כחצי שנה למלחמה ובחיל האוויר כבר החלו לתחקר את הזווית האווירית של אירועי 7 באוקטובר, אז פתח החמאס במלחמת פתע נגד ישראל שהביאה לרציחתם של כ-1,400 ישראלים וחטיפה של כ-250. מועד הגשת התחקיר נקבע לחודש הבא, מאי. בחיל אומרים כבר עכשיו שמצד אחד כל מי שעלה לאוויר עשה כל מה שהוא יכול, אבל זה פשוט לא הספיק ומודים ביושר שהם נכשלו לחלוטין בביצוע משימתם ביום הזה, כך במבחן התוצאה.
בחיל מסכמים סיכום ביניים של חודשי מלחמה ארוכים. יש שם מי שמשווים את ההתאוששות של חיל האוויר לזו שהייתה אחרי ההפתעה שפתחה את מלחמת יום כיפור. בחצי השנה האחרונה ידע חיל האוויר הישראלי את אחד מרגעי השפל הגדולים בתולדותיו, אבל גם רשם הצלחות ברמה העולמית, למשל בבלימת מתקפת הטילים והכטב"מים מאיראן, ובסיוע הצמוד לכוחות היבשה שתמרנו בעזה.
כולם מבינים שיש כאן כישלון
תפיסת ההפעלה של חיל האוויר, כמעט ולא התייחסה ברצינות למתקפת פתע מהסוג של 7 באוקטובר. הפעלה מהירה ברמת הדקות של החיל נגעה להגנת שמי המדינה ויירוט איומים אוויריים, לא על הקרקע. בהקשר היבשתי, הכוננות להרים את כל חיל האוויר על הרגליים נמדדה במושגים של שעות, אומנם לא רבות אולם נתון שנחשב מאוחר מדי למי שהיו על הקרקע במהלך השבת השחורה.
בעיה נוספת היא שכמעט ולא היה על הקרקע מי שיכווין את הטייסים שכן היו באוויר, ושהצליחו לעלות תוך זמן קצר. אוגדת עזה נכבשה וכמעט חדלה מלתפקד. גם הכוחות שהיו על הקרקע כמעט ולא הגיבו לפניות חיל האוויר או שלא ידעו להעביר מידע ולהכווין את המטוסים. ובניגוד למעשה של אנשי יבשה רבים, שפשוט לקחו את עצמם לעוטף עזה ברגע ששמעו מה קרה, בחיל האוויר זה לא קרה ולא נמצא במודעות שלהם. איש לא חשב לנסוע מיד לעוטף כדי להכווין את כלי הטיס, להם אין אפשרות לפגוע במטרות שלהם בלי אותה הכוונה בנסיבות מהסוג הזה.
מהבחינה המערכתית הגדולה, כמעט ולא היו כטב"מים בכוננות ובשמי רצועת עזה היו רק שלושה מטוסים ללא טייס. גם מערך המסק"רים שהפך קטן מדי בגלל "התאהבות יתר" בכטב"מים, העמיד רק זוג מסק"רים לכוננות מידית, שגם הם היו בבסיס רמת דוד הצפוני. וזוג נוסף שהיה מוכן לטיסה מיידית בטייסת מסק"ר שנייה שהייתה בהדממה.
כן צריך להוסיף לזה, שמסיבה שאינה ברורה, מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר לא שותף בדיונים בשעות שלפני המתקפה. אם היה משותף בהם, אולי חלק ממה שסקרנו כאן היה משתנה ויותר כלי טיס היו עולים לאוויר בזמן אמת. אם זה היה קורה, אולי טייסים שתקפו את הגדר גם בשמונה בבוקר בלי שהם יודעים שיש מחבלים בישובים, היו מבינים את המצב ומגיבים לו.
