לשר הביטחון החדש של ישראל, חבר הכנסת משה בוגי יעלון, יש רזומה צבאי מרשים, השזור בהיסטוריה של מדינת ישראל ומתפרס על פני 37 שנים רוויות הישגים. יעלון נלחם במלחמת ההתשה, מלחמת יום כיפור ומלחמת לבנון הראשונה. בין לבין הספיק להשתתף בלא מעט מבצעים ואפילו להשתחרר מצה"ל לזמן קצר ולשרת כאיש מילואים. בין תפקידיו, היה לוחם בנח"ל המוצנח, מפקד סיירת צנחנים, מפקד סיירת מטכ"ל, מג"ד 890 בחטיבת הצנחנים, כמובן שהרמטכ"ל ה-17 של צה"ל והיום גם שר הביטחון.
בארץ ועולם ישנם לא מעט מדינאים בעלי עבר צבאי וביטחוני מפואר להם מייחסים מנהיגות שמוגדרת כצבאית ובעלת יכולת להזיז עניינים ולקבל החלטות במצבי לחץ ובמצבי סכנת חיים. פוליטיקאים או גנרלים? קבלו הצצה לאלה שהם גם וגם.
בנימין נתניהו: מפקד צוות בסיירת מטכ"ל
אי אפשר שלא להתחיל מראש הממשלה שלנו, בנימין נתניהו, שהרבה לפני החליפות והעניבות לבש את מדי הצבא והיה בין הלוחמים הבולטים של סיירת מטכ"ל. ב-1967 הוא התגייס כלוחם לסיירת מטכ"ל בעקבות האח יוני נתניהו ז"ל שנהרג בהיותו מפקד הסיירת במהלך מבצע אנטבה. אחרי שסיים את מסלול ההכשרה המפרך הוא יוצא לקורס קצינים והופך למפקד צוות לוחמים ביחידה – תפקיד במסגרתו השתתף בלא מעט מבצעים מעבר לקווי האויב, מבצעים שברובם נותרו מסווגים עד היום.
הקצין הצעיר ביקר במצרים, ירדן, סוריה ולבנון בלי מטוס נוסעים וממש בלי דרכון (לפחות לא שלו). בין המבצעים היותר מוכרים בהם השתתף היה מבצע תשורה, אז פשטו לוחמי היחידה תחת פיקודו של רפאל איתן על נמל התעופה של ביירות, ומבצע בולמוס במסגרתו פשטו יחד עם שייטת 13 מעבר לקווי הצבא המצרי. במהלך פעולה זו נתניהו כמעט נהרג מאש חיילים מצרים. נתניהו השתתף גם במבצעי ארגז, בהם חטפו חיילי היחידה קצינים סורים מלבנון בכדי לשחרר שבויים ישראלים. המבצע המוכר ביותר בו השתתף נתניהו היה מעל לכל ספק המבצע לשחרור חטופי מטוס סבנה שנחת בנמל התעופה בן גוריון, במהלכו נפצע מאש ידידותית. נתניהו השתחרר מהצבא בדרגת סרן, אולם בהיותו איש מילואים, הפסיק את לימודיו בחו"ל וחזר כדי להשתתף במלחמת יום כיפור.
צ'אק הייגל: גיבור מלחמה אמריקאי
לא מעט ביקורת נשמעה בישראל ובארה"ב על מינוי הייגל לתפקיד שר ההגנה של ארה"ב. למרות הביקורת על דרכו וקורותיו השנויים במחלוקת, בעיקר בנוגע לישראל, מדובר בגיבור מלחמה אמריקאי ממש כמו בסרטים. הייגל, בן של גיבור מלחמה, נשלח ב-1972 כלוחם חי"ר לווייטנאם, למלחמה שבאותם ימים הייתה לא זכתה לגיבוי ציבורי. למרות דעותיו האישיות, הוא תפקד שם כסמל מחלקה מצטיין שלא היסס לסכן את חייו למען חבריו. אחד מהחברים ליחידה היה לא אחר מאחיו של הייגל ובשני מקרים שונים השניים נקלעו יחד למארב. בראשון הייגל הציל את חיי אחיו תחת אש ובמקרה השני היה זה האח שהציל את חייו שלו. פעמיים נפצע הייגל מאש האויב אך המשיך להילחם מה שזיכה אותו בזוג מדליות "לב הארגמן" – שמלבדן קבל עוד מדליות נוספות שמעידות על גבורה בשדה הקרב.
