובי צלפים ומספר לא ידוע של רכבים משוריינים.
מטרה: הפלת משטר אסד והקמת מדינה אסלאמית.
שנת הקמה: 2011
מספר לוחמים: כ-18,000
אזור פעילות: אזור ארסל, גבול לבנון, דמשק, חומס.
כלי נשק: כ-20 טנקים רובם מסוג T-72, כ-100 תותחים ומספר לא ידוע של מרגמות. טילי נ"ט וטילי כתף, מכוניות תופת, מטעני צד, רובי צלפים. נטען שתפסו גם מטוס קרב אחד או שתיים מסוג L-39, אולם לא ברור מה מצבו.
מטרה: הפלת משטר אסד והקמת מדינה אסלאמית סונית.
שנת הקמה: 2011
מספר לוחמים: 50,000
אזור פעילות: רצועה לאורך הגבול הצפוני של סוריה
כלי נשק: מקבלים סיוע אווירי נרחב ממדינות המערב, כמה עשרות טנקים, כ-150 תותחים, מאות רבות של טילי נ"ט, רכבי שטח בעלי שריון מאולתר, נגמ"שים, רובי צלפים 0.5, מספר לא ידוע של רקטות לטווח קצר.
מטרה: הקמת אוטונומיה כורדית ובהמשך מדינה עצמאית.
ארגונים מרכזיים בצד של המשטר
חיזבאללה שלח לסוריה אלפי לוחמים, והם לא נסוגים משם גם אחרי שספרו כ-1,000 הרוגים. זה קורה בגלל אינטרסים מגוונים שלהם (האויב של אויבי הוא חברי), ושל הפטרונים שלהם בטהרן. סוריה היא חלק מהציר האידאולוגי שלהם ועבור חיזבאללה צינור חשוב לאספקה של נשק. בחיזבאללה מבינים שבלי הגב בסורי יהיה להם מאוד קשה לפעול בלבנון וחוץ מזה הם צוברי שם ניסיון מבצעי יקר מפז. לא פחות חשוב מזה הם פותחים, כרגע ללא הצלחה גדולה, אזור פעילות נוסף נגד ישראל.
באופן מסורתי הדרוזים נאמנים למשטר של אסד. זה קורה בגלל הדבקות המסורתית שלהם למדינה בה הם חיים. גם בגלל התלות של המיעוט הדרוזי בצבא סוריה שמגן עליהם מאיומי הארגונים הסלפיים-ג'האדיסטיים שרואים בהם כופרים. ההפסדים של משטר אסד בשדה הקרב והחשש מנפילתו גרמו לחלק מהדרוזים לבחון מחדש את הברית. מספר קטן של דרוזים אף סייע למורדים במסגרת צבא הסורי החופשי, אבל הרוב עדיין נאמנים לאסד במסגרת המיליציה שלהם ובגיוס לצבא. הם נאמנים גם בגלל הפחד שגבר אחרי שהשיח' הדרוזי וחיד אל־בלעוס חוסל על ידי אנשיו של אסד.
החזית העממית לשחרור פלסטין, שבראשה עומד אחמד ג'יבריל מקורבו של אסד. כמו במקרה של חיזבאללה, גם פה מדובר בארגון שהגב הסורי חשוב למטרתו הסופית. מבחינתם יש פה הזדמנות לפתוח בחזית נגד ישראל אחרי שגבול הגולן היה שקט במשך ארבעה עשורים.
תחת המושג "צבאו של אסד" פועלים עוד ארגונים רבים, ולא פעם יוחסו תקיפות של אותם ארגונים לצבא הרשמי. האינטרס של כולם זהה. סוריה היא הבית היחיד שהסכים לקבל אותם, מקור לאספקה של ציוד נשק ובסיס יציאה לפעולות טרור. בגדול צריך להגיד שהם נלחמים על החיים שלהם לא פחות מאשר על חייו של אסד.
אלו הם הארגונים המרכזיים שתומכים במשטר אסד:
שנות פעילות: פועלים בסוריה מאז שנת 2012
מספר לוחמים: בין 5,000 ל-7,000 לוחמים פועלים בסוריה
אזור פעילות: מערב סוריה לאורך הגבול עם לבנון.
כלי נשק: רקטות לטווח קצר, כ-100 טנקים, נגמ"שים, טילי נ"ט, מטעני צד ומכוניות תופת, מזל"טים וכמה עשרות תותחים ומרגמות.
