נובמבר 2009. צלף צבא הוד מלכותה, סמל קרייג הריסון, מזהה ממרחק של 2,475 מטרים קבוצת מורדים של הטליבאן, מרחק שגדול ב-900 מטרים מהטווח האפקטיבי של רובה הצלפים שלו מסוג AWM L115A3 בקליבר 0.338 לפואה מגנום. למרות המצב הבעייתי, הוא יורה ומצליח לחסל שני אנשי טליבאן, ובכך שובר את השיא העולמי של צלף קנדי, שעמד עד אז על מעט פחות מ-2.4 ק"מ. סמל הריסון מספר השבוע לדיילי מייל הבריטי על רגעי הדרמה של הצליפה המטורפת הזו, וחושף שעבודתו כצלף כמעט והביאה אותו לסף מוות, כשהפך מטרה למחבלים ואף ניסה להתאבד.
הסיפור שמאחורי הצליפה נחשף בספרו, "הצליפה הארוכה ביותר" שיצא לאור השבוע. הריסון מספר ששהה עם צוות של עוד שלושה צלפים בשיירה שנפלה למארב של הטליבאן במחוז הלמנד. מהמקום בו תפס מחסה, הוא ראה את אנשי הטליבאן שהפעילו נגד הכוח שלו מקלע כבד, והציב את רובה הצלפים שלו על הרכב בו היה ממוקם. "ירייה שנמשכת שש שניות, ואפילו סיבוב כדור הארץ משפיע עליה", מספר הריסון.
הוא יורה פעמיים ומפספס. ואז, בזמן שאנשי הטליבאן חיפשו את מקור הירי וירו לכיוונו, הריסון ירה שוב. "שש שניות לאחר מכן, המקלען מחליק ונופל על הקרקע כשהוא מת. לא האמנתי שזה קרה, נלחמתי עם עצמי שלא להיכנס לאופוריה. תשמור על רוגע, אמרתי לעצמי". הריסון מכוון שוב את רובה הצלפים שלו, ויורה שוב. שש שניות לאחר מכן, גם השני מתמוטט. "אז כבר הייתי שמח על כך שלא נשאר עוד אף אויב, תחושה של הקלה שטפה אותי. אם לא הייתי פועל כמו שצריך, החברים שלי היו מתים או פצועים", אמר.
>> מכורים לפז"ם? הירשמו לפייסבוק שלנו
"לא שש להרוג, רק אוהב את התחושה שבאה אחרי עבודה טובה"
בספרו, הוא מציין שרק לאחר שהגיע למקום מסוק קרב מסוג אפאצ'י שהשמיד את המקלע הכבד, הוא הבין שהצליח לפגוע באויב ממרחק של 2,475 מטרים, ששווים אגב, ל-24 מגרשי פוטבול. "מדובר בהתרגשות שכל הצלפים מכירים ואוהבים, כמו סמים. אני לא פסיכי, לא קצב ולא שש להרוג. רק אוהב את התחושה שבאה אחרי עבודה טובה", מעיד.
עשרה ימים לאחר מכן - הוא כמעט מאבד את חייו כאשר הרכב עליו נע עלה על מטען צד והתפוצץ. זמן קצר אחרי התקרית הזו, הוא חזר לבריטניה, ורק אז למד לדעת שהירייה שלו הייתה למעשה שיא עולמי. אז, הוא גם הבין שזהותו נחשפה והוא הפך למטרה של טרוריסטים. הריסון, אשתו ובנו בן ה-16, נאלצו לחיות במחתרת במשך תקופה ארוכה. "התברר שאחד מהאנשים שהרגתי היה מפקד בטליבאן, והם רצו לנקום", הוא מספר. "נכנסתי לרשימה שלהם. מאוחר יותר, מצאו מכונית חשודה עם תמונה שלי. נראה היה שמישהו התכונן לחטיפה".
החיסולים באפגניסטן והעובדה שהוא ומשפחתו הפכה למטרה של מחבלים, פגעו קשות בנפשו של הריסון. הוא פיתח הפרעה פוסט טראומטית (PTSD), ובהמשך גם גילה שהעלייה עם הרכב על מטען גרמה לפגיעה במוח שלו. הוא הרגיש אבוד, ובמקביל גם דחה את העיטור הגבוה שהצבא רצה להעניק לו. בהמשך, הוא אפילו ניסה להתאבד מספר פעמים, ובעקבות כך גם עזב את השרות הצבאי, כשהוא כבר בן 40. "אנשים לא רואים מה קורה לי בראש", מספר. "אני רואה כל הזמן כל ירייה וירייה שלי, כל יום זה גיהינום".
לבסוף, הריסון הצליח לשקם את חייו. וחוץ מהספר שכתב, הוא הקים חברה שמייצרת ציוד שמשפר את יכולת הפגיעה של צלפים. נציין שמאז השיא שלו כבר נשבר, כאשר גם זה קרה באפגניסטן, והפעם על ידי שני צלפים אוסטרלים שירו בבת אחת על קבוצה של אנשי טליבאן, ירייה שנורתה ממרחק של 2,815 מטרים.