ג'ון קרי: נפצע בקרב שלוש פעמים
בצוות של הנשיא אובמה ניתן למצוא גיבור מלחמה נוסף גם הוא עם רזומה מווייטנאם. מזכיר המדינה, תפקיד המקביל לשר החוץ שלנו, התנדב ב-1966 להתגייס לצי האמריקאי וסיים מסלול הכשרה כקצין בדרגת סגן וכמפקד ספינת סיור כבדה. קרי היה שם למעלה משנה וסייר עם אנשי הצוות שלו, בעיקר בנהרות הדלתא שנשלטו על ידי לוחמי הווייטקונג. שם, מעבר לקווי האויב השתתף במבצעי יירוט של אספקת האויב, העברת כוחות מיוחדים וכמובן קרבות אש סוערים נגד עמדות מבוצרות שהיו לאורך הנהרות ששימשו את האויב כנתיב אספקה. על השירות הסוער של מזכיר המדינה מעידות בגאון שלוש מדליות "לב הארגמן" אותן קיבל על שלוש מקרים שונים בהם נפצע מאש האויב והמשיך להילחם וכן הספר שכתב על הלחימה. קרי נחשב כמתנגד למלחמה הרבה לפני הגיוס, אולם הדבר היחיד שהחזיר אותו לארה"ב הבטוחה הייתה הפציעה השלישית. מלבד "לב הארגמן" הוענקו לו מדליות גבורה נוספות שכללו את "כוכב הברונזה" ו"כוכב הכסף". לאחר שהשתחרר מהשירות, הפך לאחד ממנהיגי המחאה הבולטים ביותר, למד משפטים והצטרף לשרות הציבורי.
ולדימיר פוטין: סוכן ק.ג.ב
את שירותו הביטחוני התחיל פוטין בצי הסובייטי שהיה באותם ימים היחיד שיכול היה לעמוד בפני עוצמתה של ארה"ב. אולם הרקע הביטחוני שהכניס את פוטין לרשימה שלנו היה בשרות הביון הידוע ביותר לשמצה, ק.ג.ב. הוא הצטרף לשרות אחרי שסיים תואר במשפטים והפך להיות סוכן באגף שהתמחה באיתור ומעצר של מתנגדי שלטון. אגף זה נחשב אז כמקפצה לאגפים ה"יותר מעניינים" שפועלים בחו"ל, ואכן, אחרי שנתיים בהן הוכיח עצמו עבר לאגף אחר שאינו ידוע ומשם עבר לאגף שעוסק באיסוף מודיעין בינלאומי. פוטין הוצב באותם ימים בגרמניה המזרחית ועסק במבצעי ביון משותפים עם השטזי, ארגון ביון אכזרי של מזרח גרמניה. עושה רושם שהוא מילא את התפקיד שלו בהצטיינות משום שהשטזי העניק לפוטין מדליית הצטיינות על תקופת השירות שלו שם. את גרמניה הוא עזב אחרי נפילת החומה בשנת 1989. פוטין הספיק לעשות עוד תפקיד אחד בתוך ברית המועצות ואז פרש בגלל הפיכה של אנשי ק.ג.ב נגד הנשיא דאז מיכאל גורבצ'וב. לאחר מכן, הוא עבר למסלול הציבורי – יש האומרים עם טכניקות אותן למד במהלך הכשרתו כסוכן.
