לא פחות מתשע הברחות סמים התרחשו בלילה שבין רביעי לחמישי השבוע בתחומי החטיבה המרחבית פארן שבדרום. במהלך הניסיונות האלה המבריחים הציבו חוליות רתק שפתחו באש כבדה לעבר ישראל כדי למנוע מצה"ל ומג"ב לסכל את ההברחות.
זו כבר הפכה אמנם לשגרה בגבול הדרום הארוך, אך הפעם כוח צה"ל ירה בטעות לעבר כוח מסתערבים של מג"ב ופצע אותם קל, ורק בנס האירוע לא נגמר בתוצאה חמורה יותר.
"במהלך סיכול הברחות על ידי כוח צה"ל וימ"ס בגבול מצרים, נפצעו שני לוחמי מג"ב באורח קל מירי כוחותינו כתוצאה מטעות בזיהוי", נמסר מצה"ל שם ציינו כי במהלך הלילה התרחשו כתשע הברחות סמים שכללו "ירי מסיבי של חוליות מבריחים לעבר שטח ישראל, במרחב חטמ"ר פארן. הכוחות סיכלו ההברחות ותפסו כ-400 ק"ג סמים בשווי מוערך של כ- 8,000,000 שקל".
עוד באוקטובר 2014 פרסמנו ראיון עם קצין בגזרה, בו הזהיר מפני המצב המתדרדר בגבול מצרים אל מול מבריחי הסמים שהפכו לארגון סמי-צבאי. "זה יהיה קטלני יותר", אמר הקצין באותה הכתבה מאז והצביע על התופעה שמתגברת בימים אלו.
כך עובדות ההברחות
הברחות הסמים הן כמו מבצע צבאי. המבריחים שולחים אנשי מודיעין שיאספו מידע על צבא מצרים וצה"ל בזירת ההברחה. לאחר מכן חוליות רתק עם מקלעים כבדים, רובי צלפים ואפילו טילי נ"ט מתמקמים בשטחים שולטים כדי לפתוח באש שתמנע את סיכול ההברחה.
לדברי קצינים בפיקוד הדרום מי שסבל מהמבריחים הם בעיקר אנשי הבטמ"ז, משמר הגבול של מצרים. אולם בשנים האחרונות המבריחים לא מהססים לפתוח באש לעבר כוחות צה"ל.
"מבריחי הסמים פותחים לעברם באש כדי להעסיק אותם בזמן שיש הברחה", הסביר לנו אז קצין באוגדה. "לפעמים הם יורים על עמדה סמוכה לנקודת ההברחה ולפעמים הם יורים בגזרה אחרת כדי להסיט מההברחה את תשומת הלב", וגם כדי לחפות על המבריחים.
תחת האש הכבדה, מי שמנהל בצד המצרי את ההברחה שולח את האנשים שלו לגדר הגבול תוך שהוא מתאם את ההגעה של המקבלים בצד הישראלי. בד"כ מדובר בבדואים תושבי הפזורה.
על דרך הברחת הסמים, שלא השתנתה מאז מלבד עוצמת האש והתעוזה של המבריחים שרק התגברו, אמר לנו אז קצין באוגדה, "נוצר קשר עם מבריח מהצד הישראלי, לרוב תושב ביר הדאג' הסמוכה לגבול".
אחרי שנוצר קשר עם מבריח מהצד הישראלי הם מסכמים על יום ושעה בה יפגשו סמוך לגדר. "בשלב הזה מי שמנהל את ההברחה מהצד המצרי מפעיל קצין מבצעים וקצין מודיעין, ממש ככה. השניים האלה שולחים תצפיתנים לגדר. למשל רועי צאן או נערים שכביכול מטיילים באזור, או רוכבי טרקטורונים שפשוט מתמקמים על גבעה וצופים על הנקודה לאורך ימים".
התצפיתנים ואנשי המבצעים של המבריחים לומדים את שגרת הצבא. הם גם מנסים את הכוחות בכל מיני תרגילים שונים ומודדים את זמן התגובה שלהם. ביום ההברחה נשלחת לנקודה חולית רתק שכוללת מספר אנשים חמושים בכבדות. מדובר על מקלעים מסוג PK, מקלעי 0.5, קלאצ'ים ואפילו טילי נ"ט. אחרי שהם מתמקמים והתצפיתנים נותנים אישור, מתחילים המבריחים לשנע את הסמים מנקודת המסתור.
"בדרך כלל מדובר בסינאוויים (תושבי סיני הבדואים כפי שהם מכונים בצה"ל), שמקבלים סביב ה-100 דולר לכל סיבוב כזה. הרבה מאוד כסף עבור האנשים האלה. כשהם מגיעים לאזור הגבול הם נעצרים במקום מסתור ומחכים שעות ארוכות לפעמים ימים, עד שמי שמנהל את ההברחה מקבל אישור מהתצפיתן ונותן את האוקיי שלו".
בשלב הזה חוליית הרתק פותחת באש על העמדות המצריות כדי שאלה לא יפריעו, כך לדברי הקצין. "מדובר באש תופת של מקלעים ואפילו טילים. אז המבריחים המצרים רצים לגדר וזורקים את הסמים. מהצד הישראלי מגיעה חוליה שזורקת את הכסף לצד השני של הגדר, לוקחת את הסמים ומתחפפת משם במהירות".
יש לציין כי בשנה האחרונה הברחות הסמים הפכו לנועזות וחמות הרבה יותר. ירי מצד מבריחים למרות הזרקור שצה"ל הציב כבר לפני שנים, רק הפך נפוץ יותר ולמעשה מה שקרה בלילה שבין רביעי לחמישי בגבול מצרים הוא עניין שגרתי. הירי בין צה"ל למג"ב שהביא לפציעת שני המסתערבים הפך את האירוע לחריג ומדובר.
בהקשר הזה יש לציין כי טענות בדבר שיתוף הפעולה הלקוי, בעיקר בתחום התיאום, עלו לא מעט בתקופה האחרונה. משני הצדדים היו מי שטענו כי צה"ל ומג"ב לא יודעים לדבר ביניהם, טענות עלו גם על כך שלא משתפים את כל המידע אחד עם השני. יתכן שהתיאום הלקוי הזה לכאורה הביא לירי, שרק בנס הסתיים עם שני נפגעים קלים.