בזמן שלוחמי צה"ל התמודדו עם האירוע הקטלני בגבול הצפון, עסק כוח אחר בניסיון לאתר מנהרות באזור זרעית. צוות אזרחי של משרד הביטחון חפר בורות במרחק של חצי מטר אחד מהשני, ונכון לרגעים אלה לא מצא שום מנהרה. מאז המערכה של צה"ל ברצועת עזה, מבצע צוק איתן, איום המנהרות מסרב לעזוב אותנו כשרב הנסתר על הגלוי. צריך להגיד, לצה"ל אין שום אינדיקציה שיש מנהרות בגבול לבנון, "אבל הנחת העבודה שלנו שזה קיים", כפי שאמר קצין הנדסה בפיקוד צפון. לצה"ל, כפי שתקראו בהמשך, יש כלים רבים שתפקידם להתמודד עם תופעת המנהרות ולא פחות חשוב מזה, גם לוחמים שנחשבים למקצוענים בתחום.
בשנה האחרונה התפרסמו בישראל עשרות כתבות על תושבים ש"שומעים קולות של חפירה". לזה ניתן להוסיף עוד עשרות רבות של סרטונים שעלו לרשת, שגם בהם נטען כי שומעים קולות חפירה. אתר פז"ם מפרסם לראשונה כי ניסוי של צה"ל שנערך כבר לפני שנה, הוכיח שכלל לא ניתן לזהות חפירה מתחת לאדמה, בטח שלא בלי אמצעים המיועדים לכך. באותו הניסוי, תלו חיישנים ומתחת להם חפרו מנהרה. לא נפרסם את המדדים המדויקים, אבל נגיד שרק כאשר החפירה הגיעה לעומק מסוים, החיישנים הצליחו לזהות את פעולות החפירה.
קצין ההנדסה איתו שוחחנו אמר, "עושים פה דמורליזציה לאזרחים שבגלל כל מה שהם שומעים, הם חושבים שחופרים להם מנהרה מתחת לבית ובטוחים שהם שומעים את החפירות. עובדתית אי אפשר לזהות פעולות של חפירה והגיע זמן שמישהו יגיד את זה וירגיע את האזרחים", אמר קצין ההנדסה. קצין בכיר בפיקוד דרום אמר לפני כשנה משפט חריף יותר, הוא הגדיר את התופעה כ"פח"ע מורגנה".
שאלתי את קצין ההנדסה, אם אכן ערכו ניסוי שאלה היו התוצאות שלו, מדוע חופרים בקרקע? תשובתו הייתה מפתיעה, "בעיקר כדי להרגיע את התושבים". אם היינו חושבים שיש שם מנהרה, אתה יכול להיות בטוח שהיה שם גדוד שלם". נציין כי זה בדיוק מה שקרה בגבול מצרים בזמן מבצע צוק איתן - תושבי אחד הישובים טענו בפני הצבא כי הם שומעים קולות חפירה. צה"ל בתגובה, שלח למקום כלי עבודה "שחפרו בורות במרחק של 30, 40 ס"מ אחד מהשני. כמובן שלא מצאו כלום אבל זה הרגיע אותם".
חיזבאללה מאיים: "500 לוחמים יפרצו ממנהרות"
לאחרונה הכריז חסן נסראללה כי ארגונו מתאמן בכיבוש של הגליל, לא פחות. חיזבאללה הפיצו לאחרונה סרטון שמתאר איך 500 לוחמים של הארגון יפרצו ממנהרות ויכבשו מספר ישובים בגליל. על פי התרחיש, במלחמת לבנון השלישית, כוחות של הארגון יפגעו בסיורים שינועו על הגדר, מאות רקטות ישוגרו לעבר ערי ישראל ותחת ערפל הקרב יפרצו מהאדמה מאות המחבלים. "סביר מאוד להניח שאם זה יקרה רובם יהרגו על ידי מסק"רים. רבים נוספים יהרגו על ידי יחידות צה"ל שיפעלו בשטח", אמר קצין ההנדסה עמו שוחחנו. "אבל צריך להגיד שאין הגנה של מאה אחוז ותמיד יכול להיות שחוליה אחת או יותר, יצליחו להגיע לישוב או לפגוע בכוח, כמו שראינו בצוק איתן".
