למרות כל החרמות, הגידופים והגינויים, בראשית אוגוסט, צעד אל הבקו"ם עוד מחזור של הנח"ל החרדי שהביקוש אליו הולך וגדל. בשלישי הקרוב (17.10), תשודר בקשת הסדרה "כיפת ברזל", דרמה ישראלית מקורית שתביא את סיפורם של החרדים המשרתים בצה"ל בפלוגות חרדיות. כיום, עומד מספר המשרתים החרדים בסדיר ובקבע על כ-6,600. נכון, צה"ל אינו עומד ביעדי הגיוס ולפי הפרסום האחרון, בשנת 2016 התגייסו 2,800 חרדים כשהיעד עומד על 3,200. אבל יש לזכור שמדובר עדיין בעליה של כמעט 15% במספר החרדים שהתגייסו לעומת שנת 2015 ומגמת העליה נשמרת. כל זאת, למרות שחוק הגיוס עצמו בוטל ואין כל סנקציה על צעיר חרדי שבוחר לא להתגייס או על המוסדות החרדים. נשאלת השאלה מה גורם לצעירים חרדים רווקים ונשואים להתגייס לצה"ל? האם באמת מתחולל שינוי ערכי אידיאולוגי בציבור החרדי ויחסו לגיוס לצה"ל?

בכדי להבין את הסיפור של גיוס חרדים לצה"ל, צריך להכיר בכך שלשירות ההתנדבותי הזה מתגייסים חלק מהחרדים ברווקותם, בעיקר למסלולי שירות קרביים שהותאמו לאורח החיים החרדי, בעוד שהנשואים מתגייסים בעיקר למסלולי שירות מקצועיים במסגרתם הם רוכשים מקצוע וניסיון תעסוקתי המסייעים להם להשתלב בהמשך בשוק העבודה הכללי. מחקר חדש שנערך על ידי במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה, מצא שיש שתי סיבות עיקריות להמשך העליה המתונה בגיוס החרדים: מניעים תועלתניים אישיים הקשורים לצורך שלהם לרכוש ניסיון תעסוקתי איכותי במסגרת הכשרות צבאיות והשאיפה למיצוי עצמי ואידיאולוגי והעצמה אישית שלא מצאה את ביטויה בעולם הישיבות.

השירות הצבאי הוא 'מנוע תעסוקתי' רב עוצמה עבור החרדים שהשכלתם התורנית איננה מאפשרת למרבית הגברים בה להשתלב בשוק העבודה שמחוץ לגבולות המגזר החרדי ללא מקצוע או השכלה כללית. קרוב ל-90% מבוגרי השירות הצבאי, הן במסלולי הלוחמים של נצח יהודה (הנח"ל החרדי) וחטיבת גבעתי, והן בוגרי מסלולי השירות העורפיים-מקצועיים במסגרת שח"ר (שירות חרדים) השתלבו לאחר השירות הצבאי בשוק העבודה. זאת ועוד, 80% מבוגרי השירות מועסקים במקומות עבודה מעורבים, דתיים לצד חילונים. אלא שזהו לא כל הסיפור. תחושת הסולידריות של בוגרי השירות הצבאי במגזר החרדי עם החברה הכללית גבוהה ובעקבות השירות, 77% מהחרדים מרגישים חלק מהמדינה ואתגריה החברתיים. נראה שיכולתם לחיות יחדיו ברעות עם 'אחרים' שמחוץ לקהילות החרדיות, היא פועל יוצא של תהליך השירות שמייצר 'טוב משותף' עבור כלל החברה הישראלית ומאפשר לצעירים חרדים להיחשף, מבלי לאבד את זהותם, לעמדות ודעות מגוונות. זהו ביטוי לצורך האידיאולוגי של החרדים הגדלים כאן ומזדהים עם המדינה המתעצם במהלך השירות הצבאי.

למדינה וגם לחברה החרדית יש אינטרס בהכנסת כמה שיותר חרדים בין כותלי הצבא. אלא שקיימים עדיין אתגרים רבים בשלבי הגיוס השונים וכן בצעדים הנדרשים לצורך הכנתם המיטבית לחיים האזרחיים. על הצבא לשפר ולהתאים את תהליך המיון והאבחון לתפקידים השונים ובכלל זה לייצר מסגרות הכנה קדם צבאיות ראויות וייעודיות; יש להרחיב את מגוון התפקידים המיועדים לחיילים חרדים; ולשפר את ההכנה הצבאית לשוק העבודה בשלב 'שנת המשימה' של החיילים הרווקים המשרתים במסגרות קרביות. שיפור תהליכים אלו יספק תועלות נוספות עבור צעירים חרדים נוספים המבקשים להשתלב בשירות צבאי, המיטיב עמם ומסייע בהגדלת 'השוויון בנטל'.

עם כל הכבוד לתמריצים הכלכליים חשוב לרכז את המאמצים והמשאבים על מנת להניע את גלגלי השינוי המתחולל בשנים האחרונות במגזר החרדי גם בהיבט הערכי וזאת בין השאר על ידי שיפור של מנגנון הגיוס. החברה החרדית מסירה בהדרגה ובזהירות את חומות ההתבדלות ובטווח הארוך, המשך תמרוץ גיוסם של החרדים לצה"ל אינו צריך לבוא על חשבון שאר המשרתים. על הצבא להמשיך ולעודד את גיוסם של צעירים חרדים לא רק על בסיס מניעים חומריים ותעסוקתיים, אלא להגביר מוטיבציות ערכיות ואידיאולוגיות לשירות צבאי במסגרת מודל שירות החובה. מוטיבציות שניצניהן כבר כאן.

הכותב הוא חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ורכז מחקר חרדים במינהל מחקר של משרד העבודה והרווחה