מטרה: סיוע למשטר אסד, העברת נשק איכותי למחסני הארגון בלבנון
שנת הקמה: 2013
מספר לוחמים: 1,000 עד 3,000
אזור פעילות: אלופו, דרעא, דמשק, חומס וקניטרה.
כלי נשק: מקבלים סיוע מחיל האוויר הסורי. בעיקר נשק קל כגון רובי סער ומקלעים, גם מטעני חבלה וטילי נ"ט.
מטרה: סיוע למשטר של אסד, עושים עבורו את "העבודה השחורה" כגון רצח ועינויים.
שנת הקמה: 2013
מספר לוחמים: בין 1,500 ל-4,000
אזור פעילות: בעיקר בהר הדרוזים, סאוודייה, אלופו ודרעא
כלי נשק: סיוע אווירי מחיל האוויר הסורי וסיוע ארטילרי. בעיקר נשק קל כולל רובי סער, מקלעים ורובי צלפים. טילי נ"ט.
מטרה: סיוע למשטר אסד והגנה על הדרוזים בסוריה.
שנת הקמה: 1964
מספר לוחמים: 4,500
אזור פעילות: שטחים שבשליטת המשטר הסורי, דמשק.
כלי נשק: נשק קל, טילי נ"ט, מטעני חבלה ומכוניות תופת
מטרה: הארגון הוקם במקור כדי להילחם בישראל וכיום מסייע למשטר של אסד.
צבאות סדירים לצד המשטר
אחרי השיגו את מטרתם בחצי האי קרים, ועל הדרך למדו את הגבולות של ארה"ב ומדינות המערב, הרוסים הבינו שאין מי שיעצור אותם בסוריה. המעורבות הרוסית בסוריה באה כדי למתג את עצמם כמעצמה עולמית, כאשר הם אומרים במפורש שבניגוד לארה"ב על פוטין אפשר לסמוך בעת צרה. אבל האינטרס שלהם מורכב יותר. סוריה נחשב לבעלת ברית מסורתית ובנוסף לזה נותנת להם בסיס ימי חשוב בים התיכון ללא עלות כספית ומקפצה למזרח התיכון. חוץ מזה בקרמלין גם חוששים מהתפשטות כוחות האסלאם לכיוונם, בעיקר מזה הסוני.
מבחינתה של איראן נפילת משטרו של בשאר אסד זה לא פחות מאסון. סוריה הינה בעלת הברית המרכזית של איראן, וכמו במקרה של הרוסים היא מאפשרת לה להשפיע פוליטית וצבאית בכל מזרח התיכון. כאמור סוריה גם ממלאת תפקיד חיוני בהתעצמות של חיזבאללה, הדיביזיה האיראנית בגבול ישראל. מבחינת המולות בטהרן נפילת משטרו של אסד יחליש את מעמדה האזורי של איראן ויפגע במשימה החשובה מכל, ייצוא המהפכה.
האינטרסים של שאר המדינות, אלה שמסייעות בלי לחימה, קשור בצורה הדוקה לקשרים שלהם עם רוסיה ואיראן. אבל לא פחות מזה קשור לתחום הכלכלי. מכירת נשק לסוריה מכניסה להם הרבה מאוד כסף לקופת המדינה.
מספר לוחמים: 150,000 עד 200,000
כלי נשק עיקריים: כ-150 מטוסי קרב (מתוך 500 שהיו עד למלחמת האזחרים) בהם מיג 21, מיג 23, מיג 29, מיג 25 וסוחוי 24. בנוסף עוד כמה עשות מסוקים מסוג מי 24 ומי 8. כ-1,000 טנקים מסוג T-72, T-62 ועוד 3,000 נגמ"שים בערך, כ-1,500 תותחים ובנוסף רקטות וטילי קרקע-קרקע.
אזור פעילות: שולטים על 25 עד 30 אחוז משטח סוריה, מרוכזים ברצועה צרה במערב המדינה.
מטרה: שמירה על המשטר
מספר לוחמים: כ-4,000
כלי נשק עיקריים: הצי האווירי של רוסיה בסוריה כולל 40 מטוסים מסוג סוחוי 34, סוחוי 24, סוחוי 25 וסוחוי 30. בנוסף גם 16 עד 20 מסוקים מסוג מי 24 ומי 8. מספר לא ידוע של מל"טים. לצד אלה משתתפים בתקיפות גם מפציצים אסטרטגיים מסוג TU-160 שמגיעים בטיסה ישירה מרוסיה, וטילי שיוט שנורו מספינות בים. כמה עשרות טנקים מסוג T-90 ולפחות מאה נגמ"שים.