מערך מטוסי הקרב המהיר והעוצמתי בכלל לא היה שותף לבלימת המתקפה של חמאס, כשהם תקפו בעומק עזה מבלי שזה השפיע על תמונת המצב. רבים מהם פשוט הסתובבו באוויר וחזרו לבסיסים כשנגמר להם הדלק. לאלה אין שום אפשרות לדעת מה קורה על הקרקע, בלי שיגידו להם. למרות שהיו לא מעט כטב"מים באוויר, אף אחד בבור של חיל האוויר לא חשב להגיד למטוסי הקרב להפציץ את 30 הפרצות מהן חדרו אלפי מחבלים עד לשעות המאוחרות של אותו היום. חיל האוויר פעל על פי מה שהוא מכיר.
"למערך הקרב יש תרגולת מסודרת לאירוע מתפרץ, בהגדרה הולכים על מטרות שמטרתן למנוע חדירה וזה מה שתוקפים בהתחלה", אמר לנו לאחרונה מפקד טייסת, סא"ל י'. "בהמשך מתחילות להגיע מטרות שדרכן אנחנו מתחילים להבין את גודל האירוע". כלומר לתקיפות העומק לא הייתה כאמור שום משמעות מבחינת בלימת מתקפת הפתע. עוד צריך להגיד, שמפקדי יבשה רבים אלתרו והשתמשו בטלגרם ובקבוצות ווטסאפ כדי להבין מה קורה ואיפה להילחם. אפילו השתמשו בדיווחים של החדשות. בחיל האוויר זה כמעט לא קרה למעט מקרים חריגים.
בחיל האוויר יש לציין לא מתחמקים מהאחריות שלהם לאירועי 7 באוקטובר, ואף הפוך מזה: הם מסתובבים עד היום עם תחושות קשות ולוקחים אחריות מלאה. "זה קשה וכואב כמו בכל מדינת ישראל. יש פה לוחמים שהגיעו מהעוטף ומכירים אנשים שנפגעו. את התחושות הקשות של ההפתעה והאובדן שחווינו נתחקר לעומק כמו שעושים בחיל האוויר", אמר סא"ל י'.
"כמפקד בצבא אגיד שיש לנו אחריות מלאה ואי אפשר לסגת מזה", אמר מפקד טייסת אחר. "אנחנו נתחקר את זה הכי עמוק, הכי נוקב ואמיתי שאנחנו יודעים. עכשיו אנחנו ממוקדים בלנצח, אבל מחויבים לאחריות שלנו כדי לשפר את המערכת. בשביל זה אנחנו פה".
ביחידת כטב"מים של התותחנים אמרו לנו לאחרונה על 7 באוקטובר: "בשש וחצי-שבע אנחנו עם שלושה מטוסים בגזרה, כל אחד במקום אחר וכל אחד מהם בטוח שאצלו קורה האירוע הגדול. עד שבע וחצי-שמונה וחצי אנחנו לא מבינים את האירוע הגדול".
רק בסביבות השעה 08:40 הם מתחילים להבין עד כמה מדובר באירוע קיצון ומתקפת טרור רצחנית. "אנחנו מבינים שזה האירוע הגדול, המטוסים מתחילים לירות בקצב גבוה ותוך פחות מעשר דקות, המטוסים גמרו את הטילים. מעלים עוד מטוסים לאוויר ותוך פחות מעשר דקות גם להם נגמר כל החימוש".
"הצבא נכשל בגדול", הודו הגורמים עמם שוחחנו בזמנו ביחידת הכטב"מים. "אין מילה אחרת חוץ מכישלון. כולנו תפסנו את חמאס כעוד גורם, שלא הורגים אותם כדי לא להסלים את המצב. דבר שני, לא התכוננו לאירוע כזה מורכב. הכוננות הייתה לכיבוש של יישוב אחד".
מתאוששים ועוברים להתקפה
כעומק השבר והמחדל, כך גודל ההתאוששות וההצלחה של חיל האוויר במלחמה שמתנהלת בכל הגזרות במהלך החצי שנה האחרונה. בעיני רבים, הניתוק של אנשי חיל האוויר מהמחדל של 7 באוקטובר וה"נדבר אחרי המלחמה" נראים אולי כמו סוג של התחמקות ואי הבנה של רגשות האזרחים ובטח שהתושבים. אבל דווקא זה מה שאפשר להם להתאושש במהירות ולעבור להתקפה. כמו בטיסה, הם מתנתקים מתחושות ורגשות וממוקדים רק בביצוע המשימה, וזה נכון מהמכונאים והטייסים הזוטרים, ועד למפקד חיל האוויר בעצמו.
