בתחילת שנות השמונים, האיום שעמד על הפרק, היה האיום מקיני המחבלים של אש"ף בדרום לבנון. באגף התכנון בצה"ל שקדו על תכנית לתקיפת וניקוי קיני המחבלים האלו, תכנית שנקראה בפי המתכננים "תוכנית אורנים" – שם גנרי שאינו קשור לביצוע עצמו ולהתרחשות המתוכננת בשטח. בסופו של דבר שם התכנית שונה ל"תוכנית אורנים הגדולה" - תוכנית מקיפה ורחבה יותר - ומי שטבע את השם הזה היה שר הביטחון דאז אריאל שרון, כך מספר רענן גיסין, איש הסברה בזירה הבינלאומית המשרת במילואים במערך ההסברה של משרד ראש הממשלה.
גיסין מציין שהשם שניתן למבצע במלחמת לבנון הראשונה (או תוכנית אורנים הגדולה, או מלחמת שלום הגליל, בחרו מה עדיף לכם), ניתן בהקשר להיקף המבצע - מהלך חריג שלא חזר על עצמו מאז. "לכל מבצע מדביקים שם כבר בשלב התכנון", מסביר גיסין. "יש רשימה של שמות במחשב. יש בחירה. מנסים לבחור את מה שמתאים. בעופרת יצוקה אני לא יודע למה זה מה שהוחלט שם, היו כמה אלטרנטיבות. בסוף בחרו בשם הזה וזה מה שהוציאו בתקשורת".
אז האם אלה הגנרלים שקובעים את שמות המבצעים? או שמדובר בבחירה אקראית? ולמה הוחלט לקרוא ל"עמוד ענן" בשמו?
ברמת ההיגיון ברור לנו שמי שיחליט איך קוראים למבצע הוא בסופו של דבר האימא והאבא שלו, בז'רגון הצבאי, "מפקד המבצע". לפי ההיגיון הזה מבצע שיוביל גדוד יקבל את שמו מהמג"ד, מבצע שמובילה אוגדה יקבל את שמו ממפקד האוגדה ומבצע שמוביל צבא שלם, יקבל את שמו מהרמטכ"ל. בניגוד להיגיון הזה, המיתוס הרווח בקרב חיילים ובקרב פורומים ברחבי הרשת, הוא ששם המבצע מגיע דווקא מישות מוכרת קצת פחות מהרמטכ"ל – המחשב הצה"לי.
עולם הדימויים: הטבע והתנ"ך
במחקר שערכה ד"ר דליה גבריאלי-נורי מאוניברסיטת בר-אילן בשנת 2010 סביב השמות הצה"ליים למבצעים ולכלי נשק, היא סקרה 239 שמות צה"לים במהלכם בדקה את מקורות ההשראה לשמות ואת המטרות הגלויות והסמויות של השמות הללו. הנחת המחקר שלה הייתה כי השמות הללו אינם מקריים וכי ישנה מחשבה מאחורי כל שם ושם שכזה וכפועל יוצא גם מטרה גלויה וסמויה.
בבדיקתה, מצאה ד"ר גבריאלי-נורי כי שליש מהשמות שואבים את ההשראה מעולם הטבע, כמו מבצע "קשת בענן", שליש מהשמות עושים שימוש בעולם המושגים התנכ"י, כמו מבצע שלמה והשליש הנותר הוא השילוב בין שניהם, כמו "עמוד ענן". באשר למטרות הגלויות או הסמויות של שם המבצע ביחס למבצע, מחלקת גבריאלי-נורי את הדברים לדרך שלילה ולדרך החיוב.
השמות מנסים לטשטש את ההיבטים הקשים של המלחמה
על דרך השלילה היא גורסת כי המטרות שמשרת שם המבצע הן טשטוש ההיבטים הקשים של המלחמה כמו ההרג וההרס לסביבה, השקטת והעלמת בעיות המוסר והצנעת שאלות קשות. כך לדוגמא השם "אביב נעורים" – שם לא מחשיד, כביכול. על דרך החיוב מציינת גבריאלי-נורי כי המטרות שמשרת השם הן ייפוי המבצע, ציורו כחלק מהטבע ולא כתוצר של מקבלי החלטות וצידוק מטרות המבצע, כך לדוגמא השם "גשם ראשון", הרי כולם שמחים מגשם ראשון.
"עופרת יצוקה" לדוגמא, ביטוי שטבע המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק (מעניין איך הוא היה קורא למבצעים צבאיים) ושהפך להיות שמו של מבצע צבאי רחב היקף ברצועת עזה, לא קשור רק לעיתוי המבצע שהוא חג החנוכה. על פי המחקר הוא גם בא לעורר תחושות של חגיגיות וגבורה – כאלו שחיוניות לשם השגת אמון העם במהלך המבצע. לראיית החוקרת, השם של המבצע תרם לא מעט לתחושת הלכידות שהורגשה בקרב העם במהלך המבצע.
עוד במחקרה, ד"ר גבריאלי נורי טוענת כי בכוחו של שם המבצע להשפיע על תפיסת הצלחתו או כישלונו. מבצע "שלום הגליל" לדוגמא, הציב מטרה ברורה, כזו שניתן לבחון – האם הושב השלום והשקט לגליל, או שלא, כך גם "חומת מגן". שמות מעורפלים כמו "חורף חם", "קשת בענן" ו"ענבי זעם", לא מצביעים על מטרה, לא יוצרים ציפיות וככה, גם ממזערים ממדי כישלון אפשרי.
עמוד ענן לפני המחנה
"עמוד ענן" הוא דוגמא קלאסית לשם שלקוח מעולם הדימויים של הטבע וגם מעולם הביטויים התנ"כי - "עמוד ענן לפני המחנה", כפי שנכתב בספר שמות: "וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך, ולילה בעמוד אש להאיר להם, ללכת יומם ולילה. לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה, לפני העם".
בפועל, השם הזה מסתדר יפה מאוד עם הלוגו הלא רשמי של המבצע הזה - שובל העשן שמשאיר כל שיגור טיל מרצועת עזה וכל ירוט של מערכת כיפת ברזל. מדובר בשם מאוד מעורפל ומאוד לא קונקרטי. הוא למעשה לא מצביע על כלום ואולי זאת בדיוק המטרה של הוגי ובוחרי השם. אלא אם כן, כאמור, השם נבחר על ידי אותו מחשב מסתורי.
ד"ר גיסין, שעוסק בהסברה לקהל הבינלאומי מוצא קושי בשם הזה דווקא כשהוא צריך להשתמש בו בשפה האנגלית. "באנגלית הביטוי הזה לא קיים ובתרגום ישיר זה נשמע מאוד סתמי, אז באנגלית אנחנו קוראים לזה 'Pillar of Defense', כלומר, 'עמוד הגנה'. אולי היה נכון יותר לקרוא למבצע הזה 'עמוד האש'".