כאמור, לצה"ל אין שום אינדיקציה שיש מנהרות בגבול לבנון, לא קיים מידע מודיעני או כל דבר עובדתי ואמין אחר שיצביע על כך. אבל, כפי שאמר קצין ההנדסה, "נקודת ההנחה היא שבשמונה שנים שעברו מאז לבנון השנייה, שהיה להם הרבה זמן לתכנן ולהתכונן, הם אכן עשו את זה וחפרו מנהרות. זו הנחת העבודה. אבל אם שואלים אותי אני לא חושב שזה נכון".
אולם אז הפתיע קצין ההנדסה כשאמר, "מצד שני כן יש מנהרות לחימה והרבה בשטח לבנון. לדעתי הרגשנו את זה לאחרונה". לדבריו, ייתכן מאוד שהכוח שהפתיע את הסיור של צה"ל בירי נ"ט, יצא וחזר למנהרת לחימה שכזו. "למעלה משבוע שצה"ל היה בכוננות גבוהה בגלל מה שקרה בסוריה (החיסול שמיוחס לישראל) ואני לא מאמין שהם נעו בשטח בלי שאיתרו אותם. בגלל זה לדעתי הם פעלו ממנהרה".
כך מאתרים מנהרות
במאמר שפורסם לאחרונה במכון למחקרי ביטחון לאומי, "לוחמה תת-קרקעית: אתגר ישן־חדש", ציינו המחברים, יפתח שפיר וגל פרל, כי "כבר בספטמבר 1996 לחם כוח מיחידת אגוז, בפיקודו של ארז צוקרמן, במערך מחילות סבוך של מחבלי חיזבאללה בג׳בל סוג׳וד. במלחמת לבנון השנייה השתלט כוח מהיחידה המובחרת ׳מגלן׳ על מערך מבוצר וחפור של חיזבאללה, בסמוך למוצב שקד. בקרב נהרגו שניים מחיילי הכוח וחמישה פעילי חיזבאללה. אחרי המלחמה, הקים הארגון מערך מנהרות מסתור ולחימה רחב היקף בתוך הכפרים וייתכן שגם מנהרות חדירה אל מעבר לגבול".
בצה"ל ראו מה קורה בצד השני והתכוננו. דבר ראשון שברו את הראש איך מאתרים מנהרות. רוב החומר מסווג, ואומנם לא ניתן לזהות חפירה, "אבל יש לא מעט שיטות שבזכותן ניתן לאתר מנהרות", אמר קצין ההנדסה. "דבר ראשון זה מודיעין. בסופו של דבר זו השיטה הכי טובה ומדויקת. אני מאמין שיש לנו מודיעין טוב שיודע את העבודה".
המודיעין מתבסס על מגוון רחב של אינדיקציות, חלק מהן זה סימנים שנוצרים כאשר חופרים מנהרה. "גם פה לא נפרט יותר מדי. אבל אם ניקח כדוגמה את המנהרות שנחשפו בצוק איתן, האורך שלהן וכמות הבטון, אז בוא נגיד שהפרויקט הזה משאיר סימנים כאלה ואחרים שניתן להבחין בהם", אמר קצין ההנדסה.
נזכיר לכם שכאשר צה"ל יצא למבצע צוק איתן, הלוחמים ידעו להגיע לרוב הפירים של מנהרות התקיפה. החיילים ידעו להגיע לרוב המנהרות, מה שהביא לחיסול של הפרויקט הכי גדול ויקר של חמאס. "ביחס להשקעה שלהם, התוצאה הייתה מאוד דלה" אמר קצין ההנדסה, "וזה כי הגענו לרובן המכריע".
אחרי שצה"ל הבין את חומרת האיום, במיוחד אחרי החשיפות של השנה האחרונה, הוחלט על הקמה של תפקיד חדש, קצינת מנהרות. - שתפקידה לחקור מודיעינית את נושא המנהרות. התפקיד כבר הוכיח את עצמו בלפחות שני מקרים שונים. "אני מרכזת מבחינה מודיעינית את כל עניין הטיפול במנהרות", סיפרה סרן מ' לחדשות 2, "המטרה העיקרית היא להגן על התושבים והחיילים. כשמוצאים מנהרה אז ישנה שמחה גדולה, אבל אז מתחילה העבודה האמיתית. מתחילים לעבד את המודיעין, לוודא שאין סכנה לכוחותינו ועוברים למנהרה הבאה". להערכתה של הקצינה, יש מנהרות נוספות. "אנחנו מנסים להישאר במעקב אחריהן", אמרה.