בחזית הצפונית עיקר המלחמה נמצאת על כתפי אנשי המודיעין שמאתרים מטרות ולוחמי חיל האוויר. במסגרת מלחמת ההתשה בצפון, חיל האוויר כבר תקף למעלה מ-1,400 מטרות שרבות מהן היו תשתית טרור של חיזבאללה לאורך הגבול של לבנון עם ישראל, חוליות נ"ט, חוליות שיגור רקטות ומפקדי שדה רבים, בהם של כוח רדואן שחוסלו מהאוויר. חיל האוויר גם שינה את תמונת המצב האסטרטגית שהייתה לפני המלחמה, וחזר לטוס באופן חופשי בלבנון. בנוסף לזה, בוצעו תקיפות עומק במרכז הלוגיסטי והאסטרטגי של חיזבאללה, דבר שישראל נמנעה מלבצע במשך שנים רבות. למפונים זה עדיין לא עוזר אבל הישגים טקטיים בשטח יש.
כאשר החלה הכניסה הקרקעית לעזה, בחיל האוויר ידעו שכל העיניים נשואות אליהם, ולא רק בגלל המשימה כי אם גם בגלל 7 באוקטובר. כל חיל-האוויר היה חמוש והמטס שפתח את התמרון הקרקעי נמשך כמעט שעה. ״כ-100 כלי-טיס השתתפו וכ-400 פצצות הוטלו, מה שהיינו מטילים בחודש הטלנו בשעה״, סיפר לאתר חיל האוויר אל"מ מיל ע', נציג חיל האוויר במצפ"ה (מוצב הפיקוד המטכ"לי).
רמת שיתוף הפעולה עם הלוחמים על הקרקע הייתה כזו, שמטוסי חיל האוויר הטילו חימושים כבדים במרחק מאוד קצר מהכוחות, טווחים שלא נראו בעבר. את רמת ההצלחה אפשר למדוד בעיקר על פי המחמאות של אנשי היבשה עצמם, אותם פגשנו בעזה.
במהלך המלחמה חיל האוויר פעל בהיקפים חסרי תקדים ובמספר זירות במקביל. מטוסי החיל ביצעו כ-190,000 שעות טיסה ותקפו למעלה מ-32,000 מטרות בכל זירות הלחימה. מטוסים יצאו לגיחות של שעתיים, ארבע שעות וביצעו מספר משימות במקביל. לפעמים גיחה שהתחילה בצפון מול לבנון הסתיימה בתקיפה בעזה, ובפעולות נוספות שלא ניתן לחשוף.
השת"פ עם כוחות היבשה היה באיכות כזו, שמפעילי כטב"מ שיגרו במספר הזדמנויות טילים בסמוך לכוחות צה"ל מבלי שהם מעדכנים את מפקדי הכוח, שסמכו עליהם, בגלל זמן התגובה הקצר שהיה להם. זה דבר שלא קרה לפני המלחמה.
מערך מטוסי הקרב לבדו ביצע למעלה מ-27,000 תקיפות ומערך המסק"ר הקטן יותר מ-4,000. אחד הנתונים המרשימים זה מה שמכונה "תקיפות הבזק", כלומר תקיפות מידיות לדרישת כוחות היבשה, מהן בוצעו למעלה מ-8,000 תקיפות.
"לא היה מקרה שלא ביקשתי מסק"ר ולא קיבלתי", אמר לנו אחד ממפקדי הגדודים כשהיינו בעזה. "אני לא זוכר שת"פ כזה מוצלח עם חיל האוויר. אם לפני המלחמה היינו בפיגור של כמה שנים טובות, במלחמה קפצנו דור קדימה". הכוח האוויר, כפי שאומרים בזרוע היבשה, הציל חיים של מאות לוחמים בזמן החלק העצים של התמרון הקרקעי.