אזור פעילות: תקיפות בשטחי דאע"ש, א-נוסרה וצבא סוריה החופשית.
מטרה: סיוע למשטרו של אסד
מספר לוחמים: כ-5,000 ע"פ האופוזיציה באיראן, רובם המכריע אנשי משמרות המהפכה.
כלי נשק עיקריים: 100 עד 200 טנקים מסוג T-72 ו T-62. סיוע אווירי מחיל האוויר הסורי והרוסי, מספר לא ידוע של תותחים, מרגמות ורקטות, טילי נ"ט ושימוש נרחב במטעני חבלה.
אזור פעילות: מערב סוריה לצד צבא המשטר
מטרה: שמירה על שלטונו של אסד, סיוע לחיזבאללה וניצול המצב לדריסת רגל סמוך לגבול ישראל.
צבאות שמסייעים למשטר (לא כולל לחימה)
קובה: סיוע של יועצים ואספקת נשק.
ונצואלה: אספקת דלק ונשק
אנגולה: בעיקר אספקה של דלק
סין: אספקה של אמצעי לחימה שונים.
אלג'יר: אספקה של ציוד צבאי וסיוע טכני. יתכן שגם סיוע של יועצים.
צבאות בעלות הברית שתוקפים בסוריה ומסייעים למורדים
נראה שאם לא המעורבות והאינטרסים של מדינות בעלות הברית, מלחמת האזרחים בסוריה הייתה מסתיימת הרבה יותר מהר. לכל מדינה יש את האינטרס שלה. ישראל וערב הסעודית רואות בשיעים כאיום מסוכן שאחרי סוריה יפנה את הנשק נגדן. ארה"ב ומדינות המערב עדיין שבויות בקונספט של סוריה כפי שנוצרה בהסכמי סייקס פיקו, והמשטרים האלה רוצים לראות בסוריה משטר דמוקרטי בסגנון מערבי. מנגד הם רואים בדאע"ש כאיום של ממש ובמקביל לסיוע שלהם למורדים המתונים תוקפים את דאע"ש, לפעמים גם את נוסרה.
מהצד השני נכנסים לסלט המזרח תיכוני הזה גם התורכים ששונאים את אסד, מוכנים לסייע אפילו לדאע"ש כדי לראות אותו נופל, אבל שונאים עוד יותר את הכורדים ותוקפים גם אותם ומסייעים למליציות שונות שפועלות בשם ארדואן נגד הכורדים. סעודיה והמפרציות מסייעות לארגונים הסונים, כולל הקיצוניים, כחלק מהמלחמה הדתית שלהם בשיעים. לרוב מדובר בסיוע בדמות אימונים של מורדים ובעיקר הרבה מאוד כסף. במקרה של דאע"ש מדובר בלחימה של ממש.
אלו הם צבאות בעלות הברית הפעילים בסוריה:
מספר לוחמים: 4,400 (לא כולל עוד 10,000 שפועלים בעיראק ועל ספינות מלחמה) בהם כמה מאות "יועצים" שפועלים בעיקר לאמן את המורדים, ואנשי הכוחות המיוחדים שמדי פעם יוצאים לפעולות איכותיות בסוריה, למשל שחרור בני ערובה או חיסול בכירים.
כלי נשק עיקריים: עשרות מטוסי קרב מסוג F-15, F-16, F-18 ואפילו החמקן F-22. ירי טילי שיוט מסוג טומהוק מספינות בים. מל"טים חמושים. מטוסי תקיפה מסוג A-10 והארייר ובנוסף מפציצים מסוג B-1 שמגיעים מאירופה.
אזור פעילות: שטחי המדינה האסלאמית
מטרה: סיוע לכורדים, פגיעה במדינה האסלאמית.
מספר לוחמים: בין 100 ל-200 יועצים שמאמנים מורדים ואנשי יחידות מיוחדות שפועלים בעיקר נגד המדינה האסלאמית ומסייעים לכורדים.
כלי נשק עיקריים: 8 מטוסי קרב מסוג טורנדו, ככול הנראה גם מספר קטן של מטוסי טייפון. 10 מל"טים חמושים מסוג ריפר. בכל רגע נתון יש שתי ספינות מלחמה נושאות טילים ארוכי טווח.