אחרי שמאתרים את המיקום המשוער של המנהרות, מתחילות עבודות החפירה, אותם כלים גדולים שראינו במבצע צוק איתן. בזכות החפירות ודרכים נוספות, מאתרים את תוואי המנהרה, "ומשמידים אותה. חשוב מאוד לאתר את כל התוואי כדי שהיא תושמד לחלוטין, ולא רק חלק קטן ממנה, שניתן יהיה לעקוף בחפירה קטנה".
חפירות ופיצוצים - כך מתמודד צה"ל עם איום המנהרות
לא ניתן לזהות פעולות חפירה של מנהרה וצריך להגיד שלפחות באופן רשמי, אין לזה פתרון טכנולוגי. הדרך לאתר מנהרות זה באמצעות מודיעין וחישוף של השטח, כפי שצה"ל עשה בעזה או כפי שהמצרים עושים בימים אלה ממש, בגבול עזה מצרים. כאשר מצליחים לאתר מנהרה נדרש פתרון מבצעי מורכב, ובתחום הזה צה"ל נמצא בין המדינות המובילות בעולם.
מאירועי העבר אנחנו למדים שלצה"ל יש תורת לחימה מאוד מסודרת בטיפול במנהרה שהצליחו לאתר. ראשונים לפעול הם לוחמי יחידת סמו"ר של יחידת יהל"ם, שאמורים להילחם פנים אל מול פנים במנהרות. לוחמי היחידה מאומנים בלחימה בתוך המנהרה ואמונים על נטרול המטענים שימתינו ללוחמי צה"ל ועל פיצוץ המנהרה.
אגב, בצה"ל הבינו כבר אחרי עופרת יצוקה את גודל האתגר המבצעי, והחלו לאמן גם את גדודי החי"ר בלחימה במנהרות. לוחמי חי"ר, בסדיר ומילואים, מקיימים באופן תדיר אימונים שבמסגרתם כובשים כפרים מדומים, כאשר בבתים המדומים הם מוצאים מנהרות ונכנסים אליהן.
אם נחזור לטיפול במנהרות, אז הפעולה הראשונה תהיה כמובן אבטחת השטח מפני איומים. "כוח אבטחה מגוון ידע להגן על הלוחמים שלנו (הנדסה) מירי נ"ט, צלפים ופצמ"רים. לאחר מכן, לוחמי יחידת סמו"ר "יחקרו" את המנהרה. הם יכניסו אליה רובוטים מיוחדים, כמו ה Idrive, שמופעלים על ידי היחידה, ואלה יסרקו את התוואי שלה וינסו לאתר מחבלים או מטענים.
אחרי שהם יסיימו לסרוק ולחקור את המנהרה, יגיעו לשם הכלים הכבדים, למשל הבאגר E-349, שנכנס לשימוש בפלוגות הצמ"ה של חיל ההנדסה לפני מספר חודשים. הכלים יחשפו את פתחי המנהרה ויחפרו לאורכה חורים. לאחר מכן, יחדירו לוחמי יהלו"ם חומר נפץ למנהרה. אחרי שמסיימים את התהליך, מפוצצים את המנהרה לכל אורכה וכך למעשה משמידים אותה.
כפי שראינו בצוק איתן, ישנם מקרים בהם מצליחים לאתר מנהרה, אולם אין דרך להגיע אליה, "בעיקר אם זה נמצא בשטח של האויב שלא הגעת אליו", כפי שהסביר קצין ההנדסה. במקרה כזה המנהרה תושמד באמצעות מטוסי קרב, שינחיתו על הפתח שלה פצצות כבדות. זה סיפור לא פשוט בכלל כשמדובר במטוס שטס במהירות ובגובה על כמה אלפי רגל. קצין ההנדסה הוסיף, "בסוף אין תחליף לכוח שמגיע למנהרה, חוקר ומפוצץ אותה".
המנהרות של חמאס בעזה היו השעון המעורר של מערך ההנדסה וצה"ל בפרט. לא ברור אם יש לחיזבאללה מנהרות שחוצות את הגבול, אבל אם כן, בצה"ל מאמינים שהן יהיו ארוכות יותר ומשוכללות יותר. זה כולל גם את מנהרות הלחימה שבשטח לבנון. מנגד, מציין קצין ההנדסה עמו שוחחנו, "צוק איתן עורר אותנו והיכולת שלנו להתמודד עם הנושא השתפרה באופן משמעותי".