הצבא, למרות היותו כר פורה לסצנת פיק-אפ והכרויות בין חבר'ה צעירים שזה עתה עלו על מדים, גם מעמיס לא מעט קשיים ואתגרים בפני זוגות צעירים. לא קל לתחזק זוגיות רציפה כשאחד או שניים מבני הזוג משרתים בבסיס מרוחק, מה שמצריך לא מעט סבלנות ויצירתיות לשמירה על הקשר. השנה, בחרנו לדבר עם הנשים של החיילים עם היציאות שידועות בכל צה"ל בתור היציאות הכי "גרועות", אלו שיכולים לבלות שבועות וחודשים רחוק מהבית בלב ים – החובלים.
"אני ונ' מכירים מגיל 16. רקדנו יחד במועדון סלסה. היינו חברים, לא משהו רציני", מספר רעות שכטר (24) שמתגוררת בחיפה עם בן זוגה סרן נ' – חובל בשייטת הדבורים. "אחרי כמה שנים, כשכבר למדתי באוניברסיטה, פגשתי אותו במסיבה. אין ספק שהוא התבגר יפה מגיל 16. שאלתי אותו מה הוא עושה בחיים ואז הוא ענה לי 'חובל'". רעות, שמגיעה מבית שנושם את חיל הים, בת לחובל ואחות לקצין לוחם בחיל, מיד הרגישה שהיא מתחברת לרעיון. "אמרתי לעצמי Now or Never! שאלתי אותו אם עדיין יש לו את מספר הטלפון שלי, הוא אמר שכן. אני עניתי לו – 'טוב, אז תהיה בקשר' והסוף כמובן ידוע".
לנ' ולרעות היתה נחיתה רכה בזוגיות שכן נ' היה במהלך לימודים אקדמאים והיה מגיע הביתה על בסיס יומי, אבל מכאן, זמני ההיעדרויות מהביית התארכו והיציאות הביתה התמעטו כאשר נ' עבר לקורס פיקוד ימי, אז המפגשים של השניים הצטמצמו רק לסופי שבוע ולאחר מכן, כאשר עבר לשרת באילת – אפילו פחות ממה שהיה עד כה. "זה היה הבום הגדול. התחושה הייתה שקניתי חתול בשק".
לא חששת לצאת עם חובל שלא תוכלי לראות כל יום?
"האמת שלא. גם האקס שלי היה קרבי. אני מעריכה ומעריצה קרביים. יותר התרשמתי מאשר פחדתי. אני מבחינתי תומכת לחימה", היא עונה בחיוך.
"זה מאוד מחזק כשאת לא שם לבד"
באותה הסירה עם רעות נמצאת איילה, בת זוגו של ג' – גם הוא לוחם בשייטת הדבורים של חיל הים, שאת יום האהבה הזה, חגגה בנפרד, כי ג' היה צריך להיות במשימה בצבא. איילה וג' עברו דווקא תהליך שונה מזה שחוו רעות ונ'. הם ניהלו בהתחלה קשר טלפוני מבלי להיפגש בכלל בתקופה הזו. לאחר מכן, הם התראו פעם בשבועיים ועכשיו כשהוא משרת ביומיות, הם מתראים כל יום. "לפני שנה, כשבדיוק הכרנו, זה היה קשה", היא מספרת. "עכשיו הוא חוזר כמעט כל יום הביתה, אז זה יותר קל".
איילה מספרת שבתקופות שבהם ג' היה מגיע לעתים רחוקות הביתה, היתה מצפה לו קבלת פנים מיוחדת. "עד היום למעשה, כשהוא חוזר הביתה, מצפה לו ארוחה חמה. כמובן שזה היה ככה כשהוא היה חוזר פעם בשבוע שבועיים והיו נלווים לזה עניינים כמו כביסה והיינו עושים בעיקר מה שהוא היה רוצה – החברים שלו, המשפחה שלו, אם הוא היה רוצה לטייל במקום מסוים כי לי היה יותר זמן לעשות את מה שהוא רוצה".