אחמד שפיק: מפקד טייסת קרב
עד שנת 2011, אחמד שפיק היה פוליטיקאי מצרי ידוע ממקורבי הנשיא המודח חוסני מובראק. שפיק, שנולד בקהיר, התגייס לחיל האוויר המצרי והפך לטייס קרב. את טבילת האש המבצעית הראשונה שלו עשה בתימן לאחר שנשיא מצרים דאז, ג'מאל נאצר, שלח את הצבא המצרי להתערב במלחמת האזרחים שהתנהלה שם. קשה לומר מה היה חלקו של שפיק, אבל ידוע שצבא מצרים השתמש בנשק כימי נגד האויב. שפיק השתתף לאחר מכן במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה ומונה לתפקיד מפקד טייסת קרב. באותה המלחמה השתתף בעיקר בתקיפת מוצבי צה"ל על גדות תעלת סואץ. במלחמת יום כיפור, בהיותו מפקד בסיס, השתתף בגלי התקיפה על עמדות צה"ל ולפחות על פי חיל האוויר המצרי, מיוחסות לו שתי הפלות של מטוסים ישראלים, הישג מרשים בהתחשב בכך שבמלחמת יום כיפור, הופלו חמישה או שישה מטוסי חיל האוויר בקרבות אוויר-אוויר. לאחר מכן, שירת בשלל תפקידי מטה עד שהתמנה ב-1996 להיות מפקד חיל האוויר המצרי. לאחר שהשתחרר מהצבא, עבר לחיים הפוליטים והיה לשר התעופה. שפיק נחשב עד היום לאחד משרי התעופה הטובים ביותר שהיו למצרים ומיוחסים לו הרבה שדרוגים של מערכת התעופה האזרחית. ממצרים נאלץ לברוח ב-2011 אחרי שנכשל בבחירות לנשיאות והוצא נגדו צו מעצר.
עומר בר לב: מפקד סיירת מטכ"ל
נסיים עם אחד מחברי הכנסת החדשים, עומר בר לב. בר לב, בנו של חיים בר-לב, הרמטכ"ל השמיני של צה"ל, התגייס בשנת 1971 לסיירת מטכ"ל. זמן קצר אחרי שסיים את ההכשרה שלו כלוחם ביחידה, פרצה מלחמת יום כיפור ובר לב נלחם בגזרת סיני. בתחילה, כאשר הוצע לו לצאת לקורס קצינים, הוא סירב, אולם לאחר המלחמה, חזר בו, הלך בדרכו של אביו ומצא את עצמו עוטה דרגות קצונה גם הוא. תוך זמן קצר הוא מונה לתפקיד מפקד צוות, אותו הוביל בקרב נגד הסורים על פסגת החרמון ולאחר מכן הוביל את הכוח שלו גם בפריצה לשחרור בני הערובה במלון סבוי. בנוסף, בר לב משתתף במבצעי איסוף מודיעין של היחידה שכמובן לא ניתן לספר עליהם גם היום. המבצע הבולט ביותר ברזומה של בר לב היה ללא ספק שחרור בני הערובה באנטבה שם היה מפקד צוות לוחמים. בהמשך השתחרר מהצבא, אך כאיש מילואים של היחידה המשיך להשתתף במבצעים רבים, ביניהם, שחרור בני הערובה מאוטובוס במה שלימים הוכר יותר כפרשיית קו 300. ב-1984 חזר לצבא כדי לפקד על סיירת מטכ"ל וכשסיים את תפקידו שלוש שנים לאחר מכן השתחרר שוב. בתקופת פיקוד זו זכתה היחידה לצל"ש רמטכ"ל. בר לב חזר פעם נוספת לצבא לבקשתו של אהוד ברק כדי לפקד על חטיבה והשתחרר שוב ובפעם האחרונה ב-1994.
כמובן שישנם עוד הרבה מנהיגים מלבד אלה שבחרנו לכתבה, אך לעת עתה נסתפק ברשימה המכובדת והקרבית שלעיל. מוזמנים להציע שמות נוספים בטוקבקים.