אין זה סוד שחיילים איראנים נמצאים על אדמת סוריה, שם הם מאמנים את צבא אסד, מספקים לחיילים תחמושת ואף משתתפים באופן פעיל בקרבות. אולם עד עכשיו הרשויות באיראן עשו הכל בכדי להסתיר את העובדה הזו והתיעוד היחיד היה גופות שהוצגו על ידי המורדים או צילומים אקראיים.
עתה, מגיע לרשת תיעוד נדיר של כוחות משמרות המהפכה בסוריה. התיעוד בוצע על ידי צלם איראני שנהרג מאש המורדים יחד עם מפקד איראני בזמן צילום ראיון בו המפקד האיראני מספר על פעילות משמרות המהפכה בסוריה. מיד לאחר שהם הרגו את הצלם, המורדים לקחו מהמצלמה את הקלטת והעבירו אותה לרוזבה קבלוי (Roozbeh Kaboly ), כתב ממוצא איראני של רשת הטלוויזיה ההולנדית nieuwsuur, אשר הביא את הקלטת לשידור בהולנד. לא ברור האם מדובר בריאיון מאושר או ביוזמה של המפקד המקומי, אשר חשף כי חלק מאנשי המשטר יצאו לאימונים באיראן עצמה.
בראיון, הכתב מציין שמדובר ב"יחידת האייטולה של איראן שמתכוננת להמשך הקרבות בבית ספר מקומי סמוך לקווי החזית". עוד אמר על רקע תמונות של האיראנים בזמן תפילה, "הם אחראים על מספק קבוצות של המיליציה ששייכות למשטר ומשתפות פעולה עם מספר יחידות צבא שנאמנות לשלטון". בהמשך ניתן לראות את החיילים האיראנים מתכתבים עם המשפחות במחשבים ניידים, מתארגנים ליום חדש או סתם מעבירים את הזמן כמו כל חייל ממוצע.
מורל גבוה
במהלך הריאיון מספר המפקד האיראני, שאגב נראה נינוח למדי ומשועשע למרות שזה אזור קרבות, "הם זזים כל 25 ימים והם לא נשארים באותו המקום זמן רב. ככה עובדות גם המליציות, הם אף פעם לא נשארים באותו מקום יותר מ-25 ימים. לא פשוט וזה אתגר לא להישאר במקום אחד למשך זמן רב". עוד חשף המפקד האיראני, "רבים מהאנשים שאנחנו עובדים אתם כיום התאמנו על ידנו באיראן. הם מכירים את המנהגים שלנו מה שמקל על שיתוף הפעולה".
ומה יש לו להגיד על הסורים שהוא מאמן, נזכיר כאלה שנחשפו לאחרונה במעשים אכזריים במיוחד, "הם חברה' מאוד נחמדים. יותר מאתנו ואין להם ציפיות גבוהות והם צריכים רק שני דברים כדי להלחם: סיגריות ואת התה המקומי", הוא אמר בסוג של הומור עצמי. בשלב זה הוא פונה לאיראני אחר בשם חוסיין, "נכון חוסיין? בלי הסיגריות והתה שלנו המלחמה כבר הייתה מסתיימת?".
בהמשך הריאיון ניתן לראות את הכתב מסייר באזורים אותם כבשו כוחות המשטר בסיוע האיראני. ליד אחד המחסומים אומר לו המלווה, "אתה יכול לצלם זה אדם נאה והוא הקולונל באזור. זה המפקד", ציין כשצילמו את אחד הקצינים שהיה סמוך למחסום. בכלל נראה שהאווירה של האיראנים טובה והמורל מאוד גבוה.
"מלחמה של האסלאם בלא מאמינים"
המראיין לא מהסס לשאול שאלה שמעניינת גם גורמים בישראל: "למה הם פה כל כך רחוק מהבית נלחמים עבור המשטר של אסאד?". התשובה שקבל הייתה מעניינת לא פחות וכדאי לנו לשים לזה לב: "החזית הזו שבה אנחנו נלחמים היא לא החזית... איפה שהצבא הסורי במלחמה עם האנשים. אנשים רבים מסכימים עם זה. המלחמה הנוכחית בסוריה היא זו של האסלאם נגד הלא מאמינים. אלוהים נגד השטן. אנחנו הטובים בגלל שהמנהיג העליון של איראן נמצא בצד שלנו. החזית הזו נתמכת על ידי חיזבאללה. הלוחמים פה הם איראנים, חיזבאללה והמוג'אהדין העיראקי והאפגני. יש גם אחרים", מדגיש המפקד, "אלה המתנגדים לישראל, סעודיה תורכיה וקטאר", נראה שזה מה שמסמן את המטרות הבאות אחרי שהמלחמה בסוריה תסתיים – גם אם המנצחים יהיו אנשי המשטר הישן.
על המוטיבציה של החיילים הסורים, ובמיוחד של אנשי המליציה, זו שמחזיקה את המשטר כבר שנתיים, אמר "הם הועלבו והושפלו. אז כשאנחנו עובדים עם החברה מהצבא הם מאוד שמחים כך שהם כל הזמן חוזרים אלינו. הם רוצים להילחם בחזית שלנו רק בגלל שאנחנו נותנים להם כבוד. אנחנו לא משלמים להם שום דבר".
במהלך הריאיון ניתן לראות שהוא הופסק בגלל קרב שהתלקח באזור. "לאן אתה הולך?", שואל הכתב ונענה, "לאזור שבו הם תוקפים אותנו". המפקד האיראני נוסע לחזית על טנדר לבן כשהוא חמוש ברובה קלצ'ניקוב ובנוסף ברובה צלפים. במהלך הנסיעה הוא אומר שלום למספר ילדים קטנים ומציין "אלה חברים שלי". עוד הוא מספר שאותם ילדים משמשים עבורו סוג של התרעה מפני המורדים כשאלה מתקרבים.
השיטה של צבא איראן: לתת אהבה
לקראת סיום, המפקד האיראני מספר על ההבדל בין ההבנה של האיראנים את שדה הקרב לזו של הסורים. "הם רצים ממקום למקום. אנחנו נוסעים לאט, עוצרים להגיד שלום, מחלקים ממתקים ונותנים כבוד. האנשים בוטחים בנו בגלל איך שאנחנו מתנהגים. זה הדרך של הצבא להשתמש בכוח אבל תודה לאל שהוא לימד אותנו להתנהג אל האנשים באהבה".
הכתבה מסתיימת בחיי האיראנים בסוריה וניתן לראות אותם מבשלים ומנקים. אחד החיילים אפילו מזמזם שיר פופ, שזה מעניין כי מדובר במוסיקה שאסורה באיראן. כשהוא רואה שמצלמים אותו הוא משנה את השיר לתפילה. כך הסתיימה לה הכתבה הנדירה, זו שהסתיימה במותו של הצלם והמפקד וחשפה לנו כישראלים את האיראנים שכבר נמצאים ממש קרוב מעבר לגבול.