רעות, איילה ונשות חובלים נוספות יצרו לעצמן מעין פורום תמיכה משותף של הנשים שמבלות ביחד את הזמן שבו הגברים בים וכן שותפות לבילויים משותפים עם בני הזג כשהם ביבשה. "אני ורעות חברות טובות ויש לנו עוד כמה נשות חובלים בחבורה. הן יודעות לדאוג לי יותר כשהוא בים, לתחזק אותי ואנחנו נפגשות יותר". לדבריה רעות מוסיפה ואומרת: "נוצרה ביננו אחווה – יש לנו קבוצה בווטס אפ, אם מישהו מבני הזוג חוזר מאוחר אנחנו דואגות לבלות ביחד כדי לעזור האחת לשנייה להעביר את הזמן הזה בערבים. יש בינינו הזדהות והבנה ואנחנו גם סופגות אל עצמנו הרבה מההווי של חיל הים. אנחנו מדברות באותם המושגים ומארגנות את החיים החברתיים של כל החבר'ה. זה מאוד מחזק שאת לא לגמרי לבד שם".
יצוין, כי כשהגברים בלב ים, לכל אחת מהבנות יש שגרת חיים עמוסה ומלאה שמפצה במידת מה על הפער שנוצר כשהבן זוג נעדר מהבית. כשנ' ורעות הכירו, היא הייתה אז סטודנטית עסוקה במרכז הבינתחומי בהרצליה והיום היא עוסקת בעולם התוכן, מנהלת בלוג אופנה ומגישה באופן קבוע פינה בתכנית בוקר. איילה, משרתת כקצינה בקבע – כך שהיא מכירה היטב את שגרת החיים הצבאית שיכולה להיות עמוסה מאוד ולשאוב לא מעט זמן.
שָיט רומנטי? הצחקתם אותן
נ' וג' אמנם מבלים את רב הזמן בים, אבל את מבחן האמא והאבא הם היו חייבים לעבור ורעות ואיילה מצדן קיבלו לא מעט תגובות סביבתיות על הבחירה האמיצה של קיום זוגיות בשלט רחוק עם בן זוג שרואה את הגלים יותר מאשר את הבית.
"המשפחה שלי מאוד אוהבת אותו", אומרת רעות. "אבא שלי תמיד מדבר איתו על הצבא, יש להם הרבה נושאי שיחה משותפים. גם אחי בחיל הים, אז בכל פעם שהוא בבית, יוצא להם לדבר ביניהם לא מעט על הצבא והמשפחה דווקא מאוד אוהבת את העובדה שהוא בחיל הים". איילה גם מציינת לטובה את הסביבה הקרובה שמרבה לתמוך בקשר הזוגי שהיא בחרה לה. "הקרובים אלי מפרגנים מאוד. זה הרבה תמיכה מסביב מחברות שמבינות שאני לא פעם צריכה לעשות שבת לבד או להיות שבוע שבועיים שלושה לבד בבית". כמובן שאי אפשר בלי ביקורת – "הפחות קרובים מרימים גבה ושואלים 'איך את מכניסה את עצמך לזה?', 'בגיל 22 לא חושבים על צבא, חושבים על חתונה', 'איך את מתכוונת להתמודד עם כל הזמן הזה שבו הוא בים'", אומרת איילה שמדגישה שזה לא משפיעה לה ולג' על החיים הזוגיים, רק מחזק אותם.
יש רגעים קשים?
"באסה ללכת לישון לבד בלילה, אבל אין מה לעשות", אומרת איילה. רעות מסכימה איתה ומוסיפה, "הרגעים הכי קשים זה בלילות. במהלך היום עסוקים והיום עובר, אבל בלילה הגעגועים צפים".
אתם מבלים הרבה בים? הפלגתם ביחד?
"אתה נורמאלי?! עשית לי עכשיו בחילה. יש לי מחלת ים. רק עצם המחשבה על זה עושה לי לא טוב", אומרת רעות. "הדייט הראשון שלנו היה בים, עם יין וגיטרה, אבל כלי שיט – זה מחוץ לתחום בשבילי". איילה מיישרת קו עם רעות ואומרת – "זה מה שהוא עושה בעבודה שלו, אתה רוצה שהוא יעשה את זה גם בחיים הפרטיים שלו? תודה רבה, אבל כל העניין הזה עושה לי קונוטציות שליליות".
השתיים כך נראה, טוב להן על הקרקע, למרות שבני הזוג שלהם מבלים הרבה מאוד זמן בים. הזוגות האמיצים האלו שבחרו זוגיות מאתגרת כל כך, מצאו כנראה את הגשר שבין הים ליבשה, למרות מאות קילומטרים שמפרידים ביניהם, לילות מלאי געגועים וימים ארוכים בנפרד. להם ולכולכם נאחל: יום אהבה שמח!