חיל האוויר שיגר יותר מ-10,000 חימושים שמתוכם 8,000 חימושי קרב, וחלק מהתקיפות האלה יצאו לפועל תוך דקות, בין השאר בזכות היחידה לשיתוף פעולה אווירי (יחשת"פ) שהביאה את כלי הטיס לכל מפקד פלוגה וגדוד.
גם בתחום פינוי הפצועים חיל האוויר רשם לעצמו הצלחה במהלך ששת חודשי המלחמה. צה"ל הצליח להשיג שיא עולמי בהקטנת אחוז החללים במלחמה מסך הנפגעים. זה קרה בזכות ההחלטה להציב יותר מ-670 רופאים ופרמדיקים בסמוך לפלוגות הנלחמות, מה שהקטין את זמן ההגעה של מטפל בכיר לנפגע, במקום התאג"דים.
כך שהזמן הממוצע של פינוי פצוע מרגע שנפגע ברצועה ועד שהגיע לבית החולים בתוך שעה ושש דקות, אל מול כשלוש שעות למשל במלחמת לבנון השנייה. וזה קרה בין השאר בזכות כאלף פינויים מהירים של מסוקי הסער, שנכנסו לרצועה תחת אש.
הצלחה נוספת שכמעט ולא זוכה לכותרות, בעיקר בגלל שמדובר בעבודת להק מודיעין של חיל האוויר, זה כמות המטרות שחיל האוויר הצליח לייצר לעצמו. ביום לחימה ממוצע מצליח מה שמכונה הצמ"א (צוות מחקר אופרטיבי) של למד"ן (להק המודיעין) לייצר מאות מטרות חדשות למערך הקרבי של החיל.
כל מטרה כזאת מורכבת מתיק אחרי שהופללה על ידי מפליל בכיר של הצמ"א ונבחנה משפטית. הם גם אלה שבחנו האם התקיפה השיגה את היעדים שלה ונזכיר שוב, אנחנו מדברים על למעלה מ-30,000 מטרות בשישה חודשים.
קציני המודיעין של חיל האוויר אחראים גם על מחקר האיומים שיש על המטוסים בכל זירה, ונותנים המלצות אופרטיביות להפעלת הכוח. העובדה שבמהלך המלחמה נפלו רק שלושה כטב"מים (בלבנון) וכמעט שלא נפגעו כלי טיס למרות שהיה לעברם לא מעט ירי, נחשבת להצלחה גדולה. ונזכיר שבגיחות בוצעו גם כאלה שהיו הרחק מגבולות המדינה באזורים מאוימים. למשל, על פי פרסומים זרים, התגובה למתקפת הטילים האיראנית, שנעשתה על ידי מטוסי חיל האוויר באמצעות חימוש מסווג.
אחד מרגעי השיא של חיל האוויר במלחמה, היה הבלימה של מתקפת הטילים והכטב"מים של איראן נגד ישראל. מבצע שבחיל האוויר וצריך להגיד שגם בעולם משווים למבצעי אוויר היסטוריים. איראן שיגרה לעבר ישראל כ-330 חימושים שונים הכוללים כטב"מים מתאבדים, טילי שיוט וטילים בליסטיים. אחת המתקפות העוצמתיות ששוגרו לעבר ישראל. ומכל זה רק ארבעה טילים הצליחו לחדור, כשנפלו בתחומי בסיס נבטים.
חיל האוויר, יחד עם חילות האוויר של ארה"ב, בריטניה, ירדן ומדינות נוספות, הצליח לבצע את המשימה המורכבת הזו בהצלחה מרשימה ובתנאים לא פשוטים כמו חשיכה מוחלטת, טיסה של כלים רבים בתא שטח, טיסה בגובה נמוך ומול מטרות איטיות וקטנות. חיל האוויר בנה תוכניות לאפשרות הזאת והתאמן, וברגע האמת הגיע להצלחה גדולה ולמימוש היעוד שלו, הגנת שמי המדינה.