אזור פעילות: שטחי המדינה האסלאמית
מטרה: פגיעה במדינה האסלאמית וסיוע לקבוצות מורדים שנלחמים נגדם.
מספר לוחמים: כמה מאות, רובם אנשים אני תחזוקה של הכוח האווירי
כלי נשק עיקריים: 38 מטוסי קרב מסוג רפאל ומירז' 2000. נושאת המטוסים שארל דגול עם עוד 12 מטוסי קרב מסוג רפאל ו-9 סופר אטנדר. ספינות טילים שמלוות את דגול ואמצעים לאיסוף מודיעין
אזור פעילות: שטחי המדינה האסלאמית
מטרה: סיוע למורדים נגד דאע"ש ופגיעה בארגון.
מספר לוחמים: 900, יועצים שמאמנים מורדים, כוחות מיוחדים וכוח תחזוקה של הטייסות.
כלי נשק עיקריים: 6 מטוסי קרב מסוג F-18 ועוד מטוס אחד לבקרה ומודיעין
אזור פעילות: שטחי המדינה האסלאמית
מטרה: סיוע למורדים נגד דאע"ש ופגיעה בארגון.
מספר לוחמים: 600 ועוד 69 אנשי הכוחות המיוחדים
כלי נשק עיקריים: 7 מטוסי קרב מסוג F-18, 2 מטוסים לאיסוף מודיעין
אזור פעילות: שטחי המדינה האסלאמית
מטרה: סיוע למורדים נגד דאע"ש ופגיעה בארגון. יתכן והכוח יסיים את משימתו במהלך השנה הקרובה בלי קשר לתוצאות המלחמה.
מספר לוחמים: צבא ירדן מפעיל משימות מודיעין בסוריה ומאמן מורדים בשטחי ירדן.
כלי נשק עיקריים: לחיל האוויר הירדני כ-32 מטוסי F-16 שמשתתפים בתקיפות.
אזור פעילות: תקיפות בשטחי המדינה האסלאמית
מטרה: פגיעה ביכולות הארגון ונקמה על מותו של מועז אל קססבה, הטייס הירדני ששרפו.
מספר לוחמים: מספר לא ידוע נפרס לאורך גבול טורקיה סוריה, ככול הנראה עשרות אלפים
כלי נשק עיקריים: מטוסי קרב מסוג F-16 ופנטומים, מאות טנקים ותותחים.
אזור פעילות: בעיקר השטח הכורדי בסוריה
מטרה: תקיפה של הכורדים וסיוע לחטיבה הטורקמנית (שככול הנראה אנשיה רצחו את הטייס הרוסי). מדי פעם פוגעים בכוחות של אסד אותו הם רוצים להדיח.
מספר לוחמים: 1,200
כלי נשק עיקריים: 6 מטוסי קרב מסוג טורנדו, 2 מטוסים לאיסוף מודיעין ומספר מטוסים ללא טייס.
אזור פעילות: שטחי המדינה האסלאמית
מטרה: בכפוף לאישור הפרלמנט, תקיפת מטרות בשטחי דאע"ש וסיוע לכוח הצרפתי.
צבאות שמסייעים למורדים בסוריה (לא לחימה)
שבדיה: סיוע הומניטרי לארגוני המורדים (יש דיווחים שגם השתתפו בתקיפות)
גרמניה: סיוע הומניטרי ומודיעיני לארגוני המורדים, דגש על סיוע לכורדים.
טורקיה: סיוע כספי ובכלי נשק לחלק מארגוני המורדים, לטענת הרוסים גם דאע"ש. סיוע באספקה מלאה לחטיבה הטורקמנית שפועלת בצפון סוריה.
סעודיה: סיוע כספי, סיוע מודיעני ואספקה של כלי נשק לחלק מארגוני המורדים כולל לאל קאעידה. מסייעים גם לכורדים.
קטר: סיוע כספי, סיוע מודיעני ואספקה של כלי נשק לחלק מארגוני המורדים כולל לאל קאעידה. מסייעים גם לכורדים.
בחריין: סיוע כספי, סיוע מודיעני ואספקה של כלי נשק לחלק מארגוני המורדים כולל לאל קאעידה. מסייעים גם לכורדים.
איחוד האמירויות: סיוע כספי, סיוע מודיעני ואספקה של כלי נשק לחלק מארגוני המורדים כולל לאל